הלל נח מגיד שטיינשניידר

הלל נח מגיד שטיינשניידר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: שטיינשניידער; ברוסית: Маггид (Штейншнейдер); ז' באלול תקפ"ט, 5 בספטמבר 1829, שניפישוק – ח' בחשוון תרס"ד, 29 באוקטובר 1903, וילנה) היה חוקר תולדות יהודי וילנה.

הלל נח מגיד שטיינשניידר

אין תמונה חופשית
לידה	5 בספטמבר 1829 שניפישוק, ליטא
פטירה	29 באוקטובר 1903 (בגיל 74) וילנה, האימפריה הרוסית
מדינה	האימפריה הרוסית
שפות היצירה	עברית

תולדות חייו

הלל נח מגיד בן שלום ישראל נולד בקיץ 1829 בשְׁנִיפִּישׁוֹק, פרוור של העיר וילנה, מצאצאי שאול וואהל, ונכדו של תלמיד הגר"א ר' פנחס ב"ר יהודה, מגיד מישרים בפולוצק (ומכאן שם משפחתו "מגיד"), בעל הפירוש על הסידור "שער הרחמים" (או "מגיד צדק"). הלל נח היה תלמידו של ר' אליעזר פייוִויש. בגיל 18 התייתם מאביו.

למד את מלאכת הגילוף באבן (גְליפְּטיקה), ובמקצועו היה חורט מצבות (ביידיש: שטֶיינשנַיידר, ומכאן החלק השני של שם משפחתו). במסגרת תפקיד זה חיבר לרוב גם את האפיטף (הכיתוב שעל גבי המצבה). עבודתו הקנתה לו ידע בתולדות חייהם של יהודי וילנה, בנוסף לעבודתו השוטפת חקר ותיעד כיתובי מצבות מדורות קודמים, אסף כתבי יד וחיבורים שונים וחקר את פנקסי הקהל במטרה להפיק מחקר כולל על בני העיר. "ותהי איפה מלאכתו מתאמתת לידיעותיו האמתיות, בתור חוקר הסתריות וביבליוגרף מצוין מיוחד במינו ומעורב בין חכמי הדור שהתוודע אליהם על ידי הקינות והמליצות שכתבו אז לזיכרון לפתח על האבנים".

בשנת 1860 הוציא יחד עם שמואל יוסף פין את הספר "קריה נאמנה", שכלל ביוגרפיות של חכמי וילנה ומשכיליה. ב-1900 הוציא את החלק הראשון של חיבורו "עיר וילנא", בו קיבץ את תולדות חכמיה של וילנה, משכיליה, סוחריה וראשי הקהילה בצירוף הכיתוב על מצבותיהם, שושלות יוחסין והערות גאוגרפיות בקשר למקומות מוצאם. הוא לא הספיק להוציא בימי חייו את החלק השני של החיבור שראה אור רק ב-2002 בעריכת מרדכי זלקין.

מגיד היה חבר בקבוצת משכילי וילנה וכתב בביטאוניה "הכרמל", "המליץ", "הצפירה", "המגיד", "השחר" ו"גן פרחים". מאמריו עסקו בעיקר במחקר גנאלוגי, בביוגרפיות של אנשי שם ובביקורת ספרים בנושאים קרובים. חלק ניכר ממאמריו נדפסו תחת שמות עט שונים.

בשנת 1892 פתח את ספריית שטראשון מעזבונות ספריהם של מתתיהו שטראשון ושמואל יוסף פין.

מספריו

• עיר ווילנא: זכרונות עדת ישראל ותולדות חיי גדוליה חלק א', וילנה: דפוס האלמנה והאחים ראם, תר"ס.
  • ספר עיר ווילנא: יכלכל בתוכו זכרונות עדת ישראל ותולדות חיי גדוליה, נאספו ונכתבו על ידי הלל נח מגיד המכונה שטיינשניידער; עורך ומהדיר מרדכי זלקין, ירושלים: מאגנס, 2002.
• קריה נאמנה: קורות עדת ישראל בעיר ווילנא וציונים לנפשות גאוניה, חכמיה, סופריה ונדיביה, יחד עם שמואל יוסף פין מהדורה ראשונה תר"ך, מהדורה שנייה ומורחבת, תרע"ה בדפוס של י' נאטעס וא' שוויליך (עם מתתיהו שטראשון) (הספר לצפייה ולהורדה בארכיון האינטרנט)
• תולדות משפחות גינצבורג: דברי הימים לכל בני גינצבורג המצוינים עד ימי הדור האחרון, סנקט פטרבורג, דפוס ל' רבינוביץ וש' סוקולובסקי, תרנ"ט (יצא לאור על ידי בנו, דוד מגיד, המכונה "צפוני-מערבי")
• לוח לאלף שנה, וילנה תרי"ד (עם חותנו יעקב גורדון)

לקריאה נוספת

• גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים ב', ספרית פועלים, 1967, עמ' 315.

קישורים חיצוניים

• כתבי הלל נח מגיד שטיינשניידר בפרויקט בן-יהודה
• הלל נח מגיד שטיינשניידר באתר WorldCat Identieis
• הלל נח מגיד, ייברסקיה אנציקלופדיה, בויקיטקסט (ברוסית)
• עפעל, וילנא: מת הסופר הלל נח מגיד שטיינשניידער, הצפירה, 30 באוקטובר 1903 (ידיעה על מותו)
• איש-שלום, ווילנא, הצפירה, 3 בנובמבר 1903 (נקרולוג, עם קבורתו)
• בנימין שאג, ר' הלל נח מגיד שטיינשניידער ז"ל, המליץ, 9 בנובמבר 1903 (נקרולוג)
• "הלל נח מגיד (שטיינשניידר)", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• הלל נח מגיד (1829-1903), דף שער בספרייה הלאומית

מפרי עטו:

• עיר ווילנא, וילנה: דפוס האלמנה והאחים ראם, תר"ס, באתר היברובוקס
• שניפישאק, היום, 23 בספטמבר 1887, המשך, 17 באוקטובר 1887
• לתולדות יל"ג, המליץ, 17 בנובמבר 1902