היירם בינגהאם השלישי
היירם בינגהאם השלישי (באנגלית: Hiram Bingham III; 19 בנובמבר 1875 - 6 ביוני 1956) היה חוקר ופוליטיקאי אמריקאי, בעת היותו מרצה באוניברסיטת ייל, גילה את עיר האינקה מאצ'ו פיצ'ו. שימש כמושל מדינת קונטיקט שבארצות הברית וכיהן כנציג המדינה בסנאט האמריקאי.
 | |
| לידה |
19 בנובמבר 1875 הונולולו, ממלכת הוואי  |
|---|---|
| פטירה |
6 ביוני 1956 (בגיל 80) וושינגטון די. סי., ארצות הברית |
| ענף מדעי | ארכאולוגיה |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות הלאומי ארלינגטון |
| עיסוק |
פוליטיקאי, חוקר ארצות, ארכאולוג, טייס, מרצה באוניברסיטה |
| מקום לימודים | |
| מוסדות | |
| צאצאים |
היירם בינגהאם הרביעי, Jonathan Brewster Bingham |
| הערות | פוליטיקאי, חבר הסנאט ארצות הברית |
| תרומות עיקריות | |
| גילוי מחדש של מאצ'ו פיצ'ו. | |
  | |
חייועריכה
בינגהאם נולד בשנת 1875 בהונולולו, הוואי. הוא היה בן למשפחת מיסיונרים, וסבו, אשר על שמו הוא נקרא, היה איש הדת הנוצרי הראשון אשר הגיע לממלכת הוואי במטרה להמיר את דתם של תושביה. את שנותיו הראשונות העביר בינגהם בהוואי, ובהגיעו לגיל 17 עבר ללמוד בבית ספר תיכון במדינת מסצ'וסטס, שם השלים את לימודיו בשנת 1894. בשנים שלאחר מכן השקיע את זמנו ברכישת השכלה גבוהה וקיבל את תאריו האקדמיים מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה (1900), ומהרווארד אשר במסצ'וסטס (1905). עם סיום לימודיו החל לעבוד כמרצה להיסטוריה ופוליטיקה באוניברסיטת הרווארד, ולאחר מכן שימש כמרצה באוניברסיטת פרינסטון ועוזר לוודרו וילסון, שעתיד היה להפוך לנשיא ארצות הברית. בשנת 1907 התקבל לעבודה באוניברסיטת ייל כמרצה להיסטוריה דרום-אמריקאית.
את מאצ'ו פיצ'ו גילה בינגהאם במהלך כהונתו כמרצה ולאחר מכן כפרופסור בייל. ב-1908 הוא שימש כנציג ארצות הברית בקונגרס הפאן-אמריקני הראשון למדע בסנטיאגו דה צ'ילה, צ'ילה. בשובו לארצות הברית עבר דרך פרו, שם ערך לו בכיר מקומי סיור באולאנטאיטאמבו, עיר מהתקופה הפרה-קולומביאנית. הסיור הותיר את בינגהאם נסער מהמחשבה על מציאת ערים לא ידועות של האינקה, ובשנת 1911 הוא חזר לפרו בראש משלחת ארכאולוגית מטעם האוניברסיטה. ב-24 ביולי הוא שכר את שירותיו של מסטיסו מקומי, אשר הוביל אותו למיקומה של מאצ'ו פיצ'ו, עיר שלא הייתה ידועה עד אותה העת, פרט למקומיים שגרו בקרבתה. לאחר גילוי העיר חזר בינגהאם להרי האנדים עוד פעמיים, בשנת 1912 ובשנת 1915, כשאת משלחותיו מממנות אוניברסיטת ייל וחברת נשיונל ג'יאוגרפיק.
במהלך השנים ששהה בפרו, הצליח בינגהאם ליצור קשרים טובים עם פקידי ממשל פרואנים בכירים. קשרים אלו סייעו לבינגהאם כשרצה להשיג אישורים ממשלתיים שונים, לטפל במהירות בעבודת ניירת בירוקרטית, ובהשגת היתרים לנוע ברחבי המדינה ולקחת בהשאלה עתיקות. כאשר סיים את פעילותו בפרו וחזר לייל, בינגהאם לקח עמו אוסף של כ-5,000 פריטים. הבעלות על פריטים אלו עדיין נתונה במחלוקת בין אוניברסיטת ייל וממשלת פרו[1].
לאחר תום מסעותיו, התגייס בינגהאם למשמר הלאומי של מדינת קונטיקט, ובשנת 1916 קיבל את דרגת הקפטן (סרן). הוא הוכשר כטייס ושימש כראש בתי הספר לטיס הצבאיים של ארצות הברית. בשירותו בצבא ארצות הברית הגיע לדרגת לוטננט קולונל (סגן-אלוף).
בשנת 1922 נבחר בינגהאם לתפקיד סגן מושל מדינת קונטיקט, תפקיד אותו מילא עד שנת 1924, השנה בה נבחר לתפקיד מושל המדינה. ב-16 בדצמבר של אותה השנה נבחר בינגהאם כנציג המפלגה הרפובליקנית לסנאט, לאחר שקודמו בתפקיד התאבד. הוא שירת במשרת הסנאטור עד שנת 1933, אז ניסה להיבחר בשנית, אך נכשל. במהלך כהונתו כסנאטור שימש בראשן של כמה ועדות סנאט.
היה חבר במסדר הבונים החופשיים בלשכת "חירם" מספר 1 בקונטיקט.
בינגהאם נפטר ב-6 ביוני 1956 בביתו אשר בוושינגטון הבירה. בנו היירם בינגהאם הרביעי, אשר היה גיבור מלחמת העולם השנייה, כיהן כדיפלומט, ובנו השני, ג'ונתן ברוסטר בינגהאם, שימש כנציג המפלגה הדמוקרטית לבית הנבחרים של ארצות הברית.
יש הטוענים כי חייו של בינגהאם כחוקר וכפרופסור שימשו בסיס לדמותו של אינדיאנה ג'ונס בסדרת הסרטים הנושאים את אותו השם.
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ על המחלוקת בהרחבה ראו בערך מאצ'ו פיצ'ו