הים הצהוב

הים הצהובסינית מפושטת: 黄海; בסינית מסורתית: 黃海; בקוריאנית: 황해), הוא חלקו הצפוני של ים סין המזרחי, המסתיים באוקיינוס השקט. הים שוכן בין סין לבין חצי-האי קוריאה.

הים הצהוב
Mar Amarillo - BM WMS 2004.jpg
מיקום האוקיינוס השקט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות הרפובליקה העממית של סין עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג ים עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 380,000 קילומטר רבוע
מידע נוסף
קואורדינטות 35°N 123°E / 35°N 123°E / 35; 123
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מקור שמו של הים הוא מגרגירי החול שצבעו את מימיו, בדומה לנהר הצהוב שבסין.

האקלים מאופיין בחורפים קרים ויבשים וקיצים רטובים וחמים. מסוף נובמבר ועד מארס שורר מונסון צפוני חזק, שמלווה לפעמים בסופות שלגים. סופות טייפון מתרחשות בקיץ. טמפרטורות האוויר נעות בין 10 ל-28 מעלות צלזיוס וכמות המשקעים השנתית היא בין 500 מ"מ בצפון עד ל-1,000 מ"מ בדרום. ערפל ימי קיים לעיתים קרובות לאורך החופים, במיוחד באזורים קרים.[1]

גאוגרפיהעריכה

החלק הפנימי ביותר של הים הצהוב נקרא ים בוהאי, אליו זורמים מימיו של הנהר הצהוב והנהר האי. מפרץ קוריאה (אנ'), שגם הוא חלק מהים הצהוב, נמצא בין מחוז ליאונינג בצפון-מזרח סין לבין חלקה הצפון-מערבי של קוריאה הצפונית. ים בוהאי ומפרץ קוריאה מופרדים על ידי חצי-האי ליאודונג (אנ'), בו שוכנת עיר הנמל דאליין.

הים הצהוב משתרע על שטח של כ-416 אלפי קילומטרים רבועים. נפח המים הממוצע הוא כ-17,000 קילומטרים מעוקבים, והעומק הממוצע הוא 40 מטר. במקומות העמוקים ביותר הוא מגיע ל-105 מטרים. תחתית הים מכוסה בחול וסחף. קו החוף אינו אחיד ויש בו מפרצים גדולים וקטנים רבים. בצד הסיני, החופים הם לרוב שטוחים, וחוף קוריאה מורכב כולו מסלעים. ליד החוף קיימים מספר איים קטנים, שכמה מהם מתפקדים כאתרי נופש פופולריים.[2]

הים הצהוב הוא אחד מארבעה ימים הנקראים בעברית על שם שמות צבעים נפוצים - כשהאחרים הם הים השחור, הים הלבן והים האדום.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא הים הצהוב בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ENCYCLOPAEDIA BRITANNICA, Yellow Sea sea, Asia
  2. ^ Vision1cycling, הים הצהוב בסין.


  ערך זה הוא קצרמר בנושא גופי מים ובנושא גאוגרפיה של אסיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.