הכנסת העשרים
הכנסת העשרים, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת שהתקיימו ב-17 במרץ 2015 (כ"ו באדר ה'תשע"ה), הושבעה ב-31 במרץ (י"א בניסן) באותה שנה. יושב ראש הכנסת ה-20 היה חבר הכנסת יולי אדלשטיין. כיו"ר הקואליציה כיהנו חברי הכנסת דודי אמסלם, דוד ביטן וצחי הנגבי, וכראש האופוזיציה כיהנו יצחק הרצוג, ציפי לבני ושלי יחימוביץ'.
מדינה | ישראל |
---|---|
ממשלות | הממשלה השלושים וארבע |
תקופת כהונה |
31 במרץ 2015 – 30 באפריל 2019 (4 שנים) |
מערכת בחירות | 17 במרץ 2015 |
הנהגה | |
יו"ר הכנסת | יולי אדלשטיין |
ראש הממשלה | בנימין נתניהו |
ראש הקואליציה |
צחי הנגבי (2015-2016) דוד ביטן (2016 - 2017) דודי אמסלם (2017-2019) |
ראש האופוזיציה |
יצחק הרצוג (2015 - 2018) ציפי לבני (2018 - 2019) שלי יחימוביץ' (2019) |
הרכב הכנסת | |
סיעות הקואליציה |
מספר חברי הקואליציה 66
|
מספר חברי הקואליציה |
66 / 120 |
סיעות האופוזיציה |
מספר חברי האופוזיציה 54
|
מספר חברי האופוזיציה |
54 / 120 |
מפלגת השלטון | הליכוד |
אתר אינטרנט | |
אתר רשמי | |
ב-26 בדצמבר 2018 קיבלה הכנסת את הצעת חוק לפיזור הכנסת ולהקדמת הבחירות לכנסת העשרים ואחת ל-9 באפריל 2019. הכנסת העשרים סיימה את כהונתה ב-30 באפריל 2019, עם התכנסות הכנסת העשרים ואחת. בסך הכול כהונת הכנסת נמשכה ארבע שנים ו-30 ימים.
חלוקת המושבים
עריכהתוצאות הבחירות
עריכה- ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים
- הליכוד – 30 מושבים
- המחנה הציוני – 24 מושבים
- הרשימה המשותפת – 13 מושבים
- יש עתיד – 11 מושבים
- כולנו – 10 מושבים
- הבית היהודי – 8 מושבים
- ש"ס – 7 מושבים
- ישראל ביתנו – 6 מושבים
- יהדות התורה – 6 מושבים
- מרצ – 5 מושבים
תוצאות הבחירות לכנסת העשרים
עריכהרשימה | ראש הרשימה | מושבים | |
---|---|---|---|
הכנסת ה-20 | הכנסת ה-19 | ||
הליכוד | בנימין נתניהו | 30 | 18 |
המחנה הציוני | יצחק הרצוג | 24 | 21[א] |
הרשימה המשותפת | איימן עודה | 13 | 11[ב] |
יש עתיד | יאיר לפיד | 11 | 19 |
כולנו | משה כחלון | 10 | 0[ג] |
הבית היהודי | נפתלי בנט | 8 | 12 |
ש"ס | אריה דרעי | 7 | 11 |
ישראל ביתנו | אביגדור ליברמן | 6 | 13 |
יהדות התורה | יעקב ליצמן | 7 | |
מרצ | תמר זנדברג | 5 | 6 |
גושים פוליטיים
עריכה- גוש הימין: הליכוד, כולנו, הבית היהודי, ישראל ביתנו – 54 מושבים.
- גוש החרדים: ש"ס, יהדות התורה – 13 מושבים.
- גוש המרכז: יש עתיד – 11 מושבים.
- גוש השמאל: המחנה הציוני, מרצ – 29 מושבים.
- גוש הערבים: הרשימה המשותפת – 13 מושבים.
חברי הכנסת
עריכהמאפייני חברי הכנסת
עריכהחברי כנסת חדשים
עריכהבכנסת זו כיהנו 40 חברים שלא כיהנו בכנסות קודמות,[1] ו-8 ח"כים שלא כיהנו בכנסת התשע עשרה, אך כיהנו בעבר כחברי הכנסת (בני בגין, משה כחלון, אבי דיכטר, איוב קרא, יואל חסון, אכרם חסון, מוסי רז ורוברט טיבייב. כמו כן, חבר הכנסת אחד כיהן בכנסת ה-19, אך התפטר במהלך הקדנציה ונבחר בשנית (אריה דרעי). במהלך כהונתה של כנסת זו, נוספו 15 חברי כנסת חדשים נוספים.
- הליכוד (15): דוד ביטן, ז'קי לוי, יואב קיש, דודי אמסלם, מיקי זוהר, ענת ברקו, נאוה בוקר, אברהם נגוסה, נורית קורן, ירון מזוז, אורן חזן, שרן השכל, אמיר אוחנה, יהודה גליק, אוסנת מארק.
- הרשימה המשותפת (12): איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עבד אל-חכים חאג' יחיא, יוסף ג'בארין, אוסאמה סעדי, עבדאללה אבו מערוף, ג'מעה אזברגה, סעיד אלחרומי, אבראהים חג'אזי, יוסף עטאונה, ואאל יונס, ניבין אבו רחמון.
- המחנה הציוני (12): מנואל טרכטנברג, רויטל סויד, דני עטר, זוהיר בהלול, איתן ברושי, קסניה סבטלובה, איילת נחמיאס-ורבין, יוסי יונה, איל בן ראובן, יעל כהן פארן, סאלח סעד, לאה פדידה.
- כולנו (10): יואב גלנט, אלי אלאלוף, מייקל אורן, רחל עזריה, טלי פלוסקוב, יפעת שאשא-ביטון, אלי כהן, רועי פולקמן, מירב בן-ארי, אשר פנטהון סיום.
- ש"ס (4): יגאל גואטה, מיכאל מלכיאלי, דני סיידא, ינון אזולאי.
- ישראל ביתנו (3): שרון גל, עודד פורר, יוליה מלינובסקי.
- הבית היהודי (2): ינון מגל, בצלאל סמוטריץ'.
- יש עתיד (1): חיים ילין.
