היינריך דה אהנה
היינריך דה-אהנה (בגרמנית: Heinrich de Ahna; 22 ביוני 1832, וינה – 1 בנובמבר 1892, ברלין) היה כנר ומורה למוזיקה אוסטרי, חבר ברביעיית יואכים.
 | |
| לידה |
22 ביוני 1835 וינה, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
1 בנובמבר 1892 (בגיל 57) ברלין, הקיסרות הגרמנית |
| שם לידה | היינריך קרל הרמן דה אהנה |
| מוקד פעילות |
אוסטריה, ציסלייטניה (ארצות אוסטריה) |
| תקופת הפעילות | 1846–1892 (כ־46 שנים) |
| כלי נגינה |
כינור |
| חברים | |
| יוזף יואכים, עימנואל וירט ורוברט האוסמן. | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
היינריך דה אהנה, נולד ככל הנראה בווינה בשנת 1832 (מקורות אחרים מזכירים את שנת 1834 או 1835 כשנת לידה). הוא קיבל שיעורי כינור כשהיה בן שבע. בגיל עשר הוא הפך לתלמידו של יוסף מייסדר. בהמשך קיבל שיעורים ממילדנר (1812–1865) בפראג. הופעתו הציבורית הראשונה כסולן התקיימה בשנת 1846 בבית האופרה של וינה. הוא יצא לסיורי קונצרטים עם אביו דרך גרמניה ואנגליה. בשנת 1849 העניק לו הדוכס מקובורג-גותה את התואר "וירטואוז קאמרי". בשנת 1851 דה-אהנה התגייס לצבא האוסטרי והפך עד מהרה לקצין ושירת שם עד לפרישתו. לאחר סיבובי הופעות, התיישב בברלין בשנת 1862.
בין השנים 1863 עד 1869 היה מרצה בקונסרבטוריון שטרן.
הוא התמנה למנצח של האופרה בברלין ופרופסור בקונסרבטוריון. בין תלמידיו היה סול מרקוסון (1869-1940).
לאחר סיורי אמנות מוצלחים דרך הולנד וגרמניה, דה אהנה הפך לחבר בתזמורת המלכותית בברלין. בשנת 1862, לאחר פרישתו של מנהל הקונצרטים בתזמורת: הוברט ריז בשנת 1869, הפך דה אהנה לממלא מקומו. בנוסף, היה פרופסור לכינור בבית הספר הגבוה למוזיקה בברלין שהקים יוזף יואכים. ובימי היעדרותו של יואכים, דה אהנה היה ממלא מקומו.
דה אהנה נחשב לאחד הכנרים הטובים ביותר בזמנו. נגינתו זכתה "לשבחים על הטון הפורח, הנשמתי, הטכניקה המושלמת, שאינה נכשלת, האינטונציה הברורה והקונספט האמנותי, האצילי והמסוגנן".
דה אהנה נפטר בברלין בשנת 1892 בגיל 60 ונקבר בבית העלמין המקומי בסנט הדוויג ברחוב ליזנשטראסה. הקבר לא השתמר.
אמר עליו אדוארד בילבי, שלמד כינור אצל דה אהנה:
1921, "שמעתי את דה אהנה מנגן את הקונצ'רטו של בטהובן עם קדנזות משלו. הוא היה שחקן אומנותי ברור ומלא, עם טכניקה ללא דופי וסגנון מענג. הוא נתן לקונצ'רטו טעם שמעולם לא שמעתי שכפול. זה היה מושלם, ובכל זאת קצת שונה - קצת יותר נחמד מהרגיל, אפילו הטוב ביותר. לא היה שום חיקוי של אף אחד, שום קצה של יואכים, ובכל זאת זה היה בסדר גמור אני צריך לומר. הקדנזות שלו היו משובחות כמו ששמעתי, למעט זו של קרייסלר. זה היה בערך בשנת 1890, והוא נפטר זמן קצר לאחר מכן. הוא היה איש גדול והיה בעל מראה מוזר, בגלל מה שנראה כמו חיוך סרדוני ושערות המסתובבות על פניו, משחזרות אפקט מוזר, אבל הומוריסטי למדי, לא דוחה. ברביעייה הטון שלו התחרה בזה של יואכים."[1]
חיים אישיים עריכה
אחייניתו פאולין דה אהנה, הייתה אשתו של ריכרד שטראוס. אחותו אלינור דה אהנה (אנ') הייתה זמרת מצו-סופרן עם, בין היתר, הברלינר הופופר. היינריך דה אהנה נולד למשפחתם של כריסטיאן אדוארד אוגוסט דה אהנה וג'סטין קרבס.
דה אהנה ורביעיית יואכים עריכה
דה אהנה היה חבר ברביעיית יואכים משנת הקמתה (1869) ועד לפטירתו (1992) יחד עם רוברט האוסמן, יוזף יואכים ועימנואל וירט. הוא היה בתפקיד הכינור השני ולאחר פטירתו הוא הוחלף על ידי קארל האליר.
הקדשת יצירות לדה אהנה עריכה
לדה אהנה הוקדשו יצירות. להלן כמה מהן:[2]
- רביעיית מיתרים מס' 5, אופ' 63, מאת היינריך פון הרצוגנברג (אנ'). היצירה פורסמה לראשונה בשנת 1890 בלייפציג. משך זמן היצירה הוא 27 דקות. תקופה: רומנטית. זרם: רומנטי. 3 תנועות:
- I. לנטו – אלגרו מודרטו
- II. אנדנטה
- III. מלא חיים
- מדיטציה אופוס 296 מאת קרל בוהם (אנ'). כלי נגינה: פסנתר וכינור. מבוסס על סונטה לפסנתר מס' 14 מאת בטהובן.
קישורים חיצוניים עריכה
היינריך דה אהנה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ An American student’s view: Heinrich de Ahna, 12 למאי 2020
- ^ Category: Bohm, Carl, IMSLP