המבדיל בין קודש לחול

הַמַּבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל הוא שמו של פיוט, המושר לאחר הבדלה במוצאי שבת בקרב קהילות רבות בעם ישראל. בנוסף, קיים פיוט המשך למוצאי יום הכיפורים. זהות מחבר הפיוט אינו ידועה.

הַמַּבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל
הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, חַטֹּאתֵינוּ הוּא יִמְחוֹל, זַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל, וְכַכּוֹכָבִים בַּלָּיְלָה. יוֹם פָּנָה כְּצֵל תֹּמֶר, אֶקְרָא לָאֵל עָלַי גּוֹמֵר, אָמַר שׁוֹמֵר, אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה. המבדיל... צִדְקָתְךָ כְּהַר תָּבוֹר, עַל חַטָּאַי עָבוֹר תַּעֲבוֹר, כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר, וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה.המבדיל... חָלְפָה עוֹנַת מִנְחָתִי, מִי יִתֵּן מְנוּחָתִי, יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי, אַשְׂחֶה בְּכָל לָיְלָה. המבדיל... קוֹלִי בַּל יֻנְטָל, פְּתַח לִי שַׁעַר הַמְנֻטָּל, שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה. המבדיל... הֵעָתֵר נוֹרָא וְאָיוֹם, אֲשַׁוֵּעַ תְּנָה פִדְיוֹם, בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם, בְּאִישׁוֹן לָיְלָה. המבדיל... קְרָאתִיךָ יָהּ הוֹשִׁיעֵנִי, אֹרַח חַיִּים תּוֹדִיעֵנִי, מִדַּלּוּת תְּבַצְּעֵנִי, מִיּוֹם וְעַד לָיְלָה. המבדיל... טַהֵר טִנּוּף מַעֲשַׂי, פֶּן יֹאמְרוּ מַכְעִיסַי, אַיֵּה נָא אֱלוֹהַּ עֹשָׂי, הַנוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה. המבדיל... נַחְנוּ בְיָדְךָ כַּחוֹמֶר, סְלַח נָא עַל קַל וָחוֹמֶר, יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אוֹמֶר, וְלַיְלָה לְּלָיְלָה. המבדיל... הַמַּבְדִּיל בֵּין קדֶשׁ לְחוֹל, חַטֹּאתֵינוּ הוּא יִמְחוֹל, זַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל, וְכַכּוֹכָבִים בַּלָּיְלָה.

מחבר הפיוט

כותב הפיוט אינו ידוע, בראשי תיבות (אקרוסטיכון) של הבתים מופיע השם יצחק הקטן, ונראה שמקורו קדום ביותר. פרופסור יונה דוד מצא שיר דומה לזה כסליחה לרבי יצחק אבן גיאת בקובץ שיריו, אך ייחוס זה גם לא אושר.

במחזור ויטרי כבר מופיע פיוט זה, והוא אף מוזכר כבר בספרו של המרדכי" מהראשונים.

חלקו השני של הפיוט המתחיל במילים "א-ל פודה" נכתב ככל הנראה על ידי מחבר אחר, ואת החלק האחרון שמוסיפים במוצאי יום כיפור רבים מייחסים לאר"י הקדוש.

זמן אמירתו

בתפוצות ישראל נהוג לזמר את חלקו הראשון במוצאי שבת לאחר הבדלה. וכך כתב החת"ם סופר שמנהגו לזמר פיוט זה במוצאי שבת כפי המנהג, אך הוא משער מתוכן הפיוט שנתקן לאומרו במוצאי יום כיפור בלבד.

ואכן במרדכי מזכיר את הפיוט, וכותב לאומרו במוצאי יום כיפור שחל בשבת:

ושמעתי אומרים שאותו פיוט "המבדיל בין קדש לחול" נתקן כדי לאומרו בביהכנ"ס במוצאי יוה"כ שחל בשבת

וכן נוהגים בחלק מהמקומות לאומרו רק במוצאי יום כיפור שחל בשבת.

בקצת קהילות נוהגים לזמר במוצאי שבת גם את חלקו השני (א-ל פודה...), ואת החלק נוסף - במוצאי יום הכיפורים.

בחלק מקהילות האשכנזים אומרים את הבית הראשון של הפיוט כחלק מהסליחות של תפילת נעילה אם יום הכיפורים חל בשבת.

שיבושים ונוסחאות נוספות

ישנם פקפוקים על מקוריות הנוסח "כספנו ירבה כחול". ואכן במחזור ויטרי ובסידורים בנוסח הספרדים הנוסח "זרענו ירבה כחול" ללא המילה כספנו.

טענה נוספת היא שלשון הפיוט, כפי הנראה, מבוסס על הפסוק ”והרבה ארבה את זרעך.. וכחול אשר על שפת הים” (ספר בראשית, פרק כ"ב, פסוק י"ז) שבו לא מוזכר ריבוי כסף וזהב.

בחתם סופר העיר כי הנוסח המופיע בסליחות היה 'כספינו וזרעינו' אך בסידורים שינו הנוסח בטענה שאין להקדים את הבקשה על כספינו קודם בקשה על זרעינו. לדעת החתם סופר מחבר הפיוט הקדים זאת מחמת אילוץ החרוז.

הצעות חלופיות למקור לנוסח כספנו הובאו מהפסוק”וכסף וזהב לא ירבה לו” (ספר דברים, פרק י"ז, פסוק י"ז) או מהפסוק”ירבה כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעותיו” (ספר ישעיהו, פרק מ"ח, פסוק י"ט).

וכך העיר הרב שם טוב גאגין בספרו 'כתר שם טוב':

האמת שלא תמצא תיבה זו בסדורים הקדמונים ובמחזור ויטרי ששם הובא שיר זה לא תמצא תיבה זו מוזכרת, ובלי ספק שהיא הוספה מאוחרת. ולפי דעתי אין הדבר נכון להתפלל על ריבוי הכסף.

וזכורני שאיש מלומד מהגויים נתרעם עמי על תיבה זו, ואמר כי בזה יתן יד ללצים ולאויבים של ישראל לומר שהיהודים הם כל כך להוטים על ריבוי כסף שמתפללים עליה.

— כתר שם טוב, לרבי שם טוב גאגין, חלק א-ב עמוד תפא

בשם הגר"א הובא תיקון של "זרענו ושלומנו ירבה כחול" על שם "שלום רב".

בדור האחרון היו ששינו במכוון את הנוסח כדי להתאים אותו לתקופה.

כיום שינינו את מילות פיוט "ההבדלה" ואנו שרים "זרענו וצאננו ירבה כחול" במקום "זרענו וכספנו".

— נתן אלתרמן, במאמר שפורסם במעריב ב-1968 תחת הכותרת ההון והרקע

תוספת לפיוט

מלבד הפיוט המוכר, ישנו חלק נוסף שייתכן שהוא ממחבר אחר מתקופה מאוחרת יותר, ובקהילות שונות נוהגים להוסיפו:

אֵל פּוֹדֶה מִכָּל צָר, קְרָאנוּךָ מִן הַמֵּצָר, יָדְךָ לֹא תִקְצָר, לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה. המבדיל...

מִיכָאֵל שַׂר יִשְׂרָאֵל, אֵלִיָּהוּ וְגַבְרִיאֵל, יָבוֹאוּ נָא עִם הַגּוֹאֵל, קוּמוּ רֹנוּ בַּחֲצִי הַלָּיְלָה. המבדיל...

(מִימִינֵנוּ מִיכָאֵל, וּמִשְּׂמֹאלֵנוּ גַּבְרִיאֵל, וְעַל רֹאשֵׁנוּ שְׁכִינַת אֵל, בְּכָל יוֹם וּבְכָל לָיְלָה. המבדיל...)

תְּנָה לָּנוּ שָׁבוּעַ טוֹב, רַעֲנָן כְּגַן רָטוֹב, גַּם ה' יִתֵּן הַטּוֹב, כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלָּיְלָה. המבדיל...

(יְבוֹרַךְ הַבַּיִת הַזֶּה, מִפִּי נָבִיא וְגַם חוֹזֶה, כִּי כֵן יְצַוֶּה אֱלֹהֵינוּ זֶה, לְשָׁמְרוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה. המבדיל...

הַמַּבְדִּיל בֵּין מַיִם לְמַיִם, יְחַיֵּינוּ מִיּוֹמַיִם, יַרְאֵנוּ בְטוּב יְרוּשָׁלַיִם, וְלִמְשׁוֹל בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה. המבדיל...)

נוסח למוצאי יום כיפור

בסידור האר"י מופיע פיוט דומה לפיוט זה, כשהוא מייחדו למוצאי יום הכיפורים. למעשה פיוט זהה כמעט נזכר כבר במחזור ויטרי, כהמשך לפיוט בתחילת פיוטי מוצאי שבת.

יש שכתבו שאכן היו שני פיוטים, אחד התחבר למוצאי שבת, והוא הפיוט הראשון והארוך יותר, ואילו פיוט זה, הקצר, התחבר למוצאי יום כיפור שחל בשבת, ועל פיוט זה התכוון המרדכי "”ושמעתי אומרים שאותו פיוט "המבדיל בין קדש לחול" נתקן כדי לאומרו בביהכנ"ס במוצאי יוה"כ שחל בשבת”. כן העירו שלפיוט זה התכוון בספר עמק ברכה שהובא בחתם סופר:

והלום ראיתי בספר עמק ברכה במוצאי י"הכ המציא פזמון חדש ע"ש יצח"ק בר"ת ג"כ אבל לדעתינו איננו אותו פזמון שנתכוון עלי' המרדכי וגם אינו ענין למוצאי י"הכ דוקא וגם כי כתב זרעינו ירבה כחול ולא הזכיר כככבים כלל לפי חרוזותיו ולא יתכן להתפלל בלשון זה כנ"ל וט"ס נמצא שם בחרוז אחרון וברכושם אלקיכם צ"ל בראשיכם אלקיכם ודי בזו.

וזה לשון הפיוט כפי שמופיע בסידור האר"י:

יְצַו ה' חַסְדּוֹ, לְמַעַן יַעֲקֹב עַבְדּוֹ, יְחִידוֹ חֶלְקוֹ יִנְחוֹל, לְזַרְעֵנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל.

צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ, עַם זֶה אֲשֶׁר עָשָׁקוּ, וְעוֹשְׁקֵיהֶם יִבְחוֹל, וְזַרְעֵנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל.

חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשוּ, וְעִמָּדִי יִנֳגְשׂוּ, עַל רָאשֵׁינוּ יָחוּל, וְזַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל.

קָדוֹש וְנוֹרָא מוֹשִׁיעֲכֶם, נָשׂוֹא יִשָּׂא לִפְשָעֵיכֶם, לֹא נִירָא וְלֹא נִדְחֹל, וְזַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל.

שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם, וּבְרָאשֵיכֶם אֱלֹהֵיכֶם, יְהַלְּלוּ שְׁמוֹ בְּמָחוֹל, וְזַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל.

כאמור, בבית האחרון בנוסח המקורי מופיע 'וברכושם אלקיכם', לדעת החתם סופר יש להגיה 'ובראשם אלקיכם', אחרים כתבו שאין צורך להגיה, ונשמט רווח בין המילים "וברכו שם אלקיכם".

קישורים חיצוניים

• מילות השיר "המבדיל בין קודש לחול" והאזנה לו באתר זמרשת
• הפיוט המבדיל בין קודש לחול, באתר הפיוט והתפילה