הכוחות המזוינים של נורווגיה
הכוחות המזוינים של נורווגיה (נורווגית: Forsvaret, "הגנה") כוללים את צבא נורווגיה (זרועות היבשה, הים והאוויר), את משמר החופים (המוכל בתוך חיל הים) ואת משמר הבית (מעין משמר לאומי סדיר). צבא נורווגיה, שהוא הכוח העיקרי, מונה בשגרה 30,000 אנשים, בהם חיילים ואזרחים.
 | |
| כוחות מיוחדים של הצבא הנורווגי משתלשלים ממסוק CH-47 צ'ינוק | |
| מיקום | |
|---|---|
| מטה |
טירת אקרשוס  |
| מנהיגות הצבא | |
| ראש הצבא | הגנרל סוורה דיאסון |
| שר ההגנה | אנה גרטה סטרום אריקסן |
| כוח אדם | |
| גיל הגיוס | 19-45 (גברים בלבד) |
| זמינות לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה | בעת מלחמה (גיוס מלא) 130,000 לוחמים. |
| מתאימים לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה | לא ידוע |
| גודל מחזור שנתי המגיע לגיל הגיוס | לא ידוע |
| כוחות פעילים | 30,000 (אזרחים וחיילים) |
| עלות הצבא | |
| תקציב שנתי | 6.2 מיליארד דולר |
| אחוזי תמ"ג | 1.36 |
  | |
על פי הערכה משנת 2009, ימנו הכוחות המזוינים של נורווגיה בגיוס מלא כ-83,000 לוחמים. בנורווגיה מופעל חוק גיוס חובה שבמסגרתו מחויבים כל הגברים במדינה לשרת שירות של בין שישה לשנים-עשר חודשים בצבא. גם נשים מחויבות להתגייס לצבא.[1]
הצבא הנורווגי פועל בצפון נורווגיה, באפגניסטן וגם במזרח אירופה. הצבא הוא הבכור מבין ענפי השירות והוקם כארגון צבאי מודרני ב-1628. הצבא השתתף במלחמות במאות ה-17, ה-18, וה-19.
הכוחות המזוינים של נורווגיה מורכבים מארבע זרועות עיקריות:
- צבא היבשה של נורווגיה (Hæren)
- חיל האוויר המלכותי הנורווגי (Luftforsvaret)
- חיל הים הנורווגי (Sjøforsvaret), הכולל את:
- הצי המלכותי הנורווגי (Kongelige Norske Marines)
- משמר החופים הנורווגי (Kystvakten)
- משמר הבית הנורווגי (Heimevernet)
