ויקיפדיה

רשות החדשנות

רשות שנועדה לקדם את החדשנות בתעשייה הישראלית, בדגש על תעשיית ההייטק הישראלית
(הופנה מהדף המדען הראשי במשרד הכלכלה)

רשות החדשנות היא רשות ממשלתית הפועלת לקדם את החדשנות הישראלית, בדגש על תעשיית ההייטק הישראלית, המהווה מנוע צמיחה עיקרי של כלכלת ישראל[1]. הרשות הוקמה בשנת 2016, והחליפה את היחידה שנקראה קודם "לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה"[2] (בקצרה "המדען הראשי") ואת העמותה הממשלתית מתימו"פ.

רשות החדשנות
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
משרד אחראי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה
סוכנות אם משרד הכלכלה והתעשייה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 1965 (כלשכת המדען הראשי)
2016 (כרשות החדשנות)
סוכנות קודמת לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה
חוק חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה
מנכ"ל דרור בין
יו"ר

עמי אפלבום 2017-2024

אלון סטופל 2024-
מטה מרכזי ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
innovationisrael.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מתוקף תפקידיה מפעילה רשות החדשנות תוכניות לקידום יזמות וחדשנות טכנולוגית, שמטרתן לשמור על היתרון התחרותי של ישראל בעולם. בין היתר, משקיעה הרשות מאות מיליוני שקלים בכל שנה כמימון לא-מדלל בחברות הזנק בעלות עומק טכנולוגי, תוך השתתפות בסיכונים הכרוכים במחקר ופיתוח (מו"פ) בשלבי החברה המוקדמים[1], מקימה ותומכת בזכיינים שונים המקימים חברות חדשות ומסייעים לחברות בתחילת דרכן, כגון חממות טכנולוגיות ומרכזי חדשנות, תומכת בשיתופי פעולה בין התעשייה לאקדמיה, במטרה שיניבו טכנולוגיות מתקדמות ותוצרים חדשניים, מקימה תשתיות לאומיות הנדרשות בתחומים טכנולוגיים פורצים, פועלת ליצירת שיתופי פעולה בינלאומיים, פיילוטים משותפים שמטרתן אימוץ טכנולוגיות לשימוש בישראל, קידום חדשנות וטכנולוגיה בתעשייה המסורתית[3], תוכניות להתמודדות עם אתגרי הצמיחה של ענף ההייטק, כגון הכשרת הון אנושי לעיסוק בטכנולוגיות מתקדמות ולגיוון תעשיית ההיטק[4] חסמי רגולציה, מיסוי ועוד.

הרשות היא גוף עצמאי שמרכז את התמיכה של הממשלה בתעשייה עתירת ידע, באמצעות מענקים, הלוואות, פטורים, הנחות, הקלות וערבויות שלא לפי חוק ערבויות מטעם המדינה, ועוד. הרשות אחראית גם לייעץ למשרדי הממשלה ולוועדות הכנסת בכל הקשור למדיניות החדשנות בישראל, פועלת להסדרת רגולציה שנוגעת לחדשנות טכנולוגית ולתעשיית ההייטק, עוקבת ומנתחת את השינויים בסביבת החדשנות הטכנולוגית בישראל ובחו"ל וממליצה על דרכי פעולה לשימור היתרון התחרותי של ישראל, תוך יצירת שיתופי פעולה עם רשויות אחרות וחברות בינלאומיות ברחבי העולם[1].

משרדי רשות החדשנות ממוקמים בגן הטכנולוגי מלחה בירושלים.

מימון ומענקים עריכה

תמורת המימון שמעניקה הרשות, היא אינה לוקחת אחוזים מהמיזם ואינה מתערבת בניהול או בקבלת החלטות. ההחזר הכספי מתבצע, במידת הצלחה בלבד, על ידי החזר תמלוגים מהכנסות עתידיות של החברה מהידע הנתמך, עד להחזרת המענק, בתוספת ריבית. בהתאם לחוק המו"פ. הכספים שנגבים מוחזרים לתקציב הרשות ובכך מגדילים את תקציב המענקים לחברות נוספות.

