היאסנט ז'אדן

היאסנט ז'אדן (בצרפתית Hyacinthe Jadin; ‏27 באפריל 1776 – 27 בספטמבר 1800) היה מלחין ופסנתרן צרפתי שנמנה עם הנציגים הבולטים של טרום הרומנטיקה במוזיקה הצרפתית.

היאסנט ז'אדן
Hyacinthe Jadin

לידה	27 באפריל 1776 ורסאי, ממלכת צרפת
פטירה	27 בספטמבר 1800 (בגיל 24) פריז, הרפובליקה הצרפתית הראשונה
מוקד פעילות	צרפת
זרם	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	צרפתית
כלי נגינה	פסנתר

ביוגרפיה

היאסנט ז'אדן נולד בוורסאי והיה אחד מחמישה אחים שבאו ממשפחת מוזיקאים מבלגיה. אביו היה ז'אן באטיסט ז'אדן (יליד נאמור, 1744–1790), כנר בקפלה המלכותית של בית הבסבורג בבריסל ומלחין. לפי מקורות אחרים, אביו היה אחיו של ז'אן-בטיסט, פרנסואה ז'אדן (יליד 1731, גרה, על יד בזאנסון), נגן אבוב בגדוד ששירת ביישוב בופרמון ואחר כך נגן בסון בתזמורת המלכותית של לואי החמישה עשר ולואי השישה עשר. בשנת 1760 המשפחה עברה לוורסאי, שם התקבל פרנסואה כנגן בסון ראשי בקפלה המלכותית של מלכי צרפת ופעל בתפקיד זה עד מותו בשנת 1789. אחיו של האב, ז'ורז' ז'אדן (נולד 1742) עבד גם הוא כנגן בסון באותה קפלה בורסאי. אחיו הצעיר של היאסנט, לואי עמנואל ז'אדן (1853–1768) היה מלחין פורה מאוד, פסנתרן, כנר, מורה ובמשך זמן ממושך הוא נחשב בעיני המבקרים בני זמנו ליוצר החשוב מבין בני המשפחה. אח נוסף בשם ז'ורז' (1773 – אחרי 1813) היה זמר מפורסם.

שנות הילדות והלימודים

באופן טבעי קיבל היאסנט את היסודות הראשונים לחינוכו המוזיקלי מאביו. בהמשך למד, עד שנת 1790, אצל ניקולא-יוזף הילמאנדל (Hüllmandel) ‏(1756-1823), פסנתרן ונגן צ'מבלו משטרסבורג ותלמיד של פרנץ-קסאוור ריכטר ושל קרל פיליפ עמנואל באך. עם תלמידיו של הילמאנדל נמנו גם גאורג אונסלו והמלחין דניאל אובר. בשנת 1785, בהיותו בן 9, פרסם היאסנט יצירה ראשונה - רונדו לצ'מבלו - ב"ז'ורנל דה קלאבסן".

מלחין בימי המהפכה הצרפתית

ז'אדן - סונטה לפסנתר אופוס 4 מס.2 בפה דיאז

ז'אדן התחיל לקנות לעצמו שם כפסנתרן וירטואוז על ידי הופעותיו במסגרת ה"Concert Spirituel" ("הקונצרט הרוחני") בפריז. על במה זו ניגן באפריל 1789, בגיל 13, את אחד הקונצ'רטי שכתב לפסנתר וזכה לשבחים בעיתון "מרקור דה פראנס". ב-1792 הצטרף לאחיו, כעוזר רפטיטור (פסנתרן מלווה) ב"תיאטרון של מסייה", אחי המלך (Théâtre de Monsieur), שבעקבות המהפכה שינה את שמו ל"תיאטרון פדו" (Théâtre Feydeau). באותם הימים הלחין ז'אדן את שיר הלכת של "המצור על ליל", לכבוד התנגדותם האמיצה של אזרחי העיר ליל בעת המצור בידי הכוחות האוסטריים. אחרי הוצאתו להורג של הפסנתרן ועורך הדין ז'אן פרדריק אדלמן, נציג אחר של אסכולת הפסנתרנים מפריז, מורו של ז'אדן, הילמאנדל, נמלט מצרפת כדי להינצל מהטרור היעקוביני. ז'אדן, שהמשיך להיות מעורה בחיי צרפת המהפכנית, כתב פתיחה לכלי נשיפה תחת הכותרת "המנון ל 21 בינואר" לכבוד מלאת שנה להוצאתו להורג של לואי השישה עשר. שני האחים, היאסנט ולואי עמנואל, ניגנו בתזמורת המשמר הלאומי והשתתפו בתוקף תפקידם, בחגיגות המהפכניות, לרבות הקונצרטים שאורגנו בשנת 1794 על ידי "המכון הלאומי למוזיקה", שהפך לימים לקונסרבטואר של פריז. ב-1794 פרסם ז'אדן גם את סדרתו הראשונה של סונאטות לפסנתר בליווי כינור, שהקדיש לאמו. עם הקמת הקונסרבטואר של פריז ב-1795, נדרש ז'אדן יחד עם עוד שלושה מורים לפסנתר, ללמד בכיתת נשים.אחרי פטירת אחד המורים, הצטרף אליו גם אחיו, לואי ז'אדן. לפסגת הקריירה שלו כסולן הגיע היאסנט ז'אדן בעונת 1796–1797, כשהופעותיו בתיאטרון פדו זכו להצלחה רבה בקרב הקהל.