נשים
עריכהבכנסת זו כיהנו 37 נשים, השיא של מספר חברות הכנסת שכיהנו במקביל היה 35:
- הליכוד (8): מירי רגב, גילה גמליאל, ציפי חוטובלי, ענת ברקו, נאוה בוקר, נורית קורן, שרן השכל, אוסנת מארק.
- העבודה (7): שלי יחימוביץ', סתיו שפיר, מרב מיכאלי, רויטל סויד, מיכל בירן, איילת נחמיאס-ורבין, לאה פדידה.
- כולנו (4): רחל עזריה, טלי פלוסקוב, יפעת שאשא-ביטון, מירב בן-ארי.
- יש עתיד (4): יעל גרמן, קארין אלהרר, עליזה לביא, פנינה תמנו שטה.
- התנועה (3): ציפי לבני, קסניה סבטלובה, יעל כהן-פארן.
- הרשימה המשותפת (3): עאידה תומא סלימאן, חנין זועבי, ניבין אבו רחמון.
- ישראל ביתנו (3): סופה לנדבר, אורלי לוי-אבקסיס,[ה] יוליה מלינובסקי.
- מרצ (3): זהבה גלאון, מיכל רוזין, תמר זנדברג.
- הבית היהודי[ד] (2): איילת שקד, שולי מועלם-רפאלי.
להט"בים
עריכהבכנסת זו כיהנו שני להט"בים:
- הליכוד (1): אמיר אוחנה.
- המחנה הציוני (1): איציק שמולי.[2]
יהודים דתיים וחרדיים
עריכהבכנסת זו כיהנו 36 יהודים דתיים-לאומיים וחרדים, בהם 5 נשים:
- ש"ס (10): אריה דרעי, יצחק כהן, יעקב מרגי, דוד אזולאי, יואב בן צור, יצחק וקנין, יגאל גואטה, מיכאל מלכיאלי, דני סיידא, ינון אזולאי.
- הבית היהודי (8): נפתלי בנט, אורי אריאל, אלי בן דהן, ניסן סלומינסקי, מוטי יוגב, בצלאל סמוטריץ', אבי וורצמן, שולי מועלם-רפאלי.
- הליכוד (7): זאב אלקין, יולי אדלשטיין, ציפי חוטובלי, אברהם נגוסה, ז'קי לוי, ירון מזוז, יהודה גליק.
- יהדות התורה (7): יעקב ליצמן, משה גפני, מאיר פרוש, אורי מקלב, מנחם אליעזר מוזס, ישראל אייכלר, יעקב אשר
- יש עתיד (2): אלעזר שטרן, עליזה לביא.
- העבודה (1): רויטל סויד.
- כולנו (1): רחל עזריה.
בכנסת זו כיהנה חברת כנסת קונסרבטיבית אחת:
- התנועה (1): יעל כהן-פארן (קונסרבטיבית וחברת התנועה המסורתית).
יוצאי אתיופיה
עריכהבתחילת כהונת הכנסת כיהן בה יוצא אתיופיה יחיד – אברהם נגוסה (מהליכוד). לקראת סיום כהונת הכנסת, נוספו פנינה תמנו-שטה (מיש עתיד) ואשר פנטהון סיום (מכולנו, נכנס לאחר פיזור הכנסת), ובכך עלה מספר חברי הכנסת יוצאי אתיופיה לשלושה.[ו]
לא-יהודים בכנסת
עריכהבכנסת זו כיהנו 23 חברי כנסת לא יהודים: – 11 מוסלמים[דרוש מקור] (אחד מהם בדואי), 5 דרוזים ו-2 נוצרים:
- הרשימה המשותפת (17): אחמד טיבי, איימן עודה, מסעוד גנאים, ג'מאל זחאלקה, עאידה תומא סלימאן (אתאיסטית ממשפחה נוצרית-ערבית),[3] עבד אל-חכים חאג' יחיא, חנין זועבי, טלב אבו עראר (בדואי), יוסף ג'בארין, באסל גטאס (נוצרי), אוסאמה סעדי, עבדאללה אבו מערוף (דרוזי), ג'מעה אזברגה (בדואי), סעיד אלחרומי (בדואי), אבראהים חג'אזי, יוסף עטאונה (בדואי), ואאל יונס, ניבין אבו רחמון.
- המחנה הציוני (2): זוהיר בהלול, סאלח סעד (דרוזי).
- מרצ (1): עיסווי פריג'.
- ישראל ביתנו (1): חמד עמאר (דרוזי).
- כולנו (1): אכרם חסון (דרוזי).
- הליכוד (1): איוב קרא (דרוזי).
דוקטורים ופרופסורים
עריכהבכנסת זו כיהנו 17 בעלי תואר דוקטור, וכן שני פרופסורים. בעלי תואר דוקטור בכנסת זו הם:
- הרשימה המשותפת (5): דב חנין (מדע המדינה), ג'מאל זחאלקה (רוקחות), באסל גטאס (הנדסת הסביבה), יוסף ג'בארין (משפטים), עבדאללה אבו מערוף (רפואה).
- העבודה (4): נחמן שי (תקשורת ומדע המדינה), אראל מרגלית (פילוסופיה).
- הליכוד (4): יובל שטייניץ (פילוסופיה), בני בגין (גאולוגיה), ענת ברקו (קרימינולוגיה), אברהם נגוסה (חינוך).
- כולנו (2): מיכאל אורן (היסטוריה), יפעת שאשא-ביטון (חינוך).
- יש עתיד (1): עליזה לביא (מדע המדינה ותקשורת).
- תע"ל (1): אחמד טיבי (רפואה).
ח"כ אכרם חסון (כולנו) הוא בעל תואר דוקטור להיסטוריה בהתכתבות מאוניברסיטת באבש-בויאי קלוז' הרומנית שאינה מוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל.
העבודה (2): מנואל טרכטנברג (כלכלה), יוסי יונה (פילוסופיה של החינוך).
קרובי משפחה
עריכהבכנסת העשרים כיהנו אח ואחות – ז'קי לוי מהליכוד ואורלי לוי-אבקסיס מסיעת ישראל ביתנו, ילדיו של הח"כ לשעבר דוד לוי ואחייניו של אחיו מקסים לוי, שאף הם כיהנו במקביל בכנסות ה-14 וה-15.
אחמד טיבי וגיסו אוסאמה סעדי כיהנו במקביל כח"כים מטעם הרשימה המשותפת, שניהם חברים במפלגת תע"ל.
בכנסת העשרים, אב, חבר הכנסת דוד אזולאי התפטר, ואת מקומו תפס בנו, ינון אזולאי.
חילופי גברי
עריכהפיצולים בסיעות הכנסת
עריכה- ב-15 במרץ 2017 הוכרזה אורלי לוי-אבקסיס כפורשת מסיעת ישראל ביתנו, לאחר שלא הצטרפה לקואליציה במאי 2016. כתוצאה מכך כיהנה לוי-אבקסיס כסיעת יחיד.[6]
- ב-30 בדצמבר 2018 התפצלו נפתלי בנט, איילת שקד ושולי מועלם-רפאלי מסיעת הבית היהודי על מנת להתמודד בבחירות הבאות במסגרת המפלגה החדשה שהקימו, הימין החדש.
- ב-1 בינואר 2019 התפצלה סיעת המחנה הציוני למרכיביה – סיעת העבודה וסיעת התנועה.
- ב-9 בינואר 2019 אושרה התפצלותה של סיעת תע"ל מסיעת הרשימה המשותפת.
פעולות עיקריות
עריכהישיבת הפתיחה של הכנסת העשרים, בה הצהירו חבריה אמונים, נערכה ב-31 במרץ 2015. בראשה עמד ותיק חברי הכנסת, עמיר פרץ. בהמשך היום נבחר יולי אדלשטיין לכהונה שנייה כיושב ראש הכנסת.
ב-14 במאי 2015 (כ"ה באייר ה'תשע"ה) הכנסת העשרים הביעה אמון בממשלת ישראל השלושים וארבע, בראשות בנימין נתניהו.
חקיקה בולטת
עריכהבמהלך כהונתה, אישרה הכנסת העשרים 625 חוקים ותיקוני חקיקה.[7] להלן החוקים הבולטים שהכנסת העבירה:
חוקי יסוד
עריכה- חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 3 והוראת שעה לכנסת ה-20) – מתן אפשרות למינוי שרים בלי תיק וביטול את המגבלה על מספר השרים וסגני השרים. התיקון נחקק כהוראת שעה לתקופת כהונת הכנסת העשרים. התיקון בוטל בכנסת העשרים ושלוש.
- חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 42 והוראת שעה) – "החוק הנורווגי הקטן". מתן אפשרות לחבר כנסת אחד מכל סיעה, המכהן כשר או סגן שר, להתפטר מהכנסת ולחזור לכהן בה במידה והתפטר מהממשלה.
- חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 43) – קובע כי עם השבעתה של כנסת חדשה ימשיך להחזיק יושב ראש הכנסת היוצאת בתפקידו עד לבחירת יו"ר קבוע. במידה ויו"ר הכנסת היוצאת לא נבחר לכנסת, יכהן בתפקיד יו"ר הכנסת בפועל ותיק חברי הכנסת.
- חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 44) – מתן אפשרות להדיח חבר כנסת בשל העילות המנויות בסעיף 7א ברוב של 90 ח"כים.[8]
- חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 46) – מתן אפשרות לפסול רשימת מועמדים או מועמד מהתמודדות לבחירות לכנסת גם אם רק בהתבטאויותיו יש מן העילות המנויות בסעיף 7א.
- חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון מס' 2) – קובע כי אין להעביר שום סמכויות על ירושלים לשום גורם זר, אלא ברוב של 80 ח"כים.[9]
- חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 5) – קובע כי במשרד שראש הממשלה מכהן בו כשר, יוכל ראש הממשלה להאציל סמכויות סטטוטוריות לסגן השר המכהן במשרד, למעט הסמכות להתקין תקנות.
- חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 47) – מגדיל את משך הזמן בו מורשע בעבירת טרור חמורה לא יוכל להתמודד לכנסת מ-7 ל-14 שנים מיום סיום תקופת מאסרו.[10]
- חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 6) – מתן אפשרות לממשלה להאציל את סמכותה על נקיטת פעולה צבאית משמעותית העלולה להביא למלחמה, לקבינט המדיני-ביטחוני.
- חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי – עיגון זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, והוספת הוראות העוסקות במאפייניה היסודיים של המדינה כמדינה יהודית.[11]
חקיקה בתחום המשטר
עריכה- חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 41) – מתן סמכות לוועדת האתיקה לשלול שכר מחבר כנסת בגין תקופה בה הורחק מישיבות הכנסת בשל התנהגות בלתי הולמת. כמו כן, נקבע כי אם גרם נזק לרכוש של הכנסת ינוכה משכרו של חבר הכנסת שווי הנזק.
- חוק הכנסת (תיקון מס' 41) – לוביסט שמשתתף בישיבה של ועדה בכנסת יחויב לרשום את שמו, שם התאגיד שמטעמו הוא פועל, שם הלקוח אותו הוא מייצג ולקוחות נוספים שלו שיש להם עניין בנושא הנידו. בנוסף, נקבעה חובת צינון של חצי שנה בין תפקיד של עוזר פרלמנטרי לבין לוביסט והוגדלו סמכויות הוועדה היכולה להטיל סנקציות על לוביסטים.[12]
חקיקה כלכלית-פיסקלית
עריכה- חוק התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016[13]
- חוק התכנית הכלכלית ו-חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016) – חוקי ההסדרים לשנים 2015 ו-2016.
- חוק התקציב לשנות הכספים 2017 ו-2018[14]
- חוק התכנית הכלכלית ו-חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) – חוקי ההסדרים לשנים 2017 ו-2018.
- חוק התקציב לשנת התקציב 2019
- חוק התכנית הכלכלית ו-חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019) – חוקי ההסדרים לשנת 2019
מיסים ותשלומים
עריכה- חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 13 והוראת שעה) – כסף שמופקד בקרן פנסיה בה אדם לא פעיל יותר יעבור אוטומטית לחשבון של אותו אדם בקרן הפנסיה בה הוא פעיל, אלא אם כן לא ירצה בכך.[15]
- חוק נתוני אשראי – מקים את מערכת נתוני האשראי שבאחריות בנק ישראל.[16]
- חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים – מגביל את שכר הבכירים בתאגידים הפיננסים.[17]
- חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 15) – יצירת קופת גמל חדשה, קופת גמל להשקעה.
- חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 226) – החלת הטבות המס הניתנות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון והחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות גם על תושבי יהודה ושומרון.
- חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) – מסדיר את ענף המטבע ואת ענף האשראי החוץ-בנקאי. בנוסף, החוק מעלה את הגיל בו חברות האשראי החוץ-בנקאי יכולות לתת הלוואה לאדם מ-18 ל-21.
- חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 22) – בנק שירצה לסגור סניף יצטרך לעשות זאת באישור המפקח על הבנקים בבנק ישראל.[18]
- חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה) – הופך את אגף שוק ההון במשרד האוצר לרשות עצמאית - רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון.
- חוק סליקה אלקטרונית של שיקים – מתיר סליקת המחאות באמצעות טלפון חכם.[19]
- חוק מוסר תשלומים לספקים – הגבלת את משך הזמן שבו ממשלת ישראל, גופים המתוקצבים על ידה וכן עסקים פרטיים רשאים, לדחות תשלום לספקים.[20]
חקיקה פלילית
עריכה- חוק העונשין (תיקון מס' 119) – הוספת עבירה של יידוי אבנים לעבר כלי רכב - מאסר של 10 שנים אם אין כוונה לפגוע בנוסעים ומאסר של 20 שנה אם יש כוונה לפגוע בנוסעים + הוספת עבירה של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות שדינה מאסר 5 שנים.[21]
- חוק העונשין (תיקון מס' 120 והוראת שעה) – קביעת עונשי מינימום על עבירות של ידויי אבנים (כ-הוראת שעה שפגה ב-2018) + שלילת קצבאות מהורים שילדם הורשע בפעילות טרור.[22]
- חוק העונשין (תיקון מס' 122) – הוספת עבירה של יחסי מין בין סמכות רוחנית למאמין. אדם שמציג את עצמו ככהן דת ומקיים יחסי מין עם אדם בתקופה שבה נתן לו ייעוץ או הדרכה תוך ניצול תלות נפשית ממשית בו, דינו מאסר של 4 שנים.[23]
- חוק המאבק בטרור – מחמיר את הענישה על עבירות טרור ומסדיר את נושא ההכרזה על ארגון כארגון טרור ואת השימוש במעצר מנהלי.[24]
- חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 22 - הוראת שעה) – מתן אפשרות לבית המשפט להורות שאדם שגילו קטן מ-14 והורשע בעבירות של רצח, ניסיון לרצח או הריגה, יוחזק במעון נעול למשך פרק הזמן שיקבע. תוקף החוק - 3 שנים.[25]
- חוק העונשין (תיקון מס' 127) – מחמיר את העונש על שידול קטין לזנות מ-3 ל-5 שנים ומתן אפשרות לקטין שלא להעיד מול הנאשם בעבירה זו.[26]
- חוק איסור צריכת זנות – מטיל קנס על צריכת שירותי זנות.[27].
- חוק העונשין (תיקון מס' 137) – רפורמה בעבירות ההמתה: שינוי מדרג עבירות גרימת מוות.[28]
חקיקה חברתית
עריכה- חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 161) – קביעת תשלום מקסימלי של שכר הטרחה שמייצג יכול לגבות ממי שמגיש תביעה לגמלה למוסד לביטוח לאומי.
- חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 169) – הרחבת הזכאות למענק לימודים כך שיינתן בעד ילדים שגילם 18 במקום 14.
- חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 172) – אישה תהיה זכאית לדמי לידה גם אם ילדה החל מהשבוע ה-22 במקום מהשבוע ה-26.
- חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 176 והוראת שעה) – דמי הלידה של עובדת עצמאית יחושבו או על בסיס ההכנסה שלה מ-3 החודשים שלפני הלידה או מ-3 החודשים שבשנה שלפני הלידה, לפי הגבוה מבניהם. זאת על מנת להביא בחשבון מצב שבו הכנסתה נפגעה בשל הריונה.[29]
- חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 177) – מענק פטירה ישולם גם בעד ילד נכה (שזכאי לקצבת נכות).[30]
- חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 15) – נותן אפשרות לבני זוג להיעדר לסירוגין מעבודתם בשל מחלת ילדם מבלי שחישוב סכום דמי המחלה שהם צריכים לקבל יפגע.[31]
- חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 183) – דמי הלידה של עובדת יוכלו להיות מחושבים לפי חצי השנה שלפני היום שבו הפסיקה לעבוד. זאת על מנת להביא בחשבון מצב שבו הכנסתה נפגעה בשל הריונה.[32]
חקיקה אזרחית
עריכה- חוק ההתיישנות (תיקון מס' 5) – קביעת הפסקת התיישנות כל עוד נמנע התובע מלהגיש תביעה מכיוון שהנתבע מפעיל עליו לחץ פסול או מטעה אותו ביודעין.
- חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל (תיקון מס' 2) – מתן אפשרות לממשלה לאצול סמכויות בתחום ההתיישבות ביהודה ושומרון וברמת הגולן לחטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית.
- חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (תיקון) – עמותות וחברות לתועלת הציבור שמרבית תקציבן מבוסס על תרומות ממדינות זרות ומארגונים זרים יצטרכו לחשוף זאת בכל דיון בכנסת, במסמכים ובדוחות מטעמה וכן אצל רשם העמותות.[33]
- חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון – הסדיר את מעמדם של בתים בהתנחלויות ביהודה והשומרון, שנבנו בתום לב על קרקעות בבעלות פלסטינית.[34] ב-9 ביוני 2020 לאחר עתירה שהוגשה, ביטל בג"ץ את החוק.[35]
צבא וביטחון
עריכה- חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21) – דחיית האפשרות להטלת סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות בגין אי גיוס לצה"ל עד 2023. תיקון זה הוביל לבג"ץ חוק הגיוס.[36]
- חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 68) – הפחתת את העונש על עריקה מצה"ל מ-15 שנים ל-7 עד 10 שנים, בהתאם לחומרת העריקה.
- חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 71) – אוסר על פרסום שם של חייל שחשוד או נאשם בביצוע עבירה במהלך פעילות מבצעית או שזוכה מהאישום בעבירה כזו.[37]
ביטחון פנים
עריכה- חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 48) – מתן סמכות לנציב שב"ס, בהסכמת היועמ"ש ועל סמך חוות דעת של רופא, לכפות טיפול רפואי על אסיר ששובת רעב, אם קיימת סכנה שיגרם לאסיר נזק בלתי הפיך.[38]
- חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון מס' 5) – הרחבת סמכויות השוטרים לערוך חיפוש גופני על אדם.[39]
- חוק למניעת הטרדות של מוקדי חירום – קובע כי המשטרה ומכבי האש יורשו לחסום מספרי טלפון שמטרידים אותם באופן סדרתי.[40] ב-2018 נוסף תיקון לחוק המאפשר לקבל נתוני מיקום על אדם שמתקשר לרשויות חירום אלו.[41]
- חוק כלי הירייה (תיקון מס' 20) – קובע כי מי שסיים שירות סדיר יוכל לקבל רישיון נשק, גם אם טרם מלאו לו 21.[42]
- חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט – מתן אפשרות לבית משפט לחסום או להסיר אתרי אינטרנט שבאמצעותם מבוצעות עבירות בתחומי זנות, סמים, הימורים וטרור.[43]
- חוק חסימת מספר טלפון לשם מניעת ביצוע עבירות – הקניית כלים לרשויות למנוע ביצוע עבירות בתחומי זנות וסמים באמצעות טלפון סלולרי.
פנים ושלטון מקומי
עריכה- חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (מס' 26) – שר הפנים לא יתלה מתן פטור מארנונה למוסד התנדבותי בכך שאותו מוסד ישרת בעיקר את תושבי הרשות המקומית בה הוא נמצא.[44]
תכנון ובנייה
עריכה- חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 107 והוראת שעה) – מתן אפשרות לשר התיירות להכריז על מתחם תיירותי כתשתית לאומית.[45]
- חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 108 - הוראת שעה) – ועדת תכנון מקומית תהיה חייבת לאשר תוספת דירות למגורים של 10% ממספר הדירות המקסימלי המותר לבנייה באותו שטח. החוק לא יחול בצפון, בדרום או בכל רשות מקומית אחרת ששר האוצר החליט על כך.[46]
- חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית – מקים את הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית.
אוכלוסין והגירה
עריכה- חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ו-2016 – קביעת תקופת שהייה מקסימלית של מסתננים במתקן חולות ל-12 חודשים.[47]
- חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 26) – החמרת הענישה כלפי העסקה והלנה של שוהים בלתי חוקיים: קביעת עבירה של הלנה והעסקה בנסיבות מחמירות, מתן אפשרות להוצאת צו הגבלת שימוש והתליית רישיון עסק למקום שעבר עבירה זו. בנוסף, ביהמ"ש מחויב לחלט את הרווחים של מקום שעבר עבירה זו.
מערכת המשפט
עריכה- חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 18) – הוספת מנגנון חדש של "ייפוי כוח מתמשך". מנגנון זה קובע כי אדם יוכל להחליט בעודו צלול על אדם שיהיה מוסמך לקבל החלטות בעניינו במידה ויבוא יום שלא יהיה כשיר לקבוע זאת.[48]
- חוק בתי המשפט (תיקון מס' 83) – מעגן את מעמדו של משמר בתי המשפט.
- חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות – מעגן בחקיקה את מעמדה של נציבות הביקורת על הפרקליטות.[49]
בריאות
עריכה- חוק זכויות החולה (תיקון מס' 9) – הורה שהורשע או נאשם בביצוע עבירות מין או אלימות כלפי ילדו הקטין, לא תידרש הסכמתו של אותו הורה לטיפול רפואי לילד ולא יימסר לאותו הורה מידע לגבי טיפול רפואי שעבר.
- חוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס' 9) – קובע כי תקופת האשפוז המרבית של אדם שעבר עבירה חמורה ואובחן כחולב נפש, לא תעלה על תקופת המאסר המרבית לאותה עבירה.[50]
- חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים – מחייב פיקוח על איכות המזון ועל תזונה נבונה בצהרונים.[51]
- חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 7) – איסור פרסום של כלל אמצעי העישון בטלוויזיה, ברדיו ובשלטי חוצות. בנוסף, החוק מגדיל את שטח האזהרה על חפיסות מוצרי טבק, והופך את חפיסות מוצרי העישון לאחידות וללא לוגו.[52]
דיור
עריכה- חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון מס' 6) – מחייב את חברות הדיור הציבורי (עמידר, עמיגור וכו') ליידע את דיירי הדיור הציבורי והזכאים לדיור ציבורים בזכויותיהם, חובותיהם ומעמדם.[53]
חקיקה סביבתית
עריכה- חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות – חיוב הסופרים הגדולים לגבות 10 אגורות בעד כל שקית חד פעמית שהם נותנים.[54]
עבודה
עריכה- חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 15 והוראת שעה) – הוספת 2 ימי חופשה לשנה לכלל העובדים במשק.
- חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 13) – הורה לילד שחולה במחלה ממארת, מחלה שמצריכה טיפול בדיאליזה או כל מחלה אחרת שקבע שר העבודה, יזקפו לזכותו 90 ימים בשנה של היעדרות מהעבודה.[55]
- חוק עבודת נשים (תיקון מס' 54) – קובע כי עובד רשאי להיעדר מעבודתו 5 ימים לאחר שבת זוגו יולדת.
- חוק עבודת נשים (תיקון מס' 55) – קובע כי עובד יכול להיעדר מעבודתו במשך שעת הורות במקום בת זוגו או לסירוגין איתה.
- חוק ארגון הפיקוח על העבודה (תיקון מס' 10) – מסמיך מפקח עבודה לסגור ליומיים עם אפשרות הארכה ב-3 ימים, אתר בנייה שקרה בו אירוע שהוביל למותו או לפציעתו הקשה של עובד.[56]
רווחה
עריכה- חוק אומנה לילדים – הסדרת פעילותן של משפחות אומנה.[57]
- חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 15) – חיוב גופים ציבוריים שמונים מעל ל-100 עובדים שאחוז העובדים בעלי המוגבלות בהם יהיה 5% לפחות.[58]
תחבורה
עריכה- חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 113) – מתיר לרשויות מקומיות להציב מצלמות בשטחן לצורך אכיפת עבירות של נסיעה של רכב פרטי בנתיב תחבורה ציבורית.[59]
- חוק תעריפי התחבורה הציבורית – הפחתת את תעריפי הנסיעה בתחבורה ציבורית בשיעור של 14.5%.[60]
- חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב – מסדיר את הרישוי של 7 שירותים ו-3 מקצועות בענף הרכב.[61]
- פרק ד' לחוק התכנית הכלכלית (2017 ו-2018): נסיעות שיתופיות – מתן אפשרות למוניות להפעיל שירות נסיעות שיתופיות.[62]
חדשנות, מסחר ותעשייה
עריכה- חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון מס' 7) – הקמת רשות החדשנות.
- חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (2003 ו–2004) (תיקון מס' 18 והוראת שעה) – ביטול ההיטל על העסקת עובדים זרים בענף החקלאות.[63]
- חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 25) – פוטר עסקים קטנים ובינוניים מדמי השתתפות במכרזים ממשלתיים ששווים אינו עולה על 50 מיליון ש"ח.[64]
- חוק מוסר תשלומים לספקים – מגביל את משך הזמן שבו ממשלת ישראל, גופים המתוקצבים על ידה וכן עסקים פרטיים רשאים לדחות תשלום לספקים.[65]
- חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 44) – עוסק יחויב לשלוח לצרכן הודעה במסרון על סיום מבצע או הטבה 21 ימים לפני הסיום.[66]
- חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 47) – הארכת את התקופה בה עולה חדש, אזרח ותיק או אדם עם מוגבלות יכול לבטל עסקה שביצע ברוכלות או מרחוק מ-14 ימים ל-4 חודשים.[67]
חינוך, תרבות וספורט
עריכה- חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (תיקון מס' 2) – מתיר למכון כושר לקבל מתאמן על בסיס מילוי שאלון רפואי והצהרה בלבד, ללא צורך באישור מרופא.[68]
- חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון מס' 7) – מחמיר משמעותית את העונש על פגיעה בכבוד של דגל או סמל המדינה.[69]
- חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית – סטודנט יהיה זכאי ל-2 נקודות זכות אקדמיות, פעם אחת במהלך לימודיו לתואר ראשון, בגין פעילות התנדבותית או שירות מילואים.
- חוק לימוד חובה (תיקון מס' 35) – ביטול חובת לימוד מתמטיקה ואנגלית במוסדות הפטור[ז] כחלק מהתנאים לקבלת תקציב ממשרד החינוך.[70]
- חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 6) – קובע כי ארגון הסטודנטים הוא הארגון היציג היחיד של הסטודנטים בישראל ושלכל אוניברסיטה יכול להיות ארגון יציג אחד בלבד.[71]
- חוק הספורט (תיקון מס' 10) – פוטר גופי ספורט אשר מחויבים לבטח את הספורטאים שלהם מלבטח אותם אם הם כבר מבוטחי באופן אחר.[72]
דת ומדינה
עריכה- חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 21) – מתן אפשרות למועצה דתית לא להסכים להתקשר עם גופים מסוימים לצורך טבילת גיור במקווה.[73]
- חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 22) – אוסר על מי שעוסק בהעברת נפטרים למכור מוצר או שירות הקשורים בפטירה (מצבות וכו'), אלא אם תנאיי הרישיון מתירים לו לעשות כן.[74]
תקשורת
עריכה- חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 63) – אוסר שליחת בקשת לתרומות או הפצת תעמולה בטלפון או במייל מבלי הסכמה מראש של הנמען.[75]
- חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) – פיצול תאגיד השידור הישראלי, כך ששידורי אקטואליה יופרדו לתאגיד חדשות.[76] התיקון בוטל לאחר כשנה.[77]
המגזר הציבורי
עריכה- חוק שירות הציבור (הצהרת הון) – מחייב בעלי תפקידים שונים במגזר הציבורי להגיש הצהרות הון.[78]
- חוק ייצוג הולם של בני האוכלוסייה החרדית ושל עולים חדשים בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה) – מחייב ייצוג הולם בשירות המדינה לחרדים ולעולים חדשים וחובת ייצוג הולם בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות לאנשים עם מוגבלות, אתיופים, חרדים ועולים חדשים.
שונות
עריכה- חוק יום העלייה – קיום יום ציון שנתי להכרה בחשיבות העלייה לארץ ישראל.
בעלי תפקידים
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של הכנסת העשרים
- יהונתן ליס, מפולגת, מנומנמת ומביכה: קווים לדמותה של הכנסת ה-20, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2018
- עקיבא נוביק, חותמת גומי ששרדה בניגוד לכל הסיכויים: פרידה מהכנסת ה-20, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 28 בדצמבר 2018
ביאורים
עריכה- ^ בכנסת הקודמת רצו בנפרד מפלגות העבודה, שקיבלה 15 מנדטים, והתנועה, שקיבלה 6 מנדטים, ולקראת הבחירות התאחדו.
- ^ בבחירות הקודמות רצו מרכיבי הרשימה בנפרד.
- ^ המפלגה הוקמה לקראת הבחירות לכנסת העשרים.
- ^ 1 2 3 4 5 סיעת הימין החדש התפצלה מסיעת הבית היהודי אחרי פיזור הכנסת (ב-30 בדצמבר 2018).
- ^ הוכרזה כפורשת ב-15 במאי 2017 והפכה לסיעת יחיד.
- ^ לפירוט נוסף ראו ישראלים יוצאי אתיופיה: פוליטיקה.
- ^ מוסדות הפטור הינם מוסדות חינוכיים אשר המדינה מכירה בתלמידיהם ככאלו בעלי אורח חיים ייחודי ועל כן מאפשרת פטור ממסגרת חובה ללומדים בהם. מדובר בעיקר בתלמודי תורה לבנים בחינוך היסודי החרדי, בהם לומדים תלמידים מכיתה א' עד כיתה ח'. הורי התלמידים בחרו במסגרות אלו על מנת לשמר את דרכי ההוראה והתכנים על פי המסורת במגזר החרדי.
הערות שוליים
עריכה- ^ משרון גל עד יפעת שאשא ביטון: היכרות עם החברים החדשים בכנסת, באתר ynet, 18 במרץ 2015
הכירו את חברי הכנסת החדשים, באתר ישראל היום, 18 במרץ 2015 - ^ ח"כ איציק שמולי יצא מהארון, באתר מאקו, 31 ביולי 2015
- ^ Eetta Prince-Gibson, No Patience for Patriarchy, Moment Magazine, 2017-11-16 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 אריק בנדר, החוק הנורבגי הקטן יוצא לדרך: נפתלי בנט התפטר מהכנסת, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2015
- ^ אריק בנדר, בכנסת ל-32 שעות בלבד: אבי וורצמן יכהן כח"כ עד לשובו של נפתלי בנט, באתר מעריב אונליין, 3 בדצמבר 2015
- ^ מורן אזולאי, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס הוכרזה "פורשת": תוכל להתמודד רק במפלגה חדשה, באתר ynet, 15 במרץ 2017
- ^ החוקים שנחקקו בכנסת ה-20, באתר הכנסת
- ^ יהונתן ליס, הכנסת אישרה סופית את חוק ההדחה, באתר הארץ, 20 ביולי 2016
- ^ יקי אדמקר, אושר בכנסת: מסירת חלקים מירושלים תחייב רוב של 80 ח"כים, באתר וואלה, 2 בינואר 2018
- ^ גדעון אלון, 14 שנות צינון למורשעים בעבירות ביטחון, באתר ישראל היום
- ^ מורן אזולאי, אושר חוק הלאום: בקואליציה מחאו כפיים, באופוזיציה קראו "אפרטהייד", באתר ynet, 19 ביולי 2018
- ^ רוני זינגר, חוק לוביסטים נוסף עבר: יציינו את הלקוח אותו מייצגים בפנייה לגורם בכנסת, באתר כלכליסט, 4 בינואר 2016
- ^ עמרי נחמיאס, הכנסת אישרה את תקציב המדינה לשנים 2015-2016, באתר וואלה, 3 בספטמבר 2015
- ^ שחר אילן, סופית: אושר תקציב המדינה לשנים 2017-2018; יעמוד על 906.8 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 22 בדצמבר 2016
- ^ איחוד חשבונות פנסיה - על מה בדיוק מדובר?, באתר פורטל זכויות העובדים
- ^ עמרי מילמן, חוק מאגר נתוני אשראי אושר בכנסת, באתר כלכליסט, 29 במרץ 2016
- ^ מורן אזולאי, "רק" פי 44: אושר חוק הגבלת שכר הבכירים, באתר ynet, 29 במרץ 2016
- ^ עירית אבישר, בנק ישראל: סגירת סניף בנק - לא רק משיקול עסקי, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2016
- ^ מערכת ישראל היום, החל מהיום: סליקת שיקים סלולרית בין הבנקים, באתר ישראל היום
- ^ חוק מוסר תשלומים לספקים, התשע"ז-2017, ס"ח 2622 מ-30 במרץ 2017
- ^ מורן אזולאי, אושרה החמרת עונש למיידי אבנים: "מחבלים", באתר ynet, 20 ביולי 2015
- ^ אושר סופית: תוחמר הענישה על מיידי אבנים, באתר ערוץ 7, 2 בנובמבר 2015
- ^ קובי נחשוני, הכנסת אישרה: יחסי מין בין רב לתלמיד - עבירה פלילית, באתר ynet, 30 במרץ 2016
- ^ מורן אזולאי, עד 30 שנות מאסר: חוק הטרור אושר בכנסת, באתר ynet, 3 בספטמבר 2015
- ^ חדשות 2, אושר בכנסת: מאסר למחבל קטין גם מתחת לגיל 14, באתר מאקו, 2 באוגוסט 2016
- ^ אושר סופית: החמרת ענישה על שידול קטין לזנות, הכנסת, 28 בנובמבר 2016
- ^ הדר גיל-עד, החוק לאיסור צריכת זנות נכנס לתוקף: "הבנה שניצול מצוקה אינו מוסרי", באתר ynet, 10 ביולי 2020
- ^ דניאל דולב, "רף הענישה הוחמר": הרפורמה בעבירות ההמתה נכנסה לתוקף, באתר וואלה, 10 ביולי 2019
- ^ אורן מג'ר, ביטוח לאומי: עצמאיות יקבלו דמי לידה בהתאם לתיקון החדש - כבר השנה, באתר TheMarker, 13 ביולי 2016
- ^ ועדת העבודה והרווחה אישרה לקריאות שנייה ושלישית: משפחת ילד נכה שנפטר תקבל מענק פטירה, באתר הכנסת
- ^ אושר סופית: חישוב הזכות לדמי מחלה בשל מחלת ילד, יחל מהיום הראשון שבו נעדר לסירוגין אחד ההורים, באתר הכנסת
- ^ שירה קרפיק ספיר, אושר סופית: דמי לידה יחושבו לפי שכר של 6 חודשים אחרונים, באתר גלובס, 21 בנובמבר 2016
- ^ אריק בנדר, הכנסת אישרה סופית את חוק העמותות, באתר מעריב אונליין, 12 ביולי 2016
- ^ מורן אזולאי, חוק ההסדרה עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, באתר ynet, 7 בפברואר 2017
- ^ דניאל דולב, יקי אדמקר ומאיה הורודניצ'אנו, בג"ץ הורה לבטל את חוק ההסדרה: "אינו חוקתי", באתר וואלה, 9 ביוני 2020
- ^ אטילה שומפלבי, אין שוויון בנטל: אושר שינוי חוק הגיוס, באתר ynet, 24 בנובמבר 2015
- ^ טל שלו, "חוק אזריה" אושר: שמות חיילים ייאסרו לפרסום עד לפסק הדין, באתר וואלה, 25 ביולי 2016
- ^ רותם אליזרע ומורן אזולאי, אושרה הזנה בכפייה. רופאים: אלו עינויים, לא נסכים, באתר ynet, 30 ביולי 2015
