הטיית תגובה אופטימית
הטיית תגובה אופטימית (באנגלית: Optimistic Bias) היא הטיה קוגניטיבית שגורמת לפרט להאמין כי הסבירות לתוצאות שליליות היא נמוכה יותר מסבירותה הסטטיסטית בפועל. ההטיה ידועה גם בתור אופטימיות לא מציאותית או אופטימיות השוואתית. למשל, קוגניציות בשירות העצמי שגורמות לאדם להסתכל על עצמו באור חיובי; הערכת הסיכוי שלו לתוצאות חיוביות כיותר גדול משל אנשים אחרים, ולתוצאות שליליות כיותר קטן משל אנשים אחרים, או האמונה כי האדם פחות חשוף לדברים רעים ופחות פגיע מאנשים אחרים. לדוגמה, אדם שמזניח אינפורמציה המכילה חדשות בלתי רצויות (כמו למשל, הסתברות גבוהה ולא צפויה שאירוע שלילי עלול להתרחש), או מעשן שמאמין שיש לו סיכוי נמוך יותר לחלות בסרטן מאשר מעשנים אחרים.
הטיית תגובה אופטימית היא נפוצה והיא חוצה מגדר, מוצא אתני, לאום וגיל.[1] הטיית אופטימיות אפילו מדווחת בבעלי חיים כמו חולדות וציפורים.[1] עם זאת, מחקרים מלמדים כי אנשים עם אוטיזם בתפקוד גבוה פחות רגישים להטיית תגובה אופטימית.[2]
ארבעה גורמים יכולים לאדם לחוש אופטימיות לא מציאותית: התוצאות הרצויות שלו, המנגנונים הקוגניטיביים שלו, המידע שיש לו על עצמו לעומת אחרים ומצב רוח כללי.[3]
למרות שהטיית אופטימיות מתרחשת הן עבור אירועים חיוביים (אדם המאמין שהוא מצליח כלכלית יותר מאחרים) והן עבור אירועים שליליים (סיכון נמוך יותר לחלות בסרטן), יש יותר מחקרים וראיות המצביעות על כך שההטיה עוצמתית יותר עבור אירועים שליליים (valence effect; אפקט הערכיות).[4][3] האירועים הם בעלי השלכות שונות: כאשר הטיה זאת מתרחשת עבור אירועים חיוביים התוצאה היא לרוב תחושה מוגברת של רווחה נפשית והערכה עצמית, בעוד שאירועים שליליים מובילים להשלכות הכרוכות בסיכון רב יותר, כגון נטילת סיכונים ואי נקיטת אמצעי זהירות. מחקרים מלמדים כי קשה מאוד לטפל בהטיה האופטימית. חלק מהחוקרים מאמינים שניסיון לצמצם את ההטיה עשוי לעודד אנשים לאמץ התנהגות בריאה יותר.[5] מנגד, מחקרים הראו שלא ניתן לצמצם את ההטיה, וכי מאמצים לצמצם אותה מובילות לתוצאות מוטות יותר.[5] בספרות הקרימינולוגית מוכרת הטיה זו כ"סופר-אופטימיות" (Super-optimism) – אמונה כי האדם יכול להתחמק מהתוצאות השליליות של כל התנהגות אנטי-חברתית באשר היא.[6]
הטיית תגובה אופטימית היא אחת מני אשליות חיוביות רבות. בספרות המקצועית קיימת מחלוקת בין גישות הרואות אשליות חיוביות כתופעה שכיחה ונורמלית ומדגישות את החלק החיובי וההסתגלותי שבה, לבין גישות המדגישות כי באשליות חיוביות קיים אספקט שלילי של עיוות מציאות, הנתפס כפוגע בהסתגלות.[7][8]
ראו גם עריכה
- בשם המשאלה – ניסיון לגרוף הסכמה לטיעון תוך ניצול הנחה לא-רציונלית כי העובדות עשויות להשתנות משום שהטוען מביע משאלה שהן תשתנינה.
- האדרה עצמית – המוטיבציה לשמור על דימוי עצמי גבוה ככל האפשר.
- חשיבה מייחלת – חשיבה מייחלת היא הקשר בין העדפות/משאלות לבין ציפיות.
- חיפוש אחר ריגושים - תכונת אישיות המאופיינת בהטיית תגובה אופטימית
קישורים חיצוניים עריכה
- לירון רוזנקרנץ, אנילה דמלו, AEON, רציונליים ולא במקרה, באתר "אלכסון"
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 Tali Sharot, The optimism bias, Current Biology 21, דצמבר 2011, עמ' R941–R945 doi: 10.1016/j.cub.2011.10.030
- ^ Bojana Kuzmanovic, Lionel Rigoux, Kai Vogeley, Brief Report: Reduced Optimism Bias in Self-Referential Belief Updating in High-Functioning Autism, Journal of Autism and Developmental Disorders 49, יולי 2019, עמ' 2990–2998 doi: 10.1007/s10803-016-2940-0
- ^ 1 2 James A. Shepperd, Patrick Carroll, Jodi Grace, Meredith Terry, Exploring the Causes of Comparative Optimism, Psychologica Belgica 42, 1 בינואר 2002, עמ' 65–98 doi: 10.5334/pb.986
- ^ Susana O. Gouveia, Valerie Clarke, Optimistic bias for negative and positive events, Health Education 101, 1 באוקטובר 2001, עמ' 228–234 doi: 10.1108/09654280110402080
- ^ 1 2 Neil D. Weinstein, William M. Klein, Resistance of personal risk perceptions to debiasing interventions., Health Psychology 14, מרץ 1995, עמ' 132–140 doi: 10.1037/0278-6133.14.2.132
- ^ Glenn D. Walters, The Psychological Inventory of Criminal Thinking Styles: Part I: Reliability and Preliminary Validity, Criminal Justice and Behavior 22, ספטמבר 1995, עמ' 307–325 doi: 10.1177/0093854895022003008
- ^ Shelley E. Taylor, Jonathon D. Brown, Illusion and well-being: A social psychological perspective on mental health., Psychological Bulletin 103, 1988, עמ' 193–210 doi: 10.1037/0033-2909.103.2.193
- ^ Ryan T. McKay, Daniel C. Dennett, The evolution of misbelief, Behavioral and Brain Sciences 32, דצמבר 2009, עמ' 493–510 doi: 10.1017/S0140525X09990975