הכרה בישראל
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פרטים רבים לא נראים נכונים ובלי מקורות.. |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסרים פרטים. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
הכרה בישראל היא הכרה דיפלומטית במדינת ישראל בקרב מדינות העולם. מעמדה של ישראל נתון במחלוקת בשל הסכסוך הישראלי-ערבי ונכון לשנת 2023, מבין שאר 192 המדינות החברות באו"ם, 163 מכירות בישראל.
היסטוריה עריכה
הכרה בישראל דה-פקטו ודה-יורה עריכה
ב-14 במאי 1948 הוקמה מדינת ישראל עם הכרזת העצמאות אשר נישאה בבית דיזנגוף. הליגה הערבית ומדינות ערב התנגדו לכל חלוקה של ארץ ישראל ולהקמת מדינה יהודית. בשל כך הללו נקטו בפעולה צבאית נגד המדינה, אשר נחשבת בישראל למלחמת העצמאות. עם הכרזת העצמאות הוקמה גם הממשלה הזמנית של ישראל, שזכתה בתוך זמן קצר בהכרה דה פקטו של ארצות הברית, ואחריה איראן (אף על פי שהצביעה נגד תוכנית החלוקה של האו"ם), איסלנד, ניקרגואה, רומניה ואורוגוואי. ב-15 במאי 1948 גואטמלה הייתה המדינה השנייה שהכירה בישראל דה יורה לאחר ארצות הברית,[1][2] ולאחריה הצטרפו ברית-המועצות ניקרגואה, צ'כוסלובקיה, סרביה ופולין.[3] ארצות הברית הרחיבה את ההכרה דה-יורה ב-31 בינואר 1949 לאחר מערכת הבחירות לאספה המכוננת.
קבלת ישראל לאו"ם עריכה
ב-15 במאי 1948, יממה לאחר הכרזת העצמאות, ישראל פנתה לאו"ם וביקשה להתקבל כחברה מן המניין, אך הבקשה נדחתה על הסף במועצת הביטחון. גם הפנייה השנייה של ישראל, ב-17 בדצמבר 1948, נדחתה על ידי מועצת הביטחון,[4] הפעם בהצבעה, שתוצאותיה היו 5 בעד, 1 נגד ו-5 נמנעו. סוריה הייתה המתנגדת היחידה; ארצות הברית, ארגנטינה, קולומביה, ברית המועצות הצביעו בעד ובלגיה, בריטניה, קנדה, סין וצרפת נמנעו.
הפנייה השלישית של ישראל הייתה לאחר הבחירות לאספה המכוננת. ב-4 במרץ 1949, בהחלטה 69 של מועצת הביטחון של האו"ם, נאמר שישראל היא מדינה שוחרת שלום, ומועצת הביטחון ממליצה על קבלתה כחברה באו"ם. בהצבעה, נציג מצרים נמנע ונציג הממלכה המאוחדת לא הופיע כלל לדיון. בעד ההחלטה הצביעו סין, צרפת, ארצות הברית, ברית המועצות, ארגנטינה, קנדה, קובה, נורווגיה, והרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית.
ב-11 במאי 1949 אישרה העצרת הכללית של האומות המאוחדות ברוב של שני שלישים את הבקשה להכניס את ישראל לאו"ם בהחלטה 273 של העצרת הכללית של האו"ם. בהצבעה באספה הכללית הצביעו 37 בעד, 12 נגד ו-9 נמנעו. המדינות שהצביעו בעד היו ארגנטינה, אוסטרליה, בוליביה, קנדה, צ'ילה, סין, קולומביה, קוסטה ריקה, קובה, צ'כוסלובקיה, הרפובליקה הדומיניקנית, אקוודור, צרפת, גואטמלה, האיטי, הונדורס, איסלנד, ליבריה, לוקסמבורג, מקסיקו, הולנד, ניו זילנד, ניקרגואה, נורווגיה, פנמה, פרגוואי, פרו, הפיליפינים, פולין, אוקראינה, דרום אפריקה, ברית המועצות, ארצות הברית, אורוגוואי, ונצואלה ויוגוסלביה. מקרב המתנגדות היו שש משבע חברות הליגה הערבית (מצרים, עיראק, לבנון, סעודיה, סוריה ותימן) וכן אפגניסטן, בורמה, אתיופיה, הודו, איראן (שהכירה לפני כן בישראל דה פקטו) ופקיסטן. הנמנעות היו בלגיה, ברזיל, דנמרק, אל סלוודור, יוון, סיאם, שוודיה, טורקיה והממלכה המאוחדת. רבות מהמדינות שהצביעו בעד כבר הכירו בישראל, לפחות דה פקטו, עוד לפני ההצבעה באו"ם.
שנות השישים והשבעים עריכה
עד לסוף שנות ה-60 רקמה ישראל יחסים דיפלומטיים עם רוב מדינות מערב אירופה, אמריקה הצפונית והדרומית, וחלק ניכר ממדינות אפריקה.
לאחר מלחמת ששת הימים הופעל לחץ דיפלומטי וצבאי רב על ישראל, ומדינות ערב איימו להטיל אמברגו נפט על מדינות שקיימו יחסים דיפלומטיים עם ישראל. כתוצאה מכך ניתקו מדינות רבות באפריקה ובאסיה את יחסיהן עם ישראל. גם מדינות הגוש הסובייטי תמכו בחרם הערבי, ורובן ניתקו בשנת 1967 את קשריהן הדיפלומטיים עם ישראל, בהן ברית המועצות, פולין, צ'כוסלובקיה, הונגריה ובולגריה. לאחר קריסת ברית המועצות ב-1991 חידשו מדינות אלה את היחסים דיפלומטיים עם ישראל.
בעקבות ועידת ח'רטום (1967) ומשבר האנרגיה העולמי (1973) ניתקו מדינות רבות את יחסיהן הדיפלומטיים עם ישראל, בהן מדינות מאמריקה הלטינית (בוליביה, קובה, ניקרגואה וונצואלה), מהליגה הערבית (מאוריטניה), מאפריקה (צ'אד, גינאה, מאלי וניז'ר) וכן איראן (עוד לפני המהפכה האסלאמית). רוב היחסים עם מדינות אלה לא שוקמו.
משנות השמונים ואילך עריכה
בעקבות ההכרה של אש"ף בישראל והתקדמות בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני, שוקמו היחסים הדיפלומטיים עם מדינות רבות באפריקה ואסיה ואף עם מספר מדינות ערביות. קריית הוותיקן הכירה בישראל באופן רשמי בשנת 1994.
בשנת 2002 הליגה הערבית הציעה הכרה של מדינות ערב בישראל, כחלק מיוזמת השלום הערבית.
בעקבות מלחמת לבנון השנייה (2006) והסגר על רצועת עזה (2007) הורעו או הושעו היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לבין מספר מדינות.
היחסים בין צ'אד נותקו ב-28 בנובמבר 1972, וחודשו ב-20 בינואר 2019.[5]
בספטמבר 2020, איחוד האמירויות הערביות ובחריין הכירו במדינת ישראל.
בדצמבר 2020 בהוטן הכירה במדינת ישראל,[6] ואליה הצטרפה מרוקו באותו החודש. כמו כן, סודאן הכירה במדינת ישראל בינואר 2021.
בפברואר 2021 קוסובו הכירה במדינת ישראל, ופתחה שגרירות בירושלים במרץ של אותה השנה.[7]
המצב כיום עריכה
נכון לשנת 2023, 23 מדינות החברות באו"ם לא מכירות במדינת ישראל, בהן 14 מדינות החברות בליגה הערבית (אלג'יריה, ג'יבוטי, כווית, לבנון, לוב, סומליה, סוריה, עומאן, עיראק, ערב הסעודית, קומורו, קטר, תוניסיה ותימן), 7 מדינות חברות הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי (אינדונזיה, איראן, אפגניסטן, בנגלדש, ברוניי, מלזיה ופקיסטן), ו-2 מדינות נוספות (קובה וקוריאה הצפונית).
חלק מהמדינות אינן מאפשרות כניסת בעלי דרכונים של מדינות אחרות, שבהם מופיעה אשרת כניסה לישראל.
