ויקיפדיה

המבט הגברי

המבט הגברי הוא מושג המשמש את תחומי האמנות החזותית[1] והספרות[2] לתאור של נקודת מבט על העולם ובפרט על הנשים בו. הטענה גורסת כי נקודת מבט גברית, מציגה נשים כאובייקטים שתכליתם להביא לעונג גברי ותו לאו.[3] הביטוי הוטבע על ידי התיאוריטיקנית ומבקרת הקולנוע הפמיניסטית לורה מאלווי, בשנת 1975.

על פי התיאוריה הפמיניסטית, המבט הגברי הוא האקט של תיאור נשים, והעולם בכלל, מנקודת מבט גברית והטרוסקסואלית. הקונספט פותח לראשונה על ידי מאלווי במאמרה משנת 1975 "עונג חזותי וקולנוע נראטיבי".[4] מאלווי טוענת שאסימטריה בכוחות המגדריים היא כוח דומיננטי בקולנוע, ונועדה להנאת הצופה הזכרי, המושרש באידאולוגיה ושיח פטריארכליים. המושג הפך למרכזי בתאוריית הקולנוע הפמיניסטית, לימודי תקשורת ולימודי תרבות. מונח זה יכול גם להיות קשור למודלים של מציצנות ונרקיסיזם. נקודת מבט זו מציגה ומייצגת נשים כאובייקטים מיניים ולהנאתם של הצופים בכלל. היצירות נועדו לקהל הרחב מתוך הנחה שכלל האנשים חווים את העולם, מסתכלים עליו ומפרשים אותו דרך נקודת מבט זו.

במופעים החזותיים והאסתטיים של הקולנוע הנרטיבי, למבט הגברי יש שלוש נקודות מבט:

  • של האדם שמאחורי המצלמה (תסריטאי, במאי וכדומה)
  • של הדמויות הגבריות המיוצגות בסרט
  • של הצופה המתבונן בתמונה[5][6]

מאלווי טבעה את המונח "מבט גברי" (The Male Gaze), כאשר מאוחר יותר נטבע רעיון המבט הנשי שעומד בניגוד אליו.[7][8] הפסיכולוגיה של המבט הגברי דומה לפסיכולוגיה של מציצנות – העונג שבמבט; בדרך שבה היא רואה נשים ואת העולם. לפיכך, המונחים סקופופיליה וסקופטופיליה מזהים הן את ההנאות האסתטיות והן את ההנאות המיניות הנגזרות מהתבוננות במישהו או משהו.[9]

רקע עריכה

הפילוסוף האקזיסטנציאליסטי ז'אן פול סארטר הציג את המושג 'מבט', בספרו "היש והאין" (1943), בו פעולת ההסתכלות על אדם אחר יוצרת יחסי כוח סובייקטיביים, המורגשים על ידי הנצפה והצופה, מכיוון שהאדם הנצפה נתפס כ"חפץ" ולא כבן אנוש.[10] המושג הקולנועי של המבט הגברי מוצג, מוסבר ומפותח במסה "הנאה חזותית וקולנוע נרטיבי" שכתבה מאלווי. מאלווי מציעה את הרעיון שאי שוויון מגדרי – חוסר הסימטריה של הכוח החברתי והפוליטי בין גברים לנשים[דרושה הבהרה] – הוא כוח חברתי שולט בייצוגים הקולנועיים של המינים. על כן, המבט הגברי (ההנאה האסתטית של הצופה הגברי) הוא מבנה חברתי הנגזר מהאידאולוגיה והשיח הפטריארכליים.[11] בתחום לימודי התקשורת ותאוריית הסרטים הפמיניסטיים, המבט הגברי קשור באופן רעיוני להתנהגויות של מציצנות (הנאה מינית), סקופופיליה (הנאה ממבט) ונרקיסיזם (הנאה מהתבוננות בעצמי).

