הילה וידור
הילה וידור (נולדה ב-20 באוקטובר 1975) היא שחקנית ישראלית.
לידה |
20 באוקטובר 1975 (בת 48) ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
מספר צאצאים | 2 |
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכההילה וידור נולדה בבת ים. היא נשרה מהלימודים בגיל צעיר, ובשנות העשרה שלה עברה לגור עם סבתהּ.
היא תכננה להיות מעצבת אופנה, החלה לעשות מכינה בשנקר ובמקביל דגמנה. בטי רוקאווי, הסוכנת שלה, שלחה אותה לאודישן ששינה את מהלך חייה. היא החליטה להיות שחקנית, החלה ללמוד משחק מול מצלמה אצל רות דייכס, וכעבור שנה החלה ללמוד בסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין (1999–2001).
בתקופת הלימודים הופיעה בתפקידי אורח בסדרות "פלורנטין", "הבורגנים", ובסרט "מרס תורכי". בשנה השנייה ללימודיה בסטודיו הועלה בסטודיו עיבוד בימתי ל"רומיאו ויוליה". וידור גילמה את יוליה, וזהר שטראוס את רומיאו. בעקבות צפייה של אחד ממנהלי הבימה בהצגה היא נבחרה לגלם את התפקיד הראשי של אדלה, בתה של ברנרדה, לצדן של גילה אלמגור וליא קניג במחזה "בית ברנרדה אלבה" מאת לורקה בהבימה.
בשנים הבאות שיחקה בהבימה בתפקידים ראשיים בהצגות "שלוש נשים גבוהות"[1], "חתול רחוב"[2], "הפרפרים הם חופשיים", "אנה קארנינה"[3], "טיקוצ׳ין בת ים" ו"סונטת סתיו" (עליו קיבלה את פרס שחקנית הדור הצעיר)[4]. ב-2009 עזבה וידור את הבימה, ומאז היא מתמקדת בעיקר בקולנוע וטלוויזיה.
קולנוע
עריכהאת הפריצה הקולנועית שלה עשתה וידור ב"הדברים שמאחורי השמש", סרט הביכורים של יובל שפרמן. היא גילמה את דמותה של מיכל, לסבית קשוחה ומחוספסת, שנעמה (טלי שרון) מתאהבת בה.
ב-2006 הצטלמה לסרט "רגליים קרות", בבימויו של דורון ערן, על-פי ספרו של אורי אדלמן "חתונה". היא גילמה את דמותה של כלה הבורחת מחתונתה. בסרט שיחקו גם רון שחר וציון ברוך[5].
ב-2009 החלה ללמוד משחק אצל ערן פסח על פי שיטת סטניסלבסקי. פסח הוא שעודד אותה להתמקד בעשייה קולנועית.
ב-2010 שיחקה וידור ב"עזרה ראשונה", סרטו הקצר של ירדן כרמין. היא גילמה את דמותה של תמר, שחברה לשעבר שי (ארז כהנא) מגיע לביתה ערב חתונתו, ומתחולל ביניהם מפגש סוער. הסרט היה מועמד לפרס דקל הזהב בקטגוריית סרטים קצרים בפסטיבל קאן וזכה בפרס וולג'ין לסרט קצר, בפסטיבל ירושלים.
ב-2011 שיחקה בסרט הקולנוע הקומי "סלסה תל אביב", בתפקיד דפנה, ארוסתו של יוני (אנחל בונני), שמתאהב בויקי (אנחליקה וולה), עובדת זרה מקסיקנית. דפנה עושה הכול כדי להפריד ביניהם[6].
ב-2011 שיחקה הילה וידור בתפקיד הראשי בסרט הדרמה "לאן שאת נוסעת", מאת ובבימויה של רוני ששון אנג'ל. היא גילמה את דמותה של זהרה, בחורה יוצאת בשאלה ממשפחה חרדית. היא נוסעת לחתונתה של אחותה אותה לא ראתה שנים רבות. בדרך היא אוספת טרמפיסטית בדווית שבורחת מחתונתה (מאיסה עבד אלהאדי), וגורלותיהן נקשרים יחד. הסרט השתתף במספר פסטיבלים, בהם קרלובי וארי, וזכה בפרס הדרמה הטובה ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה ובפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות.
ב-2012 הצטלמה לסרט הקצר "חופש גדול" בבימוים של שרון מימון וטל גרניט. בסרט היא מגלמת אישה הנמצאת בחופשה משפחתית יחד עם בעלה (יפתח קליין) וילדיה ועומדת בפני תגלית גדולה על האמת שבנישואיה. הסרט הוקרן בפסטיבלים ברחבי העולם וזכה בפרסים[דרוש מקור]. והתמודד על פרס האוסקר בקטגוריית הסרט הקצר[7].
ביולי 2012 הצטלמה לתפקיד הראשי של הגר ארליך בסרטו של אדם סנדרסון, "לוויה בצהריים", על-פי ספרו של ישעיהו קורן[8]. הסרט השתתף בפסטיבל הסרטים הבינלאומי סן סבסטיאן[9].
בספטמבר 2012 היא הצטלמה לסרטו העצמאי של יוסי ארצי "אושר עטוף בשמיכה". בסרט היא מגלמת את קארין, בת זוגו של באשיר (קאיס נאשף), זוג אוספי גרוטאות שיוצאים למסע בריחה לאחר שקארין חוטפת תינוק של עובדת זרה[10].
בספטמבר 2013 זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר על משחקה בסרט "לוויה בצהריים" במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה[11].
בטלוויזיה שיחקה בסדרות "כנפיים", "ילדות רעות", "חמישה גברים וחתונה", "שירות חדרים" "15 דקות", "קטמנדו", "תל אביביות".
באוקטובר 2013 שודרה הסדרה "בני ערובה". וידור מגלמת את אלה, רוצחת שכירה שחולמת לפתוח בחיים חדשים. הסדרה בבימוים של עמרי גבעון ורותם שמיר, שודרה בצרפת וזכתה בפרס הסדרה הטובה ביותר בפסטיבל מונטה קרלו 2014.
חיים אישיים
עריכהוידור נשואה ואם לשניים. פעילה בעמותת "אפשר אחרת", עמותה העוסקת בהטמעת ערכי החברה האזרחית והסולידריות החברתית בין יהודים לערבים במדינת ישראל.
תפקידים
עריכהסרטי קולנוע
עריכהשנה | סרט | תפקיד | תסריטאי | במאי |
---|---|---|---|---|
2001 | מרס תורכי | רבקה זהר, שליחה (תפקיד אורח) | לימור נחמיאס וגל זייד | עודד דוידוף |
2006 | הדברים שמאחורי השמש | מיכל הלסבית | יובל שפרמן | יובל שפרמן |
2009 | רגליים קרות | רוני, הכלה | עופר כספי על פי ספרו של אורי אדלמן "חתונה" | דורון ערן |
2011 | סלסה תל אביב | דפנה (הארוסה) | אליסה דור ויוחנן ולר | יוחנן ולר |
אוסטרליה שלי[12] | רעיה המורה | עמי דרוזד | עמי דרוזד | |
2013 | הבן של אלוהים | רבקה | שרון מימון, גיא נתיב | ארז תדמור וגיא נתיב |
לוויה בצהריים | התפקיד הראשי - הגר ארליך | על-פי ספרו של ישעיהו קורן | אדם סנדרסון | |
2019 | ככה את אוהבת | התפקיד הראשי - תמרה[13] | שרון אייל-אזולאי | לימור שמילה |
סרטים קצרים
עריכהשנה | סרט | תפקיד | תסריטאי | במאי | אורך הסרט | הערות |
---|---|---|---|---|---|---|
2009 | עצם מעצמי | בית ברל | ליאת סימון | |||
2010 | עזרה ראשונה | תמר | ירדן כרמין (סם שפיגל) | ירדן כרמין | 16 דקות | פרס דמות האשה להילה וידור, בפסטיבל סרטי סטודנטים, אוקלנד, ניו־זילנד.
