הכוחות המזוינים של נורווגיה

הכוחות המזוינים של נורווגיה (נורווגית: Forsvaret, "הגנה") כוללים את צבא נורווגיה (זרועות היבשה, הים והאוויר), את משמר החופים (המוכל בתוך חיל הים) ואת משמר המולדת (מעין משמר לאומי סדיר) יחידת המודיעין ולוחמת הסייבר. צבא נורווגיה, שהוא הכוח העיקרי, מונה בשגרה 30,000 אנשים, בהם חיילים ואזרחים.

הכוחות המזוינים של נורווגיה
Forsvaret
כוחות מיוחדים של הצבא הנורווגי משתלשלים ממסוק CH-47 צ'ינוק
כוחות מיוחדים של הצבא הנורווגי משתלשלים ממסוק CH-47 צ'ינוק
מדינה נורווגיהנורווגיה נורווגיה
תקופת הפעילות העשור של 800 – הווה עריכת הנתון בוויקינתונים
זרועות בצבא
מטה טירת אקרשוס עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגות
המפקד העליון מלך נורווגיה
ראש הצבא ראש ההגנה
ראש ההגנה

גנרל [[אייריק כריסטופרסן

]]
שר ההגנה שר ההגנה הנורווגי
שר ההגנה הנורווגי תורה או. סנדוויק
כוח אדם
סוג שירות חובה. גברים בלבד.
גיל הגיוס 19-45
אורך השירות בין 6 ל-12 חודשים.
זמינות לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה בעת מלחמה (גיוס מלא) 130,000 לוחמים.
מתאימים לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה לא ידוע
גודל מחזור שנתי המגיע לגיל הגיוס לא ידוע
כוחות פעילים 30,000 (אזרחים וחיילים)
תקציב
תקציב שנתי 7.231 מיליארד דולר (2020)[1]
אחוזי תמ"ג 2%[1]
forsvaret.no
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

על פי הערכה משנת 2009, ימנו הכוחות המזוינים של נורווגיה בגיוס מלא כ-83,000 לוחמים. בנורווגיה מופעל חוק גיוס חובה שבמסגרתו מחויבים כל הגברים במדינה לשרת שירות של בין שישה לשנים-עשר חודשים בצבא. גם נשים מחויבות להתגייס לצבא.[2]

הצבא הנורווגי פועל בצפון נורווגיה, באפגניסטן וגם במזרח אירופה. הצבא הוא הבכור מבין ענפי השירות והוקם כארגון צבאי מודרני ב-1628. הצבא השתתף במלחמות במאות ה-17, ה-18, וה-19.

הבריגדה הצפונית היא היחידה הגדולה של הצבא ומיועדת לפעילות מעבר לחוג הארקטי.

מבנה הפיקוד

עריכה

המפקד העליון הרשמי של הכוחות המזוינים של נורווגיה הוא המלך הארלד החמישי, אך בפועל, הסמכות העליונה לקבלת החלטות מצויה בידי הממשלה, שבראשה עומד ראש הממשלה. ראש מערך ההגנה (המכהן בדרגת גנרל או אדמירל בעל ארבעה כוכבים) הוא המפקד המקצועי העליון של הכוחות המזוינים והיועץ הצבאי הראשי לשר ההגנה. ראש מערך ההגנה וצוותו יושבים במבצר אקרסהוס שבאוסלו, בעוד שמטה הפיקוד המשותף של נורווגיה, האחראי על ניהול מבצעים, ממוקם בעיר בודֶה. הבסיס הימי הראשי נמצא בהוקונסוורן שבמחוז ברגן, בסיסי היבשה העיקריים ממוקמים בסטֶרמוּאן (ברשות בארדו), בַּרְדוּפוֹס (ברשות מולסֶלְב), וברֵנָה (ברשות אָמוֹט). בסיס האוויר הראשי של המדינה הוא בתחנת האוויר הראשית באוֹרלָן, שברשות אורלן.