בקולנוע נרטיבי, נקודת המבט החזותית של המבט הגברי היא המוקד של המצלמה כמי שקובעת את נקודת המבט של הצופה- גבר הטרוסקסואלי שמבטו משתרע על מאפייני גוף האישה.[12] בקולנוע הנרטיבי המבט הגברי מציג בדרך כלל את הדמות הנשית (אישה, נערה, ילדה) בשתי רמות של ארוטיות: (1) כמושא ארוטי של תשוקה לדמויות בתוך הסיפור המצולם (העלילה); ו- (2) כמושא ארוטי של תשוקה עבור צופה גברי של הסיפור המצולם (היושב וצופה בסרט). ייצוגים ויזואליים כאלה מבססים את התפקידים של דומיננטיות-זכרית ונשלטות-נקבית, על ידי ייצוג הנקבה כאובייקט פסיבי למבט הגברי של הצופה הפעיל. הצימוד של האובייקט הפסיבי (האישה) והצופה הפעיל (הגבר) הוא בסיס פונקציונלי של הפטריארכיה; והוא מעגן את תפקידי המגדר המחוזקים כל העת על ידי האסתטיקה (באופן טקסטואלי, חזותי וייצוגי) של תעשיית הקולנוע המסחרי. בסרטים, המבט הגברי חשוב יותר מהמבט הנשי וזוהי, למעשה, בחירה אסתטית המבוססת על אי שוויון הכוח החברתי-פוליטי בין גברים לנשים.

בבסיס האידאולוגי של הפטריארכיה נמצא אי-שוויון חברתי-פוליטי, אשר באמצעותו מוסדות שנוצרו על ידי גברים (למשל עסק הקולנוע, פרסום, אופנה) קובעים באופן חד צדדי מה "טבעי ונורמלי" בחברה.[13] עם הזמן הפרטים בחברה מאמינים שהערכים המלאכותיים של הפטריארכיה הם הסדר ה"טבעי והנורמלי" של החברה. ההיררכיה המערבית נובעת מהצגה שגויה של גברים ונשים כהפכים מיניים, ולא כשווים מיניים ועל כן מניחה ש"נשים נחותות" ו"גברים עליונים".[13] הנחה זו מכוננת יחסי היררכיה אשר באים לידי ביטוי במבט לפיו גברים מסתכלים על נשים ונשים נצפות על ידי גברים.

מושגים עריכה

סקופופיליה עריכה

מתוך התיאוריה הפרוידיאנית של הנאה שמקורה במבט, נגזרות שתי צורות של המבט הגברי: "ההנאה שקשורה למשיכה מינית (מציצנות באופן קיצוני) וההנאה הסקופופילית שקשורה להזדהות נרקיסיסטית (הקדמה של אגו אידיאלי)". צורות אלו מראות כיצד נאלצו נשים לצפות בקולנוע מנקודות המבט (המיניות, האסתטיות והתרבותיות) של המבט הגברי. בייצוגים קולנועיים כאלה, המבט הגברי מכחיש את הסוכנות ואת הזהות האנושית של נשים, ובכך הופך את האישה מאדם לאובייקט. ככזו, האישה יכולה להיחשב רק בזכות יופייה, מבנה הגוף והמשיכה המינית שלה, כפי שהוגדר בפנטזיה המינית הגברית של הקולנוע הנרטיבי.[9]

צפייה עריכה

בעת צפייה בסרט מבצע הצופה שני סוגים של צפייה (spectatorship), המאופיינים בעיסוק לא מודע או מודע בתפקידים חברתיים אופייניים המיוחסים לגברים ונשים. על פי הפאלוצנטריות (השפקת עולם הנגזרת מאידאולוגיה שאיבר המין הגברי (=פאלוס) הוא המרכז והמארגן של החברה), ניתן לצפות בסרט מ"שלושה מבטים שונים": (1) המבט הראשון הוא זה של המצלמה, המתעדת את אירועי הסרט; (2) המבט השני מתאם את האקט הכמעט-מציצני של הקהל כשהוא צופה בסרט; ו- (3) המבט השלישי הוא זה של הדמויות אשר מתקשרות ביניהן לאורך הסיפור המצולם (העלילה). הפרספקטיבה המשותפת לשלושת סוגי המבט היא הרעיון שמבט (looking) הוא פעולה הנתפסת כתפקיד הפעיל של הזכר, בעוד שלהיות נצפית (being looked-at) בדרך כלל נתפסת כתפקיד/פעולה פסיבי של הנקבה. לכן, בהתבסס על אותה הבנייה פטריארכלית, הקולנוע מציג ומייצג נשים כאובייקטים של תשוקה, שבהן לדמויות נשים יש "מראה המקודד להשפעה חזותית וארוטית חזקה". אם כן, השחקנית מעולם לא נועדה לייצג דמות נשית עגולה שפעולותיה משפיעות ישירות על תוצאות העלילה או מניעות את אירועי הסיפור המצולם, אלא היא נמצאת בסרט כדי לקשט את המסך לצד הגבר ולהוות גורם מסיח הן לדמות הגבר בעלילה והן לצופה הגבר.[9]

במצב של סקופופיליה – הנאה אסתטית הנגזרת מהתבוננות במישהו כאובייקט של יופי- האישה היא האובייקט הפסיבי של המבט הגברי. במובן המיני, סקופופיליה מתייחסת להנאה (חושנית ומינית) הנגזרת מהתבוננות בפטישים מיניים ותצלומים מיניים, פורנוגרפיה, גופים עירומים וכו'. ישנן שתי קטגוריות של צפייה מענגת: (1) מציצנות, בה הנאת הצופה מתרחשת בעת התבוננות באדם אחר מרחוק, ללא ידיעתו, כשהצופה מקרין פנטזיות, בדרך כלל מיניות, על הנצפה; ו- (2) נרקיסיזם, שבו הנאת הצופה מתרחשת בעת זיהוי עצמו בדמותו של אחר. כך, כדי ליהנות מסרט כאישה, או כאדם מכל מגדר שאינו גברי, על נשים ללמוד להזדהות עם הגיבור הגברי ולאמץ את נקודת המבט שלו – את המבט הגברי.[9]

הדרמטורגית וונדי ארונס טענה כי בז'אנר סרטי האקשן ההיפר-מיניות של דמויות נשיות מקטינה באופן סמלי את האיום הנשקף מנשים אלימות, ומכאן: "ההתמקדות בגוף [האישה] – כגוף בתצוגה ראוותנית של שדיים, רגליים וישבן – אכן מקטין את האיום שנשים מציבות על "מרקם ... החברה", בכך שהוא מבטיח לצופה [הגברי] את הפריווילגיה הגברית שלו, כבעל המבט [הגברי]".[14]

המבט הנשי עריכה

המבט הנשי שווה מבחינה רעיונית למבט הגברי. כאשר נשים מתבוננות בגברים מנקודת מבט מחפיצה, הן למעשה מתבוננות בהם ובעצמן, מנקודת מבט גברית.[7] מנקודת מבט אחת, אישה המקבלת את ההחפצה המינית שמכונן המבט הגברי עשויה להיתפס כמתאימה לנורמות החברתיות שהשתרשו לטובת גברים, ובכך מחזקת את הכוח המחפיץ של המבט הגברי שמכונן נשים לכדי אובייקטים. מנקודת מבט שנייה, אותה אישה עשויה להיתפס כאקסהיביציוניסטית, שמשתמשת בהחפצה והמיניות הטמונות במבט הגברי לכדי הון חברתי והון ארוטי,[15] על מנת להשמיש את הנורמות הסקסיסטיות של הפטריארכיה לטובתה האישית.[7]

מאלווי טוענת כי המבט הנשי מקביל למבט הגברי, מכיוון ש"דמות הגבר לא יכולה לשאת את הנטל בלהיות אובייקט מיני. גברים אינם מסוגלים להביט בדמותם כמיצג".[16][17][18] בתיאור היחסים בין הדמויות ברמון "ים סרגאסו הרחב" (1966) מאת ג'ין רייס, נליני פול טוענת שכאשר דמותה של אנטואנט מביטה ברוצ'סטר ומניחה עליו זר, היא גורמת לו להיראות כגיבור, אך בכל זאת: "רוצ'סטר לא מרגיש בנוח על התפקיד שנכפה עליו; ובכך הוא דוחה אותו על ידי הסרת הזר והריסת הפרחים".[7] גבר יכול להחזיק במבט מכיוון שהוא גבר ואילו אישה מחזיקה במבט רק כאשר היא מבינה מהו תפקיד הגבר ומביטה באחרים כפי שגבר היה מביט.

