הלל כהן

היסטוריון ישראלי

הלל כהן (נולד ב-5 באוקטובר 1961) הוא פרופסור חבר בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית. שימש כראש החוג החל משנת 2018 ועד ינואר 2021. הוא מתמחה ביחסים ההדדיים בין החברה הפלסטינית לציונות ולמדינת ישראל וביחסים בין יהודים למוסלמים לאורך ההיסטוריה. קודם לכן עמד בראש מרכז צ'ריק לחקר הציונות באוניברסיטה העברית.

הלל כהן
לידה 5 באוקטובר 1961 (בן 62)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מזרחנות, לימודי אסלאם, היסטוריה, עיתונאות, לימודי אסלאם, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים (1 בנובמבר 2003) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס יצחק בן-צבי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

הלל כהן נולד בירושלים למשפחה מעורבת ממוצא מזרחי ואשכנזי. למד זמן קצר בישיבה מקצועית ובישיבה תיכונית; אחרי שעזב את הלימודים בגיל 15, החל לשוטט בכפרים באזור ירושלים ויהודה, בהם לן כאורח, תוך שהוא לומד את השפה הערבית. היה מראשוני ישיבת בית אל ב' אך העדיף לשהות בכפרים הפלסטינים שבסביבה ובמחנה הפליטים ג'לזון הסמוך. לאחר שירותו הצבאי השתתף בקורס ריצוף מטעם משרד העבודה ועבד כשלוש שנים בשיפוצים ובבניין בירושלים (לרוב לצד פועלים מהר חברון), ובינתיים השלים תעודת בגרות. בעת לימודיו לתואר ראשון שימש מדריך לנוער במצוקה. בהמשך, בזכות קשריו הטובים וידיעת השפה הערבית, עבד ככתב השטחים בשבועון "כל העיר".

את התזה כתב על העקורים הפלסטינים החיים בתוך ישראל והתפרסם כספר: "הנפקדים הנוכחים: הפליטים הפלסטינים בישראל" (2000). עבודת הדוקטורט שלו, שנעשתה בהנחיית משה מעוז, דנה בנושא משתפי הפעולה בחברה הפלסטינית עם היישוב העברי בזמן המנדט הבריטי ויצאה לאור כספר בשם "צבא הצללים: משת"פים פלסטינים בשירות הציונות 1948-1917"[1].

ספרו "ערבים טובים" (ירושלים, 2006) עוסק בחדירה העמוקה של גורמי המודיעין הישראלים לקהילות הערביות בישראל, ובהשפעה של החדירה הזו על חיי היומיום ועל המערך הפוליטי של הערבים בישראל[2].

ספרו "כיכר השוק ריקה: עלייתה ונפילתה של ירושלים הערבית" שיצא לאור ב-2007 סוקר ומנתח את התהליכים שעברו על החברה הפלסטינית בירושלים מאז 1967, ובעיקר מאז שנת 2000, בין היתר את היווצרותה של זהות פלסטינית-ירושלמית ייחודית, את הפאסיביות הפוליטית המאפיינת את החברה הפלסטינית בעיר, ואת דרכי התמודדותה עם הניגוד בין שאיפותיה הלאומיות לבין מציאות החיים תחת שלטון ישראל.

הספר "תרפ"ט: שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי" עורר פולמוס מסוים בשל הצגתו את מהלך האירועים בשנת תרפ"ט (שנת 1929) מזוויות מבט שונות - כולל מתן מקום נרחב לנקודת המבט הערבית על המאורעות והתהליכים שקדמו להם, ובשל התייחסותו הנרחבת למעשי לינץ' שבוצעו על ידי יהודים במהלך המאורעות באופן שאינו מקובל בהיסטוריוגרפיה הישראלית. ספר זה תורגם לאנגלית ויצא לאור בשנת 2016 בהוצאת אוניברסיטת ברנדייס.

ספריו תורגמו לאנגלית ולערבית.

ספרו "צבא הצללים" (אנ') זכה בפרס יצחק רבין לחקר ישראל.

ספרו "תרפ"ט" זכה בפרס יצחק בן-צבי לחקר ארץ ישראל לשנת תשע"ה.

ספרו האחרון לעת עתה הוא "שונאים סיפור אהבה" על יחסי מזרחים וערבים מן המאה הקודמת ועד היום

בתקופת האינתיפאדה הראשונה התנדב במוקד להגנת הפרט במזרח ירושלים. לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה היה פעיל בתנועת תעאיוש ובקבוצת "בני אברהם", חבורת פעילים פוליטיים בחברון, של דתיים ודתיים-לשעבר.

כהן מתגורר בירושלים. הוא נשוי ואב לשלושה.

ספריו

עריכה

מאמרים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא הלל כהן בוויקישיתוף
  • הלל כהן באתר החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית

הרצאות מצולמות של פרופסור הלל כהן לאתר "תמיד אזרחות" של מטח:

על ספריו:

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ דני רובינשטיין, משת"פ, שטינקר, בוגד, באתר הארץ, 6 ביוני 2004
  2. ^ יצחק לאור, עד שהכל יהיה שלנו, הגבול וטשטושו, באתר הארץ, 6 בפברואר 2007
  3. ^ לביקורת על הספר, ראו: בני מוריס, מדיר יאסין עד קמפ דייוויד, 14. תרפ"ט – שנת האפס? (22 בנובמבר 2013), עמ' 195–204. מוריס מבקר את ניסיונותיו של כהן ליצור הקבלה ו"איזון מלאכותי" בין שני הצדדים, היהודי והערבי, במאורעות הדמים.