אחרי שחלה בשחפת, במרץ 1799 קיבל פטור מהגיוס לצבא של נפוליאון. החל מאפריל 1799 נאלץ לצאת ל"חופשה מלאה" מעבודתו בקונסרבטואר וב-22 בספטמבר 1799 ניגן בפומבי בפעם האחרונה יחד עם הכנר פייר רוד. כעבור שנה, הוכרע על ידי המחלה ונפטר בפריז, בגיל 24 בלבד.

סגנונו

ז'אדן נחשב בימינו המקורי מבין המלחינים ה"טרום-רומנטיים" הצרפתים. במוזיקה שלו ניתן להבחין השפעתם של היידן ומוצרט וגם של ה"סער והפרץ שמעבר לריין. יש סבורים כי היעלמותו המוקדמת וצלו של אחיו, לואי עימנואל, יכולים להסביר את השכחתן היחסית של יצירותיו. היאסנט ז'אדן הצטיין במיוחד בסונטות שלו לפסנתר. הן בנויות היטב לפי הדגמים הקלאסיים, אך בולט בהן ניחוח טרום-רומנטי.

המבקר גי סאקר העריך כי המוזיקה שלו "מדהימה ברגישותה ובעומקה". מרשימה במיוחד בעיניו היא הסונטה לפסנתר בפה דיאז מינור (1795) והאנדנטה בסונטה אופוס 5 מס' 3. ז'אדן, מלחין של מוזיקה קאמרית, נודע בעיקר ביצירותיו לפסנתר, שהקדימו את המוזיקה של שוברט. במיוחד הצביון הטרום רומנטי של הסונטות שלו נמצא ביחס אמביוולנטי עם מורשת קודמיו הקלאסיים.

להבדיל מהרביעיות המוקדמות - ה"רביעיות קונצ'רטנטיות" - ברביעיות של ז'אדן, הכינור הראשון התחיל לתפוס מקום בכורה. צביונן עומד גם "בשפה ההרמונית, עם תיבולים כרומטיים במעברים הפתאומיים" ממז'ור ומינור, "שלא היו מביישים את שוברט, וכמו כן במקוריות התנועות". רביעייה אחת אף מסתיימת בפולונז.

יצירות

מוזיקה לתזמורת

• קונצ'רטו לפסנתר מס' 1 (1796-7)
• קונצ'רטו לפסנתר מס' 2 ברה מינור (1796) - בליווי 2 כינורות, ויולה, קונטרבס, חלילים, אבובים, בסונים וקרנות.
• קונצ'רטו לפסנתר מס' 3 בלה (1798) - בליווי 2 כינורות, ויולה, קונטרבס, 2 חילים, 2 בסונים ושתי קרנות

מוזיקה עם תזמורת כלי נשיפה

• המנון ל-21 בינואר (1794) על מילים מאת שארל לה ברן (Hymne du Vingt-un Janvier)
• שיר לחג החקלאות (1796) על מילים מאת אנז' אטיין קסאווייה, פואסון דה לאשאבוסרי (Chanson pour la Fête de l'Agriculture)
• פתיחה לכלי נשיפה (1796)
• המנון ל-10 ז'רמינל - על מילים מאת תאודור דזורג (Hymne du Dix Germinal)

מוזיקת במה

• הצוואה שלא הובנה נכון (Le Testament mal-entendu) ‏(1793) - קומדיה עם ארייטות, בשתי מערכות, ללברית מאת פרנסואה-גיום דיקרה-דימיניל
• קאנז' או הסוכן של לאזאר (1794) מעשה היסטורי במערכה אחת, ללברית מאת אנדרה פפן בלמאן