התיקון בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה (חוק המו"פ) איפשר לרשות לקבוע את תנאי המענקים, באמצעות יצירת מסלולי הטבות שונים וקביעת תנאיהם. שינוי זה מאפשר גמישות רבה יותר בתנאי המענקים בהתאם לצורך.

היסטוריה עריכה

 
 

על בסיס גיבוש הצעה של הממשלה ה-33 להקמת רשות החדשנות, אושר בכנסת ב-29 ביולי 2015 תיקון מספר 7 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה[5] שיזמו שר הכלכלה אריה דרעי ושר האוצר משה כחלון[6]. במסגרת תיקון החוק הוכרז על הקמת רשות סטטוטורית חדשה "רשות החדשנות".

הרשות הוקמה בשנת 2016, והחליפה את היחידה שנקראה קודם "לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה"[2] ואת העמותה הממשלתית מתימו"פ (מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח).

עד להקמת הרשות, המענקים למחקר ופיתוח הוענקו על ידי המדען הראשי במשרד הכלכלה, כאשר תנאי המענקים, כגון חובת תשלום תמלוגים, שיעורם, המגבלות על העברת הידע או העברת הייצור לחו"ל וכדומה, נקבעו בחוק או בתקנות. כפועל יוצא, כל שינוי בתנאי המענקים חייב תיקוני חקיקה. כך, למשל, כאשר המדען הראשי רצה לאפשר הוצאת ידע לחו"ל בתמורה לידע חליפי שיועבר לישראל, חייב הדבר תיקון לחוק שנעשה בשנת 2005. הניסיון מלמד כי חברות רבות נרתעו בעבר מקבלת תמיכת המדען והעדיפו חלופות אחרות, בשל מנגנון מסורבל שהיה כרוך בניהול המענקים, היעדר גמישות בתנאי המענקים ועוד. מדינת ישראל הכירה בקשיים ומגבלות אלה וניסתה לפתור אותן באמצעות הקמת הרשות לחדשנות. אחד היעדים המרכזיים מאחורי התיקון לחוק הוא העברת הסמכות לקביעת תנאי המענקים למועצת הרשות, באמצעות יצירת מסלולי הטבות שונים וקביעת תנאיהם. שינוי זה נועד לאפשר לרשות לפעול בגמישות רבה יותר ולבצע שינויים והתאמות בתנאי המענקים בהתאם לצורך.

ביוני 2016 מונתה מועצת המנהלים של הרשות לחדשנות, המורכבת מתשעה חברים, כאשר המדען הראשי, משמש כיו"ר הרשות. שינוי משמעותי הוא שילובם של שלושה נציגים מהתעשייה כנציגי ציבור במועצה[2]. בדצמבר 2016 מונה המנכ"ל הראשון של רשות החדשנות, אהרון אהרון (מנכ"ל אפל ישראל לשעבר)[7]. בספטמבר 2017 מונה ד"ר עמי אפלבום ליו"ר רשות החדשנות, והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה[8]. מאז 2021 מכהן בתפקיד מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין[9][10].

ביולי 2021, עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש, עברה רשות החדשנות ממשרד הכלכלה לפיקוחו של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.[11]

חטיבות רשות החדשנות עריכה

הרשות עובדת במתכונת של חטיבות שכל אחת מהן מתמחה בקהל יעד מסוים ובשלבים שונים בפיתוח ומספקת מענים ייעודיים לאתגריו באמצעות מסלולים שונים[1]. בנוסף לחטיבות מוטות הלקוח, ברשות חטיבות רוחביות נוספות, כגון חטיבת תפעול, אסטרטגיה, חטיבה טכנולוגית (המפעילה כ-200 בודקים מקצועיים), חטיבת שיווק ולקוחות, חטיבת פיתוח ארגוני, חטיבת כספים, וחטיבה משפטית.