אווה- מריה ג'ייקובסון מסכימה עם התיאוריה של פול הרואה את המבט הנשי כ"הזדהות צולבת עם הגבריות". כמו כן, ניתן למצא ביטויים להחפצה של גברים על ידי נשים בדמות "נער השעשועים" בפרסומות במגזינים לנוער. זאת בניגוד לטענתה של מאלווי כי "המבט" הוא מאפיין של מגדר אחד או ש"מבט נשי" מהווה מבט גברי מופנם ובלתי מוגדר: "ראשית, המאמר משנת 1975 'עונג חזותי בקולנוע נרטיבי' נכתב כפולמוס, וכן כפי שתיארה זאת מאנדי מרק- כמניפסט; כך לא היה לי שום אינטרס לשנות את הוויכוח. ברור, אני חושבת, בדיעבד, מנקודת מבט יותר מחודדת, [המאמר הוא] על חוסר היכולת של המבט הגברי[7]. יתרה מזאת, בדינמיקה של יחסי הכוחות במערכות יחסים אנושיות, יכול להיווצר "מבט גברי" גם כלפי פרטים מאותו המגדר מסיבות לא מיניות, כגון השוואת דימוי הגוף והבגדים של המביט (הסובייקט) לגופו ולבגדיו של האדם עליו מביטים (האובייקט).[7][19]

ביקורת עריכה

המבט המטריקסיקלי עריכה

ברכה ליכטנברג אטינגר ביקרה את תאוריית המבט הגברי בעזרת תאוריית "המבט המטריקסיקלי", המתייחס למבט כפי שתואר על ידי ז'אק לאקאן, כחלק מביקורת קולנוע פמיניסטית. על פי ההגדרה של לאקאן למבט, המבט הגברי מנוגד למבט הנשי ושניהם מהווים נקודות מבט מנוגדות זו לזו.[20] על פי אטינגר, המבט המטריקסיקלי אינו נוגע ליחסים דיכוטומיים, אלא מתייחס ל"טרנס-סובייקטיביות", ומנוגד להיפוך הפאלי של גבריות-נשיות. על כן, הוא מתבטא על ידי הופעה משותפת של מבטים ללא יחסי כוחות ביניהם. נקודת המבט של אטינגר מתייחסת למבנה הסובייקט הלקאניאני כשלעצמו, כאשר הוא מפורק. כך נוצרת נקודת מבט נשית שאינה ההיפוך של מבט גברי, אלא מתקיימת בפני עצמה ומתוך עצמה במרחב מופשט שמוגדר ומפורש דרך חוויה נשית. היא נוצרת מתוך האפשרות של מבט היברידי, שכאמור, במקום להעמיד בניגוד נקודות מבט נשית וגברית, מאפשר לשתי נקודות המבט הללו להשתלב זו בזו.[21]

האישה העירומה עריכה

הסדרת הטלוויזיה והספר "על ההתבוננות" (1972), מבקר האומנות ג'ון ברגר מתייחס להחפצה המינית של נשים באומנויות בכך שמדגיש כיצד גברים הם נראים ומוצגים בעוד נשים נצפות כמושא האומנות. באומנות – כמחזה, גברים פועלים ונשים מתנהגות לפי הכללים החברתיים של המביט, אשר נקבעים על ידי מוסכמות אסתטיות של החפצה, שאמנים לא התעלו מעליהן. עם זאת, בז'אנר עירום הרנסאנס לא מתקיים המבט המציצני מכיוון שהאישה כנושא הציור, מודעת לכך שהיא נצפית על ידי הצופה שמתבונן בציור ומכונן את מבטו בה כמושא הציור.[22][23]

המבט הנשי עריכה

חוקרת התרבות גריסלדה פולוק טוענת כי ניתן לשלול את המבט הנשי באופן ויזואלי;[24] היא מדגימה זאת על ידי שימוש בתצלום של רוברט דואנו, Sidelong Glance, משנת 1948. בתצלום נראה זוג בורגני, בגיל העמידה, הצופה ביצירות אומנות בחלון הראווה של גלריה לאומנות. נקודת המבט של הצופה בתצלום היא מתוך גלריית האומנות. בני הזוג מתבוננים בכיוונים שונים מזה של הצופה; האישה מדברת עם בעלה על ציור בו היא מתבוננת ואילו הוא, דעתו מוסחת בכך שמתבונן בציור עירום של אישה, שאותו גם הצופה בתצלום יכול לראות. האישה בתצלום מתבוננת ביצירה שאינה נראית לעיני הצופה, כאשר האיש מצא במבטו דבר (מישהי) יותר מעניין להביט בו, בכך מתעלם מההערה של אשתו. הניתוח של פולוק על תצלום המבט הצידי הוא כי:

"היא [האישה] מנוגדת, איקונוגרפית, לאישה העירומה. בתמונה מכחישים את הרצון והתשוקות שלה, בכך שהיא מסתכלת על תמונה שהצופה אינו יכול לראות. בנוסף, מכחישים שהיא מושא של תשוקה, מכיוון שהיא מיוצגת כאישה שמסתכלת באופן פעיל, במקום מיקומה כאישה באופן פסיבי; ובכך חוזרת ומאשרת את מבטו של הצופה הגברי".[24][25]

לוריין גמאן מתארת בטקסט "צפייה בבלשים: האניגמה של המבט הנשי" (1989), את המבט הנשי כנבדל מהמבט הגברי בהיותו מבטל את כוחה של הסקופופיליה (תחושת עונג מהמבט), מה שיוצר זוויות צפייה מרובות – "המבט הנשי מאכלס את החלל שתופס דברים, במקום להיות מגורש ממנו לחלוטין"; לכן המבט הנשי אינו מתאים ל"מציצנות" שמכונן המבט הגברי, מכיוון שמטרתו לשבש את הכוח הפאלוצנטרי של המבט הגברי, על ידי מתן אופנים אחרים של הסתכלות על מישהו.[26]

ג'יי דייוויד בולטר וריצ'רד גרוסין כתבו ב"רשתות התיקון" (1999) כי תאוריית המבט הגברי של מאלווי עולה בקנה אחד עם "הרצון למיידיות חזותית" – הפנטזיה על אינטראקציה חסרת עכבות עם מושא התשוקה. מצב זה מתואר בניתוח הקולנועי הפמיניסטי כ"תשוקה גברית שמקבלת משמעות מינית גלויה כאשר מושא הייצוג ולכן התשוקה, הוא אישה".[27] בולטר וגרוסין מציעים את המונח "תיווך יתר" – "Hypermediacy" – המפנה את תשומת ליבו של הצופה למדיום (סרט/ספר/צילום) ולתיווך המציאות הקיים ביצירות אומנות כמעין צורה של המבט הנשי. המונח 'תיווך יתר' מעודד רפלקסיביות על הנצפה על ידי "ריבוי עמדות צפייה וריבוי יחסים לאובייקט הנצפה, כולל ייצוגים מיניים". בכך, בדומה למבט הנשי, גם תיווך היתר משבש את המבט הגברי המוגבל והחד ממדי, בכך שהוא מציע זוויות מבט נוספות.[27]

הצלם פרחאת באשיר חאן טוען כי המבט הנשי טבוע בתצלומים שצולמו על ידי נשים, אשר נקודת המבט שלהן שוללת את הסטריאוטיפיות של המבט הגברי שהציג נשים באומנות כאובייקטים ולא כבני אדם.[28] המבט הנשי היה הנושא של תערוכה בשם "Feminigraphy" שאצר חאן, ב"מרכז הלאומי לאומנויות" – Indira Gandhi בינואר 2007.

מבט אופוזיציוני עריכה

במאמרה של בל הוקס "המבט האופוזיציונלי: הנשים השחורות המשקיפות" (1997),[29] היא טוענת כי נשים שחורות מוצבות מחוץ לתפיסת היכולת להנות ממבט, על ידי חוסר נוכחותן כאובייקטים של המבט הגברי. את פרשנותה למאמרה של מאלווי היא מציגה כ:"מנקודת מבט שמכירה בגזע, רואים בבירור מדוע צופות שחורות, שלא הוצגו בקולנוע פופולרי, יפתחו מבט אופוזיציוני למבט הגברי".[29] המבט האופוזיציוני מתפקד כצורה של הסתכלות אחורה, בחיפוש אחר הגוף הנשי השחור בתוך האידיאליזציה הקולנועית של נשיות לבנה. על פי הוקס, היעדר הדיון ביחסי גזע בתוך הקטגוריה של "נשים" מייצר את הביקורת הפמיניסטית על הקולנוע כעוסק רק בהצגה וייצוג קולנועי של נשים לבנות.

