הטיעון הטלאולוגי

הטיעון הטלאולוגי (גם "טיעון השען") הוא טיעון לקיום בורא. הטיעון הטלאולוגי הוא טיעון אפוסטריורי לפיו קיימת אלוהות משום שטבע המציאות, מורכבותה ולדעת רבים גם שלמותה, מעידים על קיומו של מתכנן ובורא. טיעון זה גם עומד בבסיס תאוריית התכנון התבוני.

הטיעון

הטיעון הטלאולוגי הוא מן הוותיקים שבטיעונים להוכחת קיומו של האל. אפשר למצוא לו הדים בטימאיוס של אפלטון, וב"על טבעם של האלים" של קיקרו הטיעון כבר מפותח באופן מלא. קיקרו שם בפיו של קווינטוס לוקיליוס באלבּוּס את הטיעון שהיקום כולו, על כוכביו וסדריו הקוסמיים והארציים משקפים תכנון הדוק של בורא.

ביהדות הועלה הטיעון במדרש המיוחס לתנא רבי עקיבא: ”כשם שהבית מודיע על בנאי, והבגד על אורג, והדלת על נגר, כך העולם מעיד על הקב"ה שהוא בראו”. וכן על ידי הפילוסוף בן ימי הביניים בחיי אבן פקודה בספרו "חובות הלבבות" : ”ויש בני אדם שאמרו שהעולם נהיה במקרה בלי בורא ח"ו, ותימה בעיני... כי ידוע שהדברים שהם בלי כוונת מכוין, לא ימצאו בהם סימני חכמה. והלא תראה, אם ישפך לאדם דיו על נייר חלק, אי אפשר שיצטייר ממנו כתב מסודר. ואילו בא לפנינו כתב מסודר, ואחד אומר כי נשפך הדיו מעצמו ונעשתה צורת הכתב, היינו מכזבים אותו”.

תומאס אקווינס, הפילוסוף בן ימי הביניים העלה טיעון דומה ב"סומה תאולוגיה" שלו. תומאס מציג חמש דרכים להוכחת קיומו של האל וטוען בדרך החמישית:

"אנו רואים כי דברים נעדרי אינטליגנציה, כמו עצמים שבטבע, פועלים למטרה מסוימת, והדבר ברור מהתנהגותם תמיד, או כמעט תמיד, באותו אופן, כך שמתקבלת התוצאה הטובה ביותר. על כן ברור כי לא מגחמה כי אם מתכנון משיגים הם את מטרותיהם. כעת, דבר שאין לו אינטליגנציה אינו יכול לחתור למטרה, אלא אם כן הוא מכוון על ידי ישות המחוננת בידיעה ובאינטליגנציה; כמו שהחץ נורה למטרתו על ידי הקשת. על כן, ישות אינטליגנטית כלשהו קיימת, והיא המכוונת את כל הדברים שבטבע למטרתם; וישות זו מכונה על ידינו אל".

גרסה מעמיקה ומפותחת יותר העלה דייוויד יום בן המאה השמונה עשרה ב"דיאלוגים על הדת הטבעית". דרך הדמות פילון (Philo) הוא פורס תאוריה טלאולוגית (שדומה שיום מאמין ואינו מאמין בה חליפות), המבוססת לא על בריאה חד-פעמית ומתוכננת כולה, אלא על מערכת שניתנו לה כללי בסיס מסוימים והיא "צומחת", במעין גרסה ראשונית לתורת האבולוציה של דרווין, שעתידה לבוא לעולם כמאה שנים אחרי כן. היקום, אומר פילון בפרק ח' של הדיאלוגים:

"דומה דמיון רב לגופים של בעלי חיים ולצמחים, יותר מאשר ליצירות האמנות האנושית... את מקורו יש לייחס להולדה או לצמיחה, יותר מאשר לתבונה או לכוונה".

התאולוג האנגלי ויליאם פיילי, בספרו "תאולוגיה טבעית" אשר יצא לאור בשנת 1802, הביא דימוי של שעון כיס הנמצא בשדה: אף שאיננו יודעים מי יוצרו ואולי אף איננו בקיאים במלאכת עשיית שעונים או לא ראינו ייצורו של שעון מעולם, אין ספק בליבנו כי השעון הוא מלאכתו של יוצר כלשהו, שהוא פרי עשיה מחושבת של יוצר.

סילוגיזם

את הטיעון הטלאולוגי בכללו ניתן לסכם בסילוגיזם הבא:

1. הנחה: היקום מסודר.
2. הנחה: לא ניתן להעלות על הדעת שהיקום יסתדר ללא כוונת מכוון.
3. מסקנה: יש מתכנן ליקום.

ביקורת

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ביקורות על ההנחה כי היקום מסודר

לברירה הטבעית או להישרדות המותאמים אין מטרה. עקרונות אלו קיימים מאותה סיבה שמים רותחים: כי כך פועלים הדברים. אם מניחים כי הדברים פועלים כך מסיבה כלשהי הנמצאת מחוץ להם (כלומר, כוונת מכוון), נופלים לכשל לוגי של הנחת הטעון הוכחה מראש, במבנה הלא קביל של: היקום תוכנן על ידי האל ולכן האל תכנן את היקום.