ישנן גם 6 מדינות (בוליביה, ונצואלה, מאוריטניה, מאלי, האיים המלדיביים וניז'ר) אשר מכירות במדינת ישראל, אך ניתקו את היחסים הדיפלומטים עמה.
רשימת המדינות עריכה
| = מדינות ללא קשרים דיפלומטים עם ישראל או הכרה בה | = מדינות שניתקו קשרים דיפלומטים עם ישראל | = מדינות שביטלו את הכרתן בישראל |
| שם המדינה[8] | תאריך הכרה בישראל | הערות | |
|---|---|---|---|
| אוגנדה | לא ידוע | היחסים נותקו ב-30 במרץ 1972 וחודשו בשנת 1994
אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בקניה) | |
| אוזבקיסטן | 21 בפברואר 1992 | שגרירות בטשקנט | |
| אוסטריה | 5 במרץ 1949 | שגרירות בווינה | |
| אוסטרליה | 29 בינואר 1949 | שגרירות בקנברה | |
| אוקראינה | 26 בדצמבר 1991 | שגרירות בקייב | |
| אורוגוואי | 19 במאי 1948 | שגרירות במונטווידאו | |
| אזרבייג'ן | 7 באפריל 1992 | שגרירות בבאקו | |
| איחוד האמירויות הערביות | 15 בספטמבר 2020 | בנובמבר 2015 נפתחה נציגות ישראלית באבו דאבי.[9] באוגוסט 2020 הכירה בישראל במסגרת הסכם איחוד האמירויות–ישראל, אשר נחתם ב-15 בספטמבר 2020. ב-2021 נפתחה שגרירות ישראל באבו דאבי | |
| איטליה | 8 בפברואר 1949 | שגרירות ברומא | |
| איי בהאמה | 24 בספטמבר 1974 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות במקסיקו) | |
| איי מרשל | 16 בספטמבר 1987 | אין שגרירות (התיאום נעשה דרך שגריר איי מרשל בישראל) | |
| איי סיישל | ספטמבר 1992 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגריר בקניה) | |
| איי שלמה | ינואר 1989 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגריר איי שלמה בישראל) | |
| ללא קשרים | אינדונזיה | ||
| איסלנד | 11 בפברואר 1949 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגריר בנורווגיה) | |
| ביטלה את הכרתה בישראל | איראן | הכירה בישראל דה פקטו ב-14 במרץ 1950. הקשרים נותקו וההכרה בישראל בוטלה בעקבות המהפכה במדינה ולאחר הימלטות צוות השגרירות מהמדינה ב-18 בפברואר 1979. מוגדרת מדינת אויב הכי מרה של ישראל | |
| אירלנד | ינואר 1975 | שגרירות בדבלין | |
| אל סלוודור | 11 בספטמבר 1948 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בגואטמלה) | |
| אלבניה | 16 באפריל 1949 | יחסים דיפלומטים רשמיים מתקיימים משנת 1991
שגרירות בטירנה | |
| ללא קשרים | אלג'יריה | ||
| אנגולה | 16 באפריל 1992 | שגרירות בלואנדה | |
| אנדורה | 13 באפריל 1994 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בספרד) | |
| אנטיגואה וברבודה | 22 ביוני 1983 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית) | |
| אסטוניה | 9 בינואר 1992 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בפינלנד) | |
| ללא קשרים | אפגניסטן | ||
| אקוודור | 2 בפברואר 1949 | שגרירות בקיטו | |
| ארגנטינה | 14 בפברואר 1949 | שגרירות בבואנוס איירס | |
| אריתריאה | 6 במאי 1993 | אין שגרירות (השגרירות נסגרה ב-2022) | |
| ארמניה | 4 באפריל 1992 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות בגאורגיה) | |
| ארצות הברית | 14 במאי 1948 | שגרירויות בוושינגטון | |
| אתיופיה | 24 באוקטובר 1961 | שגרירות באדיס אבבה | |
| בהוטן | 12 בדצמבר 2020[10] | ||
| בוטסואנה | אין תאריך מדויק | התקיימו יחסים דיפלומטים משנת 1966 (עצמאות המדינה)
ועד אוקטובר 1973 (מלחמת יום כיפור). היחסים חודשו בשנת 1994 (הסכמי אוסלו) אין שגרירות (תיאום נעשה דרך קונסול הכבוד של ישראל בבוטסואנה ושגרירות ישראל בדרום אפריקה) | |
| בולגריה | 4 בדצמבר 1948 | היחסים נותקו ב-10 ביוני 1967 (בזמן מלחמת ששת הימים)
וחודשו ב-3 במאי 1990 שגרירות בסופיה | |
| ניתקו את היחסים | בוליביה | 24 בפברואר 1949 | ניתקה את קשריה הדיפלומטים עם ישראל ב-2009 בעקבות מבצע עופרת יצוקה. חידשה את היחסים בשנת 2019. ב-2023 ניתקה בשנית את היחסים בעקבות מלחמת חרבות ברזל. |
| בוסניה והרצגובינה | 26 בספטמבר 1997 | אין שגרירות במדינה (תיאום נעשה דרך שגריר בוסניה בישראל) | |
| בורונדי | לא ידוע | אין שגרירות במדינה (תיאום נעשה דרך השגרירות באתיופיה) | |
| בורקינה פאסו | 5 ביולי 1961 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בחוף השנהב) | |
| בחריין | 15 בספטמבר 2020 | הסכם בחריין–ישראל נחתם ב-15 בספטמבר 2020 בבית הלבן, ביחד עם איחוד האמירויות הערביות. | |
| בלגיה | 15 בינואר 1950 | שגרירות בבריסל | |
| בליז | 6 בספטמבר 1984 | אין שגרירות במדינה (תיאום נעשה דרך השגרירות במקסיקו) | |
| בלארוס | 10 ביולי 1991 | 11 במאי 1949 (דה פקטו)[11] שגרירות במינסק | |
| ללא יחסים | בנגלדש | ||
| בנין | 5 בדצמבר 1984 | אין שגרירות במדינה (תיאום נעשה דרך השגרירות באתיופיה) | |
| ברבדוס | 29 באוגוסט 1967 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית) | |
| ללא יחסים | ברוניי | ||
| ברזיל | 7 בפברואר 1949 | שגרירות בברזיליה | |
| בריטניה | 28 באפריל 1950 | שגרירות בלונדון | |
| גאורגיה | יוני 1992 | שגרירות בטביליסי | |
| גאנה | לא ידוע | היחסים נותקו באוקטובר 1973 (מלחמת יום כיפור) ושוקמו ב-2011, עם
פתיחתה של שגרירות ישראל בעיר הבירה אקרה | |
| גבון | 29 בספטמבר 1973 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות גבון בישראל) | |
| גואטמלה | 19 במאי 1948 | שגרירות בגואטמלה-סיטי | |
| ללא יחסים | ג'יבוטי | ||
| גינאה | לא ידוע | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בסנגל) | |
| גינאה ביסאו | מרץ 1994 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בגבון) | |
| גינאה המשוונית | לא ידוע | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בקמרון) | |
| גמביה | לא ידוע | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בסנגל) | |
| ג'מייקה | ינואר 1962 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית) | |
| גרמניה | 12 במאי 1965 | שגרירות בברלין | |
| גרנדה | ינואר 1975 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית) | |
| דומיניקה | ינואר 1978 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית) | |
| דנמרק | 2 בפברואר 1949 | שגרירות בקופנהגן | |
| דרום אפריקה | 24 במאי 1948 | שגרירות בפרטוריה | |
| דרום סודאן | 28 ביולי 2011 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות דרום סודאן בישראל) | |
| האיטי | 26 בפברואר 1949 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית) | |
| הודו | 17 בספטמבר 1950 | שגרירות בניו דלהי | |
| הולנד | 11 במאי 1949 | שגרירות בהאג | |