הוקס טענה כי "לראות נשים שחורות ב[אותה] העמדה של נשים לבנות בסרטים הוא למעשה שינוי חזותי ללא שינוי המשמעות"[29]. לכן, הצבתן של נשים שחורות באותה העמדה אותה מילאו נשים לבנות בקולנוע היא לא פעולה של שינוי המשמעות אלא שינוי ויזואלי בלבד. שינוי כזה אינו מרצה את המבט האופוזיציוני הכולל התנגדות אינטלקטואלית, הבנה ומודעות לפוליטיקה של גזע ושל גזענות באמצעות לובן קולנועי, כולל המבט הגברי, אלא מאשרר ומשעתק יחסים חברתיים באמצעות לובן קולנועי ובכלל באמצעות המבט הגברי.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Feminist Aesthetics". Stanford Encyclopedia of Philosophy. Winter 2012. Retrieved 13 May 2015. Assumes a standard point of view that is masculine and heterosexual. . . . The phrase 'male gaze' refers to the frequent framing of objects of visual art so that the viewer is situated in a masculine position of appreciation.
  2. ^ Łuczyńska-Hołdys, Małgorzata (2013). Soft-Shed Kisses: Re-visioning the Femme Fatale in English Poetry of the 19th Century, Cambridge Scholars Publishing, p. 15.
  3. ^ Eaton, E.W. (September 2008). "Feminist Philosophy of Art". Philosophy Compass. Wiley-Blackwell. 3 (5): 873–893. doi:10.1111/j.1747-9991.2008.00154.x
  4. ^ מאלווי: המבט הגברי, בתוך: דן לאפי, תרגום: ענבל שגיב־נקדימון, 6, סוגיות מפתח בתאוריית המדיה, רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2011, עמ' 121–124, מסת"ב 978-965-06-1311-2
  5. ^ Devereaux, Mary (1995). "Oppressive Texts, Resisting Readers, and the Gendered Spectator: The "New" Aesthetics". In Brand, Peggy Z.; Korsmeyer, Carolyn (eds.). Feminism and tradition in aesthetics. University Park, Pennsylvania: Penn State University Press. p. 126. ISBN 9780271043968.
  6. ^ Walters, Suzanna Danuta (1995). "Visual Pressures: On Gender and Looking". In Walters, Suzanna Danuta (ed.). Material Girls: Making Sense of Feminist Cultural Theory. Berkeley, California: University of California Press. p. 57. ISBN 9780520089778.
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 Sassatelli, Roberta (September 2011). "Interview with Laura Mulvey: Gender, Gaze and Technology in Film Culture". Theory, Culture & Society. 28 (5): 123–143. doi:10.1177/0263276411398278. S2CID 144070861.
  8. ^ Jacobsson, Eva-Maria (1999). A Female Gaze? (PDF) (Report). Stockholm, Sweden: Royal Institute of Technology. Archived (PDF) from the original on 2011-10-04.
  9. ^ 1 2 3 4 Mulvey, Laura (Autumn 1975). "Visual Pleasure and Narrative Cinema". Screen. 16 (3): 6–18. doi:10.1093/screen/16.3.6.
  10. ^ Stack, George J; Plant, Robert W (1982). "The Phenomenon of "The Look"". Philosophy and Phenomenological Research. 42 (3): 359. doi:10.2307/2107492. JSTOR 2107492. By their presence -- most forcibly by looking into your eyes -- other people compel you to realize that you are an object for them, Sartre (1948) argues.
  11. ^ Weeks, L. Paul (2005), "Male gaze", in Ritzer, George (ed.), Encyclopedia of social theory, Thousand Oaks, California: Sage, p. 467, ISBN 9780761926115.
  12. ^ Streeter, Thomas; Hintlian, Nicole; Chipetz, Samantha; Callender, Susanna (2005). "This is Not Sex: A Web Essay on the Male Gaze, Fashion Advertising, and the Pose". Archived from the original on 2011-11-06. Essay about the male gaze in advertising.
  13. ^ 1 2 Pritchard, Annette; Morgan, Nigel J. (October 2000). "Privileging the Male Gaze: Gendered Tourism Landscapes". Annals of Tourism Research. 27 (4): 884–905. doi:10.1016/S0160-7383(99)00113-9
