היסטוריה של קרין

ההיסטוריה של קרין עוסקת בהיסטוריה של עולם קרין שבו מתרחשים המאורעות שבספרי הפנטזיה האפית רומח הדרקון. ההיסטוריה מתחלקת לשני חלקים: לפני החורבן (לפנה"ח, Prae Cataclius, PC) ואחרי החורבן (אחה"ח, Alt Cataclius, AC). אולם, לאחר מלחמת הכאוס, החלו מלומדים ואנשים בקרין לאפס את הספירה של אחה"ח, ולספור לחורבן השני (לחורה"ש, Secundus Cataclius, SC). את רוב האירועים עד למלחמת הכאוס, תיעד אסטינוס ברשומותיו, אך לאחר החורבן, נעלם בנסיבות מסתוריות ומשרתו, ברטרם ממסדר האסתטיקנים המשיך לכתוב את היסטורית העולם.

ההיסטוריה של קרין, בראייתה המורחבת יותר, נחלקת לעידנים אלו:

• העידן הראשון - עידן הבריאה
• העידן השני - עידן החלומות (הנחלק ל-2 חלקים, עידן הכינון, ועידן האור)
• העידן השלישי - עידן העזוז (או העוצמה)
• העידן הרביעי - עידן הייאוש - בו נפרשת מרבית עלילות ספרי רומח הדרקון וגיבורי הרומח. מתחלק לשתי תקופות: תקופת האפלה ותקופת הדרקונים.
• העידן החמישי - עידן בני-התמותה.

עידן הבריאה

עידן הבריאה הוא העידן הראשון והוא מתרחש לפני 9000 לפנה"ח (אין תיארוך מדויק).

עידן הבריאה הוא שחר העולם, העידן בו האלים הגיעו והחלו בבריאת העולם והגזעים לאכלס אותם בו. העידן הזה משתרע על מספר לא ידוע של שנים, היות שמידע על עידן זה נובע בעיקר מבלדות ושירי-עם של הגזעים בעידן האור. רוב בלדות אלו נערכו על ידי הפייטן הסילבנסטי, קה-ואלין סות, במגילת חיי השיר. עותק של מגילה זו הוצג בפני אסטינוס בסמוך לסופו של עידן האור והתווסף לספריית העידנים הגדולה.

האל העליון נעור: אל תוך תוהו היצירה, באה מחשבה ויישות - האל העליון, אשר יצר את התוכניות לממלכה חדשה וכתב אותן לתוך הטובריל, ספר המכיל את כל האמיתות. אל הבלתי-נודע, האל העליון קורא לאלו שיוכלו לסייע לו בבריאת ממלכתו החדשה. שתי ישויות נענו לו: שני אחים של כוח עצום, האחד של אור, האחת של אפלה. מלך ומלכת הרמשׂים, פלאדין, דרקון הפלטינה, וטאקיזיס, דרקונית כל הצבעים ואף-צבע, מסכימים לעזור לאל העליון במעשה הבריאה. מתוך התוהו, מחוץ לזמן, האל העליון זימן ישות שלישית: גיליאן, גדול החכמים. משלושת האלים אשר נענו לקריאתו של האל העליון, רק גיליאן נמצא ראוי לשאת את הטובריל. גיליאן מסכים לשׂאתו, ונודר לאזן בין הטוב לרע לנצח נצחים. האל העליון עוזב, ומאפשר לשלושת האלים להתחיל במעשה היצירה.
ריאורקס ושאר האלים באים: שלושת האלים קוראים לעוזריהם. פלאדין קורא למישקאל, בת-לווייתו, אלת הריפוי, למאז'ר, אל ההתבוננות הפנימית ולברנכאלה, אל השירה. מישקאל יולדת שני ילדים לפלאדין, האלים-תאומים קירי-ג'ולית, אל המלחמה הטוב, וחבקוק, אל הדייגים. טאקיזיס מזמנת את בן-זוגה, סארגונאס, אל הנקמה, וכן את מורג'יון, אל המחלה, ואת חידוקל, אל תאוות-הבצע. טאקיזיס מזמנת גם את כמוש, אדון האל-מתים, אותו הצילה מכליונו, בריק התוהו. טאקיזיס יולדת לסארגונאס בת, זבואים, מלכת הים. גיליאן מזמן את ריאורקס, האומן ושני זוגות: סיריון, הלהבה ושינאר, אלת העושר לצידם של כסליו, אלת הטבע, וזיבילין, אל החוכמה. יחדיו, כל האלים החלו בבריאת העולם.
מעשה הבריאה ויצירת הדרקונים: ריאורקס מעצב כדור ענק, מפריד בין ים ליבשה, חושך לאור, אדמה לרקיע. שאר האלים מברכים את קרין בצמחים, חיות, עונות ומזג-אוויר. כל אל עובד בנפרד מן האחר, אולם יחדיו יוצרים יופי אמיתי. יחד, פלאדין וטאקיזיס מדריכים את ריאורקס ליצור חמישה שליטים לעולם. נוצרו מהיסודות הגולמיים של העולם, עטופים בצורת מתכת, אלו הם הדרקונים הראשונים. טאקיזיס, משתוקקת להיות שליטת קרין האמיתית, משחיתה בסתר את הדרקונים, מחלידה את צבעם המתכתי וכך יוצרת חמישה דרקוני צבע ראשונים בדמותה שלה. בצר לו על השחתת ואובדן ילדיו, פלאדין מפציר בריאורקס לעצב אנדרטאות לזכר אובדן ילדיו, המחושלים מהמתכות היפות והיקרות ביותר. שבור-לב, פלאדין נושף חיים לתוך אנדרטאות אלו, מנסה להחליף את הילדים אשר אבדו לו.
מלחמת כל-הדרקונים ומלחמת כל-הקדושים: אלים, דרקונים, חיות העולם, אפילו האור והאפלה עצמם פוצחים במלחמה נגד בוגדנותה של טאקיזיס. תוהו משתולל, מאיים להרוס את העולם שהאלים כה עבדו קשה לבוראו. בראותם את הנזק שגרמו, האלים נסוגים אל הבלתי-נודע, יוצרים להם משכנות: אלי הטוב את כיפת הרקיע, אלי הזדון את השאול (התהום בתרגומים אחרים) ואלי הנייטרליות את העמק הנסתר, שם יוכלו לשכון ולאהוב מבלי להפריע אחד לשני. בשקט שלאחר מלחמת כל-הדרקונים, הגיחה שירה כמו מבדולח. בעוקבם אחר מקור המוזיקה היפה, האלים מגלים שהכוכבים, אותם ניצוצות שנוצרו מחישולו של ריאורקס כאשר יצר את העולם - הם חיים. כוכבים אלו נראים כבעלי יכולת עצומה. בשנית, פורצת מלחמה בשמיים, מלחמת כל-הקדושים. מעשה הבריאה נמצא שוב תחת איום לאור מלחמת האלים על עתיד אותן נשמות-כוכבים. אלי הטוב רוצים בטיפוח הנשמות הללו, אלי הזדון מבקשים לשעבד ולשלוט עליהם ואלי הנייטרליות רק רוצים בשחרורן. בשומעו את הקרב, האל העליון חוזר מהבלתי-נודע, בזעמו על המלחמה, הוא מחליט לשים לכך קץ, בכך שהוא קובע כי כל משפחת אלים תוכל להעניק מתנה אחת לנשמות הללו ולאחר מכן לשחררן. אלי הטוב מעניקים לנשמות גופים גשמיים לשלוט בעולם וליהנות מתענוגות אותם העולם מציע. אלי הרוע מקללים את הנשמות בחולשה, תאווה ותמותה, ובכך ייטו לרוע כדי להשתחרר מכבלים אלו. אלי האיזון מעניקים לנשמות הכוכבים רצון חופשי, כך שיוכלו לבחור ביעדם שלהם. וכך, הגזעים הראשונים נולדים לעולם: אלפים חסודים, ילדי הטוב האהובים; עוגים קשוחים, חזקים ורשעים; ובני-אנוש, שהוענקו בתוחלת חיים קצרה, אך מלאה בצורך להתעלות מעל מגבלותיהם. כל גזע נוצר עם יכולת שווה לאהוב ולשנוא, לבנות ולחרב. האלים איפשרו ליציריהם להלך על פני האדמה.
האלים הנותרים: כדי לחתום את הסכמתם לא לפתוח במלחמה על קרין יותר, כל משפחת אלים יצרה צאצא. לפלאדין ומישקאל, סולינארי האור נולד. טאקיזיס וסארגונאס מולידים את נויטארי האפל. ממחשבתו של גיליאן מזנקת לוניטארי. שלושת אלים אלו, המיוצגים על ידי הירחים שנקבעו לחוג סביב העולם, עומדים בין ממלכות הרקיע והאדמה.
לידת אבן-החן האפורה: הודות לעורמתו של חידוקל, ריאורקס מוּלָך שולל ליצור אבן-חן שתעגן את הנייטרליות בעולם. בסתר, ריאורקס מחליט לנסות ולשבות שבריר מתכליתו של כאוס, בתוך אבן-החן. הוא קיווה כי מהות זו תספק מספיק כוח לאבן-החן כדי לשמור על האיזון. ריאורקס לכד יותר משבריר מהותו של הכאוס, הוא לכד את כל כולו של האל. לאבן-החן חודרת תודעה עמומה וצורך ולשנות ולגרום לתוהו בכל דבר. ריאורקס מניח את אבן-החן בתוך הירח, לוניטארי, מחביא אותו מהאלים האחרים ומקווה שהיא תעשה את המטרה שלשמה יצר אותה.

עידן החלומות

עידן החלומות הוא העידן השני המתרחש בין 9000 עד 1000 לפנה"ח. הוא נחלק ל-2 תקופות עיקריות.

עידן הכינון

9000 עד 5000 לפנה"ח. בעידן זה, הגזעים הראשונים בחרו את מולדתם והחלו לבנות את אומותיהם.

העמים בוחרים מולדות (8500–9000 לפנה"ח): העוגים, ראשונים להתעורר, תובעים את ההרים. האלפים נסוגים אל היערות, בחפשם אחר הרמוניה בחבּקם את הטבע. בחיקם של בני-האנוש נופלים המישורים, שם הם הופכים פראים כיסודות אליהם הם נחשפים.
מולדת התרבות (5000–8500 לפנה"ח): עוגים משעבדים את בני האנוש לבנות את אומתם העוצמתית, ובכך משליטים סדר. ממקום מחבואם הבטוח ביערות, האלפים מביטים בזהירות בעליית אומת העוגים ועובדים להגן על עצמם נגד פלישות עתידיות של העוגים.
חביבי ריאורקס (8700 לפנה"ח): ריאורקס מהלך בין בני-האדם, אוסף לצידו את אלו המלאים ברוח היצירה. הוא מביאם לארץ צפונית לעזור לו במשימתו בעודו מנחיל להם את ידע אומנותו.
כפירתו של איגריין (5980–6320 לפנה"ח): העוג איגריין אינו שוחט עבד אשר לא ציית לפקודות והציל את חיי בתו של איגריין. איגריין לומד חמלה מהי, ועבדיו גומלים לו בנאמנותם. כאשר עוגים אחרים שומעים על חמלתו של איגריין, הם מכריזים עליו ועל בני ביתו כבוגדים, מאלצים את איגריין וחסידיו להימלט על נפשותיהם. בני האירדא, כפי שאיגריין וחסידיו מחליטים לקרוא לעצמם, מוצאים מקלט באי רחוק שם הם חיים בשלווה.
שקיעת העוגים (5000–6000 לפנה"ח): בעוד העוגים ממשיכים לדבוק ברשעותם, הם נופלים טרף לניוונם שלהם. עוד ועוד צאצאי עוגים נולדים ללא היופי או הכוח של הוריהם, כאשר הם משקפים כלפי חוץ את טבעם הפנימי הכעור. עבדים אנושים מתקוממים נגדם, ומפילים את עריצותם של אדוניהם. בעוד הרבה עוגים נשחטים, עריהם נהרסות עד היסוד, ותרבות העוגים נופלת.
עליית האלפים (5000 לפנה"ח): בעוד תרבות העוגים שוקעת ובני-האנוש חוזרים לפראותם, האלפים מחפשים לבנות את תרבותם שלהם. וכך מסתיים עידן הכינון ומתחיל עידן האור.

