פתיחת התפריט הראשי

היינריך קווינקה

רופא גרמני
Heinrich Quincke.jpg

היינריך אירנאוס קווינקה (Heinrich Irenaeus Quincke‏; 26 באוגוסט 184219 במאי 1922) היה רופא פנימי וכירורג גרמני, אשר נודע בשל המצאתו של הניקור המותני.

קווינקה נולד בפרנקפורט על האודר. אביו, הרמן קווינקה, היה רופא ואחיו הבכור, גיאורג קווינקה, היה פיזיקאי. הוא קיבל את התואר דוקטור לרפואה ב-1863 מאוניברסיטת ברלין, לאחר שלמד קודם לכן גם באוניברסיטת היידלברג ובאוניברסיטת וירצבורג תחת שרביטם של רודולף וירכו ואלברט פון קליקר.

בשנת 1865 עבד קווינקה עם הפיזיולוג ארנסט וילהלם פון בריקה באוניברסיטת וינה, ושנה לאחר מכן היה לעוזרו של הכירורג רוברט פרדיננד וילמס. הוא שימש עד שנת 1870 רופא שוליה ברפואה פנימית תחת שרביטו של פרידריך תאודור פון פרריכס בשריטה שבברלין. בשנת 1873 היה לפרופסור לרפואה פנימית באוניברסיטת ברן. חמש שנים מאוחר יותר עבר לאוניברסיטת קיל ושם יצא לגמלאות ב-1908. משנת 1874 עסק עיקר מחקרו בפולמונולוגיה. הוא נפטר בפרנקפורט, שם העביר הרצאות עד למותו.

קווינקה היה ככל הנראה הראשון לזהות ב-1882 תופעה הנקראת בצקת אנגיונוירוטית – התנפחות מהירה של העור, הרקמות התת-עוריות והריריות שמתחתיה, אשר לעיתים נקראת גם בצקת קווינקה. סימן קווינקה, או דופק קווינקה, הוא סימן המופיע באי-ספיקת מסתם אבי העורקים ומתאר הסמקה והחוורה של מיטת הציפורן בתגובה ללחיצה קלה על הציפורן. בשנת 1891 דיווח לראשונה על ניסיונותיו בניקור מותני בכנס בוויסבאדן. הוא התבסס על שיטתו של הרופא האנגלי וולטר אסקס וינטר לצנרור חלל קרומי המוח. בשנת 1893 הוא תיאר בשם "דלקת נסיובית של קרום המוח" את התופעה אשר ידועה כיום כיתר לחץ דם תוך-גולגולתי אידיופתי.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא היינריך קווינקה בוויקישיתוף