פתיחת התפריט הראשי

הים הצפוני הוא ים שולי של האוקיינוס האטלנטי, הגובל בממלכה המאוחדת, בנורווגיה, בדנמרק, בגרמניה, בהולנד ובבלגיה. אין להתבלבל בינו לבין ים הקרח הצפוני המכונה גם הוא לעיתים "הים הצפוני".

הים הצפוני
הים הצפוני
תמונת לוויין של הים הצפוני
מיקום צפון אירופה, מחובר לאוקיינוס האטלנטי מדרום-מערב בתעלת למאנש
סוג ים שולי
ים של האוקיינוס האטלנטי
שטח 575,000 קמ"ר
אורך מרבי 970 קילומטר
רוחב מרבי 560 קילומטר
עומק ממוצע 94 מטרים
עומק מרבי 660 מטר
נפח 94,000 קילומטר מעוקב
מליחות 3.5%
מדינות באגן הניקוז נורווגיה, דנמרק, גרמניה, הולנד, בלגיה, צרפת, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ערים אנטוורפן, המבורג ורוטרדם
קואורדינטות 56°N 03°E / 56°N 3°E / 56; 3
מפת הים הצפוני והמדינות המקיפות אותו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גאולוגיהעריכה

בתקופות קדומות היווה חלק מאדן היבשה שחיבר את בריטניה עם יבשת אירופה. הים הצפוני הנוכחי נוצר לפני כ-12,000 שנה, כאשר עם תום עידן הקרח האחרון עלה מפלס פני הים באופן משמעותי. שטחו כ-430,000 קמ"ר. עומקו הממוצע כ-94 מ' ועומקו המרבי 660 מטר.

היסטוריהעריכה

מעגן סקפה פלו, המקושר לים הצפוני, שימש כבסיס הצי הבריטי במלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה.

בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 התגלו בים הצפוני עתודות גדולות של נפט וגז טבעי[1]. מדינות אירופה החלו, לאחר משבר האנרגיה העולמי של שנות ה-70 של המאה ה-20, להפיק בים נפט וגז למרות העלות הגבוהה, כדי להפחית את תלותן באופ"ק[2]. במשך השנים, נורווגיה היא מפיקת הנפט העיקרית בים הצפוני[3][4], ואחר כך הממלכה המאוחדת שכילתה את רוב עתודות הנפט שלה בים עד שנות ה-2000[5].

החל משנת 2001, קבוצת דלק הישראלית, מעורבת בהפקת נפט בים הצפוני[6]. בשנת 2018 הפיקה כ-80,000 חביות ביום[7].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה