הימן (דמות מקראית)

משורר וחכם הנזכר בשירי קודש ותהילה בספר תהלים, אחד מארבעת משפחת בני קורח, איתן האזרחי, הימן, כלכול, דרדע

הֵימָן, הוא אחד משלושת ראשי המשוררים אשר יצאו משבט לוי אשר מונו בידי דוד.[1] שמו מופיע בספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק י"ח. עיקר פעולתו כמשורר התקיימה בתקופת דוד ואף בזמנו של שלמה.[2] לפי הכתוב הימן היה בנו של יואל, ונכדו של שמואל.[3]

משוררי תהלים: דָוִד (במרכז), אָסָף (משמאל), הֵימָן ואֵיתָן הָאֶזְרָחִים (שניהם מימין, איתן לובש גלימה אדומה), על חלון כנסייה בלגניצה, פולין

שמואל ושושלתו המוצגים כבני לוויים עומדת בסתירה למוצאו האפרתי. ייתכן ומטרת המחבר הייתה להציג את שמואל ושושלתו ובכלל זה את הימן כבן למשפחת לוויים הנושאת בכהונה. השם הימן נזכר מספר פעמים במקרא: כבנו של זרח בן יהודה,[4] ופעם נוספת כאחד מחכמי המקרא לצד איתן האזרחי ששלמה עולה עליהם בחכמתו.[5] הצגתו של הימן בכותרתו של מזמור תהילים פ"ח[6] משווה אמינות לתוארם כמשוררים בדברי הימים.[7] יש הסוברים כי הכינוי 'האזרחי' הבא במזמור הוא המשורר מימי דוד אשר שמו מופיע בספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק י"ח או אחד מבניו הנקרא על שמו.[8]

בספר דברי הימים מתואר אסף בן ברכיהו אשר עומד מימינו של ‏‏הימן: " וְאָחִיו אָסָף, הָעֹמֵד עַל-יְמִינוֹ - אָסָף בֶּן-בֶּרֶכְיָהוּ".[9] רשימה זו לפי הסדר הימן, אסף ואיתן מופיעה בספר דברי הימים, בסיפור העלאת ארון הברית לירושלים.[10] כמו כן מופיעה רשימה זו בסיפור טקס חנוכת בית המקדש הראשון בימי שלמה.[11] יש הסוברים כי זוהי מגמת בעל ספר דברי הימים לבסס את מעמדם של משוררי בית הימן כאשר היא מתחילה במשפחת קהת ממשפחת הלויים.[12]

במסכת נזיקין, בבא בתרא מייחסים את כתבי דוד בין היתר להימן:[13]

דוד כתב ספרו על ידי עשרה זקנים: על ידי אדם הראשון, על ידי מלכי-צדק, ועל ידי אברהם, ועל ידי משה, ועל ידי הימן ועל ידי ידותון, ועל ידי אסף, ועל ידי שלושה בני קורח

.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק ט"ז
  2. ^ ספר דברי הימים ב', פרק ה', פסוקים י"ב-י"ד
  3. ^ ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק י"ח
  4. ^ ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק ו'
  5. ^ ספר מלכים א', פרק ה', פסוק י"א
  6. ^ ספר תהילים, פרק פ"ח, פסוק א'
  7. ^ מיכאל קוכמן, עולם התנ"ך: דברי הימים א, תל אביב, דודזון עתי, 1995, עמ' 101
  8. ^ עמוס חכם, ספר תהילים, ירושלים, הרב קוק, תש"ן, ע"מ קכח
  9. ^ ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק כ"ד
  10. ^ ספר דברי הימים א', פרק ט"ו, פסוקים ט"ו-י"ז, י"ט
  11. ^ ספר דברי הימים ב', פרק ה', פסוקים י"ב-י"ג.
  12. ^ מיכאל קוכמן, עולם התנ"ך: דברי הימים א', תל אביב, דוידזון עתי, 1995, עמ' 102.
  13. ^ בבא בתרא, י"ד-ט"ו.