ויקיפדיה

היסטוריה של ברצלונה

ההיסטוריה של ברצלונה משתרעת על פני 2000 שנים עד למקורותיה ככפר איברי בשם בארקנו (Barkeno).[1] מיקומה ניתן להגנה בקלות יחסית על מישור החוף בין רכס הרי קולסרולה (512 מ') לים התיכון, תוואי החוף בין מרכז אירופה לשאר חצי האי האיברי, הבטיח את המשך חשיבותה, אם כי לא תמיד בולטת, לאורך הדורות.

תבליט אבן נאו גותי על חזית פורטה דה סנט איו, הקתדרלה של ברצלונה.

ברצלונה היא כיום עיר המתגוררים בה 1,620,943 תושבים,[2] השנייה בגודלה בספרד, ובירת הקהילה האוטונומית של קטלוניה. האזור המטרופולוני הרחב יותר הוא ביתם של שלושה רבעים מאוכלוסיית קטלוניה ושמינית מזו של ספרד.

מקורות עריכה

מקור היישוב הקדום ביותר באתר ברצלונה של ימינו אינו ברור. במישור החוף הסמוך לעיר נמצאו שרידים מהתקופות הנאוליתית וההכלקוליתית המוקדמת. בשכונת אל רבאל נמצאו בחפירה חורבות של יישוב מוקדם, כולל קברים ובתי מגורים שונים המתוארכים ליותר מ-5000 לפני הספירה.[3][4] מאוחר יותר, במאות ה-3 וה-2 לפני הספירה, יושב האזור על ידי הלייטאני (Laietani) והאיברים,[5] בברקנו (Barkeno) על גבעת טאבר (ברובע הגותי של ימינו, או "העיר העתיקה") וב-Laie (או Laiesken),[6] מאמינים שאותרו במונז'ואיק.[7] שתי ההתיישבויות טבעו מטבעות ששרדו עד היום.[8][9][10] מספר היסטוריונים טענו כי מושבה יוונית קטנה, Kallipolis (Καλλίπολις), נוסדה בסביבה[11][12][13] בערך באותה תקופה, אך לא נמצאו עדויות ארכאולוגיות חותכות התומכות בכך.[14]

בנוסף, נשמעת הטענה כי השטח יושב בסביבות 230 לפנה"ס על ידי כוחות קרתגו בהנהגת חמלקרת ברקה,[15] אך הטענה שנויה במחלוקת. הכיבוש הצבאי לכאורה מצוטט לעיתים קרובות כבסיסה של העיר המודרנית ברצלונה, אם כי הגבול הצפוני של השטחים הפוניים עד לאותה עת היה נהר אברו, שנמצא במרחק של יותר מ-150 קילומטרים מדרום. אין ראיות לכך שברצלונה הייתה אי פעם יישוב קרתגי, או שלשמה בעת העתיקה, ברקינו, היה קשר כלשהו עם משפחת ברקה של חמלקרת.[16]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא היסטוריה של ברצלונה בוויקישיתוף

לקריאה נוספת עריכה

  • "Barcelona", Spain and Portugal: handbook for travellers (3rd ed.), Leipsic: Karl Baedeker, 1908, OCLC 1581249
  • Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Barcelona (Spanish city)". Encyclopædia Britannica. Vol. 03 (11th ed.). Cambridge University Press. pp. 391–393.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Joan de Déu Prats (2009). Llegendes històriques de Barcelona. L'Abadia de Montserrat. p. 11. ISBN 978-84-9883-064-4.
  2. ^ INE (25 March 2013). "Population of Barcelona". Instituto Nacional de Estadistica.
  3. ^ Servei d'Arqueologia of Institut de Cultura de Barcelona. "Caserna de Sant Pau del Camp". CartaArqueologica (in Spanish). Ajuntament de Barcelona. p. Description and Historical Notes. Archived from the original on March 3, 2016. Retrieved 2 May 2016. The intervention at the site began with an archaeological survey that yielded positive results and triggered a second phase in which extensive excavation of the affected area was conducted, making it possible to document its successive occupations and uses. Level IV, defined by a set of 24 burials (all individual graves except for one double) and diverse habitatational structures including 9 silos and 26 hearths, had been dated to the Neolithic in the first phase. In the second phase, a team was able to establish a better defined chronological sequence based on the more recent studies (Molist et al, 2008). Datings by the AMS system of two bone silos (5360-5210 BC and 5310-5200 BC respectively) allowed identifying a first occupation by a Cardial Culture settlement during the Neolithic while burials were dated to (4250 - 3700 BC, between the Neolithic and Postcardial Middle Neolithic periods... The second phase of archaeological investigations at level II revealed remains attributable to the Bronze Age. Specifically, two different cultural backgrounds were distinguishable at this level. The oldest, dating to the Bronze Age, was represented by eight fireplaces and five storage structures, one of which was used as a secondary burial site, i.e., the individual remains were not arranged in a deliberate manner. They also found accumulations of stones, some of which were laid in alignment including right angles and identified as the remains of dwelling structures. The Late Bronze level III was represented by indeterminate indications of domiciles... The third chronological phase was represented by the use of the area as a Roman necropolis. In a plotted field of about 100 m² were found a total of 34 burial tombs, of which thirty were primary and four secondary, dating to between the 4th and the 6th centuries.
  4. ^ MM Montaña; OV Campos; R Farré (2008). "Study of the Neolithic Excavation Site of the Sant Pau del Camp Barracks". Quarhis. II (4): 3. Retrieved 2 May 2016. The study of stratum IV of the site of the Sant Pau del Camp barracks allows for the documentation of a settlement occupied during the Ancient Neolithic Age on the coastal plain of the Barcelona metropolitan area, in the Raval zone of the city of Barcelona. Interdisciplinary studies have analysed the archaeological register documented at the excavation at the beginning of the 1990s and these have allowed for the definition of the chronology of the settlement and its characteristics... The results confirm the existence of a settlement in the Ancient Neolithic Age that, during its final moments (Postcardial), extended its functions as a necropolis.
  5. ^ Felipe Fernández-Armesto (1992). Barcelona: A Thousand Years of the City's Past. Oxford University Press. p. 10. ISBN 978-0-19-285273-1.
  6. ^ Luis Silgo Gauche (2013). Estudio de Toponimia Ibérica. la Toponimia de Las Fuentes Clásicas, Monedas E Inscripciones. Editorial Visión Libros. p. 113. ISBN 978-84-9011-948-8.
  7. ^ Ronald Syme; Anthony Richard Birley (2 June 1988). [https://books.google.co.il/books?id=TmRoAAAAMAAJ&redir_esc=y Roman Papers. Clarendon Press. p. 83. ISBN 978-0-19-814873-9.
  8. ^ "Cecas ibéricas en la zona catalana". Tesorillo.com. Madrid, Spain: Numismática Antigua. 15 July 2010. Archived from the original on April 7, 2014. Retrieved 15 April 2014.
  9. ^ Leandre Villaronga (1 January 1998). Les dracmes ibèriques i llurs divisors. Institut d'Estudis Catalans. p. 154. ISBN 978-84-7283-418-7.
  10. ^ Josep Padró i Parcerisa (1983). Egyptian-type Documents: From the Mediterranean Littoral of the Iberian Peninsula Before the Roman Conquest. Brill Archive. p. 3. ISBN 90-04-06133-9.
  11. ^ Valeriano Bozal Fernández; Valeriano Bozal (1973). Historia del arte en España: Desde los orígenes hasta la Ilustración. Ediciones Akal. p. 28. ISBN 978-84-7090-025-9.
  12. ^ Pierson Dixon (Sir.); Pierson Dixon (1940). The Iberians of Spain and Their Relations with the Aegean World. Oxford University Press. p. 40.
  13. ^ Antonio Ballesteros Beretta (1918). Historia de España y su influencia en la historia universal. P. Salvat. p. 212.
  14. ^ Michael Grant (January 1986). A Guide to the Ancient World: A Dictionary of Classical Place Names. H.W. Wilson. p. 103. ISBN 978-0-8242-0742-7.
  15. ^ William H. Robinson; Jordi Falgàs; Carmen Belen Lord (2006). Barcelona and Modernity: Picasso, Gaudí, Miró, Dalí. Yale University Press. p. 3. ISBN 978-0-300-12106-3.
  16. ^ P.F. Collier & Son Corporation (1957). Collier's Encyclopedia. Collier. p. 48.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=היסטוריה_של_ברצלונה&oldid=38193857"