הטבח בבית הספר למלאכה

פיגוע ירי

הטבח בבית הספר למלאכה היה פיגוע ירי שהתרחש בבית הכנסת שב"בית הספר למלאכה" ביישוב כפר חב"ד, בא' באייר ה'תשט"ז, 8 במאי 1956, והיה היחיד שהתרחש בגבולותיו. בפיגוע נרצחו מדריך וארבעה תלמידים, תלמיד נוסף נפטר מפצעיו, וארבעה נוספים נפצעו קשה, מתוך עשרות פצועים[1]. תמונות של סידורים מוכתמים בדם הופצו וגרמו זעזוע. על שם התלמידים שנרצחו הוקם דפוס בשם "יד החמישה"[2], כתוצאה מכך מוכר הפיגוע גם בשם רצח יד החמישה[3].

הטבח בבית הספר למלאכה
חלק מהתקוממויות הפדאיון הפלסטיני
הרב הרצוג בכפר חב"ד.jpg
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג מבקר בכפר חב"ד שלושה ימים לאחר הטבח לחזק את התושבים, משוחח עם ניצול הפיגוע אשר קדוש
תאריך 11 באפריל 1956 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום כפר חב"ד, בית הספר למלאכה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°59′13″N 34°50′42″E / 31.986916666667°N 34.845083333333°E / 31.986916666667; 34.845083333333
סוג אירוע, פיגוע ירי עריכת הנתון בוויקינתונים
הרוגים 6 עריכת הנתון בוויקינתונים
פצועים 5 עריכת הנתון בוויקינתונים
מבצע פדאיון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הפיגועעריכה

ביום רביעי אור לא' באייר ה'תשט"ז בשעה 8 בערב בעת היו התלמידים באמצע תפילת שמונה עשרה בבית הכנסת שבתוך "בית הספר החקלאי", חדרו למתחם שלושה מחבלי פדאיון. האחד המתין ברכב, השני כיבה את החשמל והשלישי פתח ביריות. כמה מהנוכחים החלו להבריח את הילדים דרך החלונות. לאחר התקרית נמלטו שלושת המחבלים ולא נמצאו.

כשנדלק האור נמצאו מדריך וארבעה תלמידים שעמדו בסמוך לדלת, שוכבים הרוגים מתבוססים בשלוליות דם, וחמישה פצועים קשה. רק כעבור שעה באו כוחות ההצלה ופינו את הפצועים למרכז הרפואי בצריפין.

הנרצחים שמחה זילברשטרום (המדריך), ניסים עסיס ושלמה מזרחי נקברו בהר המנוחות, משה פרץ נקבר בבית העלמין שבעיר עכו ואלברט אדרי בטירת הכרמל. כעבור זמן נפטר אחד הפצועים שנפצע קשה, תלמיד נוסף בשם עמוס אוזן, ונקבר בתל אביב.

התייחסות והנצחהעריכה

שלושה ימים לאחר הפיגוע הגיעו לביקור בכפר חב"ד הרבנים הראשיים הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב יצחק ניסים לחזק את ידי התושבים. תחילה היו שנרתעו וחשבו לעזוב את היישוב, בסיום השבעה קבע הרבי מלובביץ' "תענית שעות"[דרוש מקור], הוא אמר כי "במקום שהתגלתה מידת הדין, תתגלה מידת הרחמים"[4], ועודד את התושבים לפתח ולהגדיל את היישוב.

במלאת שלושים לטבח, הונחה אבן פינה לבית דפוס והוצאת ספרים על שם הנרצחים, בשם "יד החמישה".

תקופה קצרה לאחר הפיגוע שלח הרבי מלובביץ' קבוצה של שלוחים, בהם הרב יהודא קרינסקי, לכפר חב"ד, כדי לחזק את התושבים אחרי האירוע הקשה[5].

רבים מהמכתבים באגרות קודש חלק י"ג עוסקים בטבח.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה