היוריסטיקת היציגות

היוריסטיקת היציגותאנגלית: Representativeness Heuristic)[1] היא אחת מההיוריסטיקות ("קיצורי דרך" המחשבתיים) המשמשות את היחיד כשהוא נדרש לבצע שיפוטים הנוגעים להסתברות של מאורע בתנאים של אי-ודאות. שימוש בהיוריסטיקת היציגות נעשה כשהשיפוט של האדם מתבסס על הערכת המידה בה האובייקט או המאורע שבמוקד נתפס כשייך או דומה לקטגורית העל. לדוגמה, נניח שאנחנו רואים אדם שחום עור עם כיפה, ההסתברות שנסיק שהוא שייך לימין הפוליטי, גבוהה יותר מההסתברות שנסיק שהוא שייך לשמאל. זאת כיוון שאדם זה נתפס לנו כיותר דומה לסטראוטיפ של בוחרי ימין מאשר לסטראוטיפ של בוחרי שמאל. בדרך כלל השימוש בהיוריסטיקה זאת מוביל לשיפוטים נכונים. שכן יש קשר אמיתי בין הסטראוטיפ לבין המציאות, אכן מקרב דתיים שחומי העור יש יותר בוחרי ימין, אך לעיתים השימוש מוביל להטיות בשיפוט, מה שקרוי הטיות קוגניטיביות. אלו הן הטיות משום שהשיפוטים של האדם בפועל חורגים מהסטנדרט, או מהאומדן הנכון שנקבע על ידי המודל הנורמטיבי של הסטטיסטיקה וההסתברות. למעשה, הקביעה שמדובר בהטיה, כפופה לעובדה שהפרדיגמה המחקרית בה נעשה שימוש היא של השוואת מודלים נורמטיביים ומודלים דסקריפטיביים.

אחת ההטיות הקלאסיות המתקבלות כתוצאה מהשימוש בהיריסטיקה זו היא מה שקרוי התעלמות או כשל שיעור הבסיס (אנ'). באחד הניסויים שערכו עמוס טברסקי ודניאל כהנמן, קבלו נחקרים (participants) תיאור של אדם בשם סטיב ולאחר מכן נתבקשו לדרג באיזה מקצוע עובד סטיב (ספרן, חקלאי, איש מכירות, טייס, רופא). סטיב תואר כאדם מסוגר, ביישן, בעל עניין מועט בבני אדם או בעולם סביבו אך יחד עם זאת כמי שמוכן לעזור כל אימת שמבקשים ממנו. המשתתפים בניסוי דירגו את המקצועות השונים על בסיס הדמיון בין הפרופיל הפסיכולוגי של סטיב, לסטראוטיפ של מקצועות כגון "ספרן" ואחרים תוך "התעלמות" מהעובדה ששיעור הבסיס, כלומר שכיחות או שיעור הספרנים באוכלוסייה נמוך יותר משעור הבסיס של המקצועות האחרים. כתוצאה, נתקבלה הערכה שגויה לגבי מקצועו של סטיב.
הטייה קלאסית נוספת שמתקבלת כתוצאה מהשימוש בהיריסטיקה זאת היא מה שקרוי כשל הצירופיות או כשל החיתוך[2] (אנ').

לפי טברסקי וכהנמן, השימוש בהיוריסטיקת היציגות יכולה אף להסביר את הקושי שחווים אנשים בזיהוי רצפים אקראיים, שכן אנשים מצפים לשינויים (alterations) רבים יותר מאשר מתרחשים בפועל ברצף אקראי. דבר זה בולט במיוחד כשמדובר ברצף קצרצר. אנשים מצפים שרצף קצר של אירועים אקראיים יהיה דומה או מייצג רצפים ארוכים הרבה יותר של אותם אירועים. תופעה זו אחראית להטיות קוגניטיביות כמו אשליית הצבר ולכשלים כמו כשל המהמר וכשל רגרסיה.

היוריסטיקת היציגות זוהתה לראשונה על ידי עמוס טברסקי ודניאל כהנמן, שזיהו אף את היוריסטיקת הזמינות והיוריסטיקת ההתאמה והעגינה.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ .Tversky, A., & Kahneman, D, Judgment under Uncertainty: Heuristics and Biases, 185(4157),science, 1974, עמ' עמ' 1124-1131
  2. ^ Tversky, A., & Kahneman, D.., Extensional versus intuitive reasoning: The conjunction fallacy in probability judgment., Psychological review, 90(4), 29, 1983, עמ' 293-315
  ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.