הללי פינסון

מרצה בכירה במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון

הללי פינסון (נולדה ב-27 ביוני 1973) היא פרופסור חבר במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פינסון היא סוציולוגית פוליטית של החינוך, העוסקת במגוון סוגיות מפתח הבוחנות את תפקיד החינוך ובית הספר בעידן של שינויים גלובליים. מחקריה עוסקים בשלושה מוקדים מרכזיים:

הללי פינסון
לידה 27 ביוני 1973 (בת 50) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת קיימברידג' (מאי 2004) עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק אוניברסיטת בן-גוריון בנגב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

פינסון נולדה בדיז'ון, צרפת, להורים אקדמאיים ילדי הארץ: אמא, יונה פינסון, פרופ' לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב והאבא, אריה פינסון, פרופ' לביוכימיה בבית ספר לרפואה הדסה עין כרם. לפינסון אח גדול ממנה (גר בשווייץ) ואחות קטנה ממנה (מתגוררת בלונדון). כשפינסון הייתה בת שנה המשפחה חזרה לישראל, לירושלים בה התגוררה בילדותה. היא בוגרת של המחזור הראשון של בית הספר גבעת גונן ברוח ערכי העבודה. לאחר סיום השירות הצבאי, פינסון עברה לתל אביב.

תחומי מחקר עריכה

את התואר הראשון למדה פינסון בשנים 1995–1998 במסלול דו חוגי באוניברסיטת תל אביב במדע המדינה וחינוך (התמחות בהיבטים התפתחותיים של האדם בחינוך). בשנת 1999 התקבלה פינסון ללימודי תואר שני במחקר חינוכי באוניברסיטת קיימברידג' (MPhil in the first instance in educational research) בבריטניה. עבודת התזה שלה עסקה בחינוך לאזרחות בחברות בקונפליקט, תוך התמקדות במקרה הישראלי. בשנת 2000 המשיכה פינסון ללימודי דוקטורט גם הם באוניברסיטת קיימברידג' בפקולטה לחינוך. בעבודת הדוקטורט שלה בהנחיית Prof. Madeleine Arnot, הרחיבה פינסון את העיסוק שלה בחינוך לאזרחות בישראל, והתמקדה בשינויים בתוכנית הלימודים ובאופן בו בני נוער מקבוצות חברתיות שונות בישראל מבנים את זהותם האזרחית. ב 2004 קיבלה פינסון דוקטורט בחינוך מאוניברסיטת קיימברידג'. ולאחר קבלת הדוקטורט נשארה כשנה כעמיתת מחקר בפקולטה לחינוך באוניברסיטת קיימברידג'. במהלך שנה זו היא החלה לחקור את החינוך של ילידי פליטים באנגליה והובילה שיתוף פעולה בין אוניברסיטת קיימבריג' לארגוני המורים בבריטניה (GTC,NUT) וה-refugee council [1] בפרויקט שבחן כיצד משולבים ילדי פליטים ברמת המדיניות הארצית, המקומית והבית ספרית במערכת החינוך הבריטית. הפרויקט הניב את הספר[2]: (Education, asylum and the ‘non-citizen’ (Pinson, Arnot & Cansappa, 2010' בהוצאת פלגרייב. ספר זה זכה ב-2011 בפרס שני בתחרות הספר הטוב של האגודה למחקר חינוכי בבריטניה.

בסוף שנת 2004 חזרה פינסון לארץ לפוסט-דוקטורט של המועצה להשכלה גבוהה באוניברסיטת חיפה ובמקביל הייתה עמיתת מחקר במכון ון ליר וקידמה את המחקר על החינוך לאזרחות, תוך התמקדות בתפיסותיהם של המורים את הוראת האזרחות בחברות בקונפליקט. ב-2005 ריכזה וארגנה ביחד עם פרופ' חנן אלכסנדר ופרופ' יוסי יונה כנס בינלאומי על חינוך לאזרחות שהוביל לעריכה משותפת של הספר Citizenship, Education and Social Conflict: Israeli political education in global perspective [3] שפורסם בשנת 2010 בהוצאת Routledge.

בשנת 2007 קיבלה פינסון תקן במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב במסלול 'מנהל חברה ומדיניות החינוך'. ב-2012 הפכה למרצה בכירה. בין השנים 2013 ל 2019 עמדה בראש תוכנית הM.A ל'מנהל חברה ומדיניות החינוך' והחל מאוקטובר 2019 היא מכהנת כסגנית המחלקה לחינוך.

בין ינואר 2018 עד יוני 2021 כיהנה כנשיאת האגודה הישראלית לחינוך משווה[4], אגודה אקדמית שמטרתה לקדם את המחקר החינוכי ההשוואתי ואת ההוראה במוסדות אקדמיים בתחום דעת זה.

החל משנת 2018 פינסון היא גם עמיתה במרכז לחקר הגירה גלובלית באוניברסיטת קיימברידג'.

החל ממרץ 2021 פינסון היא יועצת נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב להוגנות מגדרית[5].

מעורבות ציבורית וחינוכית עריכה

לצד העבודה האקדמית, פינסון גם פעילה בתחומים רבים.

חינוך לאזרחות:

בשנים 2005–2007 ליוותה אקדמית צוות פיתוח תוכנית לימודים וספר חדש באזרחות לחטיבת הביניים במכון ון ליר, בירושלים.

מאז 2009 פינסון מעורבת בוויכוח על הוראת האזרחות בישראל ועל ספר הלימוד הרשמי לאזרחות. בשנת 2013, עם פרסום פרקים ראשונים מהספר החדש, פינסון הייתה הראשונה שהוציאה דו"ח [6] שנכתב עבור האגודה לזכויות האזרח ומרכז הדיראסאת[7], שמטרתו הייתה לבחון את השינויים שהוכנסו בהוראת מקצוע האזרחות, הדו"ח עורר שיח ציבורי נרחב[8][9]. כמו כן, פינסון מפיצה את הידע שלה בחינוך לאזרחות בארגון והשתתפות בכנסים[10][11][12] בישראל ובעולם, והעבירה השתלמויות לאזרחות בחברה הערבית ולמורים הרואים את עצמם כמורים ביקורתיים.

הוגנות מגדרית:

פינסון מעורבת מאוד בקידום יוזמות סביב הוגנות מגדרית באוניברסיטה. היא ממקימות הפורום להוגנות מגדרית בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון, ועם אחרות פעלה ב-2020 ליצירת איזון מגדרי בוועדות הפקולטה. כמו כן, הייתה שותפה לקידום ההחלטה ההיסטורית של סאנט אוניברסיטת בן-גוריון לייצוג של 50% נשים בוועדות מרכזיות באוניברסיטה.

פינסון פועלת פינסון גם לקידום שינוי הנוהל לטיפול בהטרדה מינית באוניברסיטת בן-גוריון.

בנוסף, במסגרת פעולותיה בפורום לקידום העסקה ישירה של עובדות ועובדי ניקיון היא יזמה קרן תרומות התומכת בעובדות ועובדי ניקיון ועובדים אחרים באוניברסיטה שהוצאו לחל"ת בעקבות משבר הקורונה.

שיויון חברתי, כלכלי ותרבותי במערכת החינוך:

פעילותה הציבורית של פינסון כוללת גם עיסוק בקידום השוויון חברתי, כלכלי ותרבותי במערכת החינוך בישראל.

במאי 2020 התבקשה לעמוד בראש צוות חשיבה[13] שהקימה לשכת המדען הראשי[14] שמטרתו הייתה בחינת התרחבות הפערים החברתיים-כלכליים במערכת החינוך לאור משבר הקורונה והמעבר ללמידה מקוונת. ד"וח שכתב הצוות בראשונה הציע המלצות אופרטיביות למשרד החינוך[15] לשם מזעור פערים אלו תוך דגש על אוכלוסיות מוחלשות כגון תלמידים בפריפריה, דוברי ערבית, חרדים ומהגרי עבודה במערכת החינוך.

בנוסף, פינסון היא חברה בצוות המומחים בחינוך[16] לעניין משבר הקורונה והשפעתו על מערכת החינוך הישראלית[17]. צוותי המומחים פועלים בהתנדבות ובתמיכת השותפות (שתיל[18], הקרן החדשה לישראל[19] ומרכז אעלאם[20]) כדי לספק פתרונות ישומיים להשלכות ולמצוקות החברתיות - כלכליות המכבידות על אזרחי ישראל בעקבות מגפת הקורונה בטווח הקצר והארוך.

ביוני 2020, הייתה חברה בוועדת היגוי של כנס[21] שנערך במכון מופ"ת שעסק בפערים חברתיים-כלכליים בחינוך לאור משבר הקורונה והחל מאוקטובר 2020 לוקחת חלק בוועדת ההיגוי[22] של פרויקט במכון מופ"ת העוסק בפיתוח מדיניות, הכשרת מורים והשתלמויות שנועדו לפתח כלים להתמודדות עם סוגים שונים של אי שוויון בחינוך: מגדרי, מעמדי, לאומי ומוגבלויות.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ NGO, המסייע לפליטים ושואף להשפיע על מדיניות
  2. ^ Halleli Pinson, Madeleine Arnot, Mano Candappa, Education, Asylum and the 'Non-Citizen' Child, London: Palgrave Macmillan UK, 2010, עמ' 1–8, ISBN 978-1-349-35714-7
  3. ^ Citizenship, Education and Social Conflict, Routledge, 2012-01-04, ISBN 978-0-203-84307-9
  4. ^ דף פייסבוק לאגודה הישראלית לחינוך משווה
  5. ^ נשיא האוניברסיטה - פרופ' הללי פינסון - יועצת נשיא האוניברסיטה להוגנות מגדרית, באתר in.bgu.ac.il
  6. ^ [https://education.acri.org.il/wp-content/uploads/2013/12/דוח-ספר-לימוד-אזרחות-2013.pdf ממדינה יהודית ודמוקרטית למדינה יהודית נקודה]
  7. ^ מכון מחקר שמתמקד בהתוויית מדיניות אסטרטגית ראויה לחברה הערבית-פלסטינית בישראל
  8. ^ השיח סביב הדו"ח והספר החדש להוראת האזרחות
  9. ^ השיח סביב הדו"ח שעורר שיח בנושא ספר האזרחות
  10. ^ Chair and leader of the 6th Georg Arnhold International Summer School. Global Citizenship Education and Citizenship Education in a Changing World: Normative and Pedagogical Challenges. Braunschweig, Germany, 25-29 June, 2019
  11. ^ Symposium Organizer. Researching Citizenship Education, British Educational Research Association Annual Meeting, Manchester, UK 2004
  12. ^ Symposium Organizer and Chair: Challenges and opportunities in Global Citizenship Education: the local-global dialectics. WCCES, Beijing, China 2016
  13. ^ פעילות הלשכה בזמן קורונה, באתר edu.gov.il
  14. ^ לשכת המדען הראשי במשרד החינוך הוקמה כחלק מיישום החלטת ממשלה 882 משנת 1969, להקמת יחידות מדען ראשי במשרדי ממשלה. ייעוד היחידה הוא לשמש גשר דו-כיווני בין המחקר האקדמי ובין מערכת החינוך
  15. ^ פערים ואי שוויון בלמידה מקוונת
  16. ^ צוות חינוך – צוותי המומחים של המשבר
  17. ^ נייר עמדה: משבר הקורונה והשפעות על מערכת החינוך הישראלית
  18. ^ הוקדם על ידי הקרן החדשה לישראל על מנת לסייע בקידום חברה צודקת, דמוקרטית ומשותפת, המושתת על שוויון בין כל אזרחי המדינה ותושביה
  19. ^ הקרן עוזרת לארגונים לשפר את יכולות קידום השינוי חברתי שלהם
  20. ^ המרכז הערבי לחירות המדיה פיתוח ומחקר
  21. ^ כנס במופ"ת-השטחת העקומה והעמקת הפערים בצל הקורונה
  22. ^ צוות חשיבה, הכשרת מורים והשתלמויות אי שוויון בחינוך