החיזיון

Asmodea או חזון פנטסטי (ספרדית: Vision fantástica) הם השמות שניתנו לציור פרסקו שהושלם ככל הנראה בין השנים 1820-1823[1] על ידי האמן הספרדי פרנסיסקו גויה. הציור מראה שתי דמויות מרחפות מעל הנוף הנשלט על ידי הר גדול.[2] הציור הוא אחד מ-14 "ציורים שחורים" של גויה — הסדרה המרכזית האחרונה שלו, אותה צייר מתוך ייאוש נפשי ופיזי בסוף חייו. ציורים אלו צוירו ישירות על גבי קירות ביתו ב-Quinta del Sordo, שמחוץ למדריד.

Asmodea, 1821-1823. 125.4 ס "מ x 65.4 ס" מ, שמן על גבס הועבר פשתן. Museo del Prado, מדריד

לא נשאר תיעוד בכתב או בעל פה למשמעות סדרת הציורים, וסביר כי הם מעולם לא נועדו להראות על ידי צופים שמחוץ למעגל המכרים הקטן והמיידי שלו. גויה לא נתן שמות לכל עבודות הסדרה; שם הציור Asmodea ניתן מאוחר יותר על ידי חברו, הצייר הספרדי אנטוניו ברוגדה. השם הוא ככל הנראה גרסה נשית לשמו של מלך השדים אשמדאי (Asmodeus) המופיע בספר טוביה. אשמדאי מופיע גם במיתולוגיה יוונית כטיטאן פרומתאוס, אשר האלה מינרווה נשאה אותו להרי הקווקז.[2]

הכלב, גויה, 1821-23. Museo del Prado, מדריד

שתי דמויות, גבר ואישה, מוצגות באוויר, מרחפות מעל רחבת נוף. האישה לובשת שמלה לבנה המכוסה בגלימה אדומה. שניהם נראים מפוחדים, היא מכסה את החצי התחתון של הפנים שלה עם החלוק, הפנים שלו נראים מוטרדים.[3] כל אחד מהם מחפש בכיוונים מנוגדים, בעוד הוא מצביע על העיר העליונה של ההר בצד ימין של הבד. מבקר האומנות אוון קונל מציין כי להר צורה דומה לגיברלטר אשר היווה מקלט לספרדים ליברלים לאחר מלחמת חצי האי.[4] בחזית, שורה של חיילים צרפתים, שמזכירה את אלה של גויה מ-1814 בשלושה במאי, 1808, מכוונת את רוביה לעבר קבוצה של אנשים העוברת נמוך יותר ומלווה בסוסים ועגלות. אולי מדובר בקבוצת פליטים[3] הנמלטת מהמלחמה עם צרפת, מלחמה שאת קורבנותיה הכיר גויה מקרוב ושתוארה בסדרת ציוריו אסונות המלחמה.

Atropos, גויה, 1821-23. פראדו, מדריד.

הסופר ריצ'רד קוטרל, ציין את דמיון הצביעה הכחלחל של השמים עם עוד עבודה מתוך "סדרת הציורים השחורה" בציור הכלב.[3] העבודה נושאת דמיון גם ל:' Atropos ו צליינות לסן איסידרו, משום שהוא מנצל מכשיר אליפטי חזותי כדי לעוות את נקודת המבט של הצופה. במקרה זה הגלימה של הזכר המרחף מביאה אותו כמעט מחוץ לבד וקרוב בהרבה אל הצופה מאשר הנקבה המרחפת.[5] כמו Atropos, עבודה זו היא אחת מתוך סדרת ציורים שבה המשמעות המיועדת ניתנת להסקה מהמקורות הקלאסיים.[6]

עבודה זו נוצרה במקור על בד תלוי על קיר. כמו רוב האחרים בסדרה, היא צוירה על גרסה קודמת של הסצנה.[7] גויה הציב את העבודה על קירות הקומה העליונה של ה-Quinta.[8] מאוחר יותר הועבר הציור לבד, וכיום הוא בתצוגת קבע עם שאר עבודות מתוך הסדרה ב" Museo del Prado, מדריד. על פי הסופר רולף קנטיש, זוהי דוגמה של גויה בה מצויה,

"רב גוניות והיכולת לשקף קבוצות גדולות וקטנות, חושך ואור, עירום ולבוש, נוף ופנים, חיות, נושאי חיי יום-יום ונושאי דמיון ולפעמים תערובת משונה של שניהם."[2]

תיאור ציור החיזיון מוזכר בשירו של אהוד בנאי מהאלבום קרוב "החיזיון לפרנצ'סקו גויא" שמילותיו נכתבו על ידי פנחס שדה, השיר מבוצע בדואט עם יהודית תמיר.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא החיזיון בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Licht, 159
  2. ^ 1 2 3 Junquera, 72
  3. ^ 1 2 3 Cottrell, 75
  4. ^ Connell, 207
  5. ^ Havard, 74
  6. ^ Licht, 288
  7. ^ Junquera, 56
  8. ^ Junquera,44