היינריך נויהאוס
היינריך נויהאוס (בגרמנית: Heinrich Gustavovich Neuhaus; ברוסית: Генрих Густавович Нейгауз; 12 באפריל 1888 – 10 באוקטובר 1964) היה פסנתרן ומורה רוסי-סובייטי ממוצא גרמני.
_(cropped).jpg) | |
| לידה |
31 במרץ 1888 (יוליאני) קרופיבניצקי, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
10 באוקטובר 1964 (בגיל 76) מוסקבה, ברה"מ |
| מקום קבורה |
בית הקברות נובודוויצ'יה |
| מוקד פעילות |
האימפריה הרוסית, ברית המועצות |
| תקופת הפעילות |
מ-1922 |
| מקום לימודים |
הקונסרבטריון של סנקט פטרבורג, הקונסרבטוריון של מוסקבה |
| סוגה |
מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
רוסית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| בן או בת זוג |
זינאדיה פסטרנק |
| צאצאים |
סטניסלב נויהאוס |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ביוגרפיה עריכה
נויהאוס נולד בקירובוגרד (אז יליזבתגרד), באוקראינה להורים ממוצא גרמני. אף כי שני הוריו היו מורים לפסנתר הוא למד בעיקר בכוחות עצמו. ההשפעות העיקריות על התפתחותו האמנותית המוקדמת באו מדודנו קרול שימנובסקי ובייחוד מדודו פליקס בלומנפלד בביקוריו בבית אחיותיו. ב-1902 ניגן ברסיטל ביליזבתגרד עם הכנר מישה אלמן בן ה-11 ובשנת 1904 הופיע בקונצרטים בדורטמונד, בבון, בקלן ובברלין. בהמשך למד אצל ליאופולד גודובסקי בברלין ומשנת 1909 עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה בכיתות האמן שלו באקדמיה למוזיקה של וינה. ב-1914 התחיל ללמד בקירובוגרד ואחר בטביליסי ובקייב. בתקופה זו עצר את קריירת הקונצרטים שלו ושם דגש על פעילויות פדגוגיות. ב-1922 החל ללמד בקונסרבטוריון של מוסקבה, שאותו גם ניהל בין 1935 ל-1937. עם תלמידיו נמנו אמיל גיללס, ראדו לופו, סביאטוסלב ריכטר ויעקב זאק. בשנת 1956 זכה לתואר "אמן העם של ברית המועצות".
נויהאוס נודע במגנטיות הפואטית של נגינתו ובעידונו האמנותי. ספרו הפדגוגי, "אמנות הנגינה בפסנתר" (1958) נחשב לאחד המוסמכים ביותר והנפוצים ביותר בשימוש בנושא זה.
בנו של נויהאוס הוא הפסנתרן והמורה סטניסלב נויהאוס. נינו של נויהאוס הוא הפסנתרן הישראלי עדי נויהאוס, יליד 1996.
קישורים חיצוניים עריכה
היינריך נויהאוס, באתר AllMusic (באנגלית)
היינריך נויהאוס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
היינריך נויהאוס, באתר Discogs (באנגלית)- אתר לזכרו
- היינריך נויהאוס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הנריך נויהאוז (1884-1964), דף שער בספרייה הלאומית
.svg){kind=logo}
