משה מטראני

ראש ישיבה ופוסק בתחילת תקופת האחרונים
(הופנה מהדף המבי"ט)
המונח "מבי"ט" מפנה לכאן. לערך העוסק ברב אמריקאי שחתם בראשי תיבות אלו, ראו משה בנימין טומשוב.

רבי משה בר יוסף מִטְרָאנִי (המבי"ט; 15001580; ה'ר"ס – ניסן ה'ש"ם או ה'שמ"ה), היה ראש ישיבה ופוסק, מחכמי צפת במאה ה-16.

המבי"ט
קברו של משה מטראני (מצבה מחודשת עם טעות בתאריך)
קברו של משה מטראני (מצבה מחודשת עם טעות בתאריך)
לידה 1500
סלוניקי, האימפריה העות'מאנית
פטירה 1580 (בגיל 80 בערך)
כ"א בניסן ה'ש"ם
ירושלים, האימפריה העות'מאנית
מקום קבורה ישראלישראל בית הקברות היהודי העתיק, צפת
מדינה האימפריה העות'מאנית (1453–1844)האימפריה העות'מאנית (1453–1844) האימפריה העות'מאנית
מקום פעילות צפת
תקופת הפעילות ?–1585 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי יעקב בירב, רבי אהרן מטראני
תלמידיו רבי יום טוב צהלון הנקרא מהריט"ץ
בני דורו רבי יוסף קארו, רדב"ז, רבי בצלאל אשכנזי השיטה מקובצת
חיבוריו בית אלהים, שו"ת המבי"ט עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים רבי יוסף מטראני, רבי שלמה מטראני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

רבי משה מִטְרָאנִי נולד לרבי יוסף מטראני, בן למשפחת חכמים ממגורשי ספרד שהתייחסה לרבי ישעיה דיטראני. בשנת רנ"ז הגיע אביו לסלוניקי שביוון, ושם נולד לאחר שלוש שנים בנו. בגיל 18, לאחר שרכש השכלה תורנית מקיפה אצל דודו, רבי אהרן מטראני, באדריאנופול, עלה לארץ ישראל. הוא השתקע בעיר צפת ולמד תורה אצל רבי יעקב בירב והיה לתלמידו המובהק. בגיל 25 התמנה לחבר בית הדין של רבי יעקב בירב, וזכה להיסמך על ידי מורו יחד עם הרב יוסף קארו שהגיע גם הוא לצפת באותן שנים.

במשך 54 שנים ישב המבי"ט בבית הדין בצפת ועסק בהרבצת תורה וכתיבת תשובות לשאלות שהופנו אליו מרחבי העולם היהודי. המבי"ט היה חברו של רבי יוסף קארו והם הרבו לדון יחד בענייני הלכה, לצד מקרים של מחלוקת ואי הסכמה. לאחר פטירת רבי יוסף קארו שימש במשך 5 שנים כאב בית הדין. כן עמד בקשר עם חכמי דורו באימפריה העות'מאנית, בהם: הרדב"ז, רבי בצלאל אשכנזי ורבי משה אלשיך.

המבי"ט היה שותף לחרם שהטיל דון יוסף נשיא על נמל אנקונה ב-1556. בעקבות העלאה על המוקד של עשרים וארבעה אנוסים ששבו ליהדות בידי האפיפיור פאולוס הרביעי והאינקוויזיציה המקומית, הכריז דון יוסף נשיא חרם כלכלי של הסוחרים היהודים על נמל אנקונה. החרם נתמך בידי רבנים שונים מחכמי הדור כהמבי"ט[1] ר' יוסף קארו (?)[2], ומהריב"ל[3] ואחרים.

נפטר באחרון של פסח בשנת ה'ש"מ (1580)[4] והניח אחריו שני בנים: רבי שלמה שהיה רב במצרים ורבי יוסף מחכמי צפת ומגדולי הפוסקים בדורו [אשר כתב את תולדותיו בהקדמת ספרו צפנת פענח].

ספריו

עריכה

50 שנה לאחר מותו הדפיסו בניו את שני כרכי תשובותיו הכוללים כ-800 תשובות לשאלות שנשאל בענייני הלכה.

בחייו נדפסו שניים מספריו:

בנוסף, חיבר פירוש על "התחיה והפדות" מאת רס"ג וספר "אגרת גאולת עולם".

כמו כן כתב לעצמו קיצור לתשובות הרשב"ש והרשב"ץ ולספר יוחסין.

המבי"ט השאיר כתבים מעטים בקבלה על ספר הפליאה, הנמצאים באוסף גרשם שלום, בספרייה הלאומית בירושלים, ונדפסו בקובץ מקבציאל.

לקריאה נוספת

עריכה
  • יצחק פסח זינגר, תולדות המבי"ט וספריו, ירושלים 2007.
  • אילן וואיה, המבי"ט לדורו: היבטים חברתיים ומוסריים במשנת רבי משה מטראני (המבי"ט), ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשפ"א.[5]
  • מאיר בניהו, יוסף בחירי - מחקרים בתולדות מרן רבי יוסף קארו, ע' צט-קנב, ירושלים: יד הרב נסים תשנ"א.
  • גיורא פוזיילוב, חכמיהן של ארבע ערי הקודש, ע' 193-150, ירושלים תש"ס.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא משה מטראני בוויקישיתוף
ספריו

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שו"ת המבי"ט חלק א' סימן רל"ז
  2. ^ רבים כתבו שגם הר"י קארו השתתף בחרם. אולם ראו, שמואל הכהן ויגרטן, שבשתא כיון דעל על - האם הסכים ר"י קארו לחרם אנקונה. בתוך סיני כרך נג עמוד עב
  3. ^ שו"ת מהריב"ל חלק ד סימן לח
  4. ^ הקדמה לצפנת פענח. בהקדמה לשו"ת מהרי"ט נכתב ליל ראשון כ"ג בניסן אבל כ"ג בניסן לא חל אז ביום ראשון.
  5. ^ גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"


תקופת חייו של הרב משה מטראני על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן