היינריך נאון

צייר גרמני

היינריך נאוןגרמנית: Heinrich Nauen;‏ 1 ביוני 188026 בנובמבר 1940) היה אמן אקספרסיוניסט גרמני, חבר הזצסיון הברלינאי. הוא יצר בצבעי שמן, צבעי מים והדפסים, כמו כן ציורי קיר ופסיפסים. חלק גדול מהיצירה שלו מורכב מנופים וטבע דומם פרחוני.[1]

היינריך נאון
Heinrich Nauen
לידה 1 ביוני 1880
קרפלד, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בנובמבר 1940 (בגיל 60)
קלקר, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה קלקר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
תקופת הפעילות 1900–1940 (כ־40 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אקספרסיוניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Marie von Malachowski-Nauen עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

נולד למשפחת אופים, אך הביע עניין באמנות כבר בגיל צעיר. בשנת 1898 התקבל ב באקדמיה לאמנות בדיסלדורף, ואז למד בבית ספר פרטי לאמנות במינכן. את לימודיו סיים בשטוטגרט בין השנים 1900 ל-1902. זמן קצר לאחר מכן הצטרף לחוג האמנים שהתגבש סביב הפסל ג'ורג' מין בכפר הפלמי סינט-מרטנס-לטם.

בשנת 1905 התחתן עם האמנית מארי פון מלאכובסקי וליווה אותה לפריז. שם הוא הושפע מהפוביזם ויצירותיו של ואן גוך. בשנת 1906 הם עברו לברלין, שם הפך לחבר בזצסיון הברלינאי ונבחר לוועד המנהל של דויטשר קונסטרלברונד.[2] הוא ומקס בקמן דנו באפשרות להקים "זצסיון" חדש, אך הקריירה שלו נעצרה שם.

הדברים הסתדרו אחרת בחבל הריין, שם בילה את רוב האביב והקיץ בכמה מקומות. ציורו בפורמט הגדול "הקציר" הוצג בפריז בשנת 1910 והביא מכתב הערכה מאת אנרי מאטיס. בשנה שלאחר מכן הוא עזב את ברלין לתמיד והתיישב ליד ברוגן. רבות מעבודותיו נעשו בגן וביערות שמסביב. מבקרים קבועים שם כללו את היינריך קמפנדונק, אריך הקל, פרנץ מארק ואוגוסט מאקה. תערוכת היחיד הראשונה שלו הייתה בשנת 1914 בחסות אספן האמנות אלפרד פלכטהיים בגלריה שלו בדיסלדורף.

המצב המאושר הזה הופרע על ידי המלחמה. הוא גויס לצבא והוצב לגדוד ארטילרי, אך לאחר שהיה בשדה הקרב זמן קצר ונחשף לגז רעיל, הוא קיבל תפקיד אמן מלחמה. בשנת 1917 הוענק לו צלב הברזל.[3] בשנת 1918, לאחר המלחמה, הוא הפך לאחד המייסדים של קבוצת האמנים, יונג ריינלנד .

בשנת 1921 הוא קיבל מינוי לפרופסור באוניברסיטת קונסטאקדמיה דיסלדורף. בין תלמידיו היו יולו לוין, פרנץ מונייאו.

בשנת 1937 סווגו יצירותיו כ"אמנות מנוונת" על ידי הממשלה הנאצית והוא נאלץ לפרוש.

כמה מציוריו הוצגו בתערוכת האמנות המנוונת במינכן.

לאחר מכן, הוא ומארי פרשו לעיר קלקר, שם נפטר מסרטן הקיבה כעבור שנתיים.

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא היינריך נאון בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Nauen, Heinrich", daten.digitale-sammlungen.de
  2. ^ Ordentliche Mitglieder des Deutschen Künstlerbundes seit der Gründung 1903
  3. ^ Kunstchronik: Wochenschrift für Kunst und Kunstgewerbe (N.F. 28.1917), digi.ub.uni-heidelberg.de (בגרמנית)