פתיחת התפריט הראשי

היחדה למען הגולן

הנעת מקבלי ההחלטות, בישראל ובעולם, לפעול להכרה בריבונות ישראל ברמת הגולן בהתאם להחלטות ועידת סן רמו, ולהכפלת אוכלוסיית הגולן;הורדה מ'סדר היום' הלאומי והבינלאומי, כל אפשרות של נסיגה ישראלית מרמת הגולן

היַחְדָּה (קואליציה) למען הגולן - יל"ג היא עמותה הפועלת לקידום ההכרה הבינלאומית בריבונות ישראל ברמת הגולן. בזירה הישראלית פועלת היל"ג להמרצת הממשלה ונבחרי הציבור לכך שההכרה הבינלאומית בריבונות ישראל ברמת הגולן והכפלת אוכלוסיית הגולן, יהיו למשימה לאומית. בזירה הבינלאומית פועלת היל"ג להוריד מסדר היום כל אפשרות של נסיגה ישראלית מרמת הגולן ובשכנוע והמרצת מקבלי ההחלטות להכיר בריבונות ישראל ברמת הגולן[1].

היַחְדָּה למען הגולן
לוגו ילג.png
התאגדות עמותה
מדינה ישראלישראל  ישראל
מטה הארגון ירושלים
יושב ראש אופיר העברי
מנכ"ל עו"ד מאיר בוחניק
תאריך הקמה 2017
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרסומיםעריכה

 
כריכת מסמך המדיניות

בינואר 2018 פרסמה היל"ג מסמך מדיניות מקיף תחת השם: "הערות לאסטרטגיה לאומית לרמת הגולן"[2]. המסמך סוקר את הקשר ההיסטורי של הגולן לעם ישראל ולמדינת ישראל וכן מציג עקרונות, רעיונות ואבני יסוד לגיבוש אסטרטגיה לאומית לרמת הגולן שבמרכזה: הכרה בינלאומית בריבונות ישראל ברמת הגולן והגדלת מספר התושבים בגולן. במסגרת העבודה על המסמך בוצע מחקר משווה ובו נבחן גידול האוכלוסייה בערי פריפריה בין השנים 1967–2017 בהשוואה לגידול האוכלוסייה ברמת הגולן. בנוסף נבחנו תוכניות פיתוח ממשלתיות לרמת הגולן במשך חמישים שנות שליטה ישראלית. הממצאים העלו כי מרבית תוכניות הממשלה ליישוב ופיתוח הגולן לא הושלמו וחלקן אף לא כלל לא בוצע, עוד עלה כי גידול האוכלוסייה ברמת הגולן הוא הנמוך ביותר מבין הערים שנבחנו וכי מאז חקיקת חוק רמת הגולן בשנת 1981 חלה ירידה משמעותית במספר היישובים החדשים שהוקמו ברמת הגולן ובפיתוחו.

מסמך המדיניות תורגם לאנגלית והושק במסגרת כנס שנערך בקונגרס האמריקאי ביולי 2018.

כנס: אסטרטגיה לאומית לרמת הגולןעריכה

 
צבי האוזר, עמוס ידלין, מייקל אורן ורון פרושאור בפאנל כנס היחדה למען הגולן

במרץ 2018 קיימה היל"ג כנס ראשון מסוגו בנושא גיבוש אסטרטגיה לאומית לרמת הגולן. בכנס השתתפו אנשי ציבור וכן גורמים מתחום הביטחון, הדיפלומטיה, התקשורת, האקדמיה וההתיישבות וכן מנהיגות מקומית מהגולן. בין המשתתפים: האלופים (במיל.) עמוס ידלין וגרשון הכהן, השגרירים לשעבר מייקל אורן ורון פרושאור, פרופסור אייל זיסר, ראש אגף המודיעין לשעבר במוסד חיים תומר וראש המועצה המקומית קצרין דמיטרי אפרצב. בכנס נידונו האפשרויות והסיכויים להכרה בינלאומית בריבונות ישראל ברמת הגולן, קידום תוכנית חירום לאומית לפיתוח הגולן והכפלת מספר התושבים בו.

כמו כן נידון עתיד המרחב הסורי מנקודת מבט ישראלית[3].

תוצרי הכנס והמסקנות שהתקבלו בו משמשות בימים אלה בסיס לגיבוש תוכנית חירום לאומית לפיתוח והכפלת אוכלוסיית הגולן אשר תוצג למקבלי ההחלטות.

גיוס תמיכה בארצות הבריתעריכה

כחלק מהמאמץ לקידום ההכרה הבינלאומית בריבונות ישראל ברמת הגולן, קיימה היל"ג מסע הסברה בארצות הברית ביולי 2018, במהלכו נערכו פגישות עבודה עם גורמי ממשל בכירים, סנאטורים, ביניהם טד קרוז[4], וחברי בית הנבחרים[5][6], וכן עם מעצבי דעת קהל ועמיתים במכוני מחקר.
העמדה המרכזית שהוצגה במסע ההסברה התמקדה בחשיבות ובצורך הדחוף שבהכרה אמריקאית בריבונות ישראל ברמת הגולן כאינטרס ישראלי-אמריקאי משותף. בהיבט רחב יותר, הוצג לסנאטורים ולחברי בית הנבחרים מזכר מפורט[7] המתייחס לא רק לסוגיית הגולן אלא גם לצורך שבתהליך חשיבה חדש בכל הנוגע למדיניות החוץ של ארצות הברית למזרח התיכון, לאור המגמות המשתנות, ונדונו מהלכים מעשיים לקידום ההכרה האמריקאית.

במסגרת הביקור התקיים כנס בקונגרס האמריקאי ובו הוצג למשתתפים מסמך המדיניות "הערות לאסטרטגיה לאומית לרמת הגולן" המפרט את העקרונות המרכזיים בנוגע לחשיבות והדחיפות שבהכרה בינלאומית בריבונות ישראל ברמת הגולן. משתתפי הכנס קיבלו תדרוך מפורט בנוגע לאינטרס הישראלי והאמריקאי שבהכרה בגולן הישראלי, וכן סקירה רחבה בנושא שהעניק מייקל דוראן, מומחה אמריקאי בין-לאומי לפוליטיקה ומזרח תיכון ממכון הדסון שהגיע כאורח היל"ג[8].

דיון בכנסתעריכה

היחדה למען הגולן השתתפה בדיון שהתקיים בכנסת בנושא ההכרה הבינלאומית בריבונות ישראל ברמת הגולן[9][10]. במרכז הדיון שהתקיים תחת הכותרת "העולם עם הגולן" עמדה החשיבות בקידום ההכרה הבינלאומית ברמת הגולן. את הכנס יזמה מפלגת 'יש עתיד' והשתתפו בו סגן שר הביטחון אלי בן דהן, וכן חברי כנסת ממפלגות הליכוד, המחנה הציוני, כולנו ויש עתיד. מלבד חברי הכנסת נשאו באירוע דברים עוזי ארד, ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר, אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן ודמיטרי אפרצב ראש המועצה המקומית קצרין.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה