המדונה הסיסטינית
המדונה הסיסטינית (באיטלקית: Madonna Sistina) הוא ציור שמן, מעשה ידי הצייר רפאל, שצויר בין השנים 1513–1514 ומתאר את המדונה והילד. היצירה מוצגת במוזיאון הציירים הגדולים בדרזדן.[1]
.jpg) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | רפאל |
| תאריך יצירה | 1513–1514 |
| טכניקה וחומרים | שמן על לוח עץ. |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
201 ס״מ  |
| גובה |
269.5 ס״מ |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
הרנסנס הגבוה |
| מספר יצירה |
Gal.-Nr. 93 (מוזיאון הציירים הגדולים) |
| מיקום |
מוזיאון הציירים הגדולים דרזדן שבגרמניה |
| קואורדינטות | 51°03′12″N 13°44′05″E / 51.053388888889°N 13.734708333333°E |
  | |
היסטוריה ורקע עריכה
היצירה הוזמנה בשנת 1512 על ידי האפיפיור יוליוס השני לכנסיית סן סיסטו, פיאצ'נצה (אנ') בפיאצ'נצה, והייתה אחת המדונות האחרונות שצייר רפאל. היא נועדה ככל הנראה לכבודו של האפיפיור סיקסטוס הרביעי, דודו של יוליוס השני, שכן סיקסטוס השני, המתואר בציור, היה הקדוש הפטרון של משפחת דלה רוברה, משפחתו של יוליוס השני. הדוגמנית בציור היא ככל הנראה מרגריטה לוטי (אנ'), שהייתה פילגשו של רפאל במשך שתים-עשרה השנים האחרונות לחייו, משנת 1508 ועד מותו בשנת 1520.[2]
בשנת 1754 רכש אוגוסט השלישי, מלך פולין את הציור תמורת 110,000–120,000 פרנק, מחיר זה נשאר הגבוה ביותר ששולם עבור ציור כלשהו במשך עשרות שנים. הציור הועבר לדרזדן וזכה לבולטות רבה. דורות של מבקרים במוזיאון הציירים הגדולים התרשמו ממנו, והוא שוחזר פעמים כה רבות עד שתיאור המדונה בו הפך לאב טיפוס לתיאור אידיאלי של הבתולה, המדגיש את אופייה הרוחני.
בתקופת מלחמת העולם השנייה היה המוזיאון סגור. לאחר המלחמה הציור הוחרם על ידי יחידות התגמול הסובייטיות והועבר למוסקבה, שם אוכסן במוזיאון פושקין. בשנת 1955 הוא הוחזר לדרזדן.
תיאור היצירה עריכה
הציור מתאר את מרים הבתולה אשר מופיעה מאחורי וילונות כבדים הנפתחים משני הצדדים, כשהיא אוחזת בישו הילד. בצד שמאל בטוניקה צהובה, סיקסטוס השני, כורע ומתפלל עבור בני עמו, אשר לעברם הוא מצביע. בצד ימין, ברברה הקדושה, כורעת כשידיה שלובות על חזה ופניה מביטות מטה אל קהל המאמינים. הציור מאופיין במרחב דמיוני שנוצר על ידי הדמויות עצמן, הניצבות על מיטת עננים. נראה כי הבתולה יורדת מחלל שמימי, דרך מישור התמונה, אל תוך המרחב האמיתי שבו תלוי הציור. המחווה של סיקסטוס השני ומבטה של ברברה הקדושה מופנים כלפי הצופים, העומדים מעבר למעקה שבתחתית הציור. כתר אפיפיורי, שנח על גבי מעקה זה בפינה השמאלית התחתונה, משמש כגשר בין המרחב האמיתי לציורי.[1][3]
שני כרובים (או פוטי) מכונפים נחים על מרפקים בתחתית התמונה, ומביטים מעלה. הם הועתקו לעיתים קרובות לבדם, ללא שאר המדונה הסיסטינית, מאז תחילת המאה ה-19.[3][2]
ניתוח לוח הצבעים של היצירה חושף את הפיגמנטים הרגילים של תקופת הרנסאנס: מלכיט מעורבב עם אורפימנט (אנ') (פיגמנט כתום צהוב) בווילונות הירוקים, אולטראמרין (אבקת לפיס לזולי) מעורבב עם עופרת לבנה בגלימה הכחולה של מדונה, ותערובת של עופרת-בדיל-צהובה (אנ'), ורמיליון (אנ') ועופרת-לבנה בשרוולים הצהובים של ברברה הקדושה.[4]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 "The Sistine Madonna". Web Gallery of Art. (באנגלית)
- ^ 1 2 "The Sistine Madonna by Raphael". thoughtco.com. (באנגלית)
- ^ 1 2 Sweetser, Moses Foster (1877). Raphael. J.R. Osgood and company. pp. 119–121. (באנגלית)
- ^ "Raphael, The Sistine Madonna". colourlex.com. (באנגלית)