פתיחת התפריט הראשי

החלמה (בית הבראה)

לוח הנצחה למשכנו הראשון של מטכ"ל צה"ל ברמת גן. נקבע בקיר הבניין ששימש בעברו את בית-ההבראה "החלמה" (כיום בית-הספר ע"ש בן-גוריון)

החלמה היה בית הבראה שפעל ברמת גן בשנים 1934–1948. ב-19 במאי 1948 עת עבר מטכ"ל ההגנה ממשכנו ב'בית האדום' לחוף ימה של תל אביב לגבעת החלמה הידועה גם בשם הר אברהם מוקמו במבנה שניים מאגפי המטכ"ל של צה"ל[1].

היסטוריהעריכה

בית ההבראהעריכה

בית-ההבראה "החלמה" ברמת גן נפתח לקראת סוף 1934[2] על ידי "אגודת עזרה לחולים כרוניים ומבריאים"[3] בראשות ד"ר דורה בלוך-בלומנפלד.[4][5] ב-1926 החכיר ועד רמת-גן לאגודה שטח של כ-6 דונם בפסגת הגבעה (לימים – גן אברהם), ברחוב הקשת (כיום - רחוב שרת), וב-1927 הונחה אבן-הפינה של בניין בית-ההבראה והחלה בנייתו.[6]

המוסד, שהיה ציבורי ונטול זיקה מפלגתית, ניזון מתרומות[7]. הוא נועד על ידי מייסדיו לפתרון מצוקתם של "משוללי עזרה סוציאלית", והתקבלו אליו אנשים מכל שכבות היישוב, כולל חברים משלוש קופות החולים שהיו קיימות אז – כללית (הסתדרות העובדים), עממית ולאומית. את דמי השהות במקום שילמו עבור המבריאים גופים שונים. אלו כללו את עיריית תל אביב, ועד הקהילה בירושלים, התאחדות עולי גרמניה, קופת חולים כללית, קופת חולים עממית וקופת חולים לאומית, 'מִשען' ולשכות הרווחה הסוציאלית. בדו"ח לשנת 1936 צויין ש-45% הגיעו מטעם קופת חולים כללית, 32% באופן פרטי והשאר מטעם קופות החולים הקטנות וארגוני סיוע שונים[8].

בשלב ההתחלתי היו במוסד עשרה חדרים עם שלושים מיטות, ורופא המוסד היה ד"ר שמואל שלוסברג[9]. בהמשך עלתה הקיבולת ל-40‏–‏45 מבריאים[10]. במרץ 1938 הונח אבן פינה לאגף חדש[11], שנפתח ב-1939, ומספר המיטות הגיע ל-110,[12][13]. אחרי הרחבתו שכן בית-ההבראה במבנה דו-קומתי בן 20 חדרים רחבים על שטח של כ-2,500 מ"ר בנויים.

העיתונאי אורי קיסרי, שביקר בבית-ההבראה ב-1936, שנתיים לאחר שנפתח, סיכם את חווייתו במלים "רושם עז של נוחיות ממדרגה ראשונה במסגרת של אויר צח ומראה טבע נהדר", ועל ד"ר בלוך-בלומנפלד כתב שהיא "משוגעת ל'החלמה' זו".[14]

בראש הוועד המנהל של "החלמה", בשנות הארבעים, עמד ד"ר יהודה אריה אברמוביץ'[15] (מנהל בית החולים "הדסה" בתל אביב באותה התקופה), וחבריו היו ד"ר דורה בלוך-בלומנפלד, ד"ר יעקב מיכלין, ד"ר א' גוברקובסקה, אברהם קריניצי ואחרים.[16]

לאחר הפקעת המבנהעריכה

 
גבעת החלמה; סגל הפיקוד העליון של צה"ל אחרי טקס ההשבעה ביום 27.6.1948 על ידי בן-גוריון ובמעמד ישראל גלילי, ראש המפקדה הארצית של ארגון ההגנה

ב-15 במאי 1948, עם הכרזת המדינה, ובן לילה, הופקעו בית-ההבראה "החלמה" והבניינים בבעלות פרטית בקרבתו לצורכי הצבא ופונו מדייריהם. אל המבנים הריקים הועברו בליל 18–19 במאי משרדי המטכ"ל ולשכות שר הביטחון והרמטכ"ל.[17]

בצהרי ה-3 ביוני 1948 הפציצו ספיטפיירים מצריים את מחנה מטכ"ל, על גבעת החלמה ופגעו בלשכת שר הביטחון, בית בז'רנו הסמוך, עת שהה בה בן-גוריון, ובלשכת הרמטכ"ל ברחוב הפרסה הסמוך .

בלשכת שר הביטחון, שבבית סופיה ויוסף בז'רנו, הוכרז על הקמת צה"ל ב-31 במאי 1948. במקום זה הושבעו מפקדיו ב-27 ביוני 1948,[18] ומכאן נוהלה מלחמת העצמאות בחודשי ההכרעה. מספטמבר 1948 מיעט בן-גוריון להגיע ללשכתו ברמת-גן, וניהל את ענייני המדינה מלשכתו בבית וילהלם אברלה, בקריה בתל אביב. במבנה בית-ההבראה גופו שוכנו משרדי אכּ"א ואג"א, בקומת הקרקע היו מחסני מִפקדת מחנה המטכ"ל וחדר האוכל. במאי 1949, בתום המלחמה, הועתק מחנה המטכ"ל ממרומי 'גבעת החלמה' למתחם מחנה מקלף, למרגלותיה, ובפברואר 1955 הועבר המטכ"ל לקריה בתל אביב.

בניין "החלמה" לא חזר לשמש כבית-הבראה. פניותיה הרבות של ד"ר בלוך-בלומנפלד לבן-גוריון "להחזרת המוסד לתפקידו הבריאותי" נדחו,[19] והמבנה הוסב לבית-הספר שיל"ה (כראשי התיבות של שנת יובל להסתדרות המורים). בשנת 1983, במלאת עשור לפטירתו של דוד בן-גוריון, נקרא בית-הספר על שמו. בכניסה לבניין הותקן שלט מתכת לציון משכנו הראשון של המטה הכללי של צה"ל ולפניו – בית-ההבראה "החלמה".

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ניר מן, בן-גוריון אצלכם בסלון, מקור ראשון - דיוקן, 19.5.2006, עמ' 1, 14-10
  2. ^ בית הבראה החלמה, דבר, 10 באוגוסט 1934
  3. ^ נסים לוי, פרקים בתולדות הרפואה בארץ ישראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד והפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, הטכניון, חיפה, 1998, עמ' 446-445
  4. ^ דוד תדהר (עורך), "ד"ר דבורה (דורה) בלוך-בלומנפלד", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1358
  5. ^ בבית הבריאות "החלמה", דבר, 18 בפברואר 1935
  6. ^ אגודת עזרה לעובדים כרוניים ומבריאים, בית-ההבראה ברמת גן מהותו ותוכניתו, תל אביב תרפ"ט (עברית, יידיש ואנגלית)
  7. ^ החלמה, דבר, 2 בפברואר 1936
  8. ^ בית הבראה החלמה, דבר, 19 בפברואר 1937
  9. ^ נסים לוי ויעל לוי, רופאיה של ארץ ישראל 1799–1948, איתי בחור - הוצאה לאור, 2008; בכתיב "שליוסברג"
  10. ^ בית הבראה החלמה ברמת גן, דבר, 6 בדצמבר 1935
  11. ^ אבן פינה לבנין החלמה, דבר, 10 במרץ 1938
  12. ^ הארץ, 21.1.1939, גיליון 519, עמ' 6
  13. ^ בבית הבראה החלמה, המשקיף, 12 ביוני 1939
  14. ^ אורי קיסרי, ביקור ב"החלמה" – סנטוריום ציבורי ברמת גן, דואר היום, 5 בפברואר 1936
  15. ^ דוד תדהר (עורך), "ד"ר יהודה אריה אברמוביץ", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 485
  16. ^ יצחק זיו-אב, יעקב חורגין ש' שמואלי (עורכים), רמת-גן בת כ"ה, הוצאת המועצה המקומית רמת-גן, 1946, עמ' iii
  17. ^ ניר מן, בן -גוריון אצלכם בסלון, מקור ראשון - דיוקן, 19.5.2006, עמ' 1, 14-10
  18. ^ למחרת היום, ב-28 ביוני 1948, נערכו טקסי ההשבעה של כל יחידות צה"ל
  19. ^ ראו תצלום מכתבהּ לדוד בן-גוריון (מחודש מרץ 1949) ברשימתו של שלמה נקדימון, "כש'הבור' היה 'גבעה'", ידיעות אחרונות, מוסף "מסלול", 1 במאי 2006, עמ' 5-4; ניר מן (תולדות מחנה המטכ"ל בשנים 1955-1948, 2006, עמ' 42) מביא את עדותו מ-2003 של חיים ישראלי, שהיה שנים רבות עוזרו של בן-גוריון במשרד הביטחון, לפיה בן-גוריון הוקיר מאוד את נכונותה של ד"ר דורה בלוך לארח את המטכ"ל: "עד אחרית ימיה, גם כשהייתה חצי עיוורת, היא הייתה מגיעה מִדֵי שבוע אל בן-גוריון, והוא אירח אותה בכבוד רב"