היגיינה נשית

מוצרי היגיינה נשית הם מוצרי טיפוח אישיים, המשמשים נשים במהלך המחזור החודשי והפרשות אחרות הקשורים לפות ולנרתיק.

מוצרי היגיינה נשית

סוגיםעריכה

טמפון ממוקם בקרבת צוואר הרחם. זהו המיקום הנוח ביותר המאפשר לו להתרחב לאורך ולרוחב
סופטקאפ מכסה את צוואר הרחם באופן דומה לדיאפרגמה. הוא מוחזק במקומו בעזרת לחץ מעצם החיק
גביעונית ממוקמת קרוב לפתח הנרתיק ומוחזקת על ידי שרירי הנרתיק.

מוצרי הגיינה נשית חד פעמייםעריכה

  • תחבושות היגייניות חד פעמיות (פדים), המיועדות לשימוש חיצוני. ישנם סוגים שונים של תחבושות: האחד מכיל צמר גפן ארוז ומסודר. סוג אחר, מכיל חומרי ספיגה דחוסים שבעזרתם הדם אינו יכול לזלוג מעבר לתחבושת. יש הטוענים שחומרים אלו וחומרים אחרים שמטרתם להלבין את הפד להשגת מראה 'היגייני' יותר, מזיקים לעור הרגיש הבא איתם במגע.[1] התחבושות נבדלות גם בקיומן או באי-קיומן של "כנפיים" - תוספת חומר שתפקידה עיטוף התחתונים וקיבוע התחבושת למקומה.
  • טמפונים חד פעמיים, המיועדים לשימוש פנימי - לספיגת נוזלי הווסת טרם צאתם מהגוף על ידי החדרת הטמפון לתוך הנרתיק. הטמפונים מתחלקים לשני סוגים: עם מוליך ובלעדיו. שימוש בטמפון אחד לאורך פרק זמן ממושך עלול ליצור זיהום ואף לגרום לתסמונת הלם רעלי. פרק הזמן המרבי המומלץ כיום לטמפון הוא 4–6 שעות. ישנם טמפונים המולבנים ליצירת מראה 'היגייני' ויש הטוענים שחומרים אלו מזיקים.[1] קיימים טמפונים 'אורגנים' שעשויים מכותנה שאינה מרוססת ואינה מולבנת.
  • סופטקאפ - מזכיר בצורתו דיאפרגמה. הוא מכסה את צוואר הרחם ואוגר את נוזלי הווסת. קיימים שני דגמים. הדגם הראשון מיועד לשימוש חד פעמי ואילו הדגם השני עמיד יותר ומיועד לשימוש חוזר במשך וסת אחת.
  • צמר גפן - היה בשימוש כסופגן עיקרי עד שנות השבעים.

מוצרי הגיינה נשית רב פעמייםעריכה

  • תחבושות בד- עשויות ממספר שכבות בהתאם לכושר הספיגה הרצוי. השכבה העליונה היא לרוב מכותנה רכה. השכבות הפנימיות הן מכותנה, מבד טבעי בעל כושר ספיגה גבוה יותר כגון קנבוס ו-במבוק או מבד סינתטי בעל כושר ספיגה גבוה כגון Zorb. חלקן מכילות בנוסף שיכבה דקה מבד סינתטי נושם כגון PUL המונע דליפות בצורה יעילה יותר מבד טבעי. תחבושות הבד הן לרוב בעלות 'כנפיים' הנסגרות על ידי לחצני 'תיקתק' או 'סקוטש'. עבור נשים רבות, מגע בד טבעי רך עם הגוף נעים יותר ממגע תחבושת חד פעמית.
  • גביעונית - כוסית קטנה, רכה וגמישה אשר יושבת בפתח הנרתיק ואוגרת את נוזלי הווסת. כשהגביעונית מתמלאת, היא מרוּקנת, נשטפת ומוכנסת שנית. בסוף הווסת הגביעונית מחוטאת. גביעונית מיוצרת מסיליקון באיכות רפואית [א] וניתן להשתמש בה שנים רבות.

מוצרי ניקויעריכה

  • שטיפה אינטימית - תכשירי סבון נוזלי לשטיפה וגינלית אינטימית. אחת מכל ארבע נשים בגילאי 15-44 משתמשות בתכשירים לשטיפה וגינלית אינטימית. ארגון בריאות הציבור האמריקאי (אנ') אינו ממליץ להשתמש בתכשירי שטיפה אינטימית כי הם משבשים את האיזון של אוכלוסיית החיידקים בנרתיק, פוגעים בחיידקים הטובים ובחומציות הטבעית ועלולים לגרום בין היתר לזיהומים כמו גם פגיעה בפוריות.[2] השטיפה בתכשיר אינה נדרשת מבחינה רפואית מפני שבנרתיק בריא יש מערכת ניקוי עצמית יעילה. מחקר ראשון מסוגו שעוסק במוצרי היגיינה שמכילים כימיקלים שנכנסים בסופו של דבר אל תוך גופן של נשים שפורסם בכתב העת Environmental Health (אנ') ב-2015 מצא שבשטיפות אינטימיות ניתן למצוא פתלטים, שהן תרכובות כימיות שקיימות במגוון רחב של מוצרי טיפוח אישיים אשר מזיקים לבריאות.[3]
  • דוש וגינלי לשטיפה (אנ') - מכשיר המשמש לשטיפת הנרתיק.

נגישותעריכה

בשנות ה-70 נקבע בבריטניה מס של 17.5% על מוצרי היגיינה נשית, שהוגדרו "לא חיוניים". המס קיבל את הכינוי "מס ורוד". בשנים האחרונות דורשים ארגוני הנשים בבריטניה להכניס את מוצרי ההיגיינה לרשימת "המוצרים החיוניים" הפטורים ממס, שבה נכללים פריטים בסיסיים לכאורה כמו סכיני גילוח וקרם גילוח לגברים. בשנת 2000 המחאה נחלה הצלחה מסוימת, כשהמס על טמפונים הורד על ידי הפרלמנט ל-5%, והמחאה בעניין התפשטה למדינות אחרות כמו ארצות הברית, אוסטרליה, קנדה וצרפת. ב-2015 הייתה קנדה המדינה הראשונה בעולם שביטלה כליל את מס המותרות על טמפונים, בעוד שבמדינות אחרות המאבק עדיין נמשך.[4] בישראל, משרד הכלכלה מצא פערים משמעותיים במחירי מוצרי הגיינה נשית בין ישראל לחו"ל. פערי המחירים גבוהים עוד יותר בשוק מוצרי ההיגיינה האורגניים שלא עברו הליכים כימיים.[5]

במדינות עניות מוצרי ההיגיינה הנשית הזמינים לרכישה עשויים להיות יקרים יחסית, ועשויים להיות פחות שכיחים כמו במדינות המערב. במדינות שנחשבות למדינות העולם השלישי, בקהילות כפרית במרכז ומזרח אפריקה ובמזרח הרחוק בהרבה בתי ספר אין שירותים מופרדים לגברים ונשים ואין מים זורמים דבר המקשה מאוד על תלמידות ללכת לבית הספר בימי הוסת ואחד הגורמים לנשירת בנות מספסל הלימודים. ארגוני סיוע ומכוני מחקר שפורסמו על ידי ארגון אפריצ'קס מצביעים על הנתונים הבאים: 40% מהנערות באתיופיה מפסיקות להגיע לבית הספר כי הן מקבלות מחזור. 50% באוגנדה. 20% מהנערות בגאנה. 35% בניז'ר. 21% מהנערות בבורקינה פאסו. 10% בסיירה לאון. 8% במלאווי.[6]

בהודו, רק ל–10% מהנשים יש גישה לתחבושות היגייניות ונשים הודיות מאלתרות פתרונות מדי חודש, מה שמוביל לכך שרובן, כבר מגיל צעיר, סובלות ממחלות בדרכי השתן ומחלות אחרות הנובעות גם מהתחבושות המאולתרות וגם מכך שבשל היעדר בתי שימוש זמינים, הן ממעטות לשתות. ארונצאלאם מורוגאנאנטאם, יזם הודי בעל מפעל המייצר מיליוני תחבושות בשנה, אשר זכה לכינוי "המהפכה הוורודה", התחיל גם לייצר ולמכור מכונות לייצור תחבושות כדי שנשים הודיות תוכלנה להקים עסקים ליצירת תחבושות הגייניות רב פעמיות. בעקבות מפעלו של מורוגאנאנטאם בהודו התחילו יותר מ־5 מיליון נשים להשתמש בתחבושות שלו, המיוצרות תחת מותגים שונים בכל רחבי הודו. מורוגאנאנטאם נבחר להכלל ברשימת 100 האנשים המשפיעים בעולם של המגזין טיים ב-2014.[7]

