המודל הפסיכוסקסואלי

המודל הפסיכוסקסואלי הוא מודל התפתחותי פסיכואנליטי שפותח על ידי זיגמונד פרויד. המודל מתאר את התפתחות הילד כתהליך המורכב משלבים עוקבים, כאשר בכל שלב קיים אזור ארוגני שבו מרוכז הליבידו (האנרגיה המינית) של הילד. לפי התיאוריה, כל שלב מאופיין בהתנהגויות ובקונפליקטים, שאם לא יבואו על פתרונם הראוי לא יאפשרו לילד להמשיך את התפתחותו כראוי וייצרו קבעון (פיקסציה) האופייני לאותו שלב בהתפתחות. כל שלב במודל מתאפיין בקיבעון מסוג שונה. למרות שהשלבים במודל עוקבים, בפועל הם יכולים להיות חופפים, נוספים האחד לשני או להתרחש במקביל. למרות שהמודל מוכר בפסיכולוגיה הפופולרית, אין לו ביסוס מדעי. מבין המודלים השונים בפסיכואנליזה, זהו המודל הכי שנוי במחלוקת. זהו גם המודל שמתייחסים אליו הכי הרבה כאל פסאודו־מדעי.^[1] קיימת ביקורת גם כלפי התיאוריה הפסיכואנליטית בכללותה. יש הטוענים כי היא אינה מבוססת מדעית,^[2] ואף יכולה להיחשב לפסאודו־מדע.^[3]

השלבים הפסיכוסקסואליים

השלב האוראלי

תינוק מוצץ את אצבעותיו לשם רגיעה.

השלב האוראלי (בלטינית: os=פה) מתחיל בלידה ומסתיים בגיל שנתיים לערך (תקופת הינקות). שלב זה מאופיין בריכוז של האנרגיה המינית באזור הפה. למרות שהפה מזוהה עם קבלת מזון, התינוק לא מוצץ רק כדי לאכול אלא גם כהנאה גרידא ולכן הוא מוסיף למצוץ בלי קשר לצורך שלו באכילה. העיקרון המנחה את התנהגותו של התינוק בשלב זה הוא עקרון ההנאה והכאב, כלומר: חיפוש הנאה והימנעות מכאב.

לפי פרויד, לסיפוק מאוזן של הצורך במציצה יש השפעה חיובית על התפתחות האדם והשלכות לגבי חייו כבוגר. תינוק שמצץ דיו יתפתח לאדם אופטימי, המקבל את עצמו ואת זולתו, ומוכן להמשיך ולהתפתח. לעומת זאת, קבעון בשלב האוראלי יתאפיין ב"התנהגות אוראלית" – מציצת אגודל, לעיסת מסטיק, עישון, כסיסת ציפורניים, אכילה ועוד. הוא מתרחש כאשר הילד אינו בא לידי סיפוק או כשהוא מסופק יתר על המידה.

פרויד חילק את השלב האורלי לשני תת-שלבים: המציצה האוראלית והנשיכה האוראלית. קבעון בשלב האוראלי המוקדם יוביל לטיפוס אוראלי פסיבי, כלומר: טיפוס תלותי, ילדותי ופסיבי. לעומת זאת, קבעון בשלב האוראלי המאוחר יוביל לטיפוס אוראלי אגרסיבי: טיפוס וכחן, נצלן, ציני ושולט בזולת.

השלב האנאלי

פעוט מתבונן בספר בעודו יושב על אסלה.

השלב האנאלי (בלטינית: אנוס=פי הטבעת), נמשך בין גיל שנתיים לגיל ארבע, ונקרא גם השלב האנאלי־שופכתי (anal-urethral period). שלב זה מאופיין בעיסוק בשליטה בסוגרים, הן מצד הילד והן מצד הוריו. האזורים הארוגניים הם פי הטבעת, שרירי הטבעת של הבטן התחתונה ושרירי מערכת השתן. למרות שהסיפוק מהמערכת האוראלית אינו פוסק, מוקד תשומת הלב של הילד עובר לאזור האנאלי. בשלב זה, מתחיל להתפתח האני (ego), והעיקרון המנחה הוא עקרון המציאות.