- ^ גדעון אלון, "חוק המישוש" אושר סופית במליאת הכנסת, באתר ישראל היום
- ^ אושר לקריאה שנייה ושלישית : טלפון שיטריד את מוקדי החירום ינותק, באתר הכנסת
- ^ חוק למניעת הטרדות של מוקדי חירום (תיקון), התשע"ח-2018, באתר הכנסת
- ^ גדעון אלון, אושר בוועדה: גיל קבלת רישיון נשק יירד ל־20, באתר ישראל היום, 26 ביולי 2016
- ^ טל קפלן, ישראל: לראשונה הופעל החוק להגבלת גישה לאתרים, באתר law.co.il, 21 במרץ 2018
- ^ אושר סופית: פטור מארנונה למוסדות מתנדבים ארציים, באתר הכנסת
- ^ עמית קוטלר, "הוזלת מחירי הנופש" אושרה בכנסת, באתר ynet, 2 באוגוסט 2016
- ^ הילה ציאון, אושר סופית: חובת הוספת דירות קטנות, באתר ynet, 25 ביולי 2016
- ^ יהונתן ליס ואילן ליאור, חוק ההסתננות אושר סופית: תקופת הכליאה בחולות התקצרה לשנה, באתר הארץ, 8 בפברואר 2016
- ^ עורך דין יהודה בש בשיתוף LawGuide, כשרות משפטית: האם ייפוי כוח מתמשך עדיף על מינוי אפוטרופוס?, באתר מעריב אונליין, 2 באפריל 2020
- ^ גלי גינת וטל שלו, אושר חוק נציבות הביקורת על הפרקליטות: "אין איש מעל החוק", באתר וואלה, 3 באוגוסט 2016
- ^ אושר לקריאה שנייה ושלישית: תקופת האשפוז המרבית של חולי נפש שביצעו עבירה תהיה תקופת המאסר הקבועה בחוק, באתר הכנסת
- ^ מיטל יסעור בית-אור, מהפכת האוכל הבריא בצהרונים יוצאת לדרך, באתר ישראל היום
- ^ מורן אזולאי ושחר חי, ברגע האחרון: אושר חוק הטבק; חפיסות הסיגריות יהיו בצבע אחיד, באתר ynet, 31 בדצמבר 2018
- ^ נמרוד בוסו, חוק השקיפות בדיור הציבורי אושר: עמידר תנפק דפי חשבון ותעדכן בכל החלטה הנוגעת להם, באתר TheMarker, 30 במרץ 2016
- ^ אירה אימרגליק, התחלה מבטיחה לחוק השקיות: "הצריכה ירדה משמעותית", באתר וואלה, 4 בינואר 2017
- ^ אושר סופית: הורה יוכל להיעדר על חשבון ימי מחלה, גם במקרה של טיפול קבוע בדיאליזה של ילדו, באתר הכנסת
- ^ החוק קובע: אתר בניה ייסגר לאחר תאונת עבודה, באתר פורטל זכויות העובדים
- ^ עומרי אפרים, אושר חוק האומנה לזכר דפנה מאיר, ח"כ אלהרר דמעה, באתר ynet, 24 בפברואר 2016
- ^ ספי קרופסקי, ועדת החוקה אישרה: חברות הניגשות למכרז ממשלתי יחוייבו בהעסקת בעלי מוגבלויות, באתר כלכליסט, 1 באוגוסט 2016
- ^ ניר בן-טובים, ועדת הכלכלה אשרה את התקנות להפעלת מצלמות בנתיבי תחבורה ציבורית, באתר וואלה, 8 באוגוסט 2016
- ^ עבר בכנסת: מע"מ 0 על תחבורה הציבורית, באתר "סרוגים", 18 בינואר 2016
- ^ חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב התשע"ו 2016 ,באתר איגוד לשכות המסחר
- ^ יובל שדה, לאחר עיכוב של ארבע שנים: הנסיעות השיתופיות במוניות יוצאות לדרך, באתר כלכליסט, 5 במאי 2021
- ^ בשורה לחקלאים - ועדת הכספים אישרה: מס המעסיקים בחקלאות יבוטל, באתר הכנסת
- ^ צבי זרחיה, עסק קטן, צעד גדול: אושרה הצעת החוק שתאפשר לעסקים קטנים להשתתף במכרזי ממשלה, באתר TheMarker, 25 ביולי 2016
- ^ אושר סופית: הסדרת מועדי התשלום של מוסדות המדינה לספקים חיצוניים, באתר הכנסת
- ^ החוק, באתר המועצה הישראלית לצרכנות.
- ^ הארכת המועד לביטול עסקה לאנשים עם מוגבלויות ואוכלוסיות מוחלשות. מה קובע התיקון לחוק?, באתר המועצה הישראלית לצרכנות
- ^ ד"ר איתי גל, אושר סופית: אין צורך עוד באישור רופא כדי להתאמן במכון כושר, באתר ynet, 29 ביולי 2015
- ^ קיצוני 'העדה', היזהרו: הוחמר העונש על פגיעה בדגל המדינה, באתר בחדרי חרדים, 18 ביולי 2016
- ^ ספי קרופסקי, סופית: בוטלה חובת לימודי הליבה במוסדות חרדיים כתנאי לקבלת תקציבים, באתר כלכליסט, 2 באוגוסט 2016
- ^ זאב קם, אושר: הגורם שייצג את הסטודנטים מול המדינה, באתר nrg, 21 בפברואר 2016
- ^ אושרה הצעת חוק לביטול כפל ביטוח בחוגי ספורט, באתר ONE, 2 באוגוסט 2016
- ^ זאב קם ומנדי גרוזמן, אושר חוק המקוואות המאפשר להדיר רפורמים, באתר nrg, 25 ביולי 2016
- ^ אושר סופית: מובילי נפטר לא יורשו למכור מוצרים ושירותים נוספים למשפחה האבלה, באתר הכנסת, 5 בדצמבר 2016
- ^ מיכל רז-חיימוביץ', אושר לקריאה שנייה ושלישית: הסוף להטרדות מקברי צדיקים, באתר גלובס, 13 ביוני 2016
- ^ הכנסת אישרה את פיצול התאגיד והקמת תאגיד החדשות הנפרד, באתר ynet, 11 במאי 2017
- ^ נתי טוקר, הכנסת ביטלה את פיצול התאגיד, החינוכית תיסגר סופית באוגוסט, באתר TheMarker, 19 ביולי 2018
- ^ עמרי מילמן, הכנסת אישרה: שופטים וקצינים בכירים יגישו הצהרת הון, באתר כלכליסט, 7 בנובמבר 2016