אולם, גם בארצות הברית, נמצא כי אחת מכל 5 נערות מתקשה לרכוש מוצרי הגיינה נשית. 61% מהנערות שהשתתפו במחקר העידו כי השתמשו באותו הטמפון או באותה תחבושת היגיינית יותר מארבע שעות וזאת בשל מחסור במוצרים שכאלה, ו-84% העידו כי נעדרו בחלק מהזמן מבית הספר או הכירו נערה שנעדרה בחלק מהזמן מבית הספר בשל החוסר בגישה למוצרי היגיינה למחזור[8]. היעדר הנגישות למוצרים חיוניים אלו מכונה לעיתים "עוני מחזור" (Period poverty)

השפעה על הסביבהעריכה

נשים שמשתמשות במוצרי היגיינה נשית חד פעמיים בלבד, צורכות בממוצע כ-11,000 תחבושות או טמפונים חד פעמיים במהלך חייהן. ההערכה היא כי מדי שנה, למעלה מ -45 מיליארד מוצרים הקשורים לתקופת המחזור, כולל תחבושות היגייניות חד פעמיות, טמפונים ומוליכים נזרקים לפח. טמפונים אינם ניתנים למיחזור וכאשר זורקים אותם לאסלה הם מגיעים למערכת הביוב ומשם לחופים. שימור האוקיינוס (אנ') אספה 27,938 טמפונים משומשים ומולכים בחופים ברחבי העולם ביום אחד בשנת 2015.[9]

אך גם כשהם נזרקים לפח הם מזיקים לסביבה. הזמן שנדרש עבור טמפון או תחבושת הגיינית חד פעמית להתפרק במזבלה הוא מאות שנים יותר מאשר תוחלת החיים של האישה שהשתמשה בו, במיוחד אם הוא עטוף במוליך מפלסטיק או בעטיפת פלסטיק. בנוסף, תהליך הייצור של מוצרים אלה, שהוא הפיכת עיסת עץ לסיבים רכים כמו כותנה והלבנתם מבזבז משאבים רבים ומזהם את הסביבה בכימיקלים.[10]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא היגיינה נשית בוויקישיתוף

ביאוריםעריכה

  1. ^ רוב הגביעוניות מיוצרות מסיליקון באיכות רפואית. קיימת גביעונית אחת מגומי וגביעונית אחת מ-TPE

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 יעל גרופר‏, מה באמת מכילים מוצרי ההיגיינה הנשית?, באתר וואלה! NEWS‏, 14 במרץ 2018
  2. ^ Vaginal Douching and Adverse Health Outcomes, באתר ארגון בריאות הציבור האמריקאי, 6 בנובמבר 2007
  3. ^ יעל גרופר‏, זה רשמי: שטיפה אינטימית מזיקה לבריאות, באתר וואלה! NEWS‏, 6 בדצמבר 2015
  4. ^ נועה אסטרייכר, למה הישראליות משלמות ביוקר על המחזור החודשי?, באתר TheMarker‏, 30 במרץ 2017
  5. ^ הישראליות ישלמו פחות על מוצרי היגיינה? משרד הכלכלה זימן יבואנים לבירור, באתר מאקו, 26 בספטמבר 2017
  6. ^ הבעיה שאין לה שם, באתר תאגיד השידור הישראלי, 12 ביולי 2017
  7. ^ ענת ברנשטיין-רייך, מלך העולם התחתון של הודו, באתר TheMarker‏, 23 בספטמבר 2014
  8. ^ רז רותם, ‏מחזור העוני: אחת מ-5 נערות בארה"ב מתקשה לרכוש טמפונים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 22 באוקטובר 2019
  9. ^ Tampon Disposal & Other Period Habits Impact The Environment In Some Scary Ways באתר Bustle ‏25 באפריל 2018 (באנגלית)
  10. ^ Disposable tampons aren't sustainable, but do women want to talk about it? , באתר הגרדיאן, ‏27 באפריל 2015 (באנגלית)