עידן האור

5000 עד 1000 לפנה"ח. עידן זה מסמל את עליית האומות שהיו קיימות במשך אלפי שנים מכינון אומות האלפים והגמדים ועד לעליית אימפריית ארגות.

לידת הגנומים (5000 לפנה"ח): מוטרד מגאוותם ויהירותם של נבחריו, ריאורקס מקלל אותם, משנה אותם לאנשים נמוכים אשר בוער בהם הדחף ליצור, אך לעולם לא מסופקים ביצירותיהם - הגנומים
אבן-החן האפורה משתחררת (4350 לפנה"ח): חידוקל מרמה גנום וגורם לו לגנוב את אבן-החן האפורה מלוניטארי. כאשר הגנום מאבד אחיזה עליה, אבן-החן נופלת לקרין, ומביאה קסם פרא לעולם. אבן-החן מדלגת בכל העולם ללא כל מטרה או תבנית. בכל מקום אליו היא מגיעה, היא מביאה עימה שינוי עצום. חי, צומח, ואף בני-תמותה משנים צורתם על ידי אנרגיות התוהו של האבן.
הציד אחר אבן-החן האפורה החל (4100 לפנה"ח): בראותו את התוהו ובוהו שנוצר על ידי האבן, ריאורקס אוסף את הגנומים שלו ושולח אותם למסע להשיב את אבן-החן.
עליית בית סילבאנוס (4000 לפנה"ח): האלף סילבאנוס מכנס לראשונה את הסינתאל-אליש, המועצה האלפית העליונה. משפחות מתאחדות, נשבעות אמונים לסילבאנוס ומחליטות לעזוב את מולדת האלפים הקדמונית להקים את אומתם החדשה, סילבנסטי.
אבן-החן של גארגאת (3951 לפנה"ח): לשליט בשם גַארְגַאת ניתנת היכולת ללכוד את אבן-החן האפורה על ידי אלי האיזון ולכפות אותה בין שתי אבני-חן אלוהיות. הגנומים דורשים את חזרתה של אבן-החן "שלהם"; כאשר גארגאת מסרב, הגנומים מטילים מצור על מצודתו של גארגאת. הגנומים לבסוף מצליחים לפרוץ אליה, אך כאשר הם מצליחים להניח ידיהם על אבן-החן האפורה, אור אפור בהיר ממלא את האזור כולו. כאשר האור מתעמעם, הגנומים אשר היו סקרנים לגבי אבן-החן שינו צורתם לקנדרים, בעוד אלו שהתאוו לאבן נהפכו לגמדים. אבן-החן האפורה ממשיכה במסלולה הכאוטי לאורכה של אנסאלון.
מלחמת הדרקונים הראשונה (3550–3900 לפנה"ח): היער שנבחר על ידי מלך האלפים סילבאנוס וחסידיו הוא ביתם של ילדי דרקוני הצבע (הזדון) הראשונים. הדרקונים והאלפים נלחמים בעוז זה בזה - הדרקונים להגן על ביתם, האלפים בתובעם מולדת חדשה. בסתר, אלוהי הקסם מעניקים לאלפים חמש אבנים, המשמשות ללכוד את נשמות בכורי הדרקונים ומעניקות ניצחון לאלפים. אבני הדרקון נקברות עמוק בהרי כלקיסט. כאשר האלים האחרים מגלים מה עוללו אלי הקסם, האחרונים נענשים על מעורבותם. אלי הקסם מקבלים את עונשם בשקט, אך תוכניתם עדיין נעה.
בריאת אלפי הים (3434 לפנה"ח): אבן-החן האפורה נודדת לאורך חופי אנסאלון הדרומית, מתמירה שני בתים של אלפי סילבנסטי לאלפי ים. כך נולדו הדַארְגוֹנֶסְטִי (אלפי המים המתוקים) והדִימֶרְנֶסְטִי (אלפי המים המלוחים).
קַאל-תַאקְס נבנית (2900–3152 לפנה"ח): כדי להימלט מהתוהו אותה יוצרת אבן-החן, הגמדים נעשים חוצבים בסלע, בונים את ממלכתם הראשונה, קאל-תאקס. אף על פי שמיקומה לבסוף יאבד, גמדים המשיכו להשתמש במושג "קאל-תאקס" כדי להתייחס לכל הריסות הנמצאות במערות כורכר.
בואם של המינוטאורים (3012 לפנה"ח): המינואטורים מופיעים לראשונה באנסאלון, נוחתים בחופים הצפון-מזרחיים. הם בונים את מִיתַאנְדְרוֹס, ארץ השוורים. לא הרבה לאחר-מכן, המינוטאורים משועבדים על ידי גמדי קאל-תאקס, כאשר שתי האומות מתרחבות האחת לשטחה של השנייה.
תוֹרִין מתחפרת (2800 לפנה"ח): מחלוקת בקאל-תאקס גורמת לקבוצה של גמדים לעזוב את העיר, ובכך נוסדת עוד עיר גמדים שנייה בהרי כַלְקִיסְט. אומה זו נקראת תורין. באופן מוזר למדיי, קאל-תאקס נחסמת באותו הזמן, גורמת לשמועות אודות אימה אפלה המתרחשת בשטחה. לאיש לא הורשתה גישה חזרה לקאל-תאקס.
מינוטאורים משחזרים ממלכתם (2799 לפנה"ח): בבורחם ממשעבדיהם הגמדים, המינוטאורים חוזרים לממלכתם, משנים את שמה לזה שהנהיג אותם למרוד, אַמְבֶּאוּטִין.
בַּאלִיפוֹר נוסדת (2750 לפנה"ח): בַּאלִיף, גיבור קנדר וחבר קרוב למלך האלפי סילבאנוס, עוזב את סילבאנוסט, נוסע לאורך המפרץ לייסד עיר לעמו. העיר תחילה נקרית באליף לכבוד מייסדהּ, שמת זמן קצר לאחר-מכן.
ממלכת המינוטאורים נחלקת (2735 לפנה"ח): בניו התאומים של אמבאוטין, מלך המינוטאורים עומדים זה למול זה בקרב טקסי להחליט מי יירש את הכתר. כאשר מוחלט על תיקו בקרב, ממלכת המינוטאורים נחלקת לשתי ממלכות, אחת לכל בן - מִיתַאס וקוֹתַאס.
אבני הדרקון מתגלות (2710 לפנה"ח): הגמדים מוצאים את חמש אבני הדרקון הקסומות שהאלפים קברו בהרי כלקיסט לאחר מלחמת הדרקון הראשונה כאלף שנים קודם לכן. ניסיונם עם אבן-החן האפורה ממלא אותם תיעוב כלפי קסם, והם מחזירים את האבנים לפני האדמה, בלי להבין איזה כוח הם משחררים לעולם.
מלחמת הדרקונים השנייה (2645–2692 לפנה"ח): נשמותיהם משוחררות, חמשת בכורי הדרקונים מצליחים להתגשם לגופם ומכים מכה באומת האלפים סילבאנסטי בעזרת צבאות אנשי-לטאה. שלושה מכשפים מצווים על האדמה לבלוע את הדרקונים. אף על פי שהמפלצות נכשלות, אלפים נהרגים כתוצאה מקסם פרא המשתולל וגורם לאסונות לאורך היבשת. בייאושם הרב, שלושת המכשפים קוראים לאלי הקסם אשר המתינו לאירוע שכזה. ביודעם שהקסם ימשיך לחולל נזק ולהשתולל אלא אם אנשים ילמדו כיצד לשלוט בו בצורה נכונה, אלי הקסם סוחפים את שלושת המכשפים ומצודתם אל הבלתי נודע, שם הם מלמדים את המכשפים את דרך הכישוף הנעלה.
הקסם מגן על עצמו (2550–2645 לפנה"ח): המכשפים האבודים מחוקקים חוקים לשלוט בשלושת מסדרי הכישוף הנעלה, מנחים אחרים לבנות מבצרי קסם היכן שניתן יהיה ללמד חוקים אלו - צריחי הכישוף הנעלה.
תורין נסגרת: בבושותם הרבה על כך שגרמו למלחמת הדרקונים השנייה, הגמדים נסוגים לתוך תורין.
עליית אֶרְגוֹת (2600 לפנה"ח):אַקַאל ארגות מאחד את הברברים של כלקיסט לבנות את ממלכתם. הם מייסדים את אומת ארגות בעזרת השלל שאספו דרך ביזה.
היילו נוסדת: אומת הקנדרים השנייה נוסדת כאשר שבט קנדרי נלכד בתוך המצודה המעופפת הראשונה, אשר מתרסקת בהרי הזקיף. הקנדרים קוראים לממלכתם "High" (גבוהה, לזכר המצודה שעפה) - "Low" (נמוכה, לזכר ההתרסקות). והשם קוצר להיילו Hylo.
מותו של סילבאנוס (2515 לפנה"ח): סילבאנוס, מייסד ממלכת האלפים סילבאנסטי, נפטר ונקבר בקבר בדולח. בנו, סִיתֶל, נוטל את הפיקוד והשלטון ומורה על בנייתו של צריח, ארמון קִינַארִי, לזכרו של אביו.
ארגות שולטת (2200–2500 לפנה"ח): קיסרות בני-האנוש של ארגות התרחבה אל הרי כרוליס הדרומיים ועד החופים הצפוניים. התנגשויות עם הגמדים מסיימת אמנה לא נוחה. ארגות מספחת את היילו ומתרחבת עד לגבולות סילבאנסטי. התחלה במסחר עם האלפים, וחלקם מתחתן עם בני-האדם.
הולדתם של סִיתַאס וקִית-קַאנַאן (2308 לפנה"ח): למלך האלפי סיתל נולדים בנים תאומים: סיתאס (הבכור) וקית-קאנאן (הצעיר).
מלחמת טבח-השארים (2140–2192 לפנה"ח): המלך סיתל נהרג באופן מסתורי, כנראה על ידי בני-אדם שצדו בגבולה המערבי של סילבאנסטי. בנו סיתאס מכריז מלחמה על הקיסרות האנושית של ארגות. אלפים מנסים להניס את בני-האדם מגבולותיהם, בעוד אלו מתנגדים בעוז. חצאי-אלפים נוטלים צדדים, אח נלחם באחות. קית-קאנאן מוליך את המאמץ המלחמתי האלפי, מקווה להשיג שביתת-נשק.
תוֹרְבַּאדִין נכרית (2000–2150 לפנה"ח): גמדי הִילָאר מהגרים ממולדתם בתורין להרי כרוליס הדרומיים, שם חוצבים בית חדש למה שנחשב להיות הריסות קאל-תאקס. אתר חדש זה נקרא תורבאדין. תורין, שלאחר בידודה נפל קרנהּ ואף נעשו ניסיונות לכובשה - שמה משתנה לתוראדין, שמשמעותה "תקווה אבודה" או "בית אבוד"
סילבאנסטי נחלקת (2100–2140 לפנה"ח): מבוישים בשל שפיכויות הדמים בין בני-האדם לאלפים, אלפים מערבים דורשים שינוי חברתי ומכריזים על עצמאותם ומובלים על ידי קית-קאנאן, אחיו של המלך סיתאס. סיתאס מעניק לאחיו ולחסדיו אדמה.
מלחמת ההר (2073–2128 לפנה"ח): מחלוקות בין העיר הגמדית החדשה תורבאדין והקיסרות של בני-האנוש, ארגות, על גבולות וזכויות מחצבים גורמות להתנגשויות ומעשי-איבה.
אופק בוהק נוסדת (2085 לפנה"ח): בני-אדם המבקשים לברוח ממלחמת ההר הגועשת ברחבי ארגות מחליטים לשוט לעבר איי הדרקונים. סערה מוזרה גורמת לספינת, אופק בוהק, לעלות על שרטון במפרץ בצפון אנסאלון. מפרץ זה משמש כמקלט לשודדי-ים, אשר כורתים ברית עם שוכני הספינה לבנות עיר, בה שודדי-ים, מבריחים ודומיהם יוכלו למצוא נמל בטוח.
מגילת שביתת-הנשק (2073 לפנה"ח): קית-קאנאן נושא ונותן על הסכם שלום, הקרוי מגילת שביתת הנשק בין אלפים, גמדים וארגותים. יער קסום בין ארצות הגמדים ובני-האנוש מוענק לאלפים המערביים. היער מתקרא קַאלִינֶסְטִי. ארגות מפסיקה לחצוב בהרי כרוליס, והגמדים מקלים במגבלות הסחר.
חישול מקבת הכבוד (2072 לפנה"ח): גמדי תורבאדין מחשלים עותק של מקבת ריאורקס, ומעניקים אותה לארגות כמתנת שלום. העברה שנתית של המקבת בין האומות גורמת לאכיפה מחודשת של הסכם השלום שנחתם במגילת שביתת הנשק.
הצעדה הגדולה (2030–2050 לפנה"ח): אלפים מערבים מהגרים לעבר מולדתם החדשה, קאלינסטי.
תוראדין אובדת (2009 לפנה"ח): אוכלוסיית הגמדים של תוראדין נעלמת ללא כל הסבר.
פַּקְס-תַרְקָס (1900–2000 לפנה"ח): אימפריית ארגות והאומות הסובבות אותה משגשגות. קית-קאנאן משכנע בני-אדם, גמדים ואלפים להצטרף אליו להקים את מצודת פקס-תרקס, אנדרטה לשלום.
מרידות במזרח (1750–1900 לפנה"ח): סוף שושלת קוּוֶבַאלִין, אשר שלטה על קיסרות ארגות במשך דורות. מחליפיה הופכים למלכים אכזריים אשר רוצים לנצל ולעשוק את הקיסרות. המזרח מתמרד, אך לשווא.
סולאמנוס בראש (1812 לפנה"ח): וִינַאס סוֹלַאמְנוּס, המייסד העתידי של מסדר אבירי סוֹלַאמְנִיָה, מתמרד כנגד הפריאטור (מנהיג הצבאות הקיסריים של ארגות) בארגות.
המרי גובר (1801 לפנה"ח): סולאמנוס צועד מזרחה עם צבא עצום לעבר הפיכה מוחצת בוִינְגַארד.
שנת ההמתנה (1800 לפנה"ח): סולאמנוס בוחן מחדש את מטרת המורדים, ומביע אהדה לעברה. הוא ורוב צבאו מצטרפים לכוחות המורדים.
מרד הוורד ונפילת ארגות (1791–1799 לפנה"ח): נציבויות במזרח של קיסרות ארגות מצדיעות לסולאמנוס, אשר מאמן צבא והודף את הכוחות הקיסריים. הוא צועד לדַלְתִיגוֹת בשנת 1791 לפנה"ח, מערים על צבאות ארגות ומטיל מצור. הקיסר מעניק לנציבויות עצמאות. סולאמנוס מכבד את מגילת שביתת הנשק עם הגמדים והאלפים.
אבירי סולאמניה (1775 לפנה"ח): לאחר מסעו אחר הכבוד, השליט וינאס סולאמנוס מייסד מסדר אבירים שיילחם עבור הטוב בעולם. אבירי הכתר, החרב והוורד הופכים לשומריה של אנסאלון.
ייסוד פלנתאס (1773 לפנה"ח): וינאס סולאמנוס פונה לעבר העיר שחר בוהק, ששנים היוותה מקלט לשודדי-ים, שכירי-חרב וגנבים. בשמו של פלאדין, סולאמנוס מוביל קבוצה של אבירים, גמדים ואלפים לאופק בוהק, מביא חוק אל התוהו. אופק בוהק משנה שמה לפלאנתאס.
צריח הכהונה הראשי (1772 לפנה"ח): בצעד אסטרטגי, וינאס סולאמנוס מסמיך את בנייתו של צריח הכהונה הראשי. את פלנתאס מעצבים מחדש אדריכלים גמדים. ספרית העידנים הגדולה מופיעה בין-ליל, ואסטינוס, מלומד שמשך חייו ארוכים, שיותר מאוחר ייחשב לדמותו של גיליאן בעולם, מופיע לראשונה.
הולדתן של אומות (1300–1750 לפנה"ח): האומות האנושיות סַנְקְרִיסְט, סולאמניה, ואִיסְטָר (עִישְׂתָר) מוקמות. סולאמניה משגשגת, ארגות שוקעת, ואלפי סילבאנסטי פורשים מן העולם ונסוגים לתוך היער שלהם.
איסטר גדלה למרכז מסחרי (1480 לפנה"ח): איסטר גדלה למרכז של מסחר עולמי, בעוד סולאמניה מהווה כוח צבאי שאין שני לו.
תככיה של מלכת האופל (1010–1399 לפנה"ח): ושוב, מלכת האופל זוממת. היא זורעת ברחבי הארץ ביצי דרקונים שטיפחה הייטב בשאול. כאשר הזמן יהיה נכון, הביצים נבקעות, מאפשרת לדרקוני הזדון לחזור לעולם ובמספרים גדולים.
מלחמת הדרקונים השלישית (1018–1060 לפנה"ח): הדרקונים מטילים את זעמם, ולבסוף פונים לעבר סולאמניה. מסדרי הכישוף הנעלה קוראים למועצה, מאספים בצריח פלנתאס ליצור את חמש בועות דרקון להגן על צריח הכישוף הנעלה בפלנתאס. הבועות נלקחות למקומות מפתח שונים ברחבי אנסאלון, כאשר זו שבפלנתאס נלקחת לצריח הכהונה הראשי. אדריכלים גמדים משנים את הצריח, והופכים אותו למלכודת מוות שתתעל לפעולה את בועת הדרקון כמפתח ראשי.
הוּמָא רועץ-דרקון: סולאמני צעיר, הומא רועץ-דרקון, מתאהב באלפית גוּוַיְינֶת, שהיא למעשה דרקונית כסף ושמה לֵב. פלאדין מעניק להם בחירה: הם יכולים לחיות יחדיו כבני-אנוש, רחוק מן העולם או הם יכולים להציל את העולם מזעמה של טאקיזיס. לאחר שהחליטו, פלאדין מנחה אותם לחשל את רומח הדרקון הראשון בעזרתו של נפח גמדי הנעזר במקבת הכבוד ויד עשויה כסף שבורכה על ידי פלאדין. ניצחונותיהם רותמים את דרקוני המתכת הטובים למטרתם. לבסוף, טאקיזיס עצמה נופלת לרומחו של הומא ומסכימה לעזוב את אנסאלון עם דרקוניה. הומא ולב מתים כאשר היא עוזבת, מקריבים את חייהם ובכך מבטיחים את הניצחון.

