הלל ויס
הלל ויס (נולד בח' בניסן ה'תש"ה, 22 במרץ 1945) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, במחלקה לספרות עם ישראל, ראש החוג להוראת הספרות במכללת אורות ישראל ופעיל פוליטי.
 | |
| הלל ויס, 2016 | |
| לידה |
22 במרץ 1945 (בן 79) בני ברק, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מוסדות | |
  | |
פעילות ספרותית ואקדמית עריכה
ויס נולד בבני ברק ב-1945 וגדל ברמת גן. למד בבית הספר התיכון צייטלין בתל אביב. למד לתואר ראשון בספרות עברית וספרות עולם באוניברסיטת בר-אילן. בנוסף למד משפטים בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה והוסמך כעורך דין. בשנת 1972 קיבל תואר שני בספרות עברית מאוניברסיטת בר-אילן. כותרתה של עבודת המוסמך שלו היא "מוטיבים באמצעי עיצוב בארבעה מספורי ש"י עגנון". את תואר הדוקטור קיבל ב-1978 על התזה "הדום וכיסא וכיסוי הדם" על סיפורי חתימה של עגנון, בהנחייתם של יוסף דן והלל ברזל.
ויס הוא מרצה וחוקר במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן. בתקופה שבה כיהן כראש המחלקה לספרות עברית (1982–1985) שילב ספרות יידיש ולאדינו בתוכנית הלימודים ושינה את שמה של המחלקה מ"ספרות עברית" ל"ספרות עם ישראל". בינואר 2014 היה לפרופסור אמריטוס. ויס הוא ראש החוג להוראת הספרות במכללת אורות ישראל באלקנה, מאז היווסדו ב-1990.
ויס חיבר ספרים אחדים על יצירות ש"י עגנון ועל הסיפורת הישראלית, ערך מספר ספרים, כתב מאמרים רבים, מסות ומחקרים. התמחה בניתוח ממוחשב של יצירות עגנון.
ויס חבר בלשכת עורכי הדין בישראל ובאגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל. בשנים 1990–1992 היה חבר ועדת היגוי לפיתוח מסילות בארץ ישראל ובמזרח התיכון מטעם משרד התחבורה.
פעילות פוליטית עריכה
ויס הוא פעיל ימין רדיקלי, חבר בתנועת מנהיגות יהודית ובחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי, יו"ר שוחרי המקדש ודובר ארגון "הסנהדרין החדשה". ב-1972 היה ממייסדי הגרעין להתיישבות במערב השומרון, שהקים את ההתנחלות אלקנה.
ויס שולל את הדמוקרטיה, וקורא למלך הפועל על פי ההלכה.
"שום חוק כנסת, החלטת בית משפט, או מעשה חקיקה במדינת ישראל, היא מדינת היהודים, אינם יכולים לסתור את תורת משה כפי שנתפרשה בתורה שבעל-פה על ידי חכמי ישראל וכפי שהיא עתידה להתפרש."
— טיוטת ויס לחוקת מדינת ישראל[1]
ויס שותף לרעיון חידוש הסנהדרין השנוי במחלוקת, ומשמש כדובר "הסנהדרין החדשה" וכחבר ב"בית הדין לענייני עם ומדינה" המסונף אליה.
ב27 בינואר 2005, אמר בראיון שנערך איתו באתר בחדרי חרדים: "אין לנו ברירה אלא לומר להם: המדינה הזאת אינה המדינה שלנו, וחוקיכם אינם חוקים... אני מסכים איתך שבנסיבות שנוצרו לפיד ואולמרט מסוכנים לקיום הרוחני של העם היהודי, יותר מאשר ברגותי, ערפאת ואבו מאזן... אני מסכים איתך שהחילוניות היא האויב".[2]
ב-26 באוקטובר 2006, בריאיון לערוץ הראשון, נשאל ויס לדעתו על מצעד הגאווה בירושלים, ואמר, בין השאר, כי "כל אמצעי כשר לטאטוא מצעד התועבה מירושלים כולל מעשה פינחס".[3]. ויס חזר בו מספר פעמים מהדברים.[4]
ב-7 באוגוסט 2007 פינתה משטרת ישראל בשיתוף צה"ל שתי משפחות יהודיות מדירות בשוק הסיטונאי בחברון. אחת המשפחות הייתה משפחת בתו וששת נכדיו. לאחר הפינוי התראיין ויס וסיפר כי אמר למח"ט חברון, יהודה פוקס: "שאמו תהיה שכולה, שאשתו תהיה אלמנה, שילדיו יהיו יתומים ושהוא ימוגר במלחמה הבאה", וכן ש"השוטרים גרועים מגרמנים"[5]. דבריו אלה עוררו ביקורת חריפה בציבור ובתקשורת, וספגו בין היתר גינוי של הרמטכ"ל. שר הביטחון אהוד ברק דרש מנשיא אוניברסיטת בר-אילן להשעות את ויס עד שיתנצל[6]. ויס אכן התנצל באופן חלקי על ש"התדרדר לסגנון של קללות" בעידנא דריתחא. בריאיון לערוץ שבע אמר ויס שעשה זאת לאחר שאיימו על נשיא אוניברסיטת בר-אילן "שלא ישלחו חיילים" למוסד (כסטודנטים) וכדי למנוע את סילוקו מן המוסד[7]. בערב ראש השנה תשס"ח שלח ויס מכתב התנצלות לפוקס[8]. בעקבות אמירות אלו הוגש נגד ויס כתב אישום בגין שני אישומים של הסתה לאלימות, איומים והעלבת עובד ציבור[9]. ב-15 באוגוסט 2017 זיכה בית משפט השלום את ויס משני האישומים, אחד מהם מחמת הספק[10].
באפריל 2012 הורשע בדין משמעתי על ידי לשכת עורכי הדין, לאחר שכינה את בית המשפט העליון "בית של נבלים"[11].
במאי 2012 השתתף בכנס בפרלמנט האירופי שכותרתו "תהליך השלום במזרח התיכון", שאורגן על ידי אנדראס מלצר ממפלגת החירות האוסטרית, פיורלו פרוברה מאיטליה ו-Philip Claeys מבלגיה[12], את דבריו בכנס חתם במילים: "יחזרו הערבים והמוסלמים הלאומנים לבית גידולם ויחזרו היהודים לבית גידולם כפי החלוקה שחילק אברהם אבינו עליו השלום את הארץ בינו ובין לוט, בינו ובין ישמעאל ובינו ובני הפילגשים. האמת והשלום אהבו למען שמו באהבה."[13]
ב-27 בספטמבר 2014, בעקבות האשמת אבו מאזן באו"ם כי ישראל מבצעת בפלסטינים רצח עם, פרסם ויס סטטוס בפייסבוק בן הוא פונה לפלסטינים במילים: "להשמיד אתכם כאספסוף זו מצווה, והיא תקוים בסופו של דבר". ב-20 באוקטובר גינתה אוניברסיטת בר-אילן את הדברים. פרופסור נריה גוטל, נשיא מכללת אורות ישראל, הודיע כי יזמן את ויס לבירור[14].
במבוא לספרו "קול הדם" משנת 2022 כתב ויס: "אני מתנצל בפני האוניברסיטה שסבלה ממני רבות בגלל דעותי הפוליטיות ודרכי ביטויין הציבוריות ובעתיד, אם בכלל, נדע אם היה זה לטוב או למוטב".
חיים אישיים עריכה
ב-1968 נישא לתמר חננוביץ', בתו של ד"ר שמואל חננוביץ'. ב-1977 עברו בני הזוג ליישוב אלקנה, שסייעו בהקמתו. תמר ניהלה במשך שנים רבות את הספרייה הציבורית באלקנה. לזוג חמישה ילדים. אחיינו הוא הרב ד"ר יוסי שטמלר, רב הטכניון.
מספריו עריכה
- פרשנות לחמישה מסיפורי ש"י עגנון, עקד, תל אביב, 1974
- דיוקן הלוחם: עיונים על גיבורים וגבורה בסיפורת העברית של העשור האחרון, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, 1975
- עגנון - עגונות, עידו ועינם: מקורות-מבנים משמעויות, 3 כרכים, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1979
- קול הנשמה: חקר "הדום וכיסא" - ספר דברי הימים לש"י עגנון, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן, 1985
- ש"י עגנון ויצירתו, מרכז ההסברה (שירות הפרסומים), ירושלים 1989
- ואני תפילתי: שירת התפילה של משוררים בני זמננו – אנתולוגיה, ספריית בית-אל, בית-אל 1991
- עלילה: ספרות הכיליון הישראלית, ספריית בית-אל, בית אל, 1992
- דרך המלך - מדיניות, ספרות, תיעוד, הוצאת מרכז אריאל למחקרי מדיניות, 2003
- קול הדם: מבחר מאמרים ומחקרים על יצירת ש"י עגנון, בשני כרכים, הוצאת ספרא, 2022 גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"[15]
- התרגולים - מלכות, מקדש וסנהדרין, באתר רשות המקדש
לקריאה נוספת עריכה
- Agnon and Germany, The Presence of German World in the Writings of S.Y.Agnon, Edited by: Hans-Jurgen Becker / Hillel Weiss Bar-Ilan University Press 2010 472 p
קישורים חיצוניים עריכה
- הלל ויס, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- הלל ויס, באתר של אוניברסיטת בר-אילן
- הבלוג של הלל וייס באתר רוטר
- הבלוג של הלל וייס באתר News1
- ערוץ YouTube של הלל ויס
- רשימת פרסומים אקדמיים באתר אוניברסיטת בר-אילן (באנגלית)
- דף המרצה באתר המחלקה לספרות עם ישראל
- אבי גרפינקל, גאולה, הו גאולה, באתר הארץ, 26 בינואר 2004
- ירעם נתניהו, שליפות עם הלל וייס, באתר nrg
- עפרה אידלמן, פרופסור הלל וייס: מה שעושים לי זה רדיפת יהודים, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2008
- "הומוסקסואליות - סכנה לאנושות", ריאיון עם הלל ויס באתר GoGay.
- עידן ירון, דיוקן – פרופ' הלל ויס: מקדש, סנהדרין ומלכוּת עכשיו – חלק א', חלק ב'
הערות שוליים עריכה
- ^ פרופסור הלל ויס, טיוטה לעקרונות רעיוניים להצעות חוקי יסוד - החוקה, באתר "מנהיגות יהודית"
- ^ "השיח הדתי־משיחי עוד יהרוג את כולנו". הארץ. נבדק ב-2024-01-20.
- ^ יניב הלפרין, "הומוסקסואליות - סכנה לאנושות", באתר GoGay, 14 באוגוסט 2008
- ^ אורן פרסיקו, כצפצוף הזרזיר או נפיחה בעלמא, באתר העין השביעית, 20 באוגוסט 2017
- ^
דבריו המלאים של פרופ' הלל וייס לאחר הגירוש בחברון, סרטון באתר יוטיוב
- ^ מורן זליקוביץ', שר הביטחון: להשעות פרופ' וייס - עד שיתנצל, באתר ynet, 10 באוגוסט 2007
- ^ משה ידיד, פרופ' וייס מתנצל ש"התדרדרתי לקללות", באתר ערוץ 7, 13 באוגוסט 2007
- ^ מורן זליקוביץ' ואפרת וייס, פרופ' הלל וייס למח"ט חברון: "מתנצל בפנייך", באתר ynet, 11 בספטמבר 2007
- ^ שמעון כהן, כתב אישום נגד פרופ' הלל וייס, באתר ערוץ 7, 13 באוגוסט 2008
- ^ אורן פרסיקו, כצפצוף הזרזיר או נפיחה בעלמא, באתר העין השביעית, 20 באוגוסט 2017;
פרופ' ויס לאחר זיכויו: "שרון - כמו מפקד גטו ורשה", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 באוגוסט 2017
תפ (י-ם) 8174-08 מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' הלל וייס, ניתן ב-15 באוגוסט 2017 - ^ יהושע בריינר, פרופסור הלל וייס: "בבג"ץ יושבים מחבלים", באתר וואלה!, 16 במאי 2012
- ^ Peace in the Middle East conference, European Foundation for Freedom
- ^ הלל ויס, דברים שגם הם חייבים להיאמר, באתר News1, 18 במאי 2012
Prof Hillel Weiss, What Must also Be Said, Speech before the European Parliament
כותרת הנאום היא פרפרזה על שם שירו של גינתר גראס "דברים שחייבים להיאמר" - ^ ירדן סקופ, בר-אילן גינתה פרופסור שקרא בפייסבוק להשמדת הפלסטינים, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2014
- ^ הרצל חקק, בלפור חקק, הקנאה בניצחון היהודיות על הישראליות, בעיתון מקור ראשון, 19 בספטמבר 2023
