פתיחת התפריט הראשי
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
חורף בישראל - קשת בענן בשמי העיר רמת גן

עונת החורף בישראל היא העשירה ביותר במשקעים. מרבית המשקעים יורדים בצורת גשם, חלקם יורד כברד. השלג יורד לעיתים נדירות יותר, בעיקר בהרים שגובהם מעל ל־900 מטרים. הר חרמון הוא המקום היחידי בישראל בו יורד שלג לעיתים תכופות במשך החורף.

תוכן עניינים

מטאורולוגיהעריכה

בסתיו ובתחילת החורף, בחודשים נובמבר, דצמבר וינואר, רוב המשקעים יורדים סמוך לחוף, בעיקר בזכות ההבדלים בין טמפרטורת הים התיכון, אשר עדיין חם באופן יחסי, לבין טמפרטורת היבשה, שמגיבה לשינויי העונות מהר יותר. הפרשי טמפרטורות גדולים גורמים בדרך כלל לאי יציבות אטמוספירית, המאפשרת התפתחות עננים וירידת משקעים. בסוף החורף, הכולל את חלקו האחרון של ינואר ואת פברואר ומרץ, הים הספיק כבר להתקרר, ולא מספק יותר תמיכה ליצירתם של עננים רבים סמוך לחוף, ואילו האורוגרפיה - תופעה שגורמת להתגברות העננות והמשקעים במדרונות הלחים (במקרה של ארץ ישראל, המדרונות המערביים) של ההר - הופכת לדומיננטית. כתוצאה, מרבית משקעי סוף החורף יורדים באזורי ההר, ולכן בערים השוכנות על הרים, דוגמת ירושלים וצפת, החורף מגיע לשיאו רק בחודש פברואר.

החורף בקווי הרוחב שבה נמצאת ישראל (29.50 מעלות צפון עד 33.33 מעלות צפון) מאופיין בנסיגתה של הרמה הסובטרופית דרומה. הרמה הסובטרופית היא זו אשר מונעת כניסת מערכות מזג אוויר דינמיות לאזור במהלך הקיץ ובמהלך חלק מהאביב ומהסתיו. עם נסיגתה של הרמה הסובטרופית, מתאפשרת חדירת אוויר קר בשכבות השונות של האטמוספירה, תחילה בגבוהות יותר ומאוחר יותר גם בנמוכות.

אקליםעריכה

  ערך מורחב – אקלים ארץ ישראל

פריחה ובעלי חייםעריכה

 
פריחת כלניות בשוקדה.
 
שבלול הגינה פעיל בחורף הקר והלח.

עקב ריבוי המשקעים בחורף, החורף ותחילת האביב, הם תקופת שיא הפריחה בארץ ישראל. פרחים כגון סביונים, ציפורני חתול וחמציצים מתחילים לפרוח כבר בתחילת החורף, בחודש דצמבר, אחרי רדת הגשמים הראשונים. הפרח הבולט ביותר בחורף הישראלי הוא הכלנית המצויה שמתחילה לפרוח בינואר ומגיעה לשיא פריחתה בפברואר במרבדים גדולים בצפון הארץ ובנגב הצפון-מערבי. בסוף החורף ובאביב ישנה פריחה רבה של מגוון פרחים ששורדת בדרך כלל עד לחמסינים הראשונים.

בחורף ישנה פעילות רבה של חלזונות ובעיקר שבלולי יבשה המנצלים את הלחות והקור לצורכי רבייה ואכילה. הם פעילים בעיקר בלילות לחים וגשומים.

רוב עטלפי ארץ ישראל נכנסים לתרדמת חורף עקב התמעטות במקורות המזון שלהם (פירות וחרקים). הם לנים במערות ומבנים נטושים ומתקיימים על עתודות שומן שאגרו בסתיו. במצב תרדמת חורף העטלפים פגיעים מאוד וכניסה למערה עלולה להביא למותם עקב גוויעה ברעב.

חורפים מיוחדיםעריכה

חורף 1904עריכה

בהתייחסות לחורף 1904, פורסם בעיתון דואר היום בשנת 1920 : "אף בשנת 1904, שהייתה שנת שלג, לא הגיע השלג למידה כזאת".[1]

חורף 1920 (ה'תר"ף)עריכה

בפברואר 1920 נרשם בירושלים אירוע שלג כבד בין התאריכים 12-9 בפברואר.
ב-11 בפברואר 1920 דיווח היומון "דואר היום" כי נמדדו 60 ס"מ של שלג (השלג נמשך גם במהלך ה-12 בפברואר בעוד הדיווח הוא מ-11 בפברואר).[2]
בהתייחסות למאורעות אלו ולחורף 1920, פורסם בעיתון "דבר" בשנת 1938 שבאירוע זה נמדדו בין 65–97.5 ס"מ שלג בירושלים.[3]

חורף 1950עריכה

  ערך מורחב – שלג 1950 בישראל
 
אורי אילן, בשלג בקיבוץ גן שמואל שליד חדרה

בשנת 1950 אירע אירוע השלג הנרחב ביותר בארץ ישראל מאז החלו בה המדידות המטאורולוגיות ב-1870,[4] אירוע שלג בסדר גודל כזה לא חזר מאז. במהלך האירוע ירד שלג ברוב חלקי הארץ, כולל מישור החוף והנגב. תנאי מזג האוויר הקשים ונזקיהם הכבידו במיוחד על רבבות עולים חדשים שהגיעו באותה עת במסגרת העלייה ההמונית ושוכנו במעברות ומחנות אוהלים.

חורף 1991–1992עריכה

  ערך מורחב – חורף 1991–1992 בישראל
 
הצפות במפרץ חיפה בחורף 1992

חורף 1991–1992 היה עתיר בשלגים ובמרבית תחנות המדידה, היה זה החורף הגשום ביותר שנרשם מאז תחילת המדידות.[דרוש מקור] בראשון לציון נוצר אגם במערב העיר, אשר קיים שם עד היום ליד פארק הסופרלנד ומתחם יס פלאנט.

באזורים הרריים (החל מגובה 200 מטרים) הצטבר השלג עד לגובה של 50 סנטימטרים. שלג ירד (אך לא נערם) גם במקומות נמוכים וצחיחים, כולל אילת ואף בהר עוזיהו שסמוך לה.[דרוש מקור]

חורף 2013-2014עריכה

  ערך מורחב – הסופה במזרח התיכון (2013)
 
שני אנשים גוררים עגלת לחם בירושלים

בדצמבר 2013 הכתה סופה אשר כונתה בתקשורת "אלכסה" בחלקו המערבי של המזרח התיכון. נקבעו שיאי הצטברות שלגים בישראל אשר נערמו לגובה של 120 ס"מ, ומדדי מזג האוויר הגיעו ל-13.6 מעלות מתחת ל-0, הנמוכים ביותר בישראל מזה שנים.[5] בעקבות הסופה עשרות אלפים נותקו מחשמל וכבישים רבים נחסמו לתנועה.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא החורף בישראל בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "דואר היום", 11 בפברואר 1920
  2. ^ עיתון "הדואר היום", יום רביעי, 11 בפברואר 1920 ירושלים יום-יום, 11 בפברואר 1920
  3. ^ עיתון "דבר", שלג בהרי ארץ-ישראל באתר ויקיטקסט, 1 בדצמבר 1938
  4. ^ שלג בכל חלקי הארץ עד דרומה מבאר-שבע, חרות, 7 בפברואר 1950
  5. ^ הכירו את "אלקסה" - גל הקור שהכה בישראל, ישראל היום