חטיבת הזנק עריכה

חטיבת הזנק מציעה כלים לתמיכה בשלבי ההתפתחות הראשונים של מיזמים טכנולוגיים שנועדו לסייע לחברות הזנק (סטרטאפים) וליזמים בתחילת דרכם לפתח את הרעיון הטכנולוגי החדשני שלהם, כבר בשלב הרעיון (Pre-Seed) או המו"פ הראשוני (Seed), להפוך אותו למציאות ולסייע לו להגיע לאבן דרך מימונית משמעותית. כמו כן פועלת החטיבה לקידום הגיוון התמטי, הדמוגרפי והגאוגרפי של ההון האנושי בתעשיית ההייטק והיזמות בישראל. בין המסלולים העיקריים בחטיבת הזנק:

  • מסלול תנופה: מסלול תנופה מיועדת ליזמים ויזמיות בשלבים הראשונים ביותר של המיזם, לעיתים עוד בטרם הקמת חברה, הזקוקים למענק כדי להגיע להוכחת היתכנות ראשונית לטכנולוגיה אותה הם מפתחים. מסלול זה כולל מענק של עד 200,000 ש"ח.[12]
  • חממות טכנולוגיות ומעבדות לחדשנות: מבוססים על זכיינים שנבחרים בהליך תחרותי, ובעלי המניות שלהם הם קרנות הון סיכון מנוסות ותאגידים בינלאומיים וישראליים. החממות והמעבדות מעניקות לחברות הזנק בעלות עומק טכנולוגי בשלבים ראשונים מעטפת מקצועית, עסקית וטכנולוגית, במטרה להגיע למוצר ולגיוסים מתקדמים. מסלול החממות נותן דגש גם על חברות שנבנות על בסיס ידע שנוצר במוסדות אקדמיים ישראליים. כל חברה שמאושרת על ידי החממה או המעבדה ועוברת את הבחינה של רשות החדשנות, מקבלת השקעה משותפת של עד 5 מיליון ש"ח במימון משותף של החממה והרשות.[13] נכון ל-2022, פועלות בישראל בתמיכת רשות החדשנות 17 חממות טכנולוגיות ו-3 מעבדות חדשנות.[14]
  • מרכזי חדשנות: מרכזים שמטרתם קידום יזמות טכנולוגית ותעסוקה בהייטק, המתמחות באזור גאוגרפי מסוים בישראל או בקידום שילובם של אוכלוסיות בתת-ייצוג בהייטק.[15][16]
  • קרן הסיד (Seed): מסלול זה נועד לסייע למיזמים עתירי סיכון בשלב הסיד, תוך עידוד משקיעי הון סיכון לבצע השקעות בחברות שנמצאות בסיכון גבוה ובתחומים עתירי סיכון שבהם יש חוסר במשקיעים מנוסים. עידוד זה נעשה על ידי מצ'ינג של הרשות להשקעות המשקיעים בסדר גודל של בין 40% ל-50% מהתקציב המבוקש, עד למענק מקסימלי של 3.5 מיליון ש"ח.
  • קרן הון אנושי להייטק הוקמה בשנת 2020[17], ופועלת להרחבת היצע ההון האנושי המיומן בענף ההייטק, תוך יצירה ותמיכה בהכשרות, הסבות והשמות הממוקדות בתחומים מתקדמים, שנדרשים בתעשיית ההייטק[18]. הקרן שמה דגש על הרחבה של שיעור האוכלוסיות בתת-ייצוג המועסקות בתעשיית ההייטק.[19]

חטיבת צמיחה עריכה

חטיבה זו מפעילה מגוון מסלולים המקדמים חדשנות טכנולוגית של חברות בשלבי צמיחה ושל חברות בוגרות. חטיבה זו נועדה לתרום לקידום ולשימור התחרותיות וההובלה הטכנולוגית של החברות ולהגדלת קצבי הצמיחה והפוטנציאל שלהן. המסלולים בחטיבת חברות בצמיחה מותאמים לחברות היי-טק בשלבי צמיחה במכירות ולחברות היי-טק בוגרות הפונות לאפיקי צמיחה מוטת חדשנות טכנולוגית או מבקשות השתתפות במימון מחקר ופיתוח חדשניים.

מסלולי ייצור מתקדם בחטיבה מתמקדים ביישום הליכי מו"פ וחדשנות בחברות התעשייה היצרנית, במטרה לחזק את כושר התחרות שלהן בזירה הגלובלית ולשפר את הפריון בענפי תעשיות טכנולוגיות, וטכנולוגיות-מסורתיות. מטרת המסלולים בזירה זו היא להזניק קדימה את התעשיות מוטות הייצור ולעודד את בעלי המפעלים, בעיקר קטנים ובינוניים, לפתח מוצרים, טכנולוגיות ותהליכי ייצור חדשניים.

מסלולים בחטיבת צמיחה:

  • מסלול קרן המו"פ: מסלול זה הוא אחד המסלולים העיקריים ברשות החדשנות, הפונה לטווח רחב יחסית של חברות טכנולוגיה, בשלבי התפתחות שונים. המסלול תומך בחברות בתהליכי פיתוח של מוצרים חדשים או בשדרוג טכנולוגיה קיימת לצרכים מסחריים. המסלול מעניק את התמריץ הכספי הגדול ביותר מטעם ממשלת ישראל לפעילויות מחקר ופיתוח של תאגידים ישראליים ופונה לכלל התחומים, במטרה לחזק ולקדם את המשק הישראלי. במסלול זה ישנן מספר תתי-קטגוריות, בהתאם לשלב ההתפחות של החברה ובהתאם לתקציב אותו היא מבקשת. באופן כללי ניתן לקבל במסלול באופן שוטף בין 20%-50% החל מתקציב של 2.5 מיליון ש"ח ועד לתקציב של 15 מיליון ש"ח, אך בהתאם לקולות קוראים ניתן להגיש בקשות עבור תקציב הגדול מ-15 מיליון ש"ח (באותן אחוזי השתתפות)[20].
  • מסלול פיילוטים בחברות ממשלתיות: המסלול תומך בתוכניות מו"פ ובתוכניות הרצה ("פיילוטים") באתרי חברות ממשלתיות. זהו מסלול משותף לרשות החדשנות ולרשות החברות הממשלתיות במשרד האוצר. על מוצרים המוגשים במסגרת התוכניות במסלול זה להיות בשלים להרצה וללא תכולות מו"פ משמעותיות[21].
  • מסלול מעבר מפיתוח לייצור: המסלול מעניק תמיכה עבור פיתוח תהליכי ייצור למוצרים חדשניים. במסגרת מסלול זה מתקבלות בקשות שלפחות שני שלישים מתקציבן עוסק בתהליכי ייצור חדשניים. המסלול נועד לסייע לחברות ומפעלים לצלוח את שלב המעבר מפיתוח לייצור, במטרה לקדם בישראל הקמה של מפעלים וקווי ייצור למוצרים חדשניים ברמה העולמית[22].
  • מסלולים נוספים: במסגרת החטיבה קיימים מסלולים נוספים, חלק ממסלולים אלה נפתחים ונסגרים בהתאם לקולות קוראים[23].

חטיבת תשתיות חדשנות עריכה

חטיבה זו מתמקדת בשיתופי פעולה בין התעשייה לאקדמיה, במטרה שיניבו טכנולוגיות מתקדמות ותוצרים חדשניים. המסלולים בחטיבה זו מקדמים שיתופי פעולה וניסיון ופיתוח על ידי קבוצה משולבת של חוקרים מהאקדמיה ומהתעשייה. מסלולים בזירה זו – מסלול מחקר יישומי בתעשייה, מסלול מחקר יישומי באקדמיה, מסלול מאגדי מגנ"ט, מסלול מסחור ידע, מסלול תשתיות מו"פ לתעשייה ומסלול מימ"ד.

לדוגמה, בשנת 2020 הודיעה החטיבה כי אושרו שלושה מאגדי מחקר ופיתוח בתחומי התחבורה בערים חכמות - רכבים אוטונומיים, תקשורת קוונטית ועיבוד של חומרים בלייזר. המאגדים ימומנו בסכום של 150 מיליון שקלים[24].עבודה מקיפה בנושא, אודות מקומן של אוניברסיטאות המחקר במערכת המו"פ הלאומית בישראל, בהזמנת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו"פ), נערכה על ידי פרופסור דן פלד, פרופסור בנימין בנטל ודוקטור צמרת רובין ממוסד שמואל נאמן שבה קראו החוקרים להבטחת משאבים לטווח ארוך עבור אוניברסיטאות המחקר בישראל, הן דרך תקציבי המדען הראשי והן דרך תקציבי מערכת ההשכלה הגבוהה, כדי לאפשר לשמור על חופש אקדמי בתחומי המחקר והפיתוח[25].

בנוסף פועלת החטיבה להקמת תשתיות לאומיות בתחומים טכנולוגיים פורצים. בין היתר מרכז המחשוב הקוואנטי הישראלי[26], תשתית מחקר וייצור ניסויי לחברות פודטק בתחום הפרמנטציה - אחת מהטכנולוגיות המובילות ליצירת חלבון אלטרנטיבי,[27] חברת התשתית הראשונה לביולוגיה סינתטית, ועוד.[28]

החטיבה הבינלאומית עריכה

החטיבה הבינלאומית אמונה על יצירת גשרים לשווקים בינלאומיים חדשים, בניית פלטפורמות לשיתופי פעולה במו"פ חדשני ומשיכת תאגידים זרים אסטרטגיים ומשקיעים לשיתוף פעולה עם ישראל, תוך יצירת יתרונות תחרותיים לתעשייה הישראלית בשוק הגלובלי. יוזמות אלה מתאפשרות באמצעות מערך הסכמים לשיתופי פעולה וקרנות דו-לאומיות עם מגוון מדינות ברחבי העולם. בנוסף מפעילה החטיבה את הפעילות הישראלית של תוכנית הורייזן של האיחוד האירופי, המסייעים בקידום יוזמות חדשנות עם שותפים בינלאומיים ובתמיכה בפרויקטים משותפים.

קהלי היעד משאר חטיבות הרשות יכולים ליהנות מרשת ההסכמים, התוכניות והקשרים הבינלאומיים שהמערך הבינלאומי יוצר ומתחזק עבור תעשיית ההייטק.

השפעה על המשק הישראלי עריכה

בשנת 2008 בוצע מחקר לבחינת השפעת פעילות המדען הראשי על הצמיחה במשק הישראלי [29]. זאת לאור השקעות של 13 מיליארד ש"ח בתמיכה ועידוד המחקר והפיתוח האזרחי בסקטור הפרטי, שבוצעו בין השנים 1991 ל-2007.

תוספת המו"פ הנובעת מפעילות הרשות עריכה

התמיכה הממשלתית יצרה מו"פ חדש שלא היה מתבצע במשק בלי התמיכה הממשלתית. היקפו של המו"פ החדש הוא בין פי 2 לפי 3 מסכום המענק הממשלתי (משתנה בהתאם להיקף המענק). נתונים אלה נכונים הן לענפי תעשייה מסורתית, תעשיית התוכנה ולפירמות טכנולוגיה בגדלים שונים. מעבר לכך, השקעות הרשות אינן באות במקום השקעות של כסף פרטי, אלא מממנות מו"פ שלא היה זוכה למימון דרך השקעה פרטית ובכך מגדילה ומעודדת את כלל המו"פ במשק. כך לדוגמה, השקעה ממשלתית של 1 מיליון ש"ח במו"פ יוצרת תוספת של השקעה פרטית במו"פ בגובה 1.28 מיליון ש"ח ובסך הכל השקעה של 2.28 מיליון ש"ח תוספת השקעה במו"פ למשק.

התשואה הכוללת למשק עריכה

על פי המחקר ניכר כי התשואה הכוללת למשק בעקבות ההשקעה הממשלתית היא גבוהה מאוד. תוצאות המחקר מראות כי ההשקעה הממשלתית מתורגמת לתוצר במכפיל מינימלי פי 5-6 פעמים מגובה ההשקעה הממשלתית עבור מענק בגובה 5 מיליון ש"ח לפירמה במחזור מכירות של 50-300 מיליון ש"ח ומכפיל מינימלי פי 1.5 עד 2 עבור מענק של 5 מיליון ש"ח לפירמה במחזור מכירות של 300 מיליון ש"ח ומעלה.

ראשי הרשות עריכה

המדענים הראשיים לאורך השנים עריכה

יו"ר רשות החדשנות לאורך השנים עריכה

מנכ"לי רשות החדשנות לאורך השנים עריכה

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • גלית חמי וסופי שולמן, להמציא כל בוקר מחדש - סיפורה של החדשנות הישראלית, ידיעות ספרים, 2018, הפרק "חדשנות עם קריצה חברתית", עמ' 314–319

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא רשות החדשנות בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 אודות רשות החדשנות, באתר המגזין הדיגיטלי של רשות החדשנות
  2. ^ 1 2 3   אורה קורן, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית יוצאת לדרך: מונתה מועצת המנהלים, באתר TheMarker‏, 5 ביוני 2016
  3. ^   אלירן רובין, רשות החדשנות תשקיע 50 מיליון שקל בשילוב סטארט-אפים בתעשייה מסורתיות, באתר TheMarker‏, 11 בינואר 2017
  4. ^ דו"ח החדשנות 2016, באתר Calltext
  5. ^ חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון מס' 7), התשע"ה-2015, ס"ח 2501 מ-10 באוגוסט 2015
  6. ^   אורה קורן, זריקת עידוד לתעשייה - או צעד מסוכן? רשות החדשנות הלאומית יוצאת לדרך, באתר TheMarker‏, 30 ביולי 2015
  7. ^ מאיר אורבך, אהרון אהרון, מנכ"ל אפל ישראל, התמנה למנכ"ל הרשות לחדשנות, באתר כלכליסט, 26 בדצמבר 2016
  8. ^ עמירם ברקת, ‏ד"ר עמי אפלבום נבחר ליו"ר ר' החדשנות (המדען הראשי), באתר גלובס, 11 בספטמבר 2017 וכיהן בתפקיד עד 2024
  9. ^ 12 על 12: הדמויות המשפיעות בהייטק בעולם הממשל..., באתר tech12
  10. ^   רותי לוי, דרור בין הוא המנכ"ל החדש של רשות החדשנות, באתר TheMarker‏, 15 בפברואר 2021
  11. ^ שינוי שם משרד המדע והטכנולוגיה, העברת סמכויות הנתונות על פי חוק משר לשר והעברת שטח פעולה ממשרד הכלכלה והתעשייה למשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה | מספר החלטה 129, באתר GOV.IL
  12. ^ מסלול תנופה, באתר רשות החדשנות
  13. ^ חממות טכנולוגיות, באתר רשות החדשנות
  14. ^ רשות החדשנות, באתר רשימת החממות הטכנולוגיות
  15. ^ ההייטק מגיע למגזר הערבי: רשות החדשנות מקימה מרכזי חדשנות, מאיצים ומועדון אנג'לים, באתר Israel Defense, ‏2022-12-08
  16. ^ הממשלה תשקיע 75 מיליון ש״ח בהקמת חמישה מרכזי חדשנות בפריפריה, באתר Israel Defense, ‏2023-06-14
  17. ^ מאיר אורבך, רשות החדשנות משיקה קרן לפיתוח ההון האנושי בתעשיית ההייטק, באתר כלכליסט, 11 באוגוסט 2020
