החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית
החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית (الجبهة الشعبية لتحرير فلسطين - القيادة العامة - תעתיק: אלג'בהה אלשעביה לתחריר פלסטין - אלקיאדה אלעאמה) היא ארגון טרור פלסטיני שהתפלג ב-24 באפריל 1968 מארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין. בראש הארגון עמד מאז הקמתו אחמד ג'יבריל, שהתגורר בדמשק עד למותו ב-2021.
 סמל החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית | |
| תקופת הפעילות | 1968–הווה (כ־57 שנים) |
|---|---|
| אידאולוגיה |
לאומנות פלסטינית אנטי-ציונות |
| מייסדים | אחמד ג'יבריל |
| מנהיגים |
אחמד ג'יבריל טלאל נאג'י |
| מטה | דמשק, סוריה |
| מדינה |
 רצועת עזה לבנון סוריה |
| יחידות בת | גדודי ג'יהאד ג'יבריל |
| מתנגדים |
ארצות הברית, האיחוד האירופי  |
|
www | |
  | |
היסטוריה
עריכהאחמד ג'יבריל, פלסטיני, קצין לשעבר בצבא הסורי, פעל שנים רבות במסגרת המאבק הפלסטיני נגד ישראל. בתחילת שנות השישים הוא הקים את ארגון "חזית השחרור הפלסטינית". לאחר מלחמת ששת הימים, ב-1967 התמזג הארגון עם ה"חזית העממית לשחרור פלסטין" של ג'ורג' חבש, אך הברית לא החזיקה מעמד זמן רב, משתי סיבות עיקריות: ראשית, ג'יבריל התנגד למרקסיזציה של הארגון, ודרש להתמקד במאבק מזוין נגד ישראל, בעוד שגורג' חבש ונאיף חוואתמה נטו להתמקד באידאולוגיה מרקסיסטית-לניניסטית. הסיבה השנייה הייתה העובדה שלחזית העממית היו עימותים עם הצבא הסורי, בעוד שג'יבריל קיבל מהצבא מימון ותמיכה.[1][2]
במלחמת האזרחים בסוריה נלחמו אנשי הארגון לצד חיילי הממשל הסורי,[3] ובין היתר אף נלחמו נגד תומכי האופוזיציה במחנה הפליטים הפלסטינים אל-ירמוכ.[4]
לאחר מותו של אחמד ג'יבריל, החליף אותו בתפקיד טלאל נאג'י.
לאחר נפילת משטר אל-אסד דווח כי הארגון הארגון מסר את מחנות האימונים שלו בריף דמשק, דרעא, חלב וא-סווידא.[5]
בדצמבר 2024 השתלט צבא לבנון על המתחם הצבאי ג'מילה עין אלביצ'א ועל מנהרה באזור זחלה שבבקאע, שהיו שייכים לארגון והחרים ציוד צבאי. בכיר בארגון מסר כי הארגון נטש את כל מוצביו בלבנון שמחוץ למחנות הפליטים הפלסטיניים ומסר אותם לידי צבא לבנון.[6]
אידאולוגיה
עריכהארגון החזית העממית – המפקדה הכללית דוגל בהמשך המאבק המזוין נגד ישראל כאמצעי היחידי למימוש הזכויות הפלסטיניות, ג'יבריל שלל את זכותה של ישראל להתקיים, והתנגד לכל פשרה עִִמה. הארגון רואה במאבק המזוין את הדרך היחידה למימוש זכויותיהם של הפלסטינים, והדבר בא לידי ביטוי בכלי הנשק שמופיעים בסמל הארגון.