ניתן לחלק שלב זה לשני תת-שלבים:

שלב הסילוק (expulsion stage): דרישת ההורים לשליטה בסוגרים מפגישה את הילד לראשונה עם מחסום לקתקסיס (cathexis) אינסטינקטואלי. כדי להשיג שליטה על הדחפים, כך לרצות את ההורים ולשמר את אהבתם, חייב האגו (ego) של האדם לשאול אנרגיה ליבידינלית מהסתמי (id). בשלב זה הפעוט לומד לזכות באהבה, הערכה ואישור.
שלב השימור (retaining stage): בשלב זה הפעוט שואב עונג משמירת צרכיו במעיו, הנתפסים כדבר בעל ערך וכך לומד לייחס ערך לדברים.

לפי פרויד, קבעון בשלב זה יתפתח אצל אדם, אשר הוריו הקפידו יתר על המידה בענייני החינוך לניקיון, דהיינו התנהגות קפדנית מוגזמת ומתמשכת. טיפוס אנאלי פאסיבי יהיה בולט בנטייתו לסדר וניקיון, עקשנות, דייקנות, אי יכולת לסבול מצבי עמימות ואי-ודאות, רכושנות וקמצנות. ואילו טיפוס אנאלי אגרסיבי ישחרר ויתן בנוסף על מה שצריך, כך שנטיותיו תהיינה אי סדר קיצוני, בזבזנות, אכזריות, סדיזם, הרסנות ועוינות כלפי הסביבה.

השלב הפאלי

בשלב הפאלי (ביוונית: פאלוס=פין), המתרחש בין גיל ארבע לגיל שש, האזור הארוגני הוא איברי המין. בשלב זה הילד מגלה את העונג שבהתעסקות באיברי המין, ומתעניין בשאלות כמו מאין באים תינוקות לעולם. בשלב זה מתעוררת משיכה כלפי ההורה מהמין הנגדי, אך זו מודחקת בשל החרדה שהיא מעוררת.

חייל אמריקאי מתאחד עם בתו.

אצל הזכר, האובייקט שימצא דומה מאוד לאובייקט של אינסטינקט התענוג האוראלי. כמו הפטמה בשלב האוראלי, גם כאן זוהי אימו, המהווה חפץ אהבה ראשון (first love-object). הקונפליקט האדיפלי נוצר כאשר הילד מזהה שאינו יכול לקבל את אימו רק לעצמו. אצל הנקבה, מתרחש התהליך ההפוך, תסביך אלקטרה, בו האם נתפסת כאיום על אהבת האב המוחלטת.

פתרון בשלב זה מושג על ידי נטישת האובייקט שהוא טאבו והזדהות עם ההורה מאותו המין. שלב זה מקנה את ההגדרות של גבריות ונשיות אצל הילד כפי שהן מקובלות בחברה בה הוא גדל. בתהליך זה של הדחקת הדחף המיני וההזדהות עם ההורה מאותו המין מתפתח האני העליון (super ego) דרך ספיגת ערכי ההורים על מנת לשלוט במה שנתפס אצל הפעוט, כדחפים מיניים מסוכנים.