  18. ^ מערכת אנשים ומחשבים, רשות החדשנות תממן תוכניות פיתוח הון אנושי בתחומי טק "מפציעים" -, באתר אנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות, ‏2023-07-20
  19. ^ מימון תכניות להכשרה והשמה של האוכלוסייה הערבית בענף ההייטק, באתר GOV.IL
  20. ^ Israel Innovation | רשות החדשנות, באתר Israel Innovation Authority – רשות החדשנות, ‏2019-12-08
  21. ^ Israel Innovation | רשות החדשנות, באתר Israel Innovation Authority – רשות החדשנות, ‏2019-12-12
  22. ^ Israel Innovation | רשות החדשנות, באתר Israel Innovation Authority – רשות החדשנות, ‏2020-07-20
  23. ^ Israel Innovation | רשות החדשנות, באתר Israel Innovation Authority – רשות החדשנות, ‏2020-09-09
  24. ^ אבי בליזובסקי, שלושה מאגדים חדשים: תחבורה בערים חכמות, עיבוד חומרים בלייזר, תקשורת קוונטית, באתר הידען, ‏9 ביוני 2020
  25. ^ פרופ' דן פלד ,פרופ' בנימין בנטל ,ד"ר צמרת רובין ,ד"ר דפנה גץ , ציפי בוכניק , ורד גלעד, מקומן של אוניברסיטאות המחקר במערכת המו"פ הלאומית בישראל, https://www.neaman.org.il/Role-Research-UniversitiesNational-R-D
  26. ^ אבי בליזובסקי, רשות החדשנות בחרה בחברת Quantum Machines להקים את מרכז המחשוב הקוונטי הישראלי, באתר הידען, ‏2022-07-18
  27. ^ המדינה תשקיע 50 מיליון שקל בתשתית משותפת לחברות פודטק, באתר tech12, ‏2022-12-28
  28. ^ שירות הידען, רשות החדשנות החליטה לממן הקמת חברת תשתית לביולוגיה סינתטית ראשונה בישראל, באתר הידען, ‏2021-08-18
  29. ^ פרופ' שאול לאך, ד"ר שלומי פריזט, דניאל וסרטל, השפעת התמיכה הממשלתית במו"פ תעשייתי על המשק הישראלי, יוני 2008
  30. ^ צורי דאר, בניגוד להערכות מוקדמות: ד"ר אלי אופר מונה למדען הראשי של משרד התמ"ס, באתר TheMarker‏, 2 ביוני 2002
  31. ^   אלירן רובין, אורה קורן, מנכ"ל אפל ישראל, אהרון אהרון, מונה לתפקיד מנכ"ל רשות החדשנות, באתר TheMarker‏, 26 בדצמבר 2016
  32. ^   אורה קורן, רותי לוי, ד"ר עמי אפלבום יהיה יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי הבא, באתר TheMarker‏, 11 בספטמבר 2017
  33. ^   אורה קורן, רותי לוי, ד"ר עמי אפלבום יהיה יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי הבא, באתר TheMarker‏, 11 בספטמבר 2017
  34. ^ תבנית:Globes
  35. ^ גלי וינרב, ‏אהרון אהרון, מנכ"ל אפל ישראל ימונה למנכ"ל רשות החדשנות, באתר גלובס, 26 בדצמבר 2016
  36. ^ מאיר אורבך, דרור בין מונה למנכ"ל רשות החדשנות במקום אהרון אהרון, באתר כלכליסט, 15 בפברואר 2021;
    מאיר אורבך, ראיון"חייבים לאפשר לחברות ההייטק לעבוד גם בשבת", באתר כלכליסט, 12 בספטמבר 2021


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רשות_החדשנות&oldid=38363338"