מוזיקה לפסנתר

• רונדו (1785)
• סונטה לפסנתר או קלוויצ'מבלו, מס. 1 ברה, בליווי כינור (1794)
• סונטה מס' 2 בסי במול (1794) בליווי כינור
• סונטה מס' 3 בפה מינור, בליווי כינור
• סונטות לפסנתר אופוס. 3 מס' 1–3 (1795)
• סונטה לפסנתר בסי במול אופוס 4 מס' 1 (1795)
• סונטה לפסנתר בפה מינור אופוס 4. מס' 2 (1795)
• סונטה לפסנתר בדו אופוס 4 מס' 3 (1795)
• סונטה לפסנתר בפה מיור, אופוס 5 מס' 1 (1795)
• סונטה לפסנתר ברה, אופוס 5, מס' 2 (1795)
• סונטה לפסנתר בדו מינור אופוס 5 מס' 3 (1795)
• דואט בפה לפסנתר (1796) ל-4 ידיים
• סונטה לפסנתר בדו מינור, רופוס 6, מס' 1 (1800)
• סונטה לפסנתר בלה, אופוס 6, מס' 2 (1800)
• סונטה לפסנתר בפה, אופוס 6, מס' 3 (1800)
• שלוש סונטות - שפורסמו לאחר מות המלחין, קובץ שישי של סונטות (1804)
• דואו ל-4 ידיים (1796) - מוקדש לאחיו, לואי אמנואל ז'אדן
• פוטפורי ראשון לפסנתר (1798)
• תרגילים לפסנתר: 20 שיעורים קטנים לפסנתר לשימוש המתחילים (1798) בכתב העת של הקונסרבטואר Magasin de musique

מוזיקה קאמרית

• רביעיות ל-2 כינורות, ויולה וקונטרבס:
  • בסי במול, אופוס 1, מס' 1 (1795)
  • בלה, אופוס 1 מס' 2 (1795)
  • בפה מינור, אופוס 1, מס' 1 (1795)
  • במי במול, אופוס 2 מס' 1 (1796)
  • בסי במול מינור אופוס 2, מס' 2 (1796)
  • בדו אופוס 2 מס' 3 (1796)
  • בדו רופוס 3 מס' 1 1797)
  • במי אופוס 3 מס' 2 (1797)
  • בלה מינור אופוס 3 מס' 3 (1797)
  • בסול אופוס 4 מס' 1 (1798)
  • בפה אופוס 4 מס' 2 (1798)
  • ברה אופוס 4 מס' 3 (1798)
  • במי אופוס 3 מס'^{[דרושה הבהרה]}
• שלישיות מיתרים - (ספר 1 ו-2) - לכינור, ויולה וצ'לו
  • מי במול מז'ור אופוס 2 מס' 1
  • בסול אופוס 2 מס' 2
  • בפה מז'ור אופוס 2 מס' 3

מוזיקה קולית

• "שיר לכת על מצור העיר ליל" (1792) לקול ופסנתר או נבל
• "רומאנס לירח" (1796) לקול ופסנתר או נבל
• "קבר סופיה" (Le tombeau de Sophie) (1796) לקול וקלוויצ'מנלו או נבל (1796)

לקריאה נוספת

• Castinel N. Aube d’une vie musicale sous la révolution: la vie et l’oeuvre de Hyacinthe Jadin. 1776 - 1800, Lyon 1991
• Adelaide de Place. Hyacinthe Jadin dans François René Tranchefort (dir.). Guide de la Musique de piano et de clavecin, Fayard, Paris, 1987

(בצרפתית)

קישורים חיצוניים

• היאסנט ז'אדן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• היאסנט ז'אדן, באתר Discogs (באנגלית)
• ז'אן כריסטוף פוסק - "היאסנט ז'אדן, המעוף שנקטע", בבלוג Passée des arts (בצרפתית)
• ציון דרך - הרביעיות של היאסנט ז'אדן, מאת ז'אן כריסטוף פוסק, 19 בינואר 2011, בבלוג Passée des arts - גישה ב-15.8.2011 (בצרפתית)
• ביוגרפיה של היאסנט ז'אדן - Richard Fuller
• ביוגרפיות של מלחינים באתר דולמטש - מאת Richard Fuller
• היינץ אנדרלה - חייו ותקופתו של היאסנט ז'אדן - בתרגום לאנגלית מאת ריצ'רד פולר, 2005, גישה ב-16 באוגוסט 2011