פרויד הציע תאוריה שלפיה הנטייה המינית מתפתחת בשלב זה. לפי התאוריות של פרויד, בני אדם נולדים עם נטייה ביסקסואלית ומפתחים, בדרך כלל, נטייה הטרוסקסואלית בתהליך ההתפתחות המינית. מנקודת מבט זו, אין להתייחס לנטייה ההטרוסקסואלית כטבע ביולוגי, אלא כ"בעיה" שיש להסביר כיצד היא מתפתחת, כפי שיש להסביר את התפתחות הנטייה ההומוסקסואלית. בנוסף, פרויד הבהיר שתשוקה הומוסקסואלית היא מרכיב בלתי-נפרד מהחיים הנפשיים והרובד הלא-מודע של ההתפתחות הפסיכוסקסואלית.^[4] עם זאת, בחיבוריו הוא התייחס לנטייה מינית הומוסקסואלית כסטייה מנתיב ההתפתחות הרגיל. לפי מודל התסביך האדיפלי, הילד – פרויד התייחס במודל שלו בעיקר לבנים – מזדהה בשלב ראשון עם ההורה מהמין הנגדי. היות שבשלב זה המוקד של האנרגיה הליבידית ממוקדת באיברי המין, ההזדהות מקבלת אופי מיני. המשיכה של הבן לאם נתקלת בנוכחותו של האב, שנחווה באופן לא מודע כיריב. פחד מתגובתו של האב (חרדת סירוס) מביא בדרך כלל להדחקת התשוקה המינית כלפי האם, הזדהות עם האב ואימוץ דפוסי ההתנהגות הגבריים. בתוך כך מתפתחת הנטייה המינית ההטרוסקסואלית שמזוהה עם האב.^[5] פרויד לא ניסח תאוריה מקיפה יחידה על התפתחות נטייה הומוסקסואליות בחיים הבוגרים, אך במספר חיבורים הוא הציע השערות בנושא. לפי השערה אחת, כשל בפתרון הרגיל של התסביך האדיפלי, למשל בעקבות היעדר דמות האב או התנהגות מאיימת במיוחד של האב, מוביל לפתרון שונה של התסביך, שבמסגרתו ממשיכה הזדהות עם האם, והילד מפתח משיכה מינית לבני מינו. השערה אחרת היא שהנטייה ההומוסקסואלית נובעת מכך שהקונפליקט לא נפתר כלל ונותר מודחק. מאוחר יותר שיער פרויד שסטיות מיניות ומשיכה הומוסקסואלית נובעת ממשיכה לעצמי, שאותה הוא תיאר כקשורה בנרקיסיזם.^[6] ההשערות של פרויד בנושא, ובפרט ההתייחסות לנטיות מיניות שאינן הטרוסקסואליות כסטייה מתהליך ההתפתחות הנורמלי, אינן מקובלות על מרבית הפסיכולוגים בני זמננו, אך בחלק מהמקרים הן שימשו השראה לפיתוח השערות מודרניות.^[5]

שלב החביון

קבוצת בנים במשחק כדורגל.

שלב זה מתחיל בגיל שש לערך ונמשך עד ראשית גיל ההתבגרות. האזורים הארוגניים הם עדיין איברי המין אך הם מודחקים, כיוון שהילד מנסה לפתור את הקונפליקט האדיפלי.

עקב ההטמעה של ערכי ההורים וראיית העיסוק במין כ"מלוכלך" (אצל זכרים – חרדת הסירוס (אנ') והפסקת אוננות; אצל נקבות – פחד מאיבוד אהבת ההורה), הילד נופל קורבן ל"שיכחון הינקות" (infantile amnesia), שמתאפיינת בהדחקה של דחפיו המיניים והתנהגותו במהלך חמש שנות חייו הראשונות.

שלב זה, המכונה גם gang-stage ו־homosexual stage, מתאפיין במשחק ואינטראקציה בעיקר עם בני אותו המין. שלב זה הוא מעין "השקט" שאחרי הסערה הגדולה של השלב האדיפלי ו"השקט" שלפני השלב הגניטלי. האנרגיה מופנית לפעילויות לא־מיניות, כמו פעילות אינטלקטואלית וחברתית. בשלב זה, היחיד מחפש את חברת בני מינו: בנות מתחברות עם בנות, בנים עם בנים. בתקופת המעבר לשלב הבא, עם התעוררות הדחפים המיניים, עשויה הידידות ההומוסקסואלית לקבל גוון ארוטי. גוון זה עשוי להתחיל בחשיפת האיברים ולהמשיך בהתנסויות מיניות הומוסקסואליות. עם זאת, על פי התאוריה של פרויד, הומוסקסואליות היא תוצאה של קבעון פאלי ולא של קבעון בשלב החביון.

