הירדן (נורווגיה)

הירדן (בנורווגית: Hirden) הוא שמה של מיליציה צבאית למחצה, אשר שימשה כזרוע הצבאית של מפלגת נאשונל סמלינג בנורווגיה בשנות מלחמת העולם השנייה. הארגון נבנה על פי המודל של האס אס בגרמניה הנאצית.

היסטוריה עריכה

ב-1933 הקים וידקון קוויזלינג בנורווגיה את המפלגה הפשיסטית נאשונל סמלינג. כבר מימיה הראשונים, התעמתו אנשי המפלגה רבות עם אנשי מפלגות השמאל והקומוניסטים, שנהגו לפוצץ את הכנסים שלהם ולהפריע לנאומים שלהם. לפיכך, החליט קוויזלינג להקים עבור המפלגה מיליציה צבאית למחצה על פי המודל של האס אס בגרמניה. אנשי המיליציה לבשו מדים מיוחדים, ושמרו בכנסי המפלגה. המיליציה שימשה גם כיחידת אבטחה אישית עבור קוויזלינג, ולפיכך קיבלה את השם "הירדן" - בימי הביניים, כונו בנורווגיה שומרי ראשו של המלך בשם "הירד".

ב-9 באפריל 1940 פלשה גרמניה הנאצית לנורווגיה. הפלישה זכתה מלכתחילה לתמיכה מלאה של אנשי נאשונל סמלינג, ובמיוחד של קוויזלינג עצמו שקיווה שהגרמנים ימנו אותו כראש ממשלת נורווגיה. לאכזבתו, בשנתיים הראשונות לכיבוש בחרו הגרמנים להטיל על נורווגיה משטר כיבוש צבאי מלא. אולם למרות זאת, אנשי נאשונל סמלינג קיבלו השפעה רבה על הנעשה בארץ. אנשי ההירדן עבדו בשיתוף פעולה הדוק עם האס אס, וסייעו בלכידתם של אנשי מחתרת נורווגים. ב-1941 הפך השירות בהירדן לחובה עבור כל הגברים חברי המפלגה. הייתה תוכנית להרחיב את השירות גם לנשים, אולם היא לא יושמה.

ב-20 בפברואר 1942 הקימו הגרמנים בנורווגיה ממשלת בובות בראשות קוויזלינג. מיד לאחר מכן החל קוויזלינג במאמצים להפוך את ההירדן לצבא הרשמי של נורווגיה. במסגרת מאמצים אלו הוקמה עבור ההירדן זרוע ימית (הירדמרין) וזרוע אווירית (הירדן פלייקורפוס). לאנשי ההירדן ניתנו סמכויות נרחבות בכל רחבי המדינה, והותר להם לקחת אנשים למעצר ולהפעיל אלימות על פי שיקול דעתם וללא תיאום עם המשטרה הנורווגית. עם זאת, ההתנדבות לשרת בהירדן הייתה דלה יחסית. בשיאו הוא כלל רק 8,500 חיילים. למרות זאת, נורווגים רבים כן בחרו לשרת את השלטון הגרמני בדרכים אחרות. בין אם בהתגייסות ישירה לאס אס או בהתנדבות לשרת כשומרים במחנות, או כלוחמים במסגרת הלגיון הנורווגי.

ראו גם עריכה

נורווגיה במלחמת העולם השנייה

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא הירדן בוויקישיתוף