יצחק מאיר אלתר

האדמו"ר הראשון מגור, חידושי הרי"ם
(הופנה מהדף החידושי הרי"ם)
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
המונח "חידושי הרי"ם" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו חידושי הרי"ם (פירושונים).

הרב יצחק מאיר אלתר (רוטנברג) (תקנ"ט, 1799כ"ג באדר תרכ"ו, 10 במרץ 1866) היה מייסד חסידות גור, ומחבר הספר חידושי הרי"ם.

רבי יצחק מאיר אלתר מגור
קברו של הרב יצחק מאיר אלתר בעיר גורה קלוואריה שבפולין. (לצדו קבור נכדו הרב יהודה אריה ליב אלתר.)
קברו של הרב יצחק מאיר אלתר בעיר גורה קלוואריה שבפולין. (לצדו קבור נכדו הרב יהודה אריה ליב אלתר.)
לידה 1799
תקנ"ט
ממלכת הבסבורגממלכת הבסבורג מגנושב, גליציה המערבית
פטירה 10 במרץ 1866 (בגיל 67 בערך)
כ"ג באדר תרכ"ו
האימפריה הרוסית (1858–1883)האימפריה הרוסית (1858–1883) גורה קלוואריה, האימפריה הרוסית
כינוי "החידושי הרי"ם"
מקום קבורה פוליןפולין גורה קלוואריה, פולין
מקום פעילות ורשה, גורה קלוואריה
תקופת הפעילות ? – 10 במרץ 1866 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים אדמו"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו ישראל הופשטיין מקוז'ניץ, שמחה בונים בונהרד מפשיסחה, מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק
תלמידיו חנוך הניך הכהן לוין עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו חידושי הרי"ם
אב ישראל רוטנברג
צאצאים אברהם מרדכי אלתר
אדמו"ר מגור
? – 10 במרץ 1866, כ"ג באדר תרכ"ו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו עריכה

נולד לרב ישראל רוטנברג[1] ולאשתו השנייה חיה שרה לבית איבשיץ (נכדת רבי יהונתן אייבשיץ)[2], בעיירה מגנישוב, פולין. אביו היה רב המקום ובן למשפחת רבנים המיוחסת למהר"ם מרוטנבורג. רבי יצחק מאיר נאלץ לשנות את שם משפחתו לשם "אלתר" בגלל החשד להשתתפותו במרד נובמבר. משום כך גם נמנע מינויו כרב בוורשה בשנת 1843, והוא מונה רק ב-1852[3].

בצעירותו נחשב הרב יצחק מאיר ל"עילוי מוורשה", למד אצל רבי אריה לייב צינץ מפלוצק והתקרב אל המגיד מקוז'ניץ. היה חסיד של רבי שמחה בונים מפשיסחה ואחר הסתלקותו של רבי מנחם מנדל מקוצק. בשבע שנותיו האחרונות, לאחר מות רבי מנחם מנדל מקוצק, עבר לעיירה גורה-קלאווריה הסמוכה לוורשה, שם הקים את חסידות גור הקרויה על שם העיר. נישא לפייגא בתו של הרב משה ליפשיץ "חלפן" (שהיה גם חמיו בזיווג שני של הרבי מקוצק). היו לו שלושה עשר ילדים שכמעט כולם חוץ מבתו אסתר מתו עליו בחייו. בנו הבכור רבי אברהם מרדכי היה מגדולי חסידי קוצק ואף נהיה מחותן עם הרבי. בנו של הרבי, רבי בנימין מקוצק נהיה חתנו. גידל את נכדו רבי יהודה ליב, בעל ה"שפת אמת", שהיה לאדמו"ר ארבע שנים לאחר פטירתו. כמו כן גידל את נכדו מבתו צענא פעסיל, רבי פינחס מנחם אלעזר יוסטמן, בעל ה"שפתי צדיק", שנלקח כחתן אצל דודו רבי אברהם מרדכי, ולאחר פטירת גיסו ה"שפת אמת" נהג באדמורות בפילץ. היה מגדולי הפוסקים בדורו עד שרבי מנחם מנדל מקוצק השווה אותו לש"ך.

גזירת הלבוש עריכה

בנוסף לגדולתו בתורה, התפרסם רבי יצחק מאיר כעסקן, שהשתדל רבות לטובת יהודי פולין, הוא נסע רבות לערי השלטון ברוסיה יחד עם רעו רבי יצחק מוורקא, ונפגש עם אנשי ממשל רבים. בימי גזירת הלבוש של המושל איוואן פסקביץ' (החל מ-1846), שכפה על היהודים להמיר את ביגודם המסורתי, התנגד בתוקף לגזירה ופעל לביטולה[4]. ב-19 בנובמבר 1848 חתם על קריאה לציית להוראות הממשל, אולם על פי נוסח המכתב והעובדה שנכתב בשפה הפולנית שלא הייתה נפוצה אצל היהודים ברור כי חתימתו נועדה לרצות את השלטונות[5] וכי הייתה זו כניעה למראית עין בלבד[6]. מחוץ לוורשא עיר מגוריו שרר בלבול מהי דעתו בנושא והתפרסמו שמועות סותרות[5]. בפועל, הצו התמסמס מאחר שהיה בלתי-ניתן לאכיפה, וניתנה ליהודים אפשרות לבחור בין לבוש המערב ולקצץ את הזקן והפאות, או ללכת בלבוש של סוחרי רוסיה שהיה חריג דיו בסביבה הפולנית וקרוב לסגנונם המסורתי של הציבור החסידי[7]. מאוחר הרבה יותר הופץ סיפור[8] לפיו נאסר ב-1851 בשל סירוב להיענות לדרישות המושל ושוחרר לאחר הפגנות רחוב המוניות שהביאו גם לביטול הפקודה; מאחר שמאורע כזה לא מופיע כלל ברשומות והצו נותר על כנו וחודש ב-1853, הסיק ההיסטוריון גלן דיינר שמדובר בבדותא[9].

היה נשיא קופת רבי מאיר בעל הנס - כולל פולין, ועשה רבות למען תושבי ארץ ישראל. העריך מאוד את הלימוד בעיון, אך לא זנח את הבקיאות ודרש מתלמידיו לדעת לפחות עשרים דפים מן התלמוד בעל פה[10].

נפטר בכ"ג באדר ה'תרכ"ו, בעיר גור שבפולין, ונקבר באהל בבית הקברות המקומי, לימים נקבר לצדו נכדו השפת אמת האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות גור.

על שמו נוסדה ישיבת חידושי הרי"ם של חסידות גור בתל אביב.


תקופת חייו של הרב יצחק מאיר אלתר על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן


משפחתו עריכה

רבי יצחק מאיר אלתר מיוחס מצד אביו למשפחת רוטנברג, צאצאי מהר"ם מרוטנבורג.

  • בנו רבי אברהם מרדכי אלתר (י"ט בשבט תקע"ו - כ"ו באב תרט"ו).
    • בני רבי אברהם מרדכי מאשתו בת הרב יוסף מוורקה: רייצא אשת הרב אהרן פנחס תאומים מגור (אבי הרב יעקב משה תאומים אב"ד נאווידוואר).
    • בני רבי אברהם מרדכי מאשתו אסתר בת הרב העניך לנדשטיין: דבורה מלכה אשת הרב יצחק (בן הרב גבריאל) בוימגאלד מגדולי חסידי וורקא, פרומטשא אשת רבי בנימין בנו של רבי מנחם מנדל מקוצק, רבי יהודה אריה לייב בעל השפת אמת והענדל לאה אשת בן דודה רבי פנחס מנחם אלעזר יוסטמן מפילץ.
    • בני רבי אברהם מרדכי מאשתו חוה: הרב אליהו יוסף מביאלה, הרב שמעון חיים מוורשה, (בתו יוכבד, היא אימו של החסיד ר' נתן לובארט)[11] הרב שלמה מוורשה (בנו משה, הוא אביו של אליעזר ליפמן אלתר).
  • בתו צענא פעסיל אשת הרב בנימין אליעזר יוסטמן אביו של רבי פנחס מנחם אלעזר יוסטמן מפילץ.
  • בתו הדס אשת הרב שמואל זנוויל בראדער.
  • בתו אסתר אשת הרב ישראל מאיר הכהן מביאלה (בנו של הרב הירצל מביאלה, מגדולי חסידי קוצק).

תלמידים בולטים עריכה

חיבוריו עריכה

כמאה שנים לאחר פטירתו, נלקטו מאמריו על התורה, ויצאו לאור בשם "חידושי הרי"מ עה"ת". בשנת תש"ע נערכו מחדש דברי תורתו בשני כרכים מורחבים בשם "ליקוטי הרי"מ".

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ עליו ראו: דוד הלחמי, רבי ישראל ברבי מרדכי רוטנברג אב"ד מגנישוב, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' רל"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  2. ^ https://www.geni.com/family-tree/index/6000000003272779597
  3. ^ ערים ואמהות בישראל, חלק ג, ירושלים, תש"ח, עמ' 85-86.
  4. ^ יהודה אריה לייב לוין, בית קוצק - השרף, ירושלים תש"ע, עמ' ס"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  5. ^ 1 2 עמרם בלוי, "גדולי החסידות וגזרת המלבושים", בתוך: קובץ תורני היכל הבעש"ט, גליון י"ב, ניו יורק תשס"ו, עמ' קי"ט–ק"כ, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  6. ^ אברהם לוינסון, גזירת הלבוש, תולדות יהודי וארשה, עם עובד, תשי"ג
  7. ^ מאיר עיני הגולה, חלק שני, עמוד 82
  8. ^ מאיר עיני הגולה, חלק ראשון, אות תיא-תיז
  9. ^ Glenn Dynner, The Garment of Torah: Clothing Decrees and the First Gerer Rebbe, עמ' 119.
  10. ^ שפתי צדיק, שבועות אות סא: "וכן היה דרכו (של רבי יצחק מאיר אלתר) להזהיר לכל אחד שישקוד במשניות או במסכת עד שיהיה שגור בפיו לכל הפחות כ' דפין גמרא" ומעין זה כתב בשו"ת רבי שאול משה סימן קטו.
  11. ^ חותנם של אחיינו רבי משה בצלאל אלטר ושל רבי אברהם יהושע השיל מחלם בנו של רבי יצחק יעקב מביאלה.