היה מועמד לפרס דקל הזהב בקטגוריית סרטים קצרים – פסטיבל קאן 2010 וזכה בפרס וולג'ין לסרט הקצר בפסטיבל הקולנוע ירושלים. השתתף גם בפסטיבל הקולנוע מונטריאול בקנדה, בפסטיבל סאו פאולו לסרטים קצרים בברזיל ובפסטיבל הקולנוע בפסטיבל הסרטים הבינלאומי סן סבסטיאן שבספרד. |
ישימון | רחלי | יוסף כהן (מכללת ספיר) | יוסף כהן | 15 דקות | ||
2011 | לאן שאת נוסעת (סדקים בחול) | זהרה | רוני ששון אנג'ל | רוני ששון אנג'ל | 40 דקות | זכה בפרס הדרמה הטובה ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה. זכה בפרס הסרט העלילתי הקצר בפסטיבל הבינלאומי ה-9 לסרטי נשים ברחובות. |
2012 | טיפות | האם | פיני טבגר | פיני טבגר | 12 דקות | במסגרת פרויקט מים של אוניברסיטת תל אביב, שפתח את פסטיבל ונציה 2012 |
חופש גדול | מיכאלה | טל גרניט ושרון מימון | שרון מימון, טל גרניט | פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה 2012 | ||
הקרנת בכורה בפסטיבל קולנוע דרום 2013 | אושר עטוף בשמיכה | קארין | יוסי ארצי על פי סיפור של א.ל. דוקטורוב | יוסי ארצי | 55 דקות |
טלוויזיה
עריכהשנה | סדרה | תפקיד | סוגה | ערוץ | יוצרים/תסריטאים | במאי |
---|---|---|---|---|---|---|
1997 | פלורנטין | אחות בבית חולים, תפקיד אורח | סדרת טלוויזיה | ערוץ 2, טלעד ואחר כך ערוץ 3 וHOT VOD | יוצרים: אודי זמברג (מפיק) ואיתן פוקס (במאי), עידו בורנשטיין וגל אוחובסקי (תסריטאים). תסריטאים נוספים: אריק רוטשטיין, שלומי רוטשטיין, שרון גרינברג ליאור ותמר גלבץ | |
2000 | הבורגנים | דפנה, עובדת בחנות של בני (תפקיד אורח) | סדרה קומית | ערוץ 2, קשת | איתן צור ואסף ציפור (יוצרים) | איתן צור |
2003 | כנפיים | אלכסנדרה (אלכס) אלוני, הנווטת | מיני-סדרה | ערוץ 1 | אופיר בביוף וטל אימברמן | שמואל אימברמן |
2006 | ילדות רעות | מישל הצלמת | טלנובלה יומית מוזיקלית | ערוץ 24 | שלומי רוטשטיין, ירון מוטולה, דלית קהן, יזהר הר-לב, יואב פז, אריק רוטשטיין, עדי בנימינוב | עדי בנימינוב |
2008 | חמישה גברים וחתונה | שרון קידרון | סדרה | ערוץ 10 | אריק רוטשטיין | ערן קולירין ואריק רוטשטיין |
2009 | שירות חדרים | מיכל | סדרת דרמה | ערוץ 2, רשת | יוצר: ערן ריקליס, תסריטאים: גיא מאירסון (תסריטאי ראשי), עמית ליאור, עומר תדמור, שלומי פרי, דניאלה דורון, דפנה יודוביץ', ינץ לוי ומירי רוזובסקי | איתן ענר ורוני גרובר |
2010 | 15 דקות | ליהי רוטנר | דרמה קומית סאטירית | Yes stars Next HD | אריק שגב (תסריטאי) | יואב ודורון פז |
2012 | קטמנדו | נטע | דרמה | ערוץ 2, רשת | יאיר רוה ואסתר ונדר (יוצרים ותסריטאים ראשיים) וגם אמיל בן שמעון וליאורה קמינצקי | אמיל בן שמעון |
תל אביביות | מיה | שני פרקי פיילוט | ערוץ 10 | גליה מילוא, יסמין אדרי ואשר לגזיאל | דנה בלנקשטיין | |
2013 | בני ערובה | אלה | סדרת מתח ואקשן | עמרי גבעון ורותם שמיר |
בתיאטרון הבימה
עריכהשנים | הצגה | תפקיד | מחזאי | במאי |
---|---|---|---|---|
2001 | בית ברנרדה אלבה | אדלה, בתה של ברנרדה | פדריקו גארסיה לורקה | אילן רונן |
2003 | מותו של סוכן | מיס פורסיית | ארתור מילר | רוני פינקוביץ' |
2004 | חתול רחוב | נטלי | גורן אגמון | רביד דברה |
שלוש נשים גבוהות | אשה גימל (החליפה את יעל הדר) | אדוארד אלבי | ג'ק מסינגר | |
2005–2004 | פרפרים הם חופשיים | ג'יל טאנר | ליאונרד גרש | טטיאנה קנליס אולייר |
2007–2006 | טייפ | איימי | סטיבן בלכר | ניר ארז |
2008–2006 | סונטת סתיו | הלנה, בתה הצעירה של שרלוט | אינגמר ברגמן | איציק ויינגרטן |
2008–2007 | אנה קארנינה | קיטי | עיבוד של הלן אדמונדסן לרומן של טולסטוי | אילן רונן |
2009–2008 | טיקוצ'ין בת ים (פרויקט משותף להבימה ותיאטרון בן זמננו בוורוצלאב) | בתפקיד הראשי של אלינה | פאבל דמירסקי | מיכאל זדרה |
הופעות אחרות בתיאטרון
עריכהשנים | הצגה | תיאטרון | מחזאי | במאי | תפקיד |
---|---|---|---|---|---|
2012–2004 | המסע ליער המשאלות | הצגת ילדים עצמאית | אמיר שרייבר והילה וידור | ||
2007–2006 | המופע על פי שירי יונה וולך | הועלה לראשונה בפסטיבל אישה בתיאטרון חולון | דליה שימקו (עורכת) | דליה שימקו | השירים הוקראו כמונולוגים דרמטיים וידור ביצעה את שירי מסע ה־LSD |
קישורים חיצוניים
עריכה- הילה וידור, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- הילה וידור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- הילה וידור, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- הילה וידור, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- הילה וידור, בארכיון הבימה
- הילה וידור באתר של פרי כפרי
- נחום מוכיח, ריאיון - הילה וידור חוזרת לשנות ה-50, באתר הבמה, 18 בדצמבר 2014
- לירון סיני, הילה וידור: נשים נשארות עם החלומות שלהן, באתר ynet, 3 בדצמבר 2014
- מתן שירם, השחקנית הילה וידור: "מחקר הוא התרופה הכי טובה לחרדה", באתר גלובס, 21 בינואר 2014
- אושר עטוף בשמיכה: מסע אישי ומרגש, באתר נענע10, 11 בדצמבר 2013
- אבי בבליקי, אדום לוהט: ראיון ולנטיינז מיוחד עם הילה וידור, באתר nrg, 14 בפברואר 2012
הערות שוליים
עריכה- ^ עכבר העיר, שלוש נשים גבוהות, באתר הארץ
- ^ ציפי שוחט, חתול רחוב, באתר הארץ, 20 בינואר 2004
- ^ קובי ניב, קרנינה כאיקאה, באתר גלובס, 11 במרץ 2008
- ^ רותי זוארץ, "יש כיף במשחק", באתר גלובס, 24 במרץ 2008
- ^ אורי קליין, רגליים קרות: סרט חובבני ומרושל, באתר הארץ, 26 במרץ 2009
- ^ עכבר העיר, סלסה תל אביב, באתר הארץ
- ^ נירית אנדרמן, שני סרטים ישראלים - בין עשרת המתמודדים על האוסקר בקטגוריית הסרט הקצר, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2014
- ^ אורון שמיר, עכבר העיר, "לוויה בצהריים": סיום יפהפה לשנה נהדרת, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2014
- ^ נירית אנדרמן, הסרטים "הגבעה" ו"לוויה בצהריים" התקבלו לפסטיבל סאן סבסטיאן, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2013
- ^ מתן שירם, קצר וחכם, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2014
- ^ עכבר העיר, פסטיבל חיפה: "בית לחם" הוא הזוכה הגדול, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2013
- ^ קופרודוקציה של ישראל-פולין
- ^ נתנאל שלומוביץ, "ככה את אוהבת": ממריא אבל הולך לאיבוד באמצע הדרך, באתר הארץ, 27 ביולי 2019