זרועות הצבא

  • הצבא המלכותי הנורווגי

מבנים עיקריים נוספים:

  • מטה ההגנה של נורווגיה (DEFSTNOR) באוסלו משמש כמטה של ראש מערך ההגנה. הוא מנוהל על ידי גנרל או אדמירל בדרגת שלושה כוכבים, ואחראי על קביעת סדרי עדיפויות, ניהול משאבים, הפקת כוחות, ותמיכה לוגיסטית. כל אחת מארבע זרועות הצבא מנוהלת על ידי קצין בדרגת שני כוכבים, הכפוף ל-DEFSTNOR.
  • המטה המשותף של נורווגיה (NJHQ) הממוקם ברֵיְיטָן, ליד בודֶה, אחראי על שליטה מבצעית בכל הכוחות המזוינים של נורווגיה, 24 שעות ביממה, ברחבי העולם. בראשו עומד מפקד העליון של כוחות נורווגיה – גנרל או אדמירל בדרגת שלושה כוכבים.
  • הארגון הלוגיסטי של מערכת ההגנה של נורווגיה (NDLO) הממוקם בקוֹלסוֹס שברשות בֵּרום (ליד אוסלו), אחראי על הנדסה, רכש, השקעות, אספקה, טכנולוגיות מידע ותקשורת. הארגון אחראי גם על תחזוקה, תיקון ואחסון של ציוד וחומרים.

כוח אדם

עריכה

חובת השירות הצבאי עוגנה בחוקה הנורווגית ב-12 באפריל 1907, בסעיף 119 לחוק היסוד של ממלכת נורווגיה. נורווגיה מפעילה מודל מתון של גיוס חובה לגברים ולנשים. בשנת 2010, זומנו 62,873 גברים ונשים לבדיקה המקדימה של מועמדים לשירות (חובה עבור גברים), אך רק 9,631 מהם גויסו בפועל. בפועל, אין כפייה לשרת – רק מי שמביע מוטיבציה נבחר לגיוס.

בעבר, לפחות עד תחילת שנות ה-2000, כל הגברים בגילאי 19 עד 44 היו חייבים בשירות חובה, ונדרשה הצדקה משמעותית כדי להימנע מגיוס.

החל משנת 1985 יכלו נשים להתגייס באופן התנדבותי. ב-14 ביוני 2013 אישר הפרלמנט הנורווגי את הארכת חובת הגיוס גם לנשים, ובשנת 2015 הפכה נורווגיה למדינה הראשונה בנאט"ו והראשונה באירופה שהחילה חובת שירות לאומי גם על גברים וגם על נשים. בשנת 2020, נשים היוו שליש מהמגויסים החדשים.

החוק מכיר בזכות לסירוב מטעמי מצפון.

סטודנטים למקצועות ייעודיים (כגון רפואה, פסיכולוגיה, רוקחות, רפואת שיניים ועוד) יכולים לשרת לאחר קורס של שישה שבועות בלבד, ומתחילים את שירותם בדרגת סגן (לויטננט). הסדר זה נקרא קצין אקדמאי מגויס (בנורווגית: Vernepliktige akademikere – VA).

בשנת 2020 דווח בתקשורת הנורווגית כי "מספר חיילים טענו שקיבלו הודעה על תוספת של ארבעה חודשי שירות – הודעה שנמסרה רק לאחר שכבר החלו את שירותם הצבאי".

ארגון

עריכה
הכוחות המזוינים של נורווגיה
 
זרועות
 
חיל האוויר המלכותי הנורווגי
 
הצי המלכותי הנורווגי
 
צבא נורווגיה
 
משמר הבית הנורווגי
עיטורים ומבנה פיקודי
עיטורי הכוחות המזוינים של נורווגיה
דרגות הכוחות המזוינים של נורווגיה
היסטוריה צבאית
היסטוריה צבאית של נורווגיה
היסטוריה של נורווגיה
   

כוחות הצבא הנורווגיים מורכבים משלושה עשר זרועות וארגונים, בנוסף למטה ההגנה והנציג הצבאי בנאט"ו.[3]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 "Defence Expenditure of NATO Countries (2013-2020)". NATO
  2. ^ Norway becomes first NATO country to draft women into military
  3. ^ Organisation chart, The Norwegian Armed Forces אנגלית)