היסטוריה של גיאנה הצרפתית

יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

ההיסטוריה של גיאנה הצרפתית מתחילה בשנת 1498 כאשר חוקר הארצות הספרדי כריסטופר קולומבוס גילה אותה. קודם לכך לא הייתה היסטוריה כתובה במקום. שבמקור היה מיושב על ידי מספר עמים אינדיאנים, ביניהם: הקלינה (הקריבים), ארוואק, גליבי, פאליקור, טקו, וויאמפי (הידוע גם בשם אויאמפי) וויאנה.

ניסיונות ליצור מושבות בגיאנה הצרפתיתעריכה

 
חלוקת העולם לפי חוזה טורדסיאס
 
אמנת ברדה

בשנת 1498 גילה כריסטופר קולומבוס את האזור לאחר מסע שלישי לאמריקה והדביק למדינה את הכינוי "ארץ מנודים".

הניסיון הראשון להקים מושבה בגיאנה הצרפתית היה בשנת 1608, כשמשלחת מהדוכסות הגדולה של טוסקנה בשם משלחת ת'ורנטון, ניסתה להקים באזור מושבה איטלקית, אך מותו הפתאומי של פרדיננדו דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה, עצר את הניסיון.

בשנת 1624 ניסו גם צרפתים להתיישב באזור, אך הפסיקו בגלל עוינות מצד הפורטוגזים, שראו בפלישת צרפת הפרה של חוזה טורדסיאס, שקבע את חלוקת יבשת אמריקה. למרות זאת, מתיישבים צרפתים ניסו לחזור בשנת 1630 אך נכשלו.

בשנת 1643 הצליחו הצרפתים להקים שם מושבה צרפתית בשם קאיין, שמאוחר יותר הפכה לעיר הבירה של גיאנה הצרפתית. הצרפתים גם הצליחו להקים עיר בשם סינאמארי (Sinnamary).

בשנת 1658 כבשה חברת הודו המערבית ההולנדית את קאיין והקימה במקומה מושבה הולנדית עם שם דומה. בשנת 1664, צרפת חזרה עוד פעם לגיאנה הצרפתית והצליחה להקים שם עוד מושבה מטעמה. בשנת 1667 השפה האנגלית נקלטה באזור.

בעקבות חוזה ברדה, שהסדיר את חילוקי השטחים באזור אמריקה, כל גיאנה הצרפתית עברה לידי צרפת. למרות זאת, למשך תקופה קצרה ב-1676 הולנד שלטה על האזור, אך לאחר מעט זמן האזור הוחזר עוד פעם לשלטון צרפת.

בשנת 1809 שייטת אנגלית ופורטוגזית כבשה את גיאנה הצרפתית לטובת הפורטוגזים, אך בסוף האזור הוחזר לצרפת עם השגחה פורטוגזית עד 1817.

תחת שלטון צרפתעריכה

גיאנה הצרפתית היוותה מקור כלכלי חשוב למדינות ששלטו בה, הן בזכות אלפי הילידים ששימשו כעבדים והן בזכות כל אוצרות הטבע שהמושבה סיפקה. עיקר היצוא שלה היה סוכר, עץ, פלפל ותבלינים אחרים, וקאיין הבירה הייתה מוקפת מטעים. בשנת 1848 הצרפתים ביטלו את העבדות באזור וחלק מן העבדים ברחו ליערות. ב-23 ביולי 1886 התגלה לראשונה זהב באזור.

בגיאנה הצרפתית הייתה מושבת עונשין בשם אי השדים, ששימשה לכליאה ובה הוחזקו אסירים, המפורסמים שביניהם היו אלפרד דרייפוס ואנרי שרייר.

לאחר כניעת צרפת לגרמניה במלחמת העולם השנייה, שמרה גיאנה הצרפתית על נאמנותה לצרפת של וישי. בחודש מרץ 1943 הוחלף שלטון וישי במושבה בהפיכה לא אלימה, בידי ועדה שתמכה בצרפת החופשית, שנתמכה על ידי קציני הצבא במושבה.

גיאנה הצרפתית הוכרזה רשמית כ"חבל ארץ שמעבר לים" של צרפת, ב-19 במרץ 1946. הכלא באי השדים נסגר ב-1951.

ב-1959 הציע שמעון פרס לז'אק סוסטל, שר המושבות הצרפתי, את החכרת גיאנה לישראל תמורת שני מיליון דולר[1] על מנת שתשמש לה כמושבה. סוסטל הסכים. פרס הצליח לשכנע בעניין זה את הלל דן והם שיגרו משלחת של שבעה אנשים לתור את הארץ הזו. המשלחת חזרה עם דו"ח מפורט וסרט של הביקור. לדבר היו מספר מתנגדים, פנחס ספיר התנגד לכך באמרו כי "זה אסון, קולוניאליזם, אימפריאליזם שימיט שואה באפריקה והתנגדות בדרום אמריקה". גם דוד בן-גוריון השתכנע שאין לישראל מה לחפש בג'ונגלים של גיאנה. ההצעה נדחתה על ידי הממשלה בישראל.[2][3] גולדה מאיר התנגדה והודיעה שהדבר יקום על גופתה המתה, אך פרס טען שזהו היה רעיון גדול.[4]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יהושע סימון, ‏האימפריה הישראלית, באתר גלובס, 17 בינואר 2006
  2. ^ עפרי אילני, הפקולטה למדעי שמעון פרס, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2009.
  3. ^ מיכאל בר-זוהר, "כעוף החול, שמעון פרס - ביוגרפיה", עמ' 236–238, 2006
  4. ^ אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, 70 לישראל: עשרה סיפורים שלא הכרתם על מנהיגי המדינה, באתר ynet, 17 באפריל 2018