להקות צבאיות בישראל

(הופנה מהדף הלהקות הצבאיות)

להקות צבאיות וצוותי בידור במדים ליוו את החיילים העבריים של היישוב היהודי מאז מלחמת העולם השנייה, עוד לפני הקמת מדינת ישראל ולאורך כל שנות קיומה, כששיא פריחתן הייתה בשנות ה-60 ועד אמצע שנות ה-70. להקות וצוותי הווי צבאיים ממשיכים לפעול גם כיום, אך לא באותה מידת הצלחה כמו בעבר.

להקת פיקוד דרום בחזרות, 1973
להקת הנח"ל בתוכניתה "לא לצאת מן הכלים", 1959. שורה ראשונה מימין לשמאל: אריק איינשטיין, עמי גלעד (באקורדיון), עמירם ספקטור, יוסי פרוסט וגברי בנאי. שורה שנייה מימין לשמאל: עליזה רוזן, יהורם גאון, דרורה שחורי (חבר). שורה שלישית מימין לשמאל: אברהם סגל ותובל פטר (באקורדיון)

היסטוריה עריכה

שתי להקות צבאיות הוקמו למתנדבי היישוב במלחמת העולם השנייה והופיעו בעיקר בפני החיילים העבריים בנכר: "הלהקה הצבאית" בפיקודו של צבי פרידלנד שהוקמה ב-1942, ולהקת "מעין זה" של הבריגדה היהודית.

ראשונת הלהקות הצבאיות בארץ ישראל נחשבה הצ'יזבטרון, להקת הזמר והבידור של הפלמ"ח, שפעלה בעיקר בתקופת מלחמת העצמאות. בזמן מלחמת השחרור ואחריה פעלו להקות צבאיות נוספות: "החישטרון" (של חטיבת גבעתי והחי"ש), "להקת השרון" (של חטיבת אלכסנדרוני), "הלהקה הצבאית הארצית" (הלהקה המרכזית של המחת"ר -מחלקת התרבות), "להקת הכרמל" ו"להקת איילון", שפעלה גם כגוף אזרחי. כל אחת מהן הוקמה במסגרת יחידתית עצמאית, פעלה כלהקה יחידתית והאחראי לה היה קצין התרבות (ק"ת) של היחידה.[1] בשלב מסוים הצטרפו חברי הלהקות אל "הלהקה הצבאית הארצית" ובכללן גם חברי הצ'יזבטרון, ולאחר מכן פעלו בנפרד.

בצה"ל התקיימו להקות צבאיות אחדות מאז הקמת מדינת ישראל. בשנות ה-50 וה-60 התבלטה מאוד להקת הנח"ל שהכניסה סגנון צעיר ומרענן למוזיקה הישראלית וחלק מבוגריה הקימו להקות בסגנון דומה לאחר שחרורם ("בצל ירוק", "התרנגולים"). תקופת הזוהר של הלהקות הצבאיות הייתה ממלחמת ששת הימים ועד מלחמת יום הכיפורים, אז הורחב מספרן של הלהקות עד שלכל חיל וחטיבת חי"ר הייתה להקה משל עצמה. הבולטות שבהן היו להקות הפיקודים: להקת פיקוד צפון, מרכז ודרום וכן להקת חיל הים. להקות אלו זכו להצלחה תוך זמן קצר הן בקרב החיילים והן בקרב האזרחים. הן קיימו הופעות רבות גם מחוץ לצה"ל, הפיקו תקליטים ושיריהן נוגנו הרבה בתחנות הרדיו ונהפכו ללהיטים. תוכניות הלהקות היו מורכבות משירים עבריים, רובם מקוריים על הווי השירות בצה"ל, ומערכונים קצרים כמעבר קומי ביניהם. במאי הלהקות הדגישו במיוחד את ההעמדה של השירים, שתנועות גופם של הזמרים יבטאו את משמעות מילות השירים בעזרת משחק ופנטומימה. סגנון העמדה זה התקבע בלהקות הצבאיות במשך שנים רבות.

ללהקות הצבאיות תרמו מיטב יוצרי הזמר העברי, בין הפזמונאים שכתבו עבור הלהקות הצבאיות אפשר למנות את חיים חפר, נתן אלתרמן, יחיאל מוהר, דן אלמגור, נעמי שמר (שגם הלחינה) ויורם טהרלב. ללחנים של סשה ארגוב, משה וילנסקי, יאיר רוזנבלום, בני נגרי, מוני אמריליו ונורית הירש.

הלהקות הצבאיות הגיעו לשיא של פופולריות בתקופה שבין מלחמת ששת הימים למלחמת היום הכיפורים. במצעד השנתי של קול ישראל לסיכום שנת תשכ"ט, דורגו 10 שירים של להקות צבאיות בין 22 המקומות הראשונים. 9 מתוך 12 המקומות הנותרים נתפסו על ידי יוצאי להקות צבאיות.

בשנת 1978 יצא סרט הקולנוע המצליח "הלהקה" המספר את ספורה של להקה צבאית יוקרתית (תואמת להקת הנח"ל) אליה מגיעים חיילים חדשים, המתקבלים בחשדנות על ידי חברי הלהקה הוותיקים. סרט זה הציג לדעת רבים את הווי הלהקות הצבאיות, שלא היה נטול סערות ומאבקים על ביצועי סולו.[2]

הלהקות הצבאיות פורקו בשנת 1978 בהוראת הרמטכ"ל דאז, רפאל איתן, בטענה שהן כבר לא מיישמות את ייעודן המקורי להגיע לכל חיילי צה"ל. כאשר בין 1978 ל-1985 הן הופיעו בקונספט הדומה ללהקות הצבאיות כיום. קרי, צוותי הווי קטנים המופיעים בפני חיילים בלבד ללא חומר מקורי. מדי פעם הצוותים האלו התאחדו לכדי "מקהלת צה"ל" שתפקידה היה להופיע בטקסים צה"ליים ובטלוויזיה. חברי ההרכב הזה היו מדי פעם מתאחדים לצוותים קטנים יותר וכך הוקמו צוותים כמו "100 שנות התיישבות", "צוות הווי אלתרמן", "פלפל ממולא" ו"צה"ל 84".

בשנת 1985 הלהקות הוקמו מחדש. כאשר לאורך המחצית השנייה של שנות השמונים הן הוציאו להיטים שחלקם זכו להצלחה. אבל הסגנון המוזיקלי הישראלי השתנה עם השנים והתרחק מזה של הלהקות הצבאיות, שהתבססו בעיקר על שירי ארץ-ישראל או שירי פופ קלילים.

 
אוטובוס הלהקות הצבאיות

ב-2011 הופק דיסק חדש ללהקות הצבאיות "את הבית" שכלל ברובו תכנים מקוריים. בשנת 2018 לכבוד חגיגות ה-70 למדינת ישראל, הלהקות הצבאיות הקליטו חומרים מקוריים.

כיום, הלהקות הצבאיות פועלות בעיקר בהופעות מול חיילים בבסיסי צה"ל השונים, טקסים ייצוגיים בנוכחות צמרת המדינה, ערבי התרמה לצה"ל ברחבי העולם וכו'.

פעילות הלהקות מרוכזת במדור הפקות בבסיס תל השומר, השייך למקח"ר (מפקדת קצין חינוך ראשי) ומחולקת להרכבים מוזיקליים הכוללים זמרים ונגנים, לבין פרויקטים ייחודיים.

הלהקות עריכה

הלהקות העיקריות עריכה

הלהקות העיקריות היו:

במלחמת העצמאות עריכה

להקות צבאיות נוספות עריכה

להקות שקיימות כיום עריכה

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • שמואליק טסלר, שירים במדים - סיפורן של הלהקות הצבאיות, יד יצחק בן-צבי, 2007.
  • נתן שחר, "הלהקות הצבאיות ושיריהן", בתוך צ. צמרת וח. יבלונקה (עורכים), העשור הראשון: תש"ח-תשי"ח, עמ' 318-299, יד יצחק בן צבי, 1997.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ נתן שחר, הלהקות הצבאיות ושיריהן, העשור הראשון: תש"ח-תשי"ח, יד יצחק בן צבי, 1997, עמ' 318-299
  2. ^ זאב רב-נוף, אלבום הצימוקים המרים, דבר, "דבר השבוע", 7 באפריל 1978, המשך