  14. ^ Arons, Wendy, "If Her Stunning Beauty Doesn't Bring You to Your Knees, Her Deadly Drop-kick Will": Violent Women in Hong Kong Kung fu Film", in McCaughey, Martha; King, Neal (eds.), Reel Knockouts: Violent Women in the Movies, Austin, Texas: University of Texas Press, p. 41.
  15. ^ C. Hakim, Erotic Capital, European Sociological Review 26, 2010-03-19, עמ' 499–518 doi: 10.1093/esr/jcq014
  16. ^ Jacobsson, Eva-Maria (1999). A Female Gaze? (PDF) (Report). Stockholm, Sweden: Royal Institute of Technology. Archived (PDF)from the original on 2011-10-04.
  17. ^ Paul, Nalini (Spring 2004). "Other Ways of Looking: The Female Gaze in Jean Rhys' Wide Sargasso Sea". ESharp. University of Glasgow. 2. Archived from the original on 27 January 2009.
  18. ^ Kelly, Eileen (30 January 2003). "The Female Gaze". Salon. Salon Media Group. Archived from the original on 1 February 2003.
  19. ^ Felluga, Dino (April 2005). "Modules on Lacan: On the Gaze",Introductory Guide to Critical Theory". West Lafayette, Indiana, U.S.: Purdue University. Archived from the original on 15 April 2005
  20. ^ Ettinger, Bracha (1995). The Matrixial Gaze. Leeds, UK: Feminist Arts and Histories Network, Department of Fine Art, University of Leeds. ISBN 9780952489900.
  21. ^ Ettinger, Bracha (1996), "The With-in-visible Screen", in de Zegher, M. Catherine (ed.), Inside the Visible: An Elliptical Traverse of 20th century Art In, Of, and From the Feminine, Cambridge, Massachusetts: MIT Press, pp. 89–116, ISBN 9780262540810.
  22. ^ Berger, John (1973), "Section 3", in Berger, John (ed.), Ways of Seeing, London: BBC Penguin Books, pp. 45 and 47, ISBN 9780563122449.
  23. ^ Sturken, Marita; Cartwright, Lisa (2001), "Spectatorship, Power, and Knowledge", in Sturken, Marita; Cartwright, Lisa (eds.), Practices of Looking: An Introduction to Visual Culture, Oxford New York: Oxford University Press, p. 81, ISBN 9780198742715.
  24. ^ 1 2 Pollock, Griselda (1988), "Modernity and the Spaces for Femininity", in Pollock, Griselda (ed.), Vision and Difference: Femininity, Feminism, and Histories of Art, London New York: Routledge, pp. 50–90, ISBN 9780415007214.
  25. ^ Vidani, Peter. "A Collection on Feminism and Design — Photograph: Robert Doisneau, Sidelong Glance (1948))". gorillagirls.tumblr.com. Gorilla Girls. Archived from the original on 30 January 2016. Retrieved 23 January 2016.
  26. ^ Gamman, Lorraine (1989), "Watching the Detectives: The Enigma of the Female Gaze", in Gamman, Lorraine; Marshment, Margaret (eds.), The Female Gaze: Women as Viewers of Popular Culture, Seattle: Real Comet Press, p. 16, ISBN 9780941104425.
  27. ^ 1 2 Bolter, Jay David; Grusin, Richard (1999), "Networks of Remediation", in Bolter, Jay David; Grusin, Richard (eds.), Remediation Understanding New Media, Cambridge, Massachusetts: MIT Press, pp. 64–87, ISBN 9780262024525.
  28. ^ Khan, Atif (2017-01-04). "From Her Perspective". The Hindu. Archived from the original on 2 June 2018. Retrieved 30 March 2017.
  29. ^ 1 2 3 hooks, bell. "The Oppositional Gaze: Black Female Spectators". The Feminism and Visual Cultural Reader. New York: Routledge, 2003: Amelia Jones. pp. 94–105.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=המבט_הגברי&oldid=37492959"