היינריך ליבקה

היינריך ליבקה
Karl Heinrich Lübke
	ליבקה, 1959
לידה	14 באוקטובר 1894; אנקהאוזן, הקיסרות הגרמנית
פטירה	6 באפריל 1972 (בגיל 77); בון, גרמניה המערבית
שם מלא	קרל היינריך ליבקה
מדינה	גרמניה
השכלה	אוניברסיטת בון
מפלגה	מפלגת המרכז הגרמנית (1930–1933) ; המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית (1945–1972)
בן או בת זוג	וילהלמינה ליבקה
	www.heinrichluebke.de
	13 בספטמבר 1959 – 30 ביוני 1969; (9 שנים ו־41 שבועות)
	→ תיאודור הויס גוסטב היינמן ←
פרסים והוקרה
	אזרח כבוד של ברלין (1962); אזרחות כבוד (1968, Sundern); Grand Cross of the Order of Merit for Agriculture (1955); צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1957); אזרחות כבוד (1968, Bestwig); אזרחות כבוד (1965, קרלסרוהה); אביר הצלב הגדול עם חגורה של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (1965); אזרח כבוד של בון (1966); אביר הצלב הגדול בדרגה מיוחדת של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1959); הצלב הגדול דרגה ראשונה של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1957); מסדר הראג'אמיטראבהורן (15 בדצמבר 1962); מדליית הארנק (1964); אזרחות כבוד (1968, Neheim-Hüsten); מסדר צ'ולה צ'ום קלאו; מסדר אוג'סווי רג'אניה; אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית; מסדר פהלווי; צלב הברזל; מסדר הגבורה; מסדר שלמה; אביר הצלב הגדול של מסדר הבז; מסדר סיקטונה ;
חתימה

קרל היינריך ליבקה (בגרמנית: Karl Heinrich Lübke; ‏ 14 באוקטובר 1894 - 6 באפריל 1972) היה נשיא הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בימי גרמניה המערבית) מ-1959 עד 1969. לפני כהונתו כנשיא הוא כיהן כשר החקלאות הפדרלי. הוא היה שמרן מתון וסבל מהידרדרות במצבו הבריאותי, והיה ידוע בהצהרות ובהתנהגויות מביכות. לצד החקלאות הוא התעניין במצבן של המדינות המתפתחות בעולם. ליבקה התפטר מהנשיאות שלושה חודשים לפני תום תקופת כהונתו השנייה.

ביוגרפיה עריכה

ליבקה הוא יליד העיירה אנקהאוזן (כיום סאנדרן) ששכנה אז בחבר הארץ וסטפאליה. הוא היה בעל השכלה צנועה מאוד. הוא היה בנו של סנדלר וחקלאי מאזור סאוורלנד^[1]. הוא התנדב לשירות צבאי במלחמת העולם הראשונה והגיע לדרגת לוטננט.

לאחר שעבד משנת 1923 כפקיד בכיר בקבוצת לחץ שייצגה את האינטרסים של חקלאים בזעיר אנפין בברלין, בשנת 1930 היה לחבר במפלגת המרכז הגרמנית ובחודש אפריל 1932 נבחר כחבר בלנדטאג של המדינה החופשית פרוסיה.

עם עלייתה לשלטון של המפלגה הנאצית ב-1933 ופירוק מפלגת המרכז הגרמנית, הואשם ליבקה במעילה בכספי הציבור ונכלא בבית סוהר. לאחר 20 חודשי מאסר הוא שוחרר, כאשר לא ניתן היה להביא די ראיות שיביאו להמשך מאסרו. לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה פתח בקריירה אדריכלית.

כשהמלחמה הסתיימה וגרמניה הנאצית נכנעה לבעלות הברית, חזר ליבקה לקריירתו הפוליטית והפך לחבר במפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית של גרמניה המערבית ומונה לשר החקלאות של מדינת של נורדריין-וסטפאליה ב-1947. ב-1953 מונה בידי קנצלר גרמניה קונראד אדנאואר לשר החקלאות הפדרלי.

הוא נבחר בידי אדנאואר למועמד מפלגת השלטון לתפקיד נשיא גרמניה, במטרה להבטיח שהתוכניות הפוליטיות של אדנאואר לא יופרעו על ידי אישיות חזקה מדי בתפקיד נשיא הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (התפקיד הרם ביותר בגרמניה, על אף שסמכויותיו סמליות וטקסיות). בבחירות לנשיאות שנערכו ב-1959, ליבקה ניצח את קרלו שמיד, מועמד המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה ואת מקס בקר, מועמד המפלגה הדמוקרטית החופשית, בסיבוב השני של ההצבעה^[2]. לאחר חמש שנים, ביולי 1964, הוא נבחר לכהונה שנייה ברוב גדול. בעיתונות הוא תואר כ"איש בעל מחשבה עצמאית"^[3].

הוא מת שלוש שנים לאחר סיום כהונתו, ב-1972 ונקבר בבית העלמין המרכזי בעיירת הולדתו^[4].