| הונגריה | 24 במאי 1948 | שגרירות בבודפשט | |
| הונדורס | 8 בנובמבר 1948 | שגרירות בטגוסיגלפה | |
| ניתקו את היחסים | המלדיביים | 1965 | היחסים נותקו בשנת 1974, בעקבות מלחמת יום הכיפורים, חודשו בשנת 2008 ונותקו בשנית בשנת 2014, בעקבות מבצע צוק איתן |
| הפיליפינים | 1 באפריל 1949 | שגרירות במנילה | |
| הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו | |||
| הרפובליקה המרכז אפריקאית | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בקמרון) | ||
| וייטנאם | 12 ביולי 1993 | שגרירות בהאנוי | |
| ונואטו | 16 בדצמבר 1993 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות ונואטו בישראל) | |
| ניתקו את היחסים | ונצואלה | 27 ביוני 1948 | היחסים נותקו בשנת 2009, ביוזמת הנשיא הוגו צ'אווס |
| וותיקן | 30 בדצמבר 1993 | שגרירות בוותיקן | |
| זימבבואה | 26 בנובמבר 1993 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות זימבבואה בישראל) | |
| זמביה | 1964 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות זימבבואה בישראל)
היחסים בין המדינות נותקו בשנת 1973 וחודשו בשנת 1997 | |
| חוף השנהב | 15 בפברואר 1961 | שגרירות באביג'אן | |
| טג'יקיסטן | אפריל 1992 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות טג'יקיסטן בישראל) | |
| טובאלו | יולי 1984 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות טובאלו בישראל) | |
| טוגו | לא ידוע | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בחוף השנהב) | |
| טונגה | יוני 1977 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות טונגה בישראל) | |
| טורקיה | 28 במרץ 1949 | שגרירות ישראל באנקרה | |
| טורקמניסטן | 6 באוקטובר 1993 | שגרירות באשגבאט | |
| טנזניה | לא ידוע | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בקניה)
הקשרים בין המדינות נותקו לאחר מלחמת ששת הימים וחודשו בשנת 2017 | |
| טרינידד וטובגו | ינואר 1962 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בפנמה) | |
| יוון | 1990 | שגרירות באתונה. | |
| יפן | 15 במאי 1952 | שגרירות בטוקיו. | |
| ירדן | 1994 | שגרירות בעמאן. | |
| ללא יחסים | כווית | ||
| כף ורדה | 27 ביולי 1994 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות סנגל) | |
| לאוס | 1955 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות וייטנאם) | |
| ללא יחסים | לבנון | ב-1983 נחתם הסכם ישראל-לבנון כניסיון להביא לשלום בין שתי המדינות, שבוטל שנה לאחר מכן. מוגדרת מדינת אויב של ישראל. | |
| ללא יחסים | לוב | ||
| ניתקו את היחסים | מאוריטניה | 28 באוקטובר 1999 | היחסים נותקו בשנת 2009, בעקבות מבצע עופרת יצוקה |
| ניתקו את היחסים | מאלי | 27 בספטמבר 1960 | היחסים נותקו בשנת 1973, בעקבות מלחמת יום הכיפורים |
| מיאנמר | שגרירות ביאנגון | ||
| מיקרונזיה | 1988 | ||
| מלאווי | יולי 1964 | ||
| ללא יחסים | מלזיה | ||
| מצרים | 1977 | שגרירות בקהיר | |
| מקדוניה הצפונית | 7 בדצמבר 1995 | ||
| מקסיקו | 1950 | שגרירות במקסיקו סיטי | |
| מרוקו | 22 בדצמבר 2020 | היחסים בין המדינות התחילו ב-1994 בעקבות הסכמי אוסלו ונותקו בשנת 2000 בעקבות האינתיפאדה השנייה. בדצמבר 2020, נחתם הסכם ישראל–מרוקו ובו מרוקו הכירה בישראל ולחלופין[12] | |
