החוליה החלשה

יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: שגיאות ניסוח וויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

החוליה החלשהאנגלית: The Weakest Link) הוא שעשועון טלוויזיה שעלה לשידור לראשונה בממלכה המאוחדת בערוץ BBC Two ב-14 באוגוסט 2000, והסתיימה ב-31 במרץ 2012. בישראל שודר השעשועון המקורי בערוץ בי-בי-סי פריים[1].

החוליה החלשה
לוגו התוכנית בגרסה הישראלית
לוגו התוכנית בגרסה הישראלית
מנחים אן רובינסון
ארץ מקור הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר פרקים 18 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
www.bbc.co.uk/weakestlink
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פורמט השעשועון נמכר לשידור ברחבי העולם, כאשר מדינות רבות הפיקו גרסאות משלהן של התוכנית. זהו פורמט הטלוויזיה השני בפופולריות שלו, מאחורי "מי רוצה להיות מיליונר?", פורמט שמקורו גם בבריטניה.

הפורמטעריכה

את המשחק פותחים תשעה משתתפים אשר מציגים את עצמם: שם, גיל, מקצוע ומקום מגורים. המשחק מחולק לתשעה סיבובים (כמספר המשתתפים) שמשכם הולך וקצר. במהלך הסיבוב שואלת המנחה את המשתתפים, לפי הסדר, שאלות טריוויה. אם התשובה נכונה, נצבר סכום כסף לזכות המשתתפים, בשרשרת עולה - בגרסה הישראלית השרשרת מורכבת ממאה ש"ח, 200, 500 וכו' עד 10,000 שקלים חדשים, כאשר הקבוצה יכולה לצבור בסיבוב אחד עד 10,000 שקלים חדשים (בגרסה המקורית הסכום המרבי לסיבוב הוא 1,000 לירות שטרלינג והסכומים בשרשרת הם 20, 50, 100, 200 וכן הלאה). אם משתתף אינו יודע את התשובה, הקבוצה מאבדת את כל הכסף שצברה עד כה בסיבוב זה. חברי הקבוצה יכולים לשמור חלק מהכסף שצברו עד כה, אם יאמרו "בנק" כשמגיע תורם להישאל רק לפני שהשאלה נשאלת, אולם אז מתאפס מחדש סכום השרשרת. אם המשתתפים מצליחים להרכיב את השרשרת עד תומה ולצבור 10,000 ש"ח לפני תום הזמן המוקצה לסיבוב, אזי הסיבוב מסתיים.

בתום כל סיבוב שולף כל משתתף שם של משתתף אחר אשר לדעתו (כביכול או שלא כביכול...) הוא "החוליה החלשה". המשתתף נגדו הצביעו מירב המשתתפים האחרים יוצא מן המשחק. במידה ויש שוויון קולות, החוליה החזקה בוחרת מי יצא. מחד גיסא פועלת הקבוצה במטרה משותפת, שהיא להגדיל את קופת המשחק, אבל מאידך גיסא, כל משתתף דואג להשרדותו האישית במטרה להגיע לשלב הגמר ולקחת את הקופה.

בשלב ההמתנה להצבעת המשתתפים מודיע הקריין לצופים בבית מי מבין המשתתפים היה, בסיבוב החולף, החוליה החלשה, ומי היה החוליה החזקה. קביעת החוליה החלשה והחזקה הוא שקלול של מספר התשובות הנכונות שנתן המשתתף באותו סיבוב, מספר התשובות השגויות והשאלות שלא ענה עליהן, וכן כמות הכסף שהכניס לקופת הקבוצה על ידי אמירת "בנק". במידה ובהצבעת המשתתפים על החוליה החלשה יש שוויון בין שני משתתפים או יותר, המשתתף שהיה החוליה החזקה באותו סיבוב, מכריע מי מהם יצא מן המשחק. אם הוא שותף לשוויון הוא יכול גם לשנות את ההצבעה שלו.

הסיבוב הבא מתחיל תמיד במשתתף שהיה החוליה החזקה בסיבוב הקודם, אך אם הודח, אז המשתתף שהיה החולייה החזקה אחריו מתחיל את הסיבוב הבא.

בשלב טרום הגמר, כאשר נשארים שני משתתפים, הם מתחרים בסיבוב בן דקה וחצי. הכסף שהם צוברים בסיבוב זה מושלש ומצטרף לסכום שנצבר עד כה.

בשלב הגמר נשאלים המתחרים עשר שאלות - חמש שאלות כל אחד. ומי שצובר יותר תשובות נכונות. במידה ולאחר עשר שאלות נגמר המשחק בשוויון, ממשיכים בשובר שוויון עד שאחד מהם מנצח.

רק אחד מהמשתתפים יכול לקחת את הכסף וכל השאר הולכים בלי כלום. לכן במשחק פועלים שיקולים שלעיתים אינם ענייניים, ולעיתים המשתתף בעל ידע רב באופן מופגן לעומת חברי הקבוצה, מודח מהמשחק.

כל משתתף שיוצא מן המשחק (בהכרזה של המנחה: "אתה החוליה החלשה! שלום!") צועד את "מצעד הבושה" (באנגלית: The walk of shame) שבו הוא עוזב את המשחק. לאחר מכן הוא מקבל "רגע של חסד" מצולם, שבו הוא שופך את לבו בתגובה להוצאתו.

המנחהעריכה

תפקיד חשוב ומרכזי בשעשועון תופסת המנחה. בגרסה האנגלית מילאה את התפקיד אן רובינסון. תפקידה המרכזי הוא הצגת השאלות למשתתף וארגון מהלך המשחק: הצגת ההוראות, שאילת השאלות, הדחה, הוצאת השחקנים המודחים באמירה המסורתית: "אתה החוליה החלשה, שלום!" (ובאנגלית, שפת המקור, "‏!You are the weakest link, goodbye") שיחד עם ההתנהגות האדישה לנכונות התשובות של השחקנים היא מבטאת יחס מינימלי ולא אמפתי כלפיהם שיכול להיראות בעיני צופים רבים כזלזול.

הגרסה הישראליתעריכה

בסוף ינואר 2002 עלתה בערוץ 10 הגרסה העברית של התוכנית, אותה הנחתה המשפטנית פנינה דבורין[2]. היא הייתה התוכנית היחידה ששודרה בערוץ 10 מיומו הראשון ברציפות במשך כמעט שלוש שנים. במשך כשנה שודרה התוכנית פעמיים בשבוע ובשנה השנייה הוחלט לשדר אותה אחת לשבוע. התוכנית זכתה לאחוזי צפייה נמוכים מאוד, 2.5% בממוצע, רחוק מאוד מההצלחה של התוכנית הבריטית. עם זאת, שיעורי צפייה נמוכים אפיינו את כל שידורי הערוץ באותה התקופה. באפריל 2003 ירדה התוכנית בהנחיית דבורין מהאוויר[3].

בינואר 2004, התפרסם כי ערוץ 10 לא שילם לחלק מהזוכים את כספי הזכייה, לאחר שנקלע לקשיים כלכליים[4].

החל מ-23 באוגוסט 2004 שימשה כמנחה חנה לסלאו[5], עד הורדת התוכנית בהמשך אותה שנה.

קישורים חיצונייםעריכה

ביקורות על הגרסה הישראלית

הערות שולייםעריכה