פיגועים בולטים
עריכה- "עסקת ג'יבריל" (המכונה בערבית عملية الجليل, או "עמליַת אל-ג'ליל"), שבמסגרתה תמורת שלושה חיילי צה"ל שחטף הארגון במהלך מלחמת לבנון הראשונה שחררה ישראל 1,150 אסירים ועצירים ביטחוניים, בהם מחבלים שנידונו למספר מאסרי עולם על רצח, כגון הטרוריסט היפני קוזו אוקמוטו.[7]
- "ליל הגלשונים", בנובמבר 1987, בו נהרגו 6 חיילי צה"ל ו-10 נפצעו מאש מחבל שחדר לישראל בעזרת גלשן אוויר. במבצע כחול וחום בשנת 1988 תקף צה"ל מפקדה של הארגון בלבנון, בו נהרגו 33 מחבלים. בישראל טענו שמאז פעולה זאת חדל הארגון לבצע פיגועים.[8]
- הפיגוע באוטובוס ילדי אביבים ב-22 במאי 1970 - חוליה של הארגון תקפה אוטובוס בית ספר, ליד מושב אביבים. בפיגוע נהרגו 12 אזרחים ובהם תשעה ילדים וכן נפצעו 25.[9]
- הפיגוע בקריית שמונה בתאריך 11 באפריל 1974 - שלושה חברי הארגון תקפו את קריית שמונה והרגו 10 מבוגרים ושמונה ילדים.[9]
הארגון לא השתתף באופן ממשי באינתיפאדה השנייה למעט אימון מחבלים בבסיסי הארגון בלבנון, וניסיונות לשגרם לביצוע פיגועים בישראל וניסיונות להבריח אמצעי לחימה מלבנון לשטחי הרשות הפלסטינית, למשל בספינת הנשק "סנטוריני" שתפס חיל הים הישראלי בדרכה לעזה ב-6 במאי 2001.
בעשור הראשון של המאה ה-21 נטל הארגון חלק פעיל בירי רקטות קסאם לעבר העיר שדרות והקיבוצים והמושבים הסמוכים לרצועת עזה. ב-3 בינואר 2008 ירה הארגון רקטת גראד שפגעה בצפון אשקלון.[10] לפי אתר שירות הביטחון הכללי, לארגון אין כיום אחיזה רבה בשטחים, ופעיליו משתפים פעולה עם תשתיות ארגון "החזית העממית".[11]
ב-26 באוגוסט 2019, דווח על ידי כלי תקשורת לבנוניים כי בסיס הארגון הנמצא מזרחית לזחלה, הותקף על ידי כלי טיס. הארגון האשים את ישראל בתקיפה זו.[12]
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ ליאור בן דוד. אישור: דנה נויפלד, ארגוני הטרור הנלחמים בישראל, 2 ספטמבר 2004, עמ' 13-12
- ^ החזית העממית - המפקדה הכללית, באתר lib.cet.ac.il
- ^ ג'קי חורי, הפלסטינים בסוריה חצויים בין המורדים למשטר, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2012
- ^ , Syrian rebels take over Palestinian camp in Damascus: sources, reuters, December 18, 2012
- ^ מבט לסוריה – (23 באפריל–7 במאי 2025), באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 7 במאי 2025
- ^ פירוק הנשק של הפלגים הפלסטיניים החמושים בלבנון, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 8 במאי 2025
- ^ יוגב כרמל, יותר מ-50 שנות עסקאות: החטיפות והמחירים ששילמה ישראל, באתר מאקו, 22 בנובמבר 2023
- ^
מאיה פולק, כחול וחום: התוכנית הנועזת והקרב שהשתבש, בעיתון מקור ראשון, 18 באוקטובר 2018
- ^ 1 2 National Counterterrorism Center | FTOs, www.dni.gov
- ^ ירון ששון, הטווח גדל: רקטה נחתה בצפון אשקלון, באתר nrg, 3 בינואר 2008
- ^ מילון ארגוני טרור, באתר השב"כ
- ^ אבי יששכרוף ויפעת רוזנברג, דיווח: חיל האוויר תקף יעדים בגבול לבנון-סוריה, באתר וואלה, 26 באוגוסט 2019