ביקורות על ההנחה כי נדרש מסדר ליקום

יש שטענו כי הפרכה עקיפה לטיעון ניתן למצוא במערכות אנושיות בעליל כמו מערכות כלכליות גדולות. אף על פי שאין כל כוח מכוון ממעל, מדינות, יבשות וכדור הארץ כולו, על כל ששת מיליארד תושביו, פועלים כאילו במתואם להשגת תכליות כלכליות. כדי לייצר מוצר אחד פשוט כמו עיפרון, חוברים אלפי אנשים ברחבי העולם כולו ומשתפים פעולה במנגנון מורכב להפליא, שנוצר כאילו מעצמו מכוח אינטרסים אנוכיים של כל האנשים השותפים בייצור, בלי שיהיה גורם מתאם ומכוון אחד לכל התהליך לבד מהמכניזם הטבעי של האינטרס העצמי.

עוד תאוריה שהועלתה כנגד הטיעון הטלאולוגי היא התאוריה שהעולם שלנו הוא אחד מתוך עולמות רבים מאוד שנוצרו, ולכן מבחינה סטטיסטית אכן סביר שבמקרה נוצר עולם אחד שנראה מתוכנן מתוך ההמונים שנוצרו. סביב תאוריה זו התפתח דיון האם היא כושלת בכשל המהמר ההפוך.

ביקורתו של דוקינס

מנגד נטען כי את הצירופים וההתאמות הרבים ביקום ניתן להסביר באורח טבעי. דוגמה לכך היא מנגנון האבולוציה. תורת האבולוציה אינה טוענת כי לקיום תכלית כלשהי או יעד מסוים, אלא רק כי היא פועלת על פי כללים מסוימים שאינם מכוונים לתכלית כלשהי. תאוריה כזו העלה ריצ'רד דוקינס בספרו "השען העיוור". בהנגדה לדימוי השען של פיילי (ו"מכוונן השעונים" של אייזק ניוטון) טוען דוקינס כי האבולוציה היא התקדמות בשורה של צעדים זעירים, אקראיים ועוורים ומבנה כזה יכול בהחלט להסביר את התיאם הרב המצוי כביכול בעולמנו.

תגובת החולקים עליו

יש אנשים שאינם מקבלים את האבולוציה כהסבר מספק, ותומכים בתאוריות של תכנון תבוני. לפיכך, חלק מהמצדדים בתורה הטלאולוגית דווקא משלבים את תורת האבולוציה בטיעון הטלאולוגי. האנציקלופדיה הקתולית מציגה את הגרסה המעודכנת של הטיעון כך שאף יותר מהאבסורד של היווצרות יש מאין, רצף של צירופי מקרים רבים - הנדרשים על פי תורת האבולוציה להתקיים לאורך דורות רבים - סביר הרבה פחות, ועל כן מוכיח את קיומו של מתכנן תבוני.

ביקורות אחרות לדוקינס, הן שהטיעון הטלאולוגי אינו מתיימר להציג את "אלוהי הפערים", אלא לטעון שהסיכוי לסדר קטן עד חסר משמעות, ועל כן, אין ספק שמתכנן כלשהו קבע מראש את החוקים המובילים לתוצאה הרצויה, אך אינו בהכרח מתערב לאחר שקבע אותם. להמחשה, מביא הרב ד"ר מיכאל אברהם את המאמר שטען כי אמנם תוכנה שתנסה להגריל את המשפט "tobeornottobe" (להיות או לא להיות) ייקח זמן רב (78,800 שנים) שאינו סביר (על התוכנה להצליח להגריל תוצאה שסיכוייה הן (1/26)^13 = (4.03)*(10)^-19 ), אך את התאוריה האבולוציונית שבה "נשמר" מידע "מוצלח", נכון יותר להשוות לתוכנה שמגרילה כל פעם אות אחת עד שהיא מגרילה נכון, ואז מתקדמת לאות הבאה. תוכנה כזו תגריל את המשפט תוך פחות מדקה וחצי. אברהם טוען שהיא היא הנותנת, תוכנה שתפעל באקראי לעולם לא תצליח להגריל "tobeornottobe", אך תוכנה שנכתבה על מתכנת מוכשר ותפעל לפי כללים מוכוונים מראש, תגיע לפתרון. כמו כן, אם חוקי הטבע היו נקבעים באקראיות ללא מכוון, הם לעולם לא היו מגיעים לתוצאה של יצירת החיים, ועצם העובדה שהם נוצרו, מעידה על כך שהיה מתכנן שכיוון לזאת.

ביקורות אחרות

כשל לוגי נוסף לטענת מתנגדי הטיעון הטלאולוגי הוא שאם עצם מורכב כמו השעון או העין חייב להיווצר על ידי בורא, אזי נובע שהבורא עצמו, שהרי מורכב בהרבה מהם, חייב להיווצר על ידי בורא בעצמו. אם ממשיכים על פי החוקיות, הרי שגם הבורא של הבורא מחויב על פי חוקיות זו להיווצר על ידי בורא נוסף, וכך הלאה בשרשרת אינסופית.

קישורים חיצוניים

• הטיעון הטלאולוגי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)