הייפא אל-מנסור
הייפא אל-מנסור (בערבית: هيفاء المنصور, בתעתיק מדויק: היפאא' אלמנצור; נולדה ב-10 באוגוסט 1974) היא במאית קולנוע סעודית-אמריקאית. היא האישה יוצרת הסרטים הראשונה בערב הסעודית, ונחשבת לאחת הבמאיות המוכרות והשנויות במחלוקות ביותר במדינתה.[1]
.jpg) | |
| לידה |
10 באוגוסט 1974 (בת 49) Al Zulfi governorate, ערב הסעודית  |
|---|---|
| מדינה |
ערב הסעודית |
| השכלה | |
| פרסים והוקרה |
Crystal Award (2019) |
  | |
ביוגרפיה עריכה
הייפא אל-מנסור היא השמינית מתוך תריסר ילדיו של המשורר עבד א-רחמן מוחמד אל-מנסור (ער'). בילדותה, משפחתה נסעה לבחריין כדי לצפות בסרטים, מכיוון שבערב הסעודית לא היו בתי קולנוע. השחקן האהוב עליה באותה תקופה היה ג'קי צ'אן.
בעידודו של אביה, למדה הייפא ספרות השוואתית באוניברסיטה האמריקאית בקהיר. לאחר נישואיה לבראדלי ניימן (Bradley Neimann), דיפלומט אמריקאי, ב-2007, למדה תואר שני בקולנוע באוניברסיטת סידני, באוסטרליה.
קריירה עריכה
היא החלה את הקריירה שלה כיוצרת סרטים בשלושה סרטים קצרים: "מי?", "מסע מר" ו"הדרך היחידה החוצה". האחרון, שהוא סרט תיעודי, זכה במספר פרסים באיחוד האמירויות הערביות ובהולנד.
בשנת 2005 ביימה את הסרט הדוקומנטרי "נשים בלי צל" שעוסק בחייהן של נשים במספר מדינות במזרח התיכון והוצג ב-17 פסטיבלי סרטים בינלאומיים. הסרט זכה בפרס פגיון הזהב לסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים במסקט וצוין לשבח בפסטיבל הסרטים הערבי הרביעי ברוטרדם.
את הסרט העלילתי הראשון שלה באורך מלא, "וג'דה", כתבה וביימה. הסרט, הפקה משותפת גרמנית-סעודית, הוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים של ונציה בשנת 2012.[2] סרט זה היה הסרט הראשון באורך-מלא שצולם כולו בערב הסעודית, כמו גם הראשון שבוים בידי במאית אישה.[3] וג'דה מספר את סיפורה של ילדה בת 11 הגדלה בפרוורים של ריאד, וחולמת לרכוב על אופניים ירוקים. וג'דה נבחר לייצג את ערב הסעודית בקטגוריית הסרט הזר בטקס פרסי האוסקר ה-86.
התגוררה מספר שנים בבחריין עם בעלה, ברדלי ניימן דיפלומט אמריקאי ושני ילדיהם, אדם והיילי, ובשנת 2015 עברה עם משפחתה לקליפורניה.
בשנת 2017 יצא סרטה הראשון בארצות הברית "מרי שלי", העוסק באהבתה של הסופרת מרי שלי למשורר פרסי ביש שלי. בשנת 2018 ביימה את הקומדיה הרומנטית "מתעוררת". בשנת 2020 יצא סרטה "המועמדת המושלמת", העוסק באישה המגישה בטעות טופסי התמודדות לראשות העירייה. אל-מנסור ביימה מספר סדרות טלוויזיה טלוויזיה, וביניהם "עולם חדש", "ציפורי אלוהים שבשמים" ו"הפראיות" של פריים וידאו.
סרטיה עריכה
קצרים עריכה
- 1997 - מי? (من؟)
- 2000 - מסע מר (الرحيل المر)
- 2001 - הדרך היחידה החוצה (أنا والآخر) - סרט תיעודי קצר
אורך מלא עריכה
- 2005 - נשים בלי צל (نساء بلا الظل)
- 2012 - וג'דה (وجدة)
- 2017 - מרי שלי (Mary Shelley)
- 2018 - מתעוררת (Nappily Ever After)
- 2019 - המועמדת המושלמת (المرشحة المثالية)
טלוויזיה עריכה
- 2019 - עולם חדש - במאית פרק: "Putting on the Clothes"
- 2020 - Motherland: Fort Salem - במאית פרק: "Hail Beltan"
- 2020 - ציפור אלוהים שבשמים - במאית פרק: "Hiving the Bees"
- 2020 - הפראיות - במאית פרק: "Day Seven"
- 2022 - ארכיון 81 - במאית פרקים 5, 6.
קישורים חיצוניים עריכה
הייפא אל-מנסור, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הייפא אל-מנסור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- הייפא אל-מנסור, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
הייפא אל-מנסור, באתר AllMovie (באנגלית)
הייפא אל-מנסור, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הייפא אל-מנסור, באתר MusicBrainz (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ זאן ברוקס, מי אמר שבנות לא רוכבות על אופניים?, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2012
- ^ הזוכים בפסטיבל ונציה 2013, אתר סינמסקופ.
- ^ מאיר שניצר, פסטיבל קאן 2012: איך סרטו החדש של ווס אנדרסון?, nrg, 17.05.12