פתיחת התפריט הראשי

החברה לאסדות וספנות חופית

חברת אסדות וספנות חופית הייתה חברת הספנות העברית הראשונה בארץ ישראל, שהוקמה בראשית ימי המנדט הבריטי בשנות ה-20 של המאה ה-20. החברה הפעילה את האונייה "החלוץ".

בקיץ שנת 1920, בעקבות הגעתו מרוסיה של קצין הים היהודי הראשון בארץ ישראל קפיטן פרנקפורטר, החלה ועדת המים לחפש דרך לייסד צי עברי מסחרי. בהוראת הקפא"י הגישה הוועדה בקשה לרישום "החברה לאסדות וספנות חופית" ואמנם התקבל הרישיון, שנמסר לידי יו"ר ועדת המים הד"ר מאיר גורביץ, אישית מידיו של הגנרל בולם. הודפסו מניות לחברה, וגורביץ הורשה מטעמו של הקולונול אליעזר מרגולין לנאום בפני אנשי הגדודים העבריים במחנה סרפנד (צריפין). אלה קנו מיד מאות מניות במזומן.

החברה, שנוהלה בידי אברהם ריבוצקי, קנתה בתל אביב אסדת משא נגררת מסוחר בשם ליפשיץ. אסדה זו הוסבה לאוניית משא על ידי הוספת מנוע דיזל שהובא מדמשק, וניתן לה השם "החלוץ". האונייה נגררה במשך שעות ארוכות בחבל ארוך על ידי פועלים ערבים מחולות חוף חיפה אל הים, והפליגה אל טקס השקתה בנמל יפו, בנוכחות נכבדי היישוב ובראשם מאיר דיזנגוף.

קברניט "החלוץ" היה מצרי, ובצוותה היו 3 מלחים עבריים - מכונאי ראשון קפלן, צבי יוספיה, וירמיהו הלפרן, בנו של השומר מיכאל הלפרן. החלוץ עסקה בהובלת מטענים בין חופי הארץ. התקופה הייתה תקופת לחימה של הצרפתים בכנופיות הצבא הערבי בצפון הארץ, ושרר מתח רב בינם לבין האנגלים. עקב חסימת הדרכים היבשתיות נשלחה החלוץ לייבא מטען מביירות לתל אביב ואנשיה ביצעו את המשימה בהתלהבות. בדרכה חזרה, חיבל רב החובל המצרי במדחף על ידי הנחת שרשרת ברזל עליו, ונעלם. אירוע זה הביא את היישוב למסקנה ברורה, שאין תקומה ללא פתח ימי. אחרי שהוחזרה לבעליה הראשונים, נטרפה "החלוץ" על סלע מול נמל יפו.

Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.