הליכה תחרותית
הליכה היא מקצוע באתלטיקה, הכולל תחרות הליכה ל-20 או 50 קילומטרים. הענף החל להתפתח בבריטניה במאה ה-19, והתחרות הראשונה נערכה בה ב-1866.
כללים
עריכההכלל הבסיסי בהליכה, והוא המבדיל אותה מריצה, הוא הדרישה כי לפחות אחת משתי כפות הרגליים תהיה על הקרקע בכל שלבי התחרות. כלל נוסף קובע כי על ההלך להקפיד ליישר את הרגל הניצבת על הקרקע.
לאורך המסלול עוקבים אחרי ההלכים שופטים, שתפקידם לוודא שאין הפרה של הכללים. שופט שמבחין בהלך שעלול להפר את הכללים רשאי להוציא לו כרטיס צהוב. שופט שהבחין בהלך שהפר את הכללים (כלומר, ניתק מגע מהקרקע או כופף את הרגל הניצבת על הקרקע), רשאי להוציא לו כרטיס אדום. כל כרטיס כזה מדווח לשופט הראשי. הלך שקיבל שלושה כרטיסים אדומים משלושה שופטים שונים שאינם מאותה מדינה - נפסל, ועליו לעזוב את המסלול מיד.
תחרויות ראשונות נערכו באנגליה בשנת 1866 ובארצות הברית בשנת 1876. בין מנצחי תחרות 1876 היה דניאל סטרן.
במשחקים האולימפיים ובאליפויות העולם באתלטיקה נערכים שלושה מקצי הליכה: 20 ק"מ לנשים, 20 ק"מ לגברים ו-50 ק"מ לגברים.
שיאי עולם
עריכהנשים
עריכה5 ק"מ
עריכה- עדנה בוקשטיין ( ישראל),מחזיקה בשיא העולם לותיקים[דרוש מקור] בתוצאה של 26:58.6 דקות. נקבע ב-4 באוגוסט 1989, תוצאה שזיכתה את עדנה בוקשטיין בתואר אלופת העולם למאסטרס באורהוס, דנמרק.
- אלאונורה גיורגי ( איטליה), מחזיקה בשיא העולם בתוצאה של 20:01.80 דקות, שנקבע ב-18 במאי 2014.
10 ק"מ
עריכה- שיא העולם הראשון נקבע על ידי אלברטין רגל ( צרפת), נקבע ב-11 בנובמבר 1926 בתוצאה של 58:14 דקות.
- עדנה בוקשטיין ( ישראל), מחזיקה בשיא העולם לותיקים[דרוש מקור] בתוצאה של 56:47 דקות, נקבע ב-3 ביולי 1985, תוצאה שזיכתה את עדנה בתואר אלופת העולם למאסטרס ברומא, איטליה.[1]
- ילנה ניקולאייבה ( רוסיה), מחזיקה בשיא העולם בתוצאה של 41:04 דקות, שנקבע ב-20 באפריל 1996.
20 ק"מ
עריכה- שיא העולם הראשון לנשים נקבע על ידי אנטוניה בריקסובה ( צ'כוסלובקיה), ב-1931 - 2:24:00 שעות.
- הראשונה שהלכה את המרחק בפחות משעתיים הייתה לינה אברזולד ( שווייץ), שקבעה שיא עולם של 1:59:02 שעות ב-1934. ב-1988 הייתה קרי ג'ונה-סקסבי ( אוסטרליה) לראשונה שעשתה זאת בפחות משעה וחצי - 1:29:40 שעות.
- אלמירה אלמבקובה ( רוסיה), מחזיקה בשיא העולם בתוצאה של 1:24:47 שעות, שנקבע ב-27 בפברואר 2015.
50 ק"מ
עריכהשיא העולם להלכיות במרחק 50 ק"מ הוא 4:04:36 שעות. השיא נקבע על ידי לילנג רוי מהרפובליקה העממית של סין, השיא נקבע באליפות העולם להליכה ב-2018 שנערכה בטאיקנג.
גברים
עריכה20 ק"מ
עריכהשיאן העולם הראשון בהליכה ל-20 ק"מ, המוכר על ידי התאחדות האתלטיקה הבינלאומית הוא הרמן מילר ( גרמניה), שהלך את המרחק ב-1:38:43 שעות ב-1911. הראשון שעשה זאת בפחות משעה וחצי היה ולדימיר גוק ( ברית המועצות), 1:28:39 שעות, ב-1957. קולין דומינגו ( מקסיקו) היה הראשון שהלך בפחות משעה ו-20 דקות, ב-1980 (1:19:35 שעות).
- יוסוקה סוזוקי ( יפן), מחזיק בשיא העולם בתוצאה של 1:16:36 שעות, שנקבע ב-15 במרץ 2015.
50 ק"מ
עריכהשיאן העולם הראשון בהליכה ל-50 ק"מ, המוכר על ידי התאחדות האתלטיקה הבינלאומית הוא הרמן מילר ( גרמניה), שהלך את המרחק ב-4:40:15 שעות (ב-1921). גנאדי אגרפוב ( ברית המועצות), היה הראשון שהלך את המרחק בפחות מ-4 שעות, כשקבע שיא של 3:55:36 שעות ב-1965.
- יוהאן דיניץ ( צרפת), מחזיק בשיא העולם בתוצאה של 3:32:33 שעות, שנקבע ב-15 באוגוסט 2014 באליפות אירופה.
שיאי ישראל
עריכהנשים
עריכה20 ק"מ
עריכה- יוליה קוטלר - 1:40:12 שעות, ב-1999
גברים
עריכה20 ק"מ
עריכה- ולדימיר אוסטרובסקי - 1:23:01 שעות, ב-1992
50 ק"מ
עריכההליכה תחרותית במשחקים האולימפיים
עריכהתחרויות ההליכה הראשונות נערכו באולימפיאדת לונדון (1908), וכללו הליכה ל-10 מייל, לגברים בלבד. באולימפיאדת סטוקהולם (1912) הוחל בקיום תחרויות הליכה ל-10 ק"מ. הן נערכו גם בשתי האולימפיאדות הבאות. באולימפיאדת אמסטרדם (1928) לא נערכו תחרויות הליכה, ובאולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) נערכו לראשונה תחרויות הליכה ל-50 ק"מ, והן נערכו מאז בכל המשחקים, פרט לאולימפיאדת מונטריאול (1976). באולימפיאדת לונדון (1948) הושב מקצה ההליכה ל-10 ק"מ, ובאולימפיאדת מלבורן (1956) הוא הוחלף בהליכה ל-20 ק"מ, מקצה שנערך מאז ברציפות.
תחרויות ההליכה לנשים החלו רק באולימפיאדת ברצלונה (1992), במסלול שאורכו 10 ק"מ. מאז אולימפיאדת סידני (2000) אורך המסלול הוא 20 ק"מ.
השיאים האולימפיים
עריכהמקצה | האתלט/ית | השיא | אולימפיאדה |
---|---|---|---|
20 ק"מ (נשים) | ילנה לשמנובה | 1:25:02 שעות | אולימפיאדת לונדון (2012) |
20 ק"מ (גברים) | צ'ן דינג | 1:18:46 שעות | אולימפיאדת לונדון (2012) |
50 ק"מ (גברים) | סרגיי קירדיאפקין | 3:35:59 שעות | אולימפיאדת לונדון (2012) |
הליכה תחרותית באליפויות העולם באתלטיקה
עריכהתחרויות הליכה נערכו באליפות העולם באתלטיקה מאז האליפות הראשונה, שנערכה בהלסינקי ב-1983. באליפות העולם שנערכה ב-1987 ברומא נוסף מקצה ל-10 ק"מ לנשים, והוא הוחלף במקצה ל-20 ק"מ באליפות שנערכה בסביליה ב-1999.
אלופי העולם
עריכה | 20 ק"מ (גברים) | 50 ק"מ (גברים) | 10 ק"מ (נשים) | 20 ק"מ (נשים) |
---|---|---|---|---|
1983 | ארנסטו קנטו 1:20:49 שעות |
רונלד וייגל 3:43:08 שעות |
- | - |
1987 | מאוריציו דמילנו 1:20:45 שעות (שיא אליפות) |
הרטוויג גאודר 3:40:53 שעות (שיא אליפות) |
אירנה סטרחובה 44:12 דקות |
- |
1991 | מאוריציו דמיליאנו 1:19:37 שעות (שיא אליפות) |
אלכסנדר פוטשוב 3:53:09 שעות |
אלינה איוואנובה 42:57 דקות (שיא אליפות) |
- |
1993 | ולנטי מסאנה 1:22:31 שעות |
חסוס אנחל גרסיה 3:41:41 שעות |
סארי אסאיה 42:59 דקות |
- |
1995 | מיקלה דידוני 1:19:59 שעות |
ולנטין קונונן 3:43:43 שעות |
אירנה סטנקינה 42:13 דקות (שיא אליפות) |
- |
1997 | דניאל גרסיה 1:21:43 שעות |
רוברט קוז'ניובסקי 3:44:46 שעות |
אנאריטה סידוטי 42:55.49 דקות |
- |
1999 | איליה מרקוב 1:23:34 שעות |
איוואנו ברונייטי 3:47:54 שעות |
- | ליו הונגיו 1:30:50 שעות |
2001 | רומן רסקזוב 1:20:31 שעות |
רוברט קוז'ניובסקי 3:42:08 שעות |
- | אולימפיאדה איוואנובה 1:27:48 שעות (שיא אליפות) |
2003 | ג'פרסון פרס 1:17:21 שעות (שיא אליפות) |
רוברט קוז'ניובסקי 3:36:03 שעות (שיא אליפות) |
- | ילנה ניקולייבה 1:26:52 שעות (שיא אליפות) |
2005 | ג'פרסון פרס 1:18:35 שעות |
סרגיי קירדיאפקין 3:38:08 שעות |
- | אולימפיאדה איוואנובה 1:25:41 שעות (שיא עולם) |
2007 | ג'פרסון פרס 1:22:20 שעות |
נייתן דיקס 3:43:53 שעות |
- | אולגה קניסקינה 1:30:09 שעות |
2009 | ואלרי בורצ'ין 1:18:41 שעות |
סרגיי קירדיאפקין 3:38:35 שעות |
- | אולגה קניסקינה 1:28:09 שעות |
2011 | ואלרי בורצ'ין 1:19:56 שעות |
סרגיי בקולין 3:41:24 שעות |
- | אולגה קניסקינה 1:29:42 שעות |
2013 | אלכסנדר איוואנוב 1:20:58 שעות |
רוברט הפרנן 3:37:56 שעות |
- | ילנה לשמנובה 1:27:09 שעות |
2015 | מיגל אנחל לופס 1:19:14 שעות |
מטיי טוט 3:40.32 שעות |
- | הונג ליו 1:27.45 שעות |
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ דוד דודסון, ישראלית הלכה לזהב באליפות העולם לוותיקים, מעריב, 3 ביולי 1985