השלב הגניטלי

בשלב הגניטלי (בלטינית: גניטוס=איברי הרבייה), החל מגיל 13 ואילך, האזורים הארוגניים הם שוב אברי המין, אך כעת הסיפוק כולל אורגזמה מינית. בשלב זה, הדחפים המיניים עולים למודע, והאני נקרע בין הסתמי (האיד) לבין האני העליון (הסופר אגו).

קישורים חיצוניים

אורית כהן ודנה פרידמן, התאוריה הפסיכוסקסואלית של פרויד, הספרייה הווירטואלית של מט"ח (מאורכב מהמקור באתר מט"ח (הקישור אינו פעיל))

הערות שוליים

^ Scott Lilienfeld, Steven Jay Lynn, Laura L. Namy, Nancy J. Woolf, Psychology: From inquiry to understanding, 3rd edition, Pearson, 2015, עמ' 582
^ Frederick Crews, The Verdict on Freud, Psychological Science 7, 1996-03, עמ' 63–68 doi: 10.1111/j.1467-9280.1996.tb00331.x
^ Mario Bunge, The philosophy behind pseudoscience, Skeptical Inquirer, 2006, עמ' 29-37
^ Freud, "The Sexual Aberration", 1915 addition p. 57: "Psychoanalytic research is most decidedly opposed to any attempt at separating off homosexuals from the rest of mankind as a group of a special character. By studying sexual excitations other than those that are manifestly displayed, it has found that all human beings are capable of making a homosexual object-choice and have in fact made one in their unconscious. Indeed, libidinal attachments to persons of the same sex play no less a part as factors in normal mental life, and a greater part as a motive force for illness, than do similar attachments to the opposite sex. On the contrary, psychoanalysis considers that a choice of an object independently of its sex- freedom to range equally over male and female objects - as it is found in childhood, in primitive states of society and early periods of history, is the original basis from which, as a result of restriction in one direction or the other, both the normal and the inverted types develop."
^ ¹ ² Sarah E. Lantz; Jasleen Kaur; Sagarika Ray, "Freud's Developmental Theory, Last Update: April 26, 2025
^ Freud, On Narcissism p. 87: "We have discovered, especially clearly in people whose libidinal development has suffered some disturbance, such as perverts and homosexuals, that in their later choice of love-objects they have taken as a model not their mother but their own selves. They are plainly seeking themselves as a love-object, and are exhibiting a type of object-choice which must be termed ‘narcissistic’."

[1] Scott Lilienfeld, Steven Jay Lynn, Laura L. Namy, Nancy J. Woolf, Psychology: From inquiry to understanding, 3rd edition, Pearson, 2015, עמ' 582

[:42-2] Frederick Crews, The Verdict on Freud, Psychological Science 7, 1996-03, עמ' 63–68 doi: 10.1111/j.1467-9280.1996.tb00331.x

[3] Mario Bunge, The philosophy behind pseudoscience, Skeptical Inquirer, 2006, עמ' 29-37

[4] Freud, "The Sexual Aberration", 1915 addition p. 57: "Psychoanalytic research is most decidedly opposed to any attempt at separating off homosexuals from the rest of mankind as a group of a special character. By studying sexual excitations other than those that are manifestly displayed, it has found that all human beings are capable of making a homosexual object-choice and have in fact made one in their unconscious. Indeed, libidinal attachments to persons of the same sex play no less a part as factors in normal mental life, and a greater part as a motive force for illness, than do similar attachments to the opposite sex. On the contrary, psychoanalysis considers that a choice of an object independently of its sex- freedom to range equally over male and female objects - as it is found in childhood, in primitive states of society and early periods of history, is the original basis from which, as a result of restriction in one direction or the other, both the normal and the inverted types develop."

[לנץ-5] ¹ ² Sarah E. Lantz; Jasleen Kaur; Sagarika Ray, "Freud's Developmental Theory, Last Update: April 26, 2025

[6] Freud, On Narcissism p. 87: "We have discovered, especially clearly in people whose libidinal development has suffered some disturbance, such as perverts and homosexuals, that in their later choice of love-objects they have taken as a model not their mother but their own selves. They are plainly seeking themselves as a love-object, and are exhibiting a type of object-choice which must be termed ‘narcissistic’."

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]