המהפכה הבלגית
המהפכה הבלגית (בצרפתית: Révolution belge; בהולנדית: Belgische Revolutie) הייתה מאבק שהחל ב-1830 והוביל לפרישתם של המחוזות הדרומיים מהממלכה המאוחדת של ארצות השפלה והקמת ממלכת בלגיה. המאבק הסתיים ב-21 ביולי 1831, תאריך שנקבע מאז כיום העצמאות הבלגי, בו הוכתר הנסיך לאופולד הראשון למלך בלגיה, ובכך החלה שושלת המלוכה הבלגית.
 | ||||||||||||||
| סצנה מתוך המהפכה הבלגית בבריסל 1830 - איור מאת גוסטב וואפרס, 1834 | ||||||||||||||
| מלחמה: מהפכות 1830 | ||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 25 באוגוסט 1830 – 21 ביולי 1831 (47 שבועות ויומיים) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | ארצות השפלה | |||||||||||||
| תוצאה | ניצחון בלגי | |||||||||||||
| שינויים בטריטוריות | בלגיה זכתה בעצמאות | |||||||||||||
| ||||||||||||||
.svg){kind=small}
הממלכה המאוחדת של ארצות השפלה הוקמה בעקבות קונגרס וינה (אחרי תבוסת נפוליון), ב-1815. אך 15 שנה מאוחר יותר, מרדו המחוזות הדרומיים של ארצות השפלה בשלטון ההולנדי הפרוטסטנטי. תושבי המחוזות הדרומיים היו ברובם קתולים, ומחציתם דוברי צרפתית. רבים מהם היו ליברליים והתנגדו לשלטונו של וילם הראשון, מלך הולנד, שנתפס כרודני. בנוסף, בקרב מעמד הפועלים היו אחוזי אבטלה גבוהים בתקופה זו.
ב-25 באוגוסט 1830, פרצו מהומות בבריסל, וחנויות נבזזו. תושבים רבים שיצאו באותו זמן מהופעת האופרה הפטריוטית "האילמת מפורטיצ'י" (La Muette de Portici), הידועה גם כ ״מסניילו״ מאת דניאל אובר בתיאטרון "לה מונה" בבריסל, הצטרפו למורדים. המהומות פשטו ברחבי המדינה, המורדים השתלטו על מפעלים והרסו מכונות תעשייה. המלך וילם הראשון שלח את צבאו למחוזות הדרומיים והשליט סדר זמנית. אך המהומות המשיכו, וההנהגה נתפסה על ידי המורדים, שהחלו לדון בפרישה מהממלכה המאוחדת. יחידות הצבא ההולנדי נסוגו בהדרגה.
ההנהגה החדשה בבריסל הצביעה בעד פרישה מהממלכה המאוחדת, והוכרזה עצמאות המדינה. שם המדינה נלקח משמה של הפרובינקיה הרומית שהאזור נכלל בה, גאליה בלגיקה, שנקראה על-שם שבטי הבלגים. הוקם קונגרס לאומי זמני, שפעל ליצירת חוקה לבלגיה; החוקה אושרה ב-7 בפברואר 1831. הבלגים פנו למלך צרפת לואי פיליפ בבקשה להכתיר את בנו לואי, דוכס נמור למלך בלגיה. משסירב, הוצעה הממלכה לנסיך הגרמני לאופולד לבית סאקסה-קובורג-גותה (דודה של המלכה הבריטית ויקטוריה). הוא הסכים והוכתר למלך הבלגים ב-21 ביולי 1831. בתגובה פלשו ההולנדים לבלגיה ב-2 באוגוסט 1831, ללא התנגדות ממשית, אך נסוגו כעבור עשרה ימים לאחר שהצבא הצרפתי החל לחצות את הגבול לעזרת הבלגים. כוחות הולנדיים נותרו רק במצודה באנטוורפן, עד לכניעתם לכוחות צרפת לאחר מצור ב-1832.
ועידת לונדון של 1830, בה התכנסו חמש המדינות החזקות באירופה (בהן בריטניה, צרפת ופרוסיה) הכירו בעצמאותה של בלגיה. הולנד סירבה לקבל את החלטת ועידת לונדון, והכירה דה-פאקטו בבלגיה רק ב-1839, אז חתמה על הסכם לונדון.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- Witte, Els et al. (2009). Political History of Belgium: From 1830 Onwards. Asp / Vubpress / Upa. pp. 21
- The 10 Days Campaign
- 1830-1831 The Belgian Revolution, Rijks museum
בלגיה, היסטוריה, מהפכה, 1830-1839, דף שער בספרייה הלאומית