| נאורו | אין שגרירות | ||
| נורווגיה | 3 בפברואר 1949 | שגרירות באוסלו | |
| ניגריה | 1960 | שגרירות באבוג'ה | |
| ניו זילנד | 18 ביולי 1950 | שגרירות בוולינגטון | |
| ניתקו את היחסים | ניז'ר | 1960 | היחסים נותקו בשנת 1973, בעקבות מלחמת יום הכיפורים, חודשו בשנת 1996 ונותקו בשנית בשנת 2002, בעקבות האינתיפאדה השנייה |
| ניקרגואה | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות ישראל בקוסטה ריקה)
היחסים בין המדינות נותקו בשנת 2010 בעקבות פרשת המרמרה וחודשו בשנת 2017 | ||
| סודאן | 6 בינואר 2021 | אין שגרירות
היחסים בין המדינות כוננו ב-2021 כחלק מהסכם ישראל–סודאן אחרי עשרות שנות עוינות. | |
| ללא יחסים | סומליה | ||
| ללא יחסים | סוריה | מוגדרת מדינת אויב של ישראל | |
| סרביה | 1992 | שגרירות בבלגרד | |
| סרי לנקה | מרץ 1955 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות ישראל בהודו)
היחסים כוננו ונותקו מספר פעמים. | |
| ללא יחסים | עומאן | קיימה בעבר רק יחסים כלכליים עם ישראל, אשר נותקו בשנת 2000 | |
| ללא יחסים | עיראק | מוגדרת מדינת אויב של ישראל | |
| ללא יחסים | ערב הסעודית | ||
| פולין | מאי 1948 | שגרירות ישראל בוורשה
היחסים נותקו ב-1967 בעקבות מלחמת ששת הימים, וחודשו בשנת 1990 עם נפילת המשטר הקומוניסטי בפולין. | |
| ללא יחסים | פקיסטן | ||
| ביטלה את הכרתה בישראל | קובה | הכירה בישראל דה פקטו ב-14 בינואר 1949. הקשרים נותקו וההכרה בישראל בוטלה ב-9 בספטמבר 1973, לאחר השתייכות שתי המדינות למחנות עוינים במהלך המלחמה הקרה. | |
| ללא יחסים | קומורו | ||
| קוסובו | פברואר 2021[7] | ||
| ללא יחסים | קוריאה הצפונית | ||
| ללא יחסים | קטר | קיימה בעבר רק יחסים כלכליים עם ישראל, אשר נותקו בשנת 2009 | |
| ללא יחסים | תוניסיה | קיימה בעבר רק יחסים כלכליים עם ישראל, אשר נותקו בשנת 2000 | |
| ללא יחסים | תימן |
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ אריאל כהנא, הראשונה לעלות: שגרירות גואטמלה החלה לפעול מירושלים, בעיתון מקור ראשון, 1 במאי 2018
- ^ כרוניקה של העם היהודי בעת החדשה, באתר מכללת ספיר
- ^ ארכיון מדינת ישראל, חצ-2391/3.
- ^ ד"ר ר. וואלטש, נכשלה בקשת ישראל להתקבל לאו"מ, הארץ, 19 בדצמבר 1948
- ^ אריאל כהנא, יוצאים לדרך חדשה: נתניהו ונשיא צ'אד סיכמו על כינון יחסים דיפלומטיים, באתר ישראל היום, 20 בינואר 2019
- ^ ישראל כוננה יחסים רשמיים עם ממלכת בהוטן, באתר וואלה!, 12 בדצמבר 2020
- ^ 1 2 אריאל כהנא, שגרירות שלישית בירושלים - גם קוסובו פתחה נציגות: "כבוד גדול", באתר ישראל היום, 15 במרץ 2021
- ^ הקישורים הפנימיים מתייחסים לערכים אודות היחסים בין המדינות. אם לא קיים ערך שכזה, הקישור יהיה לערך אודות המדינה.
- ^ חדשות 2, נציגות ישראלית ראשונה באבו דאבי, באתר מאקו, 27 בנובמבר 2015
- ^ Joint Press Statement on the Establishment of Diplomatic Relations between the Kingdom of Bhutan and the State of Israel, משרד החוץ של בהוטן, 12 בדצמבר 2020
- ^ כחלק מההרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית אשר השתייכה לברית המועצות
- ^ נחתם ההסכם עם מרוקו: הנציגויות ייפתחו בעוד שבועיים, באתר ynet, 22 בדצמבר 2020