עידן העזוז

עידן העֱזוז, או עידן העוצמה, מכסה את התקופה שבאה מיד לאחר סוף מלחמת הדרקונים השלישית ועד לחורבן, בה "המטוטלת" נטתה לעבר הטוב. תקופה זו נמשכה אלף שנים מ-1000 לפנה"ח ועד שנת 0 לחורבן. חלק קוראים לעידן זה עידן איסטר, היות שרוב האירועים סובבים סביב עיר מפתח זו. בתקופה זו נקבע גם לוח-שנה באיסטר, אשר קבע את שנת 963 לפנה"ח כשנת 0 לעידן איסטר (ע"א, IA, Istarian Age). ספירה זו בעיקר נראית בטרילוגיית המלך-הכוהן של כריס פירסון, שספריה תורגמו לעברית על ידי אופוס.
איסטר דומיננטית (800–1000 לפנה"ח): תקני מסחר איסטריים מתפשטים על פני העולם.
תחיית תוראדין: גמדים פותחים מחדש את תוראדין, מבריחים משם את העוגים השוכנים בה. קרבתה לאיסטר, הופכת את תוראדין למרכז הספקה עיקרי.
אמנה קנדרית: היילו כורתת ברית עם סולאמניה.
תורבאדין פותחת את קַאיוֹלִין (980 לפנה"ח): סולאמניה מעניקה זכויות כרייה לתורבאדין בהרי גַארְנֶט כפרס על עזרת הגמדים במלחמת הדרקונים השלישית. הגמדים חוצבים את עירם בגארנט ומקימים את ממלכתם, קאיולין.
בניית עץ החיים (967 לפנה"ח): גמדים מתחילים לעבוד על העיר זַחַאלַאקְס, הקרויה גם עץ החיים, בתורבאדין.
עידן איסטר (963 לפנה"ח): המלך הראשון של איסטר, קַרְתַי-פַּא, מכריז על לוח שנה חדש הקרוי עידן איסטר וקובע שנה זאת כשנת 0 לעידן איסטר (0 ע"א)
עליית גמדי הגבעות (948 לפנה"ח): גמדי תורבאדין מייסדים את הִילוֹ (Hillow בנבדל מהיילו Hylo של הקנדרים), ממלכת גמדי גבעות חיצונית. (15 ע"א)
אלפים מתבדלים: עוד ועוד, אלפי סילבנסטי וקאלינסטי מתבודדים בממלכותיהם שלהם בהתאמה.
מלחמות עוגים (825–910 לפנה"ח): עוגים גולים מתאחדים להניס את הגמדים מתוראדין. הגמדים קוראים לעזרת הסולאמנים כדי להבריח משם את העוגים. (138-53 ע"א)
מלחמות מסחר (727–850 לפנה"ח): תקני המסחר הנוקשים של איסטר מכעיסות את הקנדרים של באליפור, אשר מתחילים במלחמת מסחר תוקפנית. לאחר שנים של מאבקים צבאיים וחוקתיים (שהוכיחו את עצמם כבלתי-יעילים כנגד הקנדרים הפראים והכעוסים), איסטר מובסת וחותמת על "איגרת קנדרים", אשר פוטרת את הקנדרים מתקני המסחר. לקח חשוב נלמד: "קנדרים ומיסים לא מתערבבים". (236-113 ע"א)
מאבק איסטר-סילבאנסטי (630–673 לפנה"ח): התרחבותה של איסטר מאיימת על סוחרי הים של סילבאנסטי. פשיטות ימיות גורמת להסגר על איסטר, אשר חותמת על מגילת שביתת-הנשק. (333-290 ע"א)
לידת לוֹרַלוֹן קַארַאדוֹק (600 לפנה"ח): בערך בזמן זה, נולד לורלון, לעתיד כוהן פלאדין (363 ע"א)
שתיקת המכשפים (573 לפנה"ח): בעל-האוב סַאלִיוּס רְאוּבֵן, יוצר צבא אל-מתים אשר הוא משלח נגד איסטר. המכשפים בצריח איסטר לא נוקפים לעזרת העיר. קיסר איסטר, לַאנִיס העיוור, עותר לעזרתם של הסולאמנים, אשר באים ומצילים את העיר. בעקבות סירוב המכשפים לעזור מודיע לאניס שאם המכשפים יפגעו או לא יעזרו לאיסטר תיפתח נגדם מלחמת חורמה. (390 ע"א)
פשיטות עוגים (522–530 לפנה"ח): עוגים מהרי כלקיסט מאיימים על דרכי המסחר. תוראדין, איסטר ואבירי סולאמניה מניסים אותם. תוראדין חותמת על מגילת שביתת-הנשק. (441-433 ע"א)
פושטי-דרכים (476–490 לפנה"ח): סולאמניה נעשית תלויה יותר במסחרה של איסטר, כספהּ וחוקיה. ברברים מישימון המזרח, אשר סלדו מדרכי המסחר של איסטר באדמתם, פושטים על קרונות. איסטר משכנעת את סולאמניה להתקיף את הברברים ולחתום מחדש על מגילת שביתת-הנשק. (487-473 ע"א)
שלום בארץ (460 לפנה"ח): איסטר, מרכז הסחר, מיסים והאומנות נעשית הכוח השולט באנסאלון. (503 ע"א)
צדק עולמי (280 לפנה"ח): טוענת להיותה מרכז המוסר בעולם, איסטר מדיחה את הקיסר שלה ומתחילה בשושלות של מלכי-כוהנים. המלך-כוהן הראשון הוא סימאון הראשון. סולאמניה תומכת במאמץ לתרום לטוב העולמי. אלפי סילבאנסטי נעשים אנטגנוסטיים כלפי איסטר. (683 ע"א)
אותות כליון: אותות לנפילתה לבוא של איסטר מתחילים להופיע ברחבי היבשת, אך רובם מתעלמים מהם, כולל המלך-הכוהן.
מקדשו של המלך-הכוהן (212–260 לפנה"ח): האמנים המובחרים בעולם מתאספים לבנות מקדש לאות גדולתה של איסטר. (741-703 ע"א)
השחתת הצדק (100–250 לפנה"ח): איסטר מדכאת את עצמאותו של כל אחד ואחת שאינם מסכימים עם מדיניותו והחלטותיו-צוויו של המלך-הכוהן. האלפים, נגעלים משחצנותם של בני-האדם, נסוגים ליערותיהם. (863-713 ע"א)
ביטול עבדות (140 לפנה"ח): המלך-הכוהן גִיוֹסֶקִיוֹ אוסר על עבדות באיסטר. בעלי-עבדים קושרים קשר לרצוח אותו, אך יורשו, קוּוֶנְדוֹרוֹס, איש אדוק מחליט להמשיך בהחלטת קודמו. הוא מת לאחר שש שנים, בשנת 134 לפנה"ח/829 ע"א. (823 ע"א)
מלחמת שלושת הכסים (100–120 לפנה"ח): המלך-הכוהן וַאסַארִי הארייה, מת מבלי להכריז פומבית על יורש. פְּרַאדִיָאן מוכרז כעל יורשו, אך ללא עדים הטענה שנויה במחלוקת. כתר העוצמה של ואסארי, מוחבא עד שפראדיאן יוכל לשלוט באופן חוקי. אֶבֶסְטֶל, הקורא לעצמו, ואסארי השני, ופראדיאן מחלקים את הכהונה האיסטרית. פורצת הטְרוֹסֶדִיל, מלחמת שלושת הכסים. לאחר כעשרים שנות לחימה, אַרְדוֹשֶן מגיח מהעיר הדרומית לוֹסַארְקוּם להילחם על כס השלטון. פראדיאן נורה על ידי חץ טועה. ארדושן אשר כורת ראשו של ואסארי השני, זוכה בתואר המלך-הכוהן. (863-843 ע"א)
גבורה מתעצמת (118 לפנה"ח): המלך-הכוהן מכריז על הרשע כעלבון הן לאלים והן לבני-התמותה. אלו הנאשמים ברשימת מעשי הרשע שהחליט עליהם זוכים להוצאה להורג או שליחה לזירות הגלאדיאטורים. כוהני איסטר מתחילים לאבד מקסם הכהונה שלהם והופכים למשלחיו וחוקריו הדתיים (אינקוויזיטורים) של המלך-הכוהן. (845 ע"א)
חיסול גזעי הרוע (94 לפנה"ח): המלך-הכוהן מוסיף פסקה להכרזת הגבורה המתעצמת, ומכריז על כך שגזעים מסוימים הם זדוניים וחייבים להיות "מובלים אל האור" (להימכר לעבדות) או להישמד. ציידים עובדים כדי לכלות יצורים אלו, ומרוויחים שלל רב על "ראשים". ממלכות המינוטאורים נכבשות, והמינוטאורים משתעבדים כפי שקרה להם כשלושת אלפים שנה קודם לכן. (871 ע"א)
שליטת הכמורה האיסטרית (20–80 לפנה"ח): איסטר היא כעת מרכזה של הדת. כל היבטי החיים והאמונות מצריכות את אישורה של הכהונה. מעמדם של אנשי הכמורה של איסטר עולה; מכשפים ניצודים ונחשבים ככופרים. רוב הכוהנים מאבדים יכולתם הקסומה, ומאשימים את האלים על אובדנם. (943-883 ע"א)
נקודת האל-חזור (40 לפנה"ח): המלך-הכוהן מתכנן את הפיכתו לאל. (923 ע"א)
המצור על הכישוף/הקרבות האבודים (19 לפנה"ח): מפחד ומקנא בקסם שאינו יכול להבין, המלך-הכוהן מפציר באנשי קרין להטיל מצור על צריחי הכישוף הנעלה. שני צריחים מובסים מיד. בהעדיפם להפסיד את הצריחים לעמי-הארצות, מכשפי הכישוף הנעלה מחליטים להשמיד שניים מן הצריחים (צריחי הארץ הטובה בלוסארקום ובעיר האבן דלתיגות) וגורמים להתפרצות של כישוף נורא. הצריח בלוסארקום נחרב והעיר בדלתיגות הופכת לאזור מוכה קרינת קסם ומוטציות. המלך-הכוהן מפחד מהכוח שיתפרץ אם כל חמשת הצריחים יושמדו ומעניק גלות למכשפים אל צריח הכישוף הנעלה בוּוֵירֶת (המבודד מבין החמישה) אם ימסרו את שני הצריחים הנוספים (בפלנתאס ואיסטר) בשלמותם לכהונה. מסדרי הכישוף הנעלה מסכימים באי-רצון. המלך-הכוהן עובר לצריח הכישוף באיסטר ותובע אותו לעצמו. מגדל פלנתאס מקולל על ידי קוסם גלימות שחורות בשם אַנְדְרָאס רָנוֹךְ, שיישאר סגור עד לבואו של אדון העבר וההווה. (944 ע"א)
צו המחשבות הנשלטות (6 לפנה"ח): המלך-הכוהן מכריז על מחשבות זדוניות כשוות למעשים זדוניים. כוהנים משתמשים במכשפים עריקים כדי לקרוא את מחשבותיהם של אנשים. (957 ע"א)
שלושה-עשר אותות (1 לפנה"ח): המלך-הכוהן מנסה להעלות את עצמו לדרגת אל, אפילו אף מעל האלים עצמם. בזעמם, האלים שולחים שלושה עשר אותות כדי להזהיר את העם שנחרץ גורלו. (962 ע"א)
ליל האבדון והיעלמות האלים: שלושה-עשר יום לפני החורבן, אלפי כוהנים נעלמו. רק כוהנים של אמונה טהורה נלקחים; אלו שלא היו נאמנים לאלים נשארים. בספר "the cataclysm" (שלא תורגם לעברית, "החורבן") נאמר שהם הועברו למקום מבטחים על גבי קשת זוהרת. אף על פי שכוהני כל הדתות והנטיות נעלמו, רוב אלו אשר סגדו לאלי הזדון והאיזון כבר נרצחו קודם לכן על ידי סוכניו של המלך-הכוהן. כאשר נעלם קסמם של הכוהנים, רבים מאמינים כי האלים עצמם נטשו את קרין.
מעידתו של לורד סות': ללורד סות', אביר מסדר הוורד, ניתנת ההזדמנות על ידי האלים לכפר על פשעיו ולעזור למין האנושי (ושאר הגזעים). אולם, דרכו תועה והוא מפותה על ידי מחמאות ממשרתי מלכת האופל ומסעו נכשל. החורבן מכה וסות' מקולל להיות אביר מוות.
החורבן (0 לפנה"ח): ביום השלושה-עשר למועד יוּל, היום שלישי של השנה החדשה, השמים בוערים, והר אש משוגר מהרקיע אל איסטר. ההתנגשות גורמת לאיסטר לשקוע למעמקים וליצור את ים הדם (של איסטר, כפי שיכונה בהמשך השנים). ארגות נקרעת משאר היבשת ויוצרת שני איים גדולים (צפון ודרום ארגות). מים נשפכים אל מרכז אנסאלון ויוצרים את הים החדש ומכווצים את שטח היבשתי והמישורים של היבשת. בדרום, האדמה עולה וגובה פני הים יורד. עיר הנמל של טַרְסִיס, הנותרת ללא פגע, כעת שוכנת הרחק הרחק מן הים במישורי האבק. המים עוטפים את רוב ארץ באליפור; מה שנשאר הוא שממה גדולה, שאותה הקנדרים נוטשים. תוראדין הופכת לזָ'קָאר. (963 ע"א)

עידן הייאוש

עידן הייאוש חל בין 1 אחה"ח ועד 383 אחה"ח, מלחמת הכאוס, החורבן השני. תקופה זו, התקופה שלאחר החורבן נחלקת לשתי תקופות משנה נפרדות ונבדלות: תקופת האפלה (331-1 אחה"ח) ותקופת הדרקונים (383-331 אחה"ח). האירוע המחלק את העידן לשתי תקופות אלו הוא הזמן בו מלכת האופל כינסה את דרקוניה והמליכה את שרי-הדרקונים הראשונים.

תקופת החשיכה

שנות הצללים (300-1 אחה"ח): ימי החושך. אבירי סולאמניה נרדפים ונשפטים. תנועת המבקשים נבנית.
מלכת האופל מגלה את איסטר (140-3 אחה"ח): טאקיזיס מגלה את מקדש איסטר, המקדש המרכזי של האומה הקדם-חורבנית בהריסות העיר בקרקעיתו של ים הדם. היא מביאה אותו אל השאול, מתכוונת להשתמש בו ככלי אל חזרתה העתידית לשלטון.
מלחמת שער-הגמדים (39 אחה"ח): בני-אדם וגמדי גבעות דורשים כניסה לתורבאדין וגישה למקורות המזון שלה. פיסטנדנטילוס (רייסטלין מאז'ר בתקופת זמן חלופית), קוסם רב-עוצמה ומרושע, מנהיג צבא בראשות הגנרל פֶרַאגָאס (קרמון מאז'ר) שבו חברים גם מנהיג בני-האדם, צל-ליל ומנהיג הגמדים, רֶגְהָר כור-אש (סבו של חלמיש כור-אש). פיסטנדנטילוס מטיל לחשים כדי להרוס את צבאות ומצודת זַהְמָאן, שכעת נקראת מצודת הגולגולת. הוא ניסה לפתוח בעזרת כוהן גלימות לבנות, דֵנוּבִּיס (קריסניה), שער אל השאול כדי לקרוא תיגר על מלכת האופל. הוא נכשל.
מקבת כַארַאס: מקבת הכבוד נלקחת מתורבאדין על ידי גמד ושמו כאראס, גיבור ממלחמת שער-הגמדים. נבואה אומרת שמנהיג אמיתי וצודק יום יבוא ויתבע את המקבת לעצמו ויאחד את הגמדים בני-החורין. מאז מקבת הכבוד נקראת מקבת כאראס.
נטיעת האבן (141 אחה"ח): טאקיזיס לוקחת את אבן הרֹאשה של מקדש איסטר אל שממת נֵרָאקָה, שם היא תשתמש בה כשער מתוך ואל השאול.
הדרקונים נעורים (152-142 אחה"ח): במשך עשר שנים, מלכת האופל נודדת בארצות בתחפושת, מעירה את דרקוני הזדון ומכינה אותם לתוכניותיה. היא חוזרת לנראקה, ומשם לשאול לאסוף את כוחותיה.
בֶּרֶם מוצא את האבן (157 אחה"ח): אבן הראשה של מקדש איסטר מתגלית לנווד בשם ברם. הוא חומד ושולף לעצמו מספר אבני-חן מתוכה. תוך כדי כך, הוא רב עם אחותו, גֶ'סְלָה, וגורם למותה. אבן-חן ירוקה מתקבעת לתוך חזהו, ומעניקה לו חיי נצח.
הולדת הגיבור הראשון (203 אחה"ח): חלמיש כור-אש נולד בבית-גבע.
השער נחסם (210 אחה"ח): היות שברם לקח מאבני-החן של אבן-הראשה במקדש איסטר, טאקיזיס אינה יכולה להשתמש בו יותר כשער.
הולדת הגיבור השני (249 אחה"ח): תנתאלאס, תניס חצי-אלף, נולד כבן-כלאיים לאמו האלפית, אחייניתו של דובר השמשות שנאנסה על ידי פראים בני-אדם. גילתנאס נולד ב-9 שנים קודם לכן, ולאורנה כ-22 שנה לאחר מכן.
גניבת הביצים (287 אחה"ח): דרקוני הצבע גונבים את ביציהם של אחיהם, דרקוני הטוב ומחביאים אותם בהרים הידועים כאדוני האבדון.
השבועה (296 אחה"ח): טאקיזיס מעירה את הדרקונים הטובים, ומאיימת למחוץ את ביצי ילדיהם אלא אם כן הם ידירו עצמם מהמלחמה הממשמשת ובאה. כאשר הם נודרים לא להתערב, טאקיזיס מבטיחה להחזיר את ביציהם ברגע שהמלחמה תסתיים.
סוכני הרוע (320-300 אחה"ח): שליחיה של טאקיזיס מחפשים אחר ברם אך ללא הצלחה. מלכת האופל זקוקה לאיש-הנצח להשלים את אבן-הראשה, אשר יאפשר לה שוב להלך על פני אדמת קרין.

