הם (עיר מקראית)

הָם הייתה עיר מקראית בהרי הגלעד בעבר הירדן.

העיר נזכרת פעם יחידה בתנ"ך, כאחת מערי הרפאים בסיפור מסעו של כדרלעומר מלך עילם לארץ כנען: ”וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם, וְאֶת הַזּוּזִים בְּהָם, וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם”.[1]

אתר ח'רבת האם שבהרי הגלעד הצפוניים, כחמישה וחצי ק"מ דרומית מערבית לעיר אירביד, שבו אותרו שרידי ביצורים מתקופת הברונזה הוא מיקומה המשוער של הם המקראית.[2]

יש חוקרים הסבורים כי העיר נזכרת כבר במקורות מצריים קדומים, כגון כתבי המארות מן המאה ה-19 לפני הספירה, אך אחרים מטילים בכך ספק.[3]

עיר ששמה הום נזכרת ברשימת ערי ארץ ישראל של תחותמס השלישי אבל מסתבר שמקומה של זו בסביבות יקנעם .[2]

במגילה החיצונית לבראשית (דף כא, שו' 29) המקבילה ל"הזוזים בהם" היא "זומזמיא די בעמן" (הזמזומים אשר בעמון).[4]


הערות שוליים עריכה

  1. ^ ספר בראשית, פרק י"ד, פסוק ה'.
  2. ^ 1 2 אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ב', עמ' 850.
  3. ^ יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל, השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, עמ' 348.
  4. ^ יעקב חיים טיגאי, מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא - מקרא לישראל : דברים - כרך ראשון א, א – טז, יז, רעננה: האוניברסיטה העברית בירושלים עם עובד י"ל מאגנס, 2016, עמ' 147