המאוזוליאום של גאלא פלקידיה

מוזוליאום ברוונה איטליה

המאוזוליאום של גאלא פלקידיהאיטלקית: Mausoleo di Galla Placidia) הנמצא ברוונה שבאיטליה הוא מבנה המאוזוליאום בו שוכן הקבר של גאלא פלקידיה, בתו של הקיסר הרומי תאודוסיוס הראשון מאשתו השנייה, גאלא. המבנה נבנה בין השנים 425 - 430 לספירה. האתר נחשב לאחד המבנים החשובים בראשית התקופה הביזנטית, בזכות חשיבות הפסיפסים שבו להבנת האמנות של ראשית ימי הביניים. המבנה נכלל ברשימת אתרי המורשת העולמית של ארגון אונסק"ו החל משנת 1996.

המאוזוליאום של גאלא פלקידיה
Mausoleo di Galla Placidia
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1996, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4
חלק מתוך המונומנטים הנוצריים המוקדמים ברוונה
מידע כללי
סוג מאוזוליאום רומי עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם גאלא פלקידיה עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת via San Vitale, 17, via G. Argentario 22 ‒ Ravenna (RA) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום רוונה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מבקרים בשנה 124,000 (נכון ל־2020)
מידע על ההקמה
סגנון אדריכלי אדריכלות נוצרית מוקדמת, אדריכלות ביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 44°25′16″N 12°11′49″E / 44.421021°N 12.197077°E / 44.421021; 12.197077
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המבנה עריכה

 
כיפת המבנה

המאוזוליאום נבנה בשוליה של כנסיית סנטה קרוצה (Santa Croce) והוקדש לכבוד הקדוש לורנס (בלטינית: Laurentius). לצד גאלא פלקידיה נקברו במאוזוליאום הקיסר הונוריוס, אחיה של גאלא, הקיסר קונסטנטיוס השלישי, בעלה של גאלא והקיסר ולנטיניאנוס השלישי, בנה. יש הסוברים כי אין זה מקום הקבורה של גאלא פלקידיה כיוון שידוע כי היא נפטרה ברומא[1].

 
הרועה הטוב

צורת המבנה משלבת בין קפלת מרטירים לבין קבר אימפריאלי[2] לכדי יצירת מבנה מרכזני. צורתו של מבנה עשוי לבנים זה, היא כשל צלב, אשר שתיים מזרועותיו מעט ארוכות יותר בהתאמה. בהצטלבות הזרועות הוקם מבנה גובה הנשען על קשתות ועל פנדינטיבים. קירותיו הפנימיים של המבנה מצופים שיש ואילו הקשתות והלונטות (צורות של חצי-עיגול הצמודות לקיר) מחופות בפסיפסים. פסיפסים אלו, אשר הקנו למבנה את פרסומו, עשויים ברמה טכנית גבוהה מאוד, ומתארים נושאים המשקפים את האיקונוגרפיה של האמנות הנוצרית המוקדמת. בין הפסיפסים ובהם נושאים פיגורטיביים, מופיעים פסיפסים הנושאים דגמים גאומטריים, באופן דומה לפסיפסים במאוזוליאום של סנטה קונסטנצה.

בכיפת המבנה מופיע פסיפס המתאר שמיים כחולים ובמרכזם צלב מוקף במעגלים של כוכבים. בכל אחד מארבעת שולי הכיפה מתוארים ארבעת האוונגליסטים, אשר חיברו את ספרי הבשורה השונים. האוונגליסטים מתוארים בצורה סמלית כבעלי חיים מכונפים.

באחת הלונטות מופיע המרטיר לורנס מרומא (San Lorenzo). הוא מתואר בימין הקומפוזיציה כקדוש בעל הילה. הוא אוחז בצלב ובספר כסימן לאמנותו הנוצרית. במרכז מתוארת סבכת ברזל ומתחתיה אש, שעליה הוא עונה. הקומפוזיציה של תיאור זה מכילה חלון ממשי המופיע במרכז הלונטה. יש שראו תיאור זה כעדות לכך שהמבנה שימש כמקום המרטיריום של הקדוש, אולם לפי סברה מהימנה יותר, הייתה לקדוש זה משמעות מיוחדת בעיני גאלא פלקידיה[3].

פסיפס נוסף המופיע בלונטה, מראה נושא בעל משמעות איקונוגרפית נוצרית ואשר מכונה הרועה הטוב (Buon Pastore). בפסיפס מתואר גבר צעיר הלובש טוניקה מוזהבת ונועל סנדלים. הוא אוחז צלב מוזהב וסביב ראשו הילה. הרועה יושב בתוך תיאור נוף וסביבו חמש כבשים. ג'נסין בספרה אודות האיקונוגרפיה הנוצרית מתארת משמעותיות שונות העולות מתיאור זה. פרשנות אחת היא כי התיאור בעיני המתבונן בן התקופה היה, כנראה, סמל לביטחון הנוצרי כשהוא מופיע לצידו של הכוח החילוני. משמעות אחרת, הנסמכת על ספרות מן התקופה, רואה ברועה סמל לישו אשר הקריב את חייו למען האנושות[4].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Rodley, Lyn, Byzantine Art and Architecture, An Intreduction, Cambridge University Press, Cambridge, 1994, p. 40.
  2. ^ Krautheimer, Richard, Early Christian and Byzantine Architecture, Peguin Books Ltd, Middlesex, England, pp. 192-193
  3. ^ Rodley, Lyn, Byzantine Art and Architecture, An Intreduction, Cambridge University Press, Cambridge, 1994, p. 40.
  4. ^ Jensen, Robin Margaret, Understanding Early Christian Art, Routledge, London, 2000, p.40