תקופת הדרקונים

דרקוני הזדון מתרכזים/שרי-הדרקונים ממונים (340-332 אחה"ח): בהוראותיה של מלכת האופל, דרקוני הזדון כורתים ברית עם העוגים ואנשי זדון אחרים אשר יהווּ מפקדיהם. מפקדים עליונים אלו הוכיחו עצמם כנכונים לענות לא רק את אויביהם, כי אם את כוחותיהם שלהם בנוסף. אלו יהיו שרי הדרקונים.
נראקה משחיתה את סביבתה (337 אחה"ח):רוע מאבן הראשה מושך אליו יצורים מרושעים מהממלכות השכנות. העיר סַאנְקְשֵיין (סנקטיון בחלק מהתרגומים), לא הרחק מנראקה, נעשית בסיס המבצעים, בעוד עמי הרוע של ישימון המזרח משמשים ככוחות עתודה.
מנחת שרי-הדרקונים (341 אחה"ח): ברית מוצעת לאומות העוגים קֶרְן ובְּלוֹד ולממלכות האנוש של ארץ כּוּר, ואיי שודדי-הים. כולם מסכימים מאשר להיות מושמדים.
הדרגונים נוצרים (342 אחה"ח): כוהני טאקיזיס ומכשפי הגלימות השחורות משחיתים את הביצים השבויות של דרקוני הטוב וכך נוצרים הדרגונים. תחילה הגיחו הבַּאז (מדרקוני הפליז) והקַאפָּאק (נחושת), ולאחר מכן הבּוֹזָאק (ארד), הסִיבָאק (כסף) והאוֹרַאק (זהב). הדרגונים, כפי שנקראו, נקראו לחטיבות שונות של צבאות הדרקונים כאשר אחרים נשלחו למצוא את איש עם אבן-החן הירוקה (כפי שבֶּרֶם, אשר לקח את אבן-החן מאבן הראש, החל להיקרא).
הזדון מכנס את כוחותיו (347-343 אחה"ח): צבאות של משספי-גרונות, עוגים, גובלינים והובגובלינים מתאמנים כדי לשרת את צבאות מלכת האופל. אלימות בין בני ברית הללו מסננת את החלשים החוצה - רק החזקים, הכוחניים והאלימים ביותר מגויסים.
מסע חבורת הגיבורים (346 אחה"ח): חבורת הרפתקנים הידועים כחבורת גיבורי פונדק הבית האחרון מחליטים לצאת למסעות נפרדים, מחפשים אחר סימנים לאלים האבודים.
תחילת מלחמת הרומח (348 אחה"ח): באביב, צבאות הדרקונים פולשים לנוֹרְדְמַאר ובאליפור דרך סנקשיין. ממלכת האלפים של סילבנסטי מתווכת עסקה כדי להימנע מפלישה.
סילבאנסטי נבגדת (349 אחה"ח): צבאות הדרקונים מתקיפים את אומת היער של סילבנסטי; האלפים נסים על נפשם לאי ארגות הדרומי. דובר הכוכבים האלפי, לוֹרַאק קַלָדוֹן, מנסה להשתמש בבועת דרקון, ומאפשר לדרקון מרושע להשתלט על המלך האלפי האומלל. סיוטיו של לוראק, הנגרמים מבועת הדרקון, מקרינים ומעוותים את יער סילבנסטי לצורה של ממלכת סיוטים. צבא הדרקונים נוטש את כיבושו, היות שהיער כעת מושחת ואינו בעל ערך עבורו.
הזדון מתחמש (350 אחה"ח): צבא הדרקונים מתחזק על ידי הארצות הכבושות. טאקיזיס שולטת בכל מזרח אנסאלון, חוץ מהאי סֵיפְהוּם. המינוטאורים של מיתאס וקותאס מחישים את הפליטים הנסים מסילבנסטי.
הזדון פונה מערבה (351 אחה"ח): ובשנית, צבאות הדרקונים פוצחים בהתנגשויות לאורך הגבול המזרחי של סולאמניה. צבא הדרקונים הכחול מכה בהרי דַארְגַארְד, בסיוע גובלינים. אבירי סולאמניה, לא מאורגנים, לא מצליחים לעמוד בהתקפות. צבא הדרקונים הכחול כובש את קאלאמן ואת ארץ התָוֶוך (Hinterlund), וארץ-ליל (Nightlund), אשר מאפשר להם להמשיך ללחוץ על גבולות מישורי סולאמניה וארצות המשמר (Gaardlund).
הפלישה לסולאמניה: מעשה בגידה מאפשר לצבאות הדרקונים להיכנס לסולאמניה מהדרום, אך גמדי קאיולין מוכיחים עצמם כעמידים נגד צבא הדרקונים המתקדם. עד הסתיו, האבירים מגיבים וסולאמניה נעשית מחופרת. צבא הדרקונים האדום מוביל התקפה ימית מאגפת לאורך הים החדש ולאורך מישורי אַבַּאנְסִינִיָה. הברברים נופלים אל מול הצבא.
מנוסת דמויי-האנוש: אלפי קאלינסטי נסים על נפשם כדי להצטרף לדודניהם בדרום ארגות, לאחר שהצליחו לעכב את התקדמות אויביהם. צבאות הדרקונים צועדים לעבר תורבאדין ומטילים מצור על שערה הצפוני. להק של צבא הדרקונים הכחול מכה בדרום, מאזור הים החדש ועד לטרסיס ומישורי האבק, ולאחר-מכן צועד לעבר כרוליס כדי לאגף את נסיגת הגמדים.
דרקונים של דמדומי הסתיו: בסוף השנה, רוב אנסאלון נופלת. אולם, גיבורי פונדק הבית האחרון מתאחדים במרגוע. ביד המקרה, הם נתקלים בזוג ברברים, מי-נהר וסהר-פז אשר אוחזים במטה הבדולח הכחול - הוכחה לכך שאלי הטוב חזרו. כאשר צבא-הדרקונים האדום בפיקודו של קֶטֶב מְרִירִי פולש לארצם, בני-חבורה זו, ביחד עם ילדי דובר השמשות של קאלינסטי, לָאוֹרָנָה וגִילְתַנָאס, מחלצים את בני-עמם מכלאם בפקס תרקס, הורגים את שר-הדרקונים קטב מרירי ונסים לעבר הדרום מפני צבאות הדרקונים.
מועצת האבן-הלבנה (352 אחה"ח): נציגי האומות החופשיות שנותרו מתאספים בסנקריסט באחו האבן-הלבנה כדי לכרות ברית לא רגילה. כאשר בני-החבורה מגלים מחדש את רומח הדרקון האגדי בחומת הקרח ואוחזים בבועת הדרקון מסִילְבַנוֹסְט (ובכך מניחים את אבן הפינה לריפויו של היער), הם מביאים את שני העתקים הללו לסנקריסט. הדבר דורש את מאמציו של קנדר, נפח אשר לובש את זרוע הכסף האגדית, לאורנה מקאלינסטי ורומח דרקון מחושל מחדש כדי לחשל גם את הברית הזו. יצירתם של רמחי דרקון חדשים מתחילה.
דרקונים של ליל חורף: לקראת בוא האביב, צבא הדרקון הכחול צר על צריח הכהונה הראשי בפלנתאס. לאורנה נקראת כעת המצביאה הזהובה, מעמד סמלי לכבוד חלקה בהחזרת ויצירת רמחי הדרקון. היא מצטרפת לעזרת ההגנה על הצריח. צבא הדרקונים הכחול נראה חזק מדי מכדי להביס כאשר גיבור הקנדרים, גדילן קוץ-רגל מגלה בועת דרקון נוספת בצריח. לאורנה משתמשת בבועת הדרקון ומגלה את סודו הקטלני של הצריח - אשר שונה להוות מלכודת מוות נגד התקפות דרקונים. למרבה-הצער, סער בהיר-להב, גיבור הרומח, מת בקרב נגד שרת-הדרקונים הכחולה כאשר ניצב לבדו מול דרקון, אך תוצאת המלחמה מתחילה להשתנות.
דרקונים של שחר האביב: כוח מיוחד של אבירים בהובלת הנסיך האלפי גילתנאס, דרקון כסף בשם דַ'רְגֶנְט ודרקון נחושת בשם צִימְבּוֹל, מצליחים להסתנן לעיר סנקשיין ומגלים את הסוד אשר מונע מהדרקונים הטובים להצטרף למלחמה. כאשר מתגלה שביצי הדרקונים הטובים שימשו ליצירת הדרגונים, דרקוני המתכת משתחררים משבועתם ונכנסים כולם אל המלחמה.
הגלגל מסתובב: בקיץ, צבאות מועצת האבן-הלבנה משיבים מלחמה לצבאות הדרקונים. הם מצליחים לתבוע את רוב סולאמניה חזרה. צבאות הדרקונים משיבים בכל כוחם ומספרם כולל חמש מצודות מעופפות, אך ניצחונותיהם כבר חומקים מפניהם. המצור על קאלמאן על ידי כוחות האבן-הלבנה מסמן את תחילת הסוף של צבאות הדרקונים.
איש הנצח: משוחרר מכמעט חמישים שנות מאסר בממלכת הגמדים של תורבאדין, ברם, האיש בעל אבן-החן הירוקה, נצפה שנית. טאקיזיס שולחת את סוכניה למצוא ולשבות אותו כדי שתוכל לפתוח את שערי השאול ולהוביל את שליחי התופת שלה כדי לחזק את צבאותיה. אבל, ברם כל הזמן מצליח לחומק מידהּ.
ניצחון האור: בתחבולה נואשת, המצביאה הזהובה מצעידה את צבאה לאורך ישימון-המזרח להתקיף בעמק נראקה, מאחז כוחותיה של טאקיזיס. לורד אָרִיאַקָן, בנו של קיסר אנסאלון, לורד אָרִיאַקָס, שהכריז על עצמו ככזה, נשבה על ידי כוחות הטוב. רצה הגורל, וגיבורי הרומח (כפי שחבורת פונדק הבית האחרון תיקרא מעתה) מוצאים את ברם ופונים לנראקה, אף על פי שהדבר עולה להם בחייו של חברם הטוב, גמד הנֵיידָר (גבעות), חלמיש כור-אש. כאשר הזדון מצעיד את כוחותיו מסביב למקדש האפל המעוות של נראקה, ברם מקריב את עצמו ומשיב את אבן-החן לאבן-הראשה. אז, כאשר נשמת אחותו משתחררת, המקדש קורס והורס את השער של טאקיזיס. כמעט בו בעת, תניס חצי-אלף, גיבור רומח, הורג את לורד אריאקס, מנהיג כוחות מלכת האופל. צבאות הדרקונים מתמוטטים, והבריתות הרופפות של כוחות הזדון רבות על כתר הירושה.
סוף מלחמת הרומח (353 אחה"ח): צבאות הדרקונים מתפזרים לאורך אנסאלון, נסוגים לפינות הרחוקות של היבשת. כלל הדרקונים, מתכת וצבע, נסוגים אף הם.
אדון העבר וההווה: רייסטלין מאז'ר, גיבור רומח, לשעבר גלימות אדומות, כעת לובש גלימות שחורות, נכנס אל צריח הכישוף הנעלה בפלנתאס. הוא מוכרז אדון העבר וההווה.
גירוש האויב (357-353 אחה"ח): כוחות האבן-הלבנה מטהרים את הארץ, צדים את שארי צבאות הדרקון. צבאות הדרקון עדיין שולטים על רוב מרכז, מזרח ודרום אנסאלון, אך מאמצי כוחות האבן-הלבנה מצליחים להפחית את מספרם.
האבירות מתפתחת (355 אחה"ח): גוּנְתַר אוּת' וִּיסְטָן הופך למצביא העליון הראשון של אבירי סולאמניה מאז החורבן. אחת מפקודותיו הראשונות הוא לעדכן את מידת האבירות לרוח הזמנים העכשוויים.
אדון העבר והווה (356 אחה"ח): רייסטלין מאז'ר ואחיו התאום, קרמון מלווים על ידי הבת הנערצת של פלאדין, קְרִיסַנִיָה והקנדר גדילן קוץ-רגל מתחילים במסע אל העבר. הם מגיעים לאיסטר המושחתת, בכוונה לשנות את ההיסטוריה ולקרוא תיגר על מלכת האופל. רייסטלין מביס וסופח את מהותו של המכשף הנודע לשמצה פיסטנדנטילוס. בעזרת קריסניה, רייסטלין נודד בזמן ואל השאול, מקווה להביס את מלכת האופל.
מלחמת הגבירה הכחולה (357 אחה"ח): הגבירה הכחולה, קיטיארה אות מאטר, אחת משרי הדרקונים החזקים והאכזריים ביותר, ואחותם למחצה של גיבורי הרומח רייסטלין וקרמון, כורתת ברית עם אביר המוות לורד סות'. יחדיו, הם מובילים צבא דרקונים מסנקשיין ובעזרת מצודה מעופפת תוקפים את צפון סולאמניה. הם צרים על העיר, אך מובסים. קִיטִיאַרָה, הגבירה הכחולה, נהרגת ולורד סות' נעלם עם גופתה.
נעילת השער: בשאול, רייסטלין מאז'ר מקריב את עצמו כדי להדוף את מלכת האופל בעוד קרמון מציל את קריסניה מהשאול. קרמון נועל את השער לשאול, לוכד את אחיו התאום והמלכה האפלה לעד, כך נראה.
אריאקן נמלט: אבירים סולאמניים משחררים את לורד אריאקן משביו. בעקבות חזון שקיבל ממלכת האופל, הוא מחליט לייסד את מסדר אבירי טאקיזיס.
קֶה-שׁוּ פורחת בשנית (360 אחה"ח): סהר-פז ומי-נהר עוזרים להקים מחדש את כפרם שנהרס, הקה-שו. הם נבחרים להנהיג את עמם.
איחוד האלפים (362 אחה"ח): פּוֹרתִיוֹס קַאנַאן, שליט ממלכת האלפים קאלינסטי ואַלְהַנָה צַפְרִיר, נסיכת אלפי סילבנסטי מתחתנים בתקווה לאחד את עמם.
ייסוד מסדר אבירי טאקיזיס (370 אחה"ח): לורד אריאקן באופן רשמי מייסד את הלגיון הראשון של אבירי טאקיזיס. כל האבירים זוכים בחזון: תפקידו האישי של כל אחד מהם בתוכניתה האלוהית של מלכת האופל.
מסע של כבוד (378 אחה"ח): שני גיבורי הרומח, תאניס חצי-אלף וקרמון מאז'ר, עורכים מסע למצודת סער ופוגשים בפֶּלֶד בהיר-להב, בנם של סער בהיר-להב וקיטיארה אוּת' מָטָר. תאניס מדווח על קיומם של אבירי טאקיזיס לאבירי סולאמניה, למקדש פלאדין ולמסדרי הכישוף הנעלה, אך מעטים שומעים לאזהרותיו.
איחוד אנשי-המישורים (380 אחה"ח): כל השבטים המפוזרים של אבנסיניה כעת רואים בסהר-פז ומי-נהר כמנהיגיהם.
הסתערות המכשפים על המצודה (381 אחה"ח): מכשפים בשליחות מסדרי הכישוף הנעלה מתקיפים את מצודת סער, מבקשים למחות את מסדר אבירי הקוץ של אבירי טאקיזיס המסוגלים להטיל לחשי-קסם. ג'וּסְטְרִיוּס בעל הגלימה האדומה, מנהיג מועצת המכשפים, הוא אחד מהקורבנות המעטים בהתקפה זו. דלאמאר האפל, לשעבר שולייתו של רייסטלין מאז'ר הופך למנהיג המועצה.
יורשי הכתר האלפיים (382 אחה"ח): פורתיוס, דובר השמשות של קאלינסטי, מסיים לבסוף את סיוטו של לוראק בן העשרים שנה בסילבנסטי. גִילְתַאס, בנום של גיבורי הרומח, לאורנה ותאניס חצי-אלף, בניגוד לרצונו מושם בכס שלטון ממלכת קאלינסטי בעקבות הפיכה שמובלת על ידי הגנרל קוֹנַאל, אשר גונב במקביל את השלטון בסילבנסטי. פורתיוס ואלהנה מוכרזים כאלפים אפלים - גולים - ונאלצים להימלט, ואינם רצויים לא בקאלינסטי ולא בסילבנסטי.
שינויים במסדר: גונתר אות' ויסטן פורש, כאשר סֶר תוֹמַאס מתֵלְגַארְד נעשה מפקד צריח הכהונה הראשי. סער ותאנין מאז'ר, בניו הבכורים של קרמון מאז'ר, הופכים לאבירים הראשונים במסדר שאינם סולאמניים.
קיץ הכאוס (383 אחה"ח): האירדה התכוונו להשתמש במה שהאמינו כקסם של אבן-החן האפורה להגן על אי-מולדתם מאביריה של טאקיזיס, אך כאשר פתחו את האבן, הם בשוגג שחררו את האל כֵּאוֹס. כאוס משמיד את האי שלהם ומאיים להשמיד את העולם כולו. פלד בהיר-להב, אביר טאקיזיס שובה את דודנו, מכשף הגלימות הלבנות הצעיר, פָּאלִין מאז'ר ולוקח אותו לצריח הכישוף הנעלה בפלאנתאס, מקווה לשחרר את מלכת האופל שוב. רייסטלין מאז'ר, בעודו שבוי בשאול, מגלה כי כאוס השתחרר ומושך את אחיינו אל השער. בתוך השאול, הם מצותתים לאלים הקובעים, כי הדרך היחידה להילחם בכאוס הוא לאחד את בני-התמותה תחת צבאם החזק ביותר - מסדר אבירי טאקיזיס. רייסטלין עוזב את השאול עם אחיינו אך ללא הקסם שלו.
כיבושי אבירי האופל: בינתיים, אבירי האופל משתלטים על נמלהּ הצפוני של קאלאמן. צבאות טאקיזיס צועדים דרומה לכבוש את נראקה ומקבלים עזרה מבני-בריתם האפלים בהרי כלקיסט, ואז צועדים מערבה. הם כובשים שם את צריח הכהונה הראשי, שם תאניס חצי-אלף נהרג במהלך הקרב. משם, אבירי האופל בקלות פוסעים לעבר כיבוש פלאנתאס. אביריו של אריאקן שובים את כל הסולאמנים בעיר וכולאים אותם בצריח הכהונה הראשי בעיר. האבירים האלפים מגבילים את המכשפים להטיל לחשים בתחום צריח הכישוף הנעלה, ובתחומי בתי-ספר סגורים ומכריזים על משטר צבאי. תוך חודש, הם שולטים על האי של דרום ארגות, אומת האלפים קאלינסטי, וכל הארץ מנורדמאר בדרום-מזרח דרך הרי כלקיסט (כולל קנדרמור), דרומה למישורי האבק ומערבה לסולאמניה ואבנסיניה. האי הצפוני של ארגות' וממלכת סילבנסטי מצליחים לעת עתה להדוף אותם, וכך גם תורבאדין וחלק מגמדי הגבעות של הרי כלקיסט. הר לֹאמְשַׁנֶּה מתפרץ, עקב ניסיונות הגנומים להשתמש במכונות המלחמה שלהם נגד טאקיזיס, כך טוענים.
החורבן השני (0 לחורה"ש): לפתע, ממש לפני שהאבירים מצליחים לשלוט על כל אנסאלון, אותותיו של כאוס מתפרצים בכל היבשת. תורבאדין אובדת תחת מתקפת שליחיו התת-קרקעיים של כאוס. אלפים ועוגים נלחמים זה לצד זה להגן על ממלכת בלוֹד-סילבנסטי. הרי וינגארד מתחילים לבעור. קרע נוצר באוקיינוס טוּרְבִּידוּס בין איי הדרקונים ואנסאלון ומשם מזנקים להבות, שדי-צל ושדים לוחמים על גבי דרקוני אש. שדי הצל, יצורי אפלה, מטילים אימה על מערב נורדמאר, ישימון המזרח, השממות הצפוניות והמישורים הצפוניים של סולאמניה. הם גם מופיעים ללא כל הסבר באיי ים סיריון. דלאמאר מוביל קבוצת מכשפים לקרע לבחון את טבעם של יצורי כאוס. כישוף, הן של מכשפים והן של כוהנים נעשה בעייתי - לחשים נכשלים יותר מאשר מצליחים כאשר מטילים אותם.
התבוסה בצריח הכהונה: אז כוחותיו של כאוס מכים במגדל הכהונה הראשי. דרקוני מתכת מגיעים להילחם נגד כאוס יחד עם אחיהם דרקוני הצבע, אך כל בני-התמותה בקרב זה מובסים. כל אביר שם מת בהגינו על הצריח, למעט יחידת רוכבי-הדרקונים של פלד בהיר-להב והאסירים הסולאמנים. לורד אריאקן נרצח בקרב (למעשה, אוֹסֵרִיק קְרֵל הורג אותו), משאיר את מסדר אבירי טאקיזיס ללא מנהיג ובתוהו. טאקיזיס נסוגה מקרין והחזון אובד לאבירי האופל.
אנסאלון בוערת: השמש עוצרת במסעה בשמיים והכוכבים המוכרים עם הירחים נעלמים. כאוס משתולל ללא מעצורים ברחבי אנסלון: הוא משחרר שדי-כפור בקרחון קיר-הקרח, חורץ נקיק ענק במישורי סולאמניה, גורם לשלושת הרי-הגעש הנודעים כאדוני האבדון להתפרץ שוב, ומשחרר סופת-ענק בים-הדם ומרתיח את האוקיינוס.
תבוסתו של כאוס: האל ריאורקס בעזרת פאלין מאז'ר מצליח להשיב את אבן-החן השבורה מהריסות איי האירדה. הוא נושא אותה דרך הקרע אל השאול, שם אביריו של פלד בהיר-להב והאסירים הסולאמנים רוכבים על דרקונים כסופים וכחולים אל הקרב נגד כוחות הכאוס. לבסוף, גדילן קוץ-רגל דוקר את כאוס בבוהנו, ואושה, אהובתו של פאלין, מצליחה לשים טיפת דם של האל בין שני חלקי אבן-החן האפורה, ומאלצת את כאוס לעזוב את קרין. כדי לגרש את כאוס, האלים האחרים מסכימים לעזוב את קרין ולהיעלם אל הבלתי-נודע ולקחת את כאוס עימם. אבן-החן אז מתפוצצת, יורה אלפי גבישים זעירים אל האוויר.
קסם חדש בעולם: פאלין, אושה ופלד, השורדים היחידים בקרב השאול, מוצאים את עצמם בשדה במרגוע, יחד עם המתים; פלד שם מת מפצעיו בקרב. פיזבן, דמותו של פלאדין מופיעה להסביר שהקסם עזב את העולם יחד עם האלים. אם קסם אחר קיים, הגיבורים ייאלצו למָצאו בכוחות עצמם, הוא אומר. רייסטלין מאז'ר עוזב עמו כדי להשיג את המנוחה המגיעה לו אחרי כל. או כך כולם מאמינים.
גניבת העולם: ברגע החלש ביותר, כאשר האלים האחרים עמדו מול כאוס בשאול, מלכת האופל הפעילה תוכנית שהיא זממה מאז בריאת העולם - ורק חיכתה להזדמנות שכזו כדי להגשים אותה. בעוד דעתם של האלים האחרים מוסחת, טאקיזיס למעשה גונבת את העולם, מושכת אותו דרך שער הנשמות לתוך הים האתרלי (המפריד בין העולמות הגשמיים) למקום בו היא תוכל להיות השליטה הבלעדית. המעשה מנקז אותה מכמעט כל כוחה, מאלץ אותה להסתתר בינתיים עד שהיא תוכל להתחזק לעוצמתה הקודמת. הייתה זו היא שהופיעה בפני פאלין והאחרים בתחפושתו של פיזבן, היא זו שמילאה את מחשבתם ולבבם בזרע הידיעה שהאלים עזבו. כל דבר קורה לפי תוכניותיה שלה, מלבד דבר שאותו לא צפתה: בואם של דרקוני הענק.

עידן בני-התמותה

עידן בני-התמותה הוא העידן הנוכחי באנסאלון. בעידן זה, האלים אינם נענים לתפילות בני-התמותה, בו בני-תמותה חייבים לחפש מקורות קסם אחרים כדי להשיב את אשר איבדו. זהו העידן בו דרקוני הענק מופיעים ומתחילים לכבוש את הארץ, תובעים אותה לעצמם ובונים לעצמם ממלכות, משל היו אלים בעצמם. כאן החלה גם הספירה לחורה"ש, ולכן התאריכים ניתנים כאן בשתי שיטות הספירה, אחרי החורבן הראשון ולחורבן השני.
קבר הגיבורים האחרונים (384 אחה"ח, 1 לחורה"ש): קבר הגיבורים האחרונים נבנה כדי להכיל בו את גופותיהם של אלו שאבדו בקרב עם כאוס. שם חלקו כבוד הן לאבירי טאקיזיס והן לאבירי אבירי סולאמניה זה לצד זה.
הולדתו של נסיך: סִילְבַנוֹשֵי, בנם של פורתיוס, דובר השמשות הגולה של קאלינסטי ואשתו אלהנה צפריר, בתו של דובר הכוכבים לשעבר של סילבנסטי, נולד.
בוא דרקוני הענק: דרקונית הענק מַאלִיסְטְרִיקְס מגיעה לאי הערפל. הדרקון הכחול שחק, לשעבר דרקונה של שרת-הדרקונים קיטיארה, חוזר מנדודיו בעולמות אחרים כדרקון ענק ומפלצתי וכעת מתקרא כֶלֶנְדְרוֹס.
פלנתאס מותקפת: כאשר כלנדרוס מתקדם להתקיף את צריח הכישוף הנעלה בפלנתאס, הצריח נראה כמושמד על ידי דמות בגלימה. בו בעת, אולם הרשומות של אסטינוס בספריית העידנים הגדולה נעלם.
מסעו האחרון של מי-נהר (385 אחה"ח, 2 לחורה"ש): מי-נהר ושתי בנותיו נוסעים לעבר אי הערפל כדי לוודא את קיומה וכוונותיה הזדוניות של דרקונית הענק מאליסטריקס. אוּלִין מאז'ר, בנו בכורו של פאלין מאז'ר ואשתו אוּשָׁה, נולד.
מנוסת הקנדרים (386 אחה"ח, 3 לחורה"ש): מאליסטריקס מחריבה את האזור סביב מפרץ באליפור. מי-נהר מוביל צבא קנדרים נגדה. מי-נהר ובתּו, שחר-בהיר, נהרגים במהלך המסע, ומותירים את שיר-ירח, הבת השורדת, מצולקת קשות (הן גופנית והן נפשית) משעתה הקשה. שיר-ירח מובילה את שאר הקנדרים מערבה.
הופעת המבשׂר: פייטן הקורא לעצמו המבשר נעשה מוכר ברחבי אנסאלון. הוא טוען כי זכרונותיו הם זכרונותיו של עולם קרין.
מלחמת טיהור הדרקונים מתחילה (387–413 אחה"ח, 4-30 לחורה"ש): דרקונית הענק האדומה מאליסטריקס מתחילה בטקס לספוג את נשמותיהם של הדרקונים באנסאלון. כחלק מטקס זה, היא רוצחת את הדרקונים ותובעת את שטחם לעצמה. דרקונים חזקים נוספים לומדים טקס זה ומתחילים להתחרות אחד בשנייה במרוץ לעוצמה שגורם להשמדתם של רבים מהדרקונים. הטיהור נמשך 26 שנה. דרקוני המתכת פורשים לאיי הדרקונים. כלנדרוס, דרקון-הענק הכחול תובע את השטח ליד פלאנתאס.
הסכם האבירים: אביריה הנותרים של טאקיזיס בונים מחדש את מסדרם ליד נראקה.
לגיון פלד: שָׂרָה דוּנְסְטַן, אמו המאמצת של פלד בהיר-להב, מייסדת את לגיון פלד, מסדר אבירות המתבסס על צדק נייטרלי.
לידות גיבורים: בשנה זו נולדים לִינְשָׁה, בתּם של פאלין ואושה מאז'ר וכמו כן גֵ'יימְס מַרְקְהַאם, קיסרה לעתיד של סולאמניה.
ההתגלות לסהר-פז (388 אחה"ח, 5 לחורה"ש): סהר-פז מקבלת עצה מחכם זקן, האומרת לה לחפש בפנים עצמה אחר כוחות ריפוי. קרב בין דרקונים הורס את מרגוע, ופועלת בעצת עצתו של החכם, היא מרפאת גמד פצוע עם כוחה החדש. אירוע זה מבשר את חזרתו של הקסם.
האימה הירוקה: דרקונית ענק ירוקה בשם בֶּרִילִינְתְרַנוֹקְס, מתקיפה את קאלינסטי ומצטרפת למלחמות הטיהור בין הדרקונים.
התפשטות אבירי האופל (389 אחה"ח, 6 לחורה"ש): אבירי טאקיזיס מתפשטים החוצה מגבולות נראקה.
אומת הדרגונים: דרגונים תובעים לעצמם את העיר טִיר, ומבססים את אומת הדרגונים הראשונה (והיחידה). הדרגונים דוחים את ניסיונות אבירי האופל לכרות עימם ברית, ומעדיפים לבנות לעצמם חיים אחרים מאלו שהיו להם כמשרתי מלכת האופל.
בואה של הדרקונית השחורה: אוֹנִיסַבְּלֶת (עלטה) השחורה הופכת את החוף החדש וארץ בלוד לביצה. הביצה מהר מאוד רוכשת מוניטין מאיים, היות שדרקונית הענק השליטה משתמשת בקסם שלה לניסיונות על כל היצורים החיים בשטחה, והופכת אותם לתועבות כדי לשרת את גחמותיה ותענוגותיה.
כוח הלב (390 אחה"ח, 7 לחורה"ש): בעזרתו של החכם, סהר-פז מפתחת את כוח המיסטיקה.
פאלין מנהיג הגלימות הלבנות: מכשפים חֲלוּקים בדעתם לגבי תפקיד הקסם בתקופה בלתי-ברורה זו. חלקם נוטשים את אומנות הכישוף, ממורמרים על אובדן הקסם המוכר והישן. פאלין מאז'ר מבקש לאחוז ולחזק את המסדרים הישנים, ונעשה ראש מסדר הגלימות הלבנות, כאשר הוא ממשיך לחפש אחר הקסם "החדש" אשר נאמר לו כי קיים בעולם.
מצודת האור (391 אחה"ח, 8 לחורה"ש): סהר-פז וג'ספר כור-אש מוצאים את מצודת האור באי שַלְסִי.
אדום חדש: דרקון אדום נוסף, פִּירוֹתְרַקסוּס לוכד את הר לאמשנה.
מועצת האבירים הסולאמנים (392 אחה"ח, 9 לחורה"ש): לורד גונתר נפטר. לִיאַם אֶרְהלִינְג נעשה האדון העליון ומגלה את המידה המחודשת.
בנייתו מחדש של הפונדק (394 אחה"ח, 11 לחורה"ש): קרמון וטִיקָה מאז'ר בונים מחדש את פונדק הבית האחרון.
המגן: אומת האלפים סילבנסטי נסגרת תחת מעטה של מחסום מכושף הנקרא המגן.
טיהור הדרקונים ממשיך (400-394 אחה"ח, 17-11 לחורה"ש): דרקונים ממשיכים לריב על מרחבי-מחייה. גֶלִידוּס, דרקון הענק הלבן, אוחז בדרום ארגות; האי נעשה לקרחון ענק. דרקון כחול (סְטֶנְדוּנּוּס/רעם) ודרקונית פליז (אִיֶסְטָה/תפארת) מעצבים להם שתי ממלכות בחלק המזרחי של מישורי האבק. דרקון אדום בשם פֶנַלִיסְטֶן משתלט על חלק מישימון המזרח וארץ תְרוֹטְל, בעוד הדרקון הירוק לוֹרִינַאר - על יערות צפון-מזרח אנסאלון, והדרקון השחור מוֹהרְלֶקְס על דרום נורדמאר. שני דרקונים-תאומים לבנים, קְרִיוֹנִיסִיס (מקפיא) ופְרִיזִינְדִיָה (כפור) משתלטים על חומת הקרח.
בֶּלָדוֹנָה מנהיגת היילו (396 אחה"ח, 13 לחורה"ש): בִּילִי ג'וּנִיפֶּר, או בלדונה מכתירה עצמה כשליטת היילו.
החזון שב (398 אחה"ח, 15 לחורה"ש): שלישייה של מיסטיקנים מרושעים רבי-עוצמה מחקים את חזונם של אבירי האופל, וטוענים לשובה של טאקיזיס.
מותה של שרה דונסטן: שרה דונסטן, מייסדת לגיון פלד, הולכת לעולמה.
השממה (401 אחה"ח, 18 לחורה"ש): בפקודת הפיקוד העליון הסולמני, אנשים יוצאים לחקור את השממה. מעטים שבים משם.
קוסם הצללים (403 אחה"ח, 20 לחורה"ש): דמות מסתורית הידועה כקוסם הצללים מגיחה מהשממה עם כוחות קסם.
היעלמות האלפים (405 אחה"ח, 22 לחורה"ש): היעלמויות מתרחשות בקאלינסטי. אלפים נעדרים. אף על פי שהסיבה לכך לא מוסברת זמן מה, הם נרצחים על ידי בֶּרִיל, דרקונית הענק הירוקה אשר מסתתרת באזור.
הקסם בתוהו ובוהו (407 אחה"ח, 24 לחורה"ש): קוסמי אומנות הכישוף הנעלה אשר אומנותם עומדת בפני כליון, ומתמודדים על השלטון במסדרים, מתחילים להילחם אחד בשני על כוח.
קאלינסטי משתחווה בפני הירוקה (408 אחה"ח, 25 לחורה"ש): בריל, דרקונית הענק הירוקה, שולטת על ממלכת האלפים קאלינסטי. היא עושה זאת בהדגימהּ לאלפים את כוחה לגנוב את כוח החיים של האלפים.
אימת המעמקים (410 אחה"ח, 27 לחורה"ש): אלפי הים של דִימֶרְנֶסְטִי, השוכנים בממלכה התת-ימית של דִימֶרְנוֹסְט, מוצאים את עצמם מותקפים על ידי דרקון ים ענק ואימתני בשם בְּרִינְסֶלְדִימֶר.
המועצה האחרונה (411 אחה"ח, 28 לחורה"ש): פאלין מאז'ר, מנהיג המועצה, יחד עם קוסם הצללים ואדון צריח ווירת' דנים בעתיד הקסם. קוסם הצללים מדגים בפניהם קסם שעוצמתו באה מתחושות ולא משינון לחשים, וכך מציג את אומנות הקסם (בניגוד לכישוף הנעלה) לאנסאלון. פאלין פותח את ההתכנסות האחרונה של המועצה ומפזר את מסדרי הכישוף הנעלה.
תורבאדין ננעלת (412 אחה"ח, 29 לחורה"ש): דרקונית הענק הירוקה בריל מנסה לכבוש את תורבאדין. הגמדים סוגרים את שערי מצודתם. כמה גמדים מתנגדים להחלטה זו והולכים אחר סֶבֶרוּס יד-סלע, גמד אפור (דֵיוַּאר), אל מחוץ להר.
אקדמיית הקסם: בעזרת כוח הקסם החדש אשר מהווה מענה לתפילותיו, פאלין מאז'ר, לשעבר ראש מסדר הגלימות הלבנות, חוזר לביתו במרגוע, שם הוא מתחיל, בעזרת בנו אוּלִין, בבניית אקדמיה גדולה, בה יוכלו סטודנטים ללמוד את האומנות הזו.
סוף מלחמת הטיהור (413 אחה"ח, 30 לחורה"ש): דרקונית הענק מאליסטריקס (מַאלִיס) מחליטה על גבולות מרחבי השליטה של הדרקונים לאורכה ורוחבה של אנסאלון, ואוסרת על קרב על שטחים בין הדרקונים.
לידתה מחדש של תוראדין: יד-סלע משתלט מחדש על זאקאר, מביא מזור למגפה העבשה שחירבה את הארץ.
גיבורי הלבב (414 אחה"ח, 31 לחורה"ש): קבוצת גיבורים הקוראת לעצמה גיבורי הלבב קוראת תיגר בגלוי על השתלטותם ושלטונם של דרקוני הענק באנסאלון.
היתומה: ילדה יתומה צעירה בשם מִינָה נשטפת לחוף ליד מצודת האור. אין לה כל זיכרון מהוריה או עברהּ.
מותו של דרקון ענק (416 אחה"ח, 33 לחורה"ש): הודות למאמצם של גיבורי הלבב, דרקון-הים הענק ברינסלדימר מושמד, ומאליס נכשלת בניסיונה להפוך לאלה.
התפוגגות הכישוף (417 אחה"ח, 34 לחורה"ש): בדיוק שש שנים לאחר שכוח הקסם החדש החזיר את הכישוף לאנסאלון, הקסם מתחיל להתפוגג. הדבר גורם לקושי הולך וגדל להטיל לחשים, ואפילו עתקים ושרידי-קסם מעידנים קודמים פועלים ולא פועלים לסירוגין.
התנקשות ושבי (420 אחה"ח, 37 לחורה"ש): הגנרלית אברנה, ראש מסדר אבירי האופל נרצחת. יורש אותה סר מוֹרְהַאם טַרְגוֹן, אשר מתעלם מהחזון, ומשנה את שם המסדר למסדר אבירי נראקה.
חורף אומלל: שליחיה של בריל מתקיפים את מרגוע, והורסים את האקדמיה החדשה לקסם ומספחים את השטח אל ממלכתה. פאלין מאז'ר נשבה ומעונה בפקודת בריל, אשר מאוחר יותר משחררת אותו.
הסערה הגדולה (421 אחה"ח, 38 לחורה"ש): סערה מאסיבית מכה באנסאלון, סוחפת איתה כל דבר מצד אחד של היבשת לצידה השני. מתוך הסופה הזו, מגיחה עלמה צעירה בשם מינה. מינה טוענת שהיא משרתת את האלה האחת ומתחילה לאסוף לצידה צבא של החיים והמתים גם יחד. לאחר הסופה, מתברר כי מרבית דרקוני הטוב נעלמו מאנסאלון. טאקיזיס חטפה אותם, וכלאה אותם על הירח הבודד אשר מקיף את קרין מאז החורבן השני.
הופעתו של גיבור מת? קנדר מוזר מגיח מקבר הגיבורים האחרונים במרגוע (היכן שבני חבורת הפונדק האחרון נקברו), וטוען כי הוא-הוא גדילן קוץ-רגל אשר נושא עמו אביזר-קסם הידוע כאביזר המסע בזמן. הוא נלקח אל פאלין, אשר מלווה את הקנדר לאי שלסי למצודת האור, לפגוש בסהר-פז.
השינוי של סהר-פז: באורח לא ברור, בזמן ליל הסופה הנוראית, סהר-פז השיבה את מראהּ ויופיהּ בשנות צעירותה, דבר ממנו היא סולדת, הואיל והיא פוחדת שדבר זה יעכב מאוד את הרגע בו היא תתאחד עם נשמת בעלה המנוח, מי-נהר.
מותם של דרקוני-ענק: תפארת, דרקונית הפליז הענקית, ורעם, הדרקון הענק הכחול - נהרגים שניהם - תפארת על ידי צבא של כוחות אכזריים העובדים עבור דמות מסתורית, ורעם על ידי אבירת הוורד, לינשה מאז'ר. הנשק בו השתמשו כדי להורגם הוא נשק שהוכן ועוצב (אך לא שימש מעולם קודם לכן) על ידי לורד אריאקן עבור אבירי האופל: רומח השאול.
ליל הדם:המצביא הוֹטַאק דֶה דְרוֹקָה רוצח את הקיסר צ'וֹט אֶס-קָלִין, ומשתלט על האי מיתאס. הוא נעזר בכוחו של מקדש הרצים-למרחק, המונהג על ידי אשתו, נֶפֶרָה.
השמדת המצודה: דרקונית הענק הירוקה בריל מתקיפה את מצודת האור, צדה אחר האביזר אותו נושא גדילן קוץ-רגל. אף על פי שאינה מוצאת את האביזר, רוב המצודה נהרס.
נפילת המגן: מינה וצבאה של האלה האחת מצליחים לחדור דרך המגן העוטף את סילבנסטי, בעזרת דרקון ירוק מרגל הפועל בשורות האלפים - כַּרְתִי רועץ-דם (שהיה הדרקון אשר לכד את לוראק קלדון בזמן מלחמת הרומח 80 שנה קודם לכן). כרתי נהרג והמגן מושמד, וסילבנסטי נמצאת תחת משטר צבאי.
מות הירוקה: לאורנה, המצביאה הזהובה, ומרשל מדאן, אביר האופל, סוכנהּ של דרקונית הענק הירוקה בריל, עובדים יחד עם העם האלפי כדי להרוג את הדרקונית בעוד המלך, גילתאס מנהיג את עמו למקום מבטחים. לא רק שלאורנה ומרשל מדאן נהרגים בהתקפה, אך בנופלה, בריל משמידה את הבירה קאלינוסט, משאירה ממנה רק אגם של מוות. אלפי קאלינסטי נותרים ללא בית ומסכנים נפשם דרך מישורי האבק על-מנת למצוא מקלט ביערות סילבנסטי.
מותה של סהר-פז: בארץ-ליל, סהר-פז מתעמתת עם מינה, בתּה המאומצת במגדל הכישוף הנעלה, שפעם עמד בפלאנתאס. מינה מגלה לה כי הייתה זו האלה האחת אשר השיבה לסהר-פז את נעוריה, ואף מספרת לה כי האלה האחת, בניגוד לשאר האלים לא "נטשה" את העולם, ובכך מגלה לה כי האלה האחת היא לא אחרת מאשר טאקיזיס. סהר-פז מתכחשת לטאקיזיס ודוחה את מינה, ומכעיסה את אלת האופל, אשר נוטלת ממנה את נעוריה. סהר-פז מתה בידיה של מינה. מינה שומרת על גופתה של סהר-פז בארון-קבורה קסום, עשוי ענבר.
מות הכחול: מינה, כוהנתה של האלה האחת, מתעמתת עם כלנדרוס במאורתו שלו. בהתווכחם על בגידתה של האלה האחת בו, כלנדרוס מבקש לכלות את זעמו במינה, אך לבסוף נשק נשיפתו הקטלנית חוזר אליו כבומרנג והורג אותו.
מועצת האלים: דרך תפילת מותה של סהר-פז, מגלים האלים שקרין נגנב מהם ומחליטים ומטקסים כיצד להתמודד עם טאקיזיס, שכוחה בקרין כעת אבסולוטי.
חשיפת מלכת האופל: טאקיזיס מתגלה בפני מינה לאחר שזו וצבא האלה האחת כובש את העיר סנקשיין, כוחה מתעלה על כל אלו של האלים הנעדרים. היא אינה מודעת לכך שגדילן קוץ-רגל דילג בזמן, מקווה לחבר יחד את זרימת הזמן כדי לאפשר לאלים האחרים לחזור לקרין.
נפילת האדומה: זועמת ומשתוקקת לגלות מיהי ה"אלה-האחת" כביכול שגנבה את טוֹטֶם הגולגולת שלה, דרקונית הענק מאליסטריקס עפה אל סאנקשיין לנקום על מעשה-נבלה זה. היא נתקלת במעופה שם במינה, האוחזת ברומח דרקון, רוכבת על דרקון אל-מת. מאליס נהרגת בקרב זה.
סילבנסטי תחת מצור: בזמן שאלהנה מובילה כוח צבאי המאוחד מאלפי קאלינסטי וסילבנסטי אל העיר סאנקשיין כדי להציל את בנה, השבוי בקסמה ושבוי על-ידה של מינה, המינוטאורים מתקיפים את סילבנוסט מהדרום, מגרשים משם את שארית צבאה של מינה, ומתכננים בתוכניות משלהם לכבוש את אנסאלון.
שובם של דרקוני הטוב: לאחר תיקון ותפירת מארג הזמן, המאפשר את שובם של האלים, גדילן ובני-לווייתו מגיעים לירח הבודד, שם כלאה טאקיזיס את דרקוני המתכת. גדילן משחרר לחופשי את הדרקונים וחוזר אל זמנו המקורי, שם מותו מהווה את המפתח האחרון להשבת זרם הזמן על כנו.
מותה של מלכה ושובם של האלים: בהגיעה לרגע השיא של ניצחונה, מלכת האופל מוצאת את עצמה עומדת מול אלף זר. האלף הוא האל פלאדין, אשר הקריב את אלמותיותו על-מנת לאפשר ליטול אותו דבר ממלכת האופל ובכך מאפשר את חוקי האיזון לשוב על כנם. כאשר טאקיזיס מבקשת להרוג את מינה, אותה היא מאשימה בדבר, סילבנושי, בנם של אלהנה ופורתיוס, עומד ביניהם ושוחט את טאקיזיס בעזרת רומח דרקון שבור. סילבנושי עצמו נהרג על ידי מינה, מוכת האשמה על מותה של מלכתה. מינה אוחזת במלכתה המתה ונודרת למצוא ולהרוג את פלאדין בן-התמותה כעת. פלאדין מעתה מתקרא מעתה וַלְתוֹנִיס. האלים האחרים שבים לעולם ותובעים אותו מחדש, מחזירים את כוח הכהונה וכוח הכישוף הנעלה.
אהובי כמוש (422 אחה"ח, 39 לחורה"ש): לאחר שקוברת את גופתה של טאקיזיס במקום בלתי-ידוע, מינה מחליפה נאמנות ונשבעת לעבוד את כמוש, אל המתים שחזר אל העולם המשתוקק לתבוע אותו לעצמו, ובמאבקו מתכתש עם זבואים ואל הקסם האפל, נויטארי. היא נודדת ברחבי אנסאלון ומגייסת חסידים חדשים לאל האפל, כולל את אביר המוות, סר אוֹסְרִיק קְרֶל, האביר אשר הרג את לורד אריאקן. גיוס החסידים נעשה בדרך אפלה וזדונית, אשר הורגת את החסידים והופכת אותם לאהובי כמוש, מעין כת ערפדית.
מועצת המכשפים החדשה (423 אחה"ח, 40 לחורה"ש): קוסמי מסדר הכישוף הנעלה תובעים מחדש את צריח ויירת' מקַלְרָקִין הקוסם. גֶ'נָה מפלאנתאס נעשית ראש מועצת המכשפים, כאשר קוֹרִין הוא ראש מסדר הגלימות הלבנות, ודלאמאר האפל מנהיג את השחורות. האבירים הסולאמנים תובעים מחדש את פלאנתאס.
אלה חדשה (424 אחה"ח, 41 לחורה"ש): מינה, מצביאתה לשעבר של טאקיזיס ולאחר מכן של האל כמוש, מגלה שהיא אלת אור, בתּם של פלאדין ומישאקאל, שמחשבתה הוסטה לחשוב שהיא אנושית על ידי טאקיזיס. היא מגלה את היותה אלה בעזרתו של נזיר מאז'ר וקנדר לוחש-אפלה. כדי לא להפר את האיזון בין הטוב לרע, היא נעשית אלת הדמעות, ומובדלת מהיכל אלי האור, האפלה והאיזון, וכך שומרת על אותו האיזון בכך שהיא מתקיימת כניגוד לעצמהּ (על ידי זיקה לאור ולאופל לסירוגין).
מלחמת העוגים בסולאמניה (425 אחה"ח, 42 לחורה"ש): כאשר משרתו של חידוקל, העוג-למחצה אַנְחָאר מכריז מלחמה על סולאמניה, ג'יימס מרקאהם מוכרז לגנרל הראשי של סולאמניה.
חילופי כס האבירות (427 אחה"ח, 44 לחורה"ש): לִיאַם אֶהרְלִינְג, האדון העליון של אבירי סולאמניה הולך לעולמו. יורש אותו הלורד טַסְגָל.
קיסרות סולאמניה (428 אחה"ח, 45 לחורה"ש): מרקהאם מביס את אנחאר, מאחד את סולאמניה השסועה ומכריז על עצמו כעל קיסר סולאמניה.
הרס מצודת וינגארד (429 אחה"ח, 46 לחורה"ש): בקרב על מצודת וינגארד בין כוחותיו של הקיסר ג'יימס מרקהאם ולורד קֶרִיגָן, נהרסת המצודה כליל.
התרחבות הקיסרות הסולאמנית (430 אחה"ח, 47 לחורה"ש): קאלאמאן וארץ-ליל מגישות בקשה להצטרף לקיסרות החדשה.