הטבח באי קוס
הטבח של קוס הוא פשע מלחמה שבוצע בתחילת אוקטובר 1943 על ידי חיילי הוורמאכט נגד שבויים של הצבא האיטלקי באי קוס, שהיה באותו הזמן תחת כיבוש איטלקי. כמאה קצינים איטלקים נורו בפקודתו של הגנרל פרידריך-וילהלם מילר, בשל התנגדותם לפלישה הגרמנית לאי (המכונה "קרב קוס").
רקע עריכה
קוס נכבשה על ידי איטליה בשנת 1912 במהלך מלחמת איטליה-טורקיה, שסיימה את השלטון העות'מאני הארוך על האי. במהלך מלחמת העולם השנייה, קוס הפכה חשובה בשל שדה תעופה ליד אנטימצ'יה. הסכם שביתת הנשק של איטליה שנחתם ב-8 בספטמבר 1943 קבע את כניעתה של איטליה לבעלות הברית. ההסכם התקבל בהתלהבות הן על ידי הצבא האיטלקי והן על ידי האוכלוסייה המקומית, בתקווה לסיום המלחמה. הגרמנים המעטים באי נתפסו לא מוכנים ופורקו מנשקם בקלות. זמן קצר לאחר מכן, יותר מ-1,500 חיילים בריטיים נחתו בקוס כדי לסייע לכ-4,000 החיילים האיטלקים בהגנה על האי מפני פלישה גרמנית אפשרית.
לפנות בוקר ב-3 באוקטובר 1943 החלה הדיוויזיה ה-22 של הוורמאכט (שהייתה מוצבת בכרתים), בפיקודו של הגנרל פרידריך-וילהלם מילר, בכיבוש האי ידי נחיתה בשלושה מקומות שונים באי, הן מהים והן מהאוויר. במהלך הקרב לא היה תיאום בין הכוחות האיטלקיים והבריטיים, חיל האוויר המלכותי לא הצליח לספק חיפוי אווירי, והיעדר ארטילריה נגד מטוסים איפשרה ללופטוואפה (חיל האוויר הגרמני) לבצע הפצצות כבדות מהאוויר ללא הפרעה. אף על פי שכוחות היבשה שהגנו על קוס עלו בהרבה על הגרמנים (כ-5,500 אנגלים ואיטלקים לעומת כ-1,000 גרמנים), הם נכנעו ב-4 באוקטובר. בסך הכל 1,388 בריטים ו-3,145 איטלקים נתפסו ונכלאו בטירת נרציה בעיר[1].
הטבח עריכה
בין 4 ל-6 באוקטובר 148 קצינים איטלקים שנתפסו (שהשתייכו לגדוד ה-10, דיוויזיית הרגלים ה-50 רג'ינה, בפיקודו של קולונל פליס לג'יו) עברו משפט מזורז בהוראת מילר. בפסק הדין נקבע כי כל הקצינים שנשארו נאמנים למלך ויטוריו עמנואלה השלישי והתנגדו לגרמנים יוצאו להורג בירייה. מתוך 148 הקצינים שנידונו למוות, שבעה קצינים הכריזו על תמיכתם בגרמנים, 28 הצליחו להימלט לטורקיה, עשרה אושפזו ולאחר מכן הועברו למחנות בגרמניה, ואילו 103 הנותרים נורו על ידי אנשיו של מילר בין הערב של 4 ל-7 באוקטובר.
לאחר הטבח עריכה
בפברואר 1945 הוצאו 66 גופות משמונה קברי אחים ליד לינופוטיס ונקברו בבית הקברות הקתולי של קוס. בשנת 1954, גופות אלו הועברו לאיטליה ונקברו בבית הקברות של חללי מלחמת העולם השנייה בסמוך לעיר בארי). אף על פי שגופות רבות עדיין נעדרו בקוס, לא נערך מסע מחקר לאיתורן עד 2015. אז, קבוצה של מתנדבים יוונים ואיטלקים ביצעו חפירות שחשפו שרידי אדם וחפצים אישיים[2]. השרידים שהתגלו הונחו בגלוסקמה בבית הקברות הקתולי של קוס.
לאחר תום המלחמה נתפס הגנרל מילר בפרוסיה המזרחית על ידי הצבא האדום והוסגר ליוון, שם נידון למוות על ידי בית משפט צבאי על פשעים שביצע נגד אזרחים בכרתים (אך לא על האירועים בקוס). הוא הוצא להורג על ידי כיתת יורים באתונה ב-20 במאי 1947, והיה האדם היחיד מבין האחראים לטבח שאי פעם נענש.
ארון הבושה עריכה
בשנת 1994, במהלך משפטו של קצין האס אס לשעבר אריך פריבקה, נחשפו מסמכים הקשורים לטבח בקוס בין תיקים רבים אחרים בארכיון שנמצאו בתוך ארון עץ במשרדי הפרקליטות הצבאית ברומא. חקירה של ועדה פרלמנטרית, שנערכה בשנת 2003, חשפה כי בינואר 1960, התובע הכללי הצבאי האיטלקי, הגנרל אנריקו סנטקרוצ'ה, הכין כמעט 2,000 תיקים נגד פושעי מלחמה נאצים. לחצים פוליטיים שהופעלו על התובע הובילו לגניזת התיקים מחשש שהדבר יפגע ביחסיה של איטליה עם גרמניה, בעלת בריתה בנאט"ו.
הערות שוליים עריכה
- ^ The Invasion of Kos: The Killing of 103 Royal Italian Army Officers, War History Online, 3 October 2016
- ^ Kos, Greece. A forgotten massacre of World War II, Messaggero Veneto, 19 July 2015