היחידה האווירית של משטרת ישראל

יחידה באגף שיטור וביטחון של משטרת ישראל

המערך האווירי של משטרת ישראל (יחידה 55) היא יחידה באגף המבצעים של משטרת ישראל. היחידה מפעילה כלי טיס לביצוע משימות מבצעיות. היחידה פועלת לאורכה ורוחבה של מדינת ישראל: במרכז הארץ - בבסיס הימ״מ ובמשמר איילון, בצפון - בבסיס רמת דוד ובדרום - בבסיס חצרים של חיל האוויר[1].

המערך האווירי של משטרת ישראל
יחידה 55
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך משטרת ישראל
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1992–הווה (כ־32 שנים)
נתוני היחידה
ייעוד מתן סיוע אווירי ליחידות השיטור, הכבאות והפעלת טייסת הכיבוי האווירי. בנוסף, סיוע לארגונים ביטחוניים מקבילים הפועלים בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל.
פיקוד
יחידת אם אגף מבצעים ושיטור
דרגת המפקד תת ניצב  תת ניצב
מפקד נוכחי עמל צימרמן
מסוקים חדשים למערך האווירי של משטרת ישראל, דצמבר 2017
סמל הקודם של היחידה
כנפי הטיס של טייסי משטרה בין השנים 1952-1966. כנפיים היו סוג של אלתור. לכנפי הטיס של טייס מטוס קל, שקיבלו מחיל האוויר, תפרו הטייסים כפתור פליז מבריק ממדי משטרה, עליו התנוסס סמל המשטרה.
תת-ניצב עמל צימרמן, מפקד היחידה

תפקידי היחידה

עריכה
  • סיוע בגיבוש תמונת מצב בפעילות משטרתית בזמן אמת, בנושאי תנועה, הפגנות, הימלטות, שרפות ועוד.
  • חיפוש ואיתור מהאוויר נעדרים ואמצעים
  • עיקוב אחר התנהגות חריגה ופיקוח על דמויות חשודות או מתקנים
  • סיוע בשמירת מגע עם יעדים נייחים וניידים
  • ביצוע איסוף מודיעין ייחודי
  • הפגנת נוכחות משטרתית
  • תיעוד אירועים וזירות מהאוויר
  • הטסת אנשים וציוד מיוחד
  • כיבוי אש

היסטוריה

עריכה

בשנת 1950 הוחלט במשטרת ישראל על הקמת יחידת סיור אווירי ובשנת 1952 נוסדה טייסת המשטרה. הטייסת כללה מטוסים קלים מסוג פייפר פייסר (Piper PA-20 Pacer), פייפר טריפייסר (PA-22 Tri-Pacer) וססנה 170 (Cessna 170). היחידה פעלה מבסיס שדה דב ואת המטוסים תחזקו המכונאים של הטייסת הקלה בחיל האוויר (טייסת 100). ארבעת הטייסים הראשונים של הטייסת, נבחרו מבין השוטרים והם הוכשרו על ידי חיל האוויר במשך כשנה במסגרת קורס טייסי מטוסים קלים בטייסת 100. בהמשך הצטרפו אליהם, עם הזמן, גם טייסים יוצאי חיל האוויר. על היחידה החדשה פיקד מפקח אליעזר בן-יצחק. משימתה העיקרית של טייסת המשטרה הייתה לסייר לאורך גבולות המדינה, במטרה לסכל את פעילות המסתננים והמבריחים. סוכם, שבזמן מלחמה תפעל היחידה תחת פיקוד צה"ל. לפי הסיכום, במבצע קדש, עברה טייסת המשטרה תחת פיקוד חיל-האוויר. מטוסי היחידה ביצעו משימות תובלה, סיור וקישור שונות במהלך המערכה וסייעו לכוחות הקרקע. עקב סיבות כלכליות ושיפור במצב ביטחוני, ב-1966 נסגרה טייסת המשטרה[2].

היחידה האווירית של משטרת ישראל (יחידה 55) הוקמה ב-1992, בתקופתו של מפכ"ל רב ניצב יעקב טרנר. מייסד ומפקד הראשון של היחידה היה ניצב משנה יעקב בירן (במסגרת התנדבותו במשמר האזרחי). שני המסוקים הראשונים מדגם בל 206 נרכשו מארצות הברית ונקראו "מגן" ו"רומח". בהמשך הגיעו ליחידה עוד ארבעה מסוקים. ליחידה החדשה גויסו טייסי מסוקים מחיל האוויר הישראלי. עם מקימי היחידה האווירית נמנה ניצב (בדימוס) אלון לבבי.[3]

מהקמת היחידה ועד 2017 היחידה הפעילה ארבעה מסוקי בל 206B ג'ט רנג'ר ושני מסוקי בל 206L לונג ריינג'ר, המסוקים צוידו באמצעים לראיית לילה ובזרקורים. בנוסף הפעילה היחידה מטוס ססנה 206H סטשיונאייר(אנ'), ובלוני תצפית.

בשנת 2016 קיבלה היחידה אחריות על טייסת הכיבוי האווירי הלאומית (טייסת "אלעד"), שעברה אליה מחיל האוויר[4]. הטייסת כוללת מטוסי כיבוי ופועלת בשיתוף עם מסוקי המערך בשלל משימות, הכוונה אווירית, פיקוד ושליטה.

במהלך השנים, עקב צרכים מבצעיים, גדלה היחידה והצטרפו אליה שני מטוסים. בנוסף, היחידה אחראית על תחום הרחפנים המשטרתי ובכך הפכה ל"מערך אווירי"[5].

במהלך 2016 ו-2017 קיבלה היחידה ארבעה מסוקים חד מנועים מדגם איירבוס H125 (אנ'). מסוקים אלו, הנקראים במשטרה "כחל", החליפו את המסוקים הקיימים של היחידה[6][7]. באוגוסט 2018 קלטה היחידה מסוק דו מנועי ראשון, מתוך שניים שהוזמנו, מדגם איירבוס H145(אנ') שיקרא במשטרה בשם דוכיפת. הרכש והתחזוקה השוטפת של המסוקים מבוצעים על ידי חברת אלביט מערכות, ומשטרת ישראל רוכשת שעות טיסה מאלביט[8].

תפקידים במערך

עריכה
 
חברי המשלחת הישראלית במקדוניה, טייסי יחידת הכיבוי האווירי והיחידה האווירית של משטרת ישראל. אוגוסט 2017.

כל מסוק מאויש באנשי צוות אוויר הכוללים את הטייס וסייר אוויר.

שם בעל תפקיד ייעוד
טייסים טייסי המערך הינם יוצאי חיל האוויר ובעלי ניסיון מבצעי רב, הם מחזיקים ברישיון טיסה מסחרי מטעם רשות התעופה האזרחית ועוברים הכשרה משטרתית. לכל טיסה מצוותים שני טייסים – האחד מפקד כלי הטיס והשני מפקד על המשימה, נמצא בקשר ישיר עם הכוחות שעל הקרקע ומפעיל מערכות מבצעיות בהתאם לאופי המשימה ותנאי הסביבה.
סיירי משל"ט הסיירים אשר מאיישים את מרכז השליטה (משל"ט), תומכים בפעילות המבצעית השוטפת בקליטת האירועים, הזנקת הטייסים, תיאום המרחב האווירי הנדרש, שליטה ובקרה על כלי הטיס והצוותים בזמן המשימה. כמו כן, עוסקים במתן פתרונות מהירים וזמינים לבעיות שצצות תוך כדי המשימה ותיאום היבטים הקשורים לתחזוקת כלי הטיס ולתצורות המסוקים מול הצוות הטכני.
מפעילי כטב"מ המפעילים מהווים מקור ידע וניסיון וכן אחראים על הדרכה וחניכה לתחום זה בכל יחידות הקצה. בנוסף, אמונים על רכש וקליטה של אמצעים חדשים, כתיבת התורה, בקרה ופיקוח על המפעילים, תחקור אירועים ותיקון תקלות.

כלי טיס של היחידה

עריכה

צי המסוקים

עריכה

להלן פירוט המסוקים שברשות היחידה:

דגם מספר מטוסים זיהוי כלי טיס ("זנב")
(לפני כל הקודים מופיעה הקידומת של ישראל - 4X)
איירבוס H125 (אנ')
כחל
4 4X-BMN ,4X-BMM ,4X-BML ,4X-BMK
איירבוס H145(אנ')
דוכיפת
2 4X-BMP ,4X-BMO

כלי טיס היסטוריים של היחידה

עריכה

צי כלי טיס בעבר

עריכה

להלן פירוט המסוקים ששירתו ביחידה בין השנים 1992 - 2017:

דגם מספר מטוסים זיהוי כלי טיס ("זנב") הערות
Bell 206B JetRanger III 4 4X-BMD (“מגן”) ,4X-BMG (“קשת”), 4X-BME (“רומח”) ,4X-BMF המסוקים נרכשו ב-1992 מחברת מסוקים פרטית אמריקאית, עברו הסבה במפעל מת”א של התעשייה האווירית ונמסרו למשטרת ישראל.
כשיצאו משירות נרכשו על ידי חברת המסוקים עדן תעופה.
Bell 206L-3 LongRanger 2 (“חנית”) 4X-BMH ,(“כידון”) 4X-BMI שני המסוקים שירתו במסגרת טייסת 125 כסייפנית 210 (4X-BMI) וסייפנית 207 (4X-BMH),
אחרי סגירת מערך הסייפנית בחיל האוויר עברו המסוקים הסבה במפעל מת”א של התעשייה האווירית ונמסרו למשטרת ישראל.
כשיצאו משירות נרכשו על ידי חברת המסוקים עדן תעופה[9][10].

להלן פירוט המסוקים והמטוסים ששירתו בטייסת משטרה בין השנים 1952 - 1966:

דגם מספר מטוסים זיהוי כלי טיס ("זנב") הערות
ססנה 180D סקייוואגון 1 4X-AJX נרכש על ידי המשטרה מחברה בחו"ל, בהמשך הועבר לטייסת 100 בחיל האוויר[11].
פייפר PA-20-125 Pacer 1 4X-AEP המטוס נרכש ב-1953 לטייסת המשטרה.
בהתרסקות המטוס ב-6 בנובמבר 1956 נספו מפקח בנימין גורדון (הטייס), האלוף אסף שמחוני וקצין הקישור סא”ל אשר דרומי[12].
פייפר PA-22-135 Tri-Pacer 1

להלן פירוט המסוקים שהושכרו למשימות במשטרה בין השנים 1966 - 1992:

דגם מספר מטוסים זיהוי כלי טיס ("זנב") הערות
בל 47 1 4X-BBC נרכש במאי 1968 על ידי "חברת מסוק", הושכר למשטרה ופעל עד פעל עד אפריל 1978[13].
רובינסון R-22 אלפא 1 4X-BBM נרכש במרץ 1985 על ידי חברה "עירא קרטיס תעופה", הושכר למשטרה ופעל עד בדצמבר 1985[14].

מפקדי היחידה

עריכה
שם תקופת כהונה הערות
יעקב בירן [15]
שמואל פורת
עודד שמלא
נועם אדר [16]
תת-ניצב ניר רוזנטל אוגוסט 2016 - יוני 2021 [17]
תת-ניצב עמל צימרמן מיוני 2021

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ היחידה האווירית בדף פייסבוק של משטרת ישראל
  2. ^ שמיים כחולים: כנפי טיס משטרתיות, באתר בית מורשת משטרת ישראל
  3. ^ טל מיכאל, ‏מעל החוק, באתר חיל האוויר הישראלי
  4. ^ אפרים לפיד, יחידת הכיבוי האווירי עוברת למשטרת ישראל, באתר nrg
  5. ^ צפו: כך פועל מערך הרחפנים של המשטרה, באתר ערוץ 7, 20 באפריל 2016
  6. ^ מסוקי המשטרה החדשים יגיעו ארצה בסוף השנה, באתר ישראל היום, 10 במאי 2016,
    יכולות חדשות באוויר: מסוקי המשטרה החדשים, אתר משטרת ישראל, נובמבר 2016.
  7. ^ "הכחל" - המסוקים החדשים של המשטרה, אתר משטרת ישראל, 21 באוגוסט 2017
  8. ^ מסוק דו-מנועי ראשון בשירות המשטרה: מסוק ה"דוכיפת", אתר משטרת ישראל, 1 באוגוסט 2018
  9. ^ סייפנית 207 באתר מרקיע שחקים
  10. ^ סייפנית 210 באתר מרקיע שחקים
  11. ^ ססנה 4X-AJX באתר מרקיע שחקים
  12. ^ פייפר 4X-AEP באתר מרקיע שחקים
  13. ^ בל 4X-BBC 47 באתר מרקיע שחקים
  14. ^ רובינסון 4X-BBM באתר מרקיע שחקים
  15. ^ יעקב (ביקו) בירן מקבל דרגת תת-ניצב בדף הפייסבוק של משטרת ישראל, 4 במאי 2014
  16. ^ "מפקד חדש באוויר" באתר ישראל דיפנס, 19 במאי 2011
  17. ^ "מפקד חדש באוויר" באתר ישראל דיפנס, 19 במאי 2011