המאה ה-4

המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400. היא המאה הרביעית של האלף הראשון.

אירועים בולטים בעולם

קונסטנטינוס שם קץ לרדיפת הנוצריות; הנצרות הופכת לדת הרשמית של האימפריה הרומית; משכנו של השלטון נקבע בקונסטנטינופוליס
ממלכת אקסום ממירה את דתה לנצרות על־ידי הקדוש פרומנטיוס מצור
מסחר בין אירופה לסהרה המערבית
תבוסת הצבא הרומי בקרב אדריאנופול שהיה בשנת 378
צפון הודו מאוחדת תחת שלטון ממלכת גופטה
בתקופה זו עוברת דת ההינדואיזם תמורות תחת שלטונה הממושך של ממלכת גופטה. בתקופה זו מתאחדים רעיונות תאיסטיים מאוחרים עם תפיסות הודות הקדומות^[1]
על רקע עליית ההינדואיזם והבודהיזם באסיה, ממצאים ארכאולוגיים המתוארכים למאה ה-4 מצביעים על התפשטות השפעת דתות אלו, ובמיוחד זרם השיוויזם, אל אזורים נרחבים בדרום מזרח אסיה^[1]

רב נחמן – מגדולי אמוראי בבל בדור השני והשלישי, ראש ישיבת נהרדעא ומעמודי התווך של התלמוד הבבלי.
רבי תנחומא בר אבא – אמורא מארץ ישראל בדור השישי, מגדולי בעלי האגדה והמדרש, יוצר מדרש תנחומא.
רבי אמי ורבי אסי - אמוראים ארץ ישראלים בדור השלישי לאמוראים, מופיעים רבות בשני התלמודים.
רבי שמואל בר נחמני – גדולי בעלי האגדה היהודית בכל הזמנים.
אביי – ראש ישיבת פומבדיתא.
רבא – ראש ישיבת מחוזא.
רב נחמן בר יצחק – ראש ישיבת פומבדיתא.
רב פפא

כתיבת קאמה סוטרה
קודקס סינאיטיקוס – כתב יד מן המאה ה-4, אשר הכיל נוסח של "תרגום השבעים" – תרגום התנ"ך לשפה היוונית ואת נוסח הברית החדשה.
קודקס ותיקנוס – כתב יד מן המאה ה-4, אשר מכיל את הפרקים מהתנ"ך והברית החדשה.
הומצא המצפן בסין
"הטקסט הישן" של הקלאסיקה של המסמכים – מוגש לקיסר סין על ידי מיי דזה.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בתקופת הפריחה של ממלכת גופטה בהודו, הייצוגים האמנותיים באזור, שנסובו במקרים רבים סביב דמותו של בודהה, השתנו לייצג את דמותו באופן "אידיאלי" ואף חושני^[2].

מדיה וקבצים בנושא המאה